חזקיה די סילוה
ציור שנמצא בגנזיו של צבי הירש להרן | |
לידה |
1659 ליוורנו, טוסקנה |
---|---|
פטירה |
1698 (בגיל 39 בערך) ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים, ירושלים |
תקופת הפעילות | ?–1698 |
צאצאים | דוד די סילוה |
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695[1]) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17. מחבר הספר פרי חדש.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בליוורנו שבאיטליה. בהיותו כבן 20 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים ולמד בה אצל רבי ישראל יעקב חאגיז בבית יעקב. במהלך התקופה הקצרה מעלייתו עד לנישואיו, בגיל 22 נשא לאישה את חנה בתו של רבי רפאל מרדכי מלכי, חמיו של רבי משה חגיז, ואחותו של רבי עזרא מלכי (בעל "שמן למאור" על ספר המאור ו"מלכי בקודש" על הרמב"ם)[2]. בנו רבי דוד די סילוה היה רופא בירושלים.
בשנים שלאחר נישואיו עמל בתורה. ידוע שלמד אצל רבי שלמה קוסטא ורבי יהודה שארף במצרים, ואצל רבי משה גאלנטי בירושלים. לאחר פטירת של הרב גאלנטי התמנה לראש ישיבה במקומו, עוד לפני הגיעו לגיל 30. בין השנים 1688–1692 נסע בשליחות לאירופה וידוע ששהה באמסטרדם, שם סיים לכתוב את חלק יורה-דעה של ספרו, והדפיסו.
בחזרתו לירושלים הקים בה את ישיבת בית יעקב פירירא, ועמד בראשה עד פטירתו.
מתלמידיו: רבי יצחק הכהן רפפורט, מחבר ספר "בתי כהונה"; רבי שלמה אלגאזי (השני) רבה של מצרים; רפאל יצחק זרחיה אזולאי (אבי החיד"א). נפטר בגיל 39 בלבד. נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
בשכונת זיכרון משה בירושלים, קיים רחוב על שם ספרו "פרי חדש".
ספרו פרי חדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מקיף את החלקים אורח חיים ויורה דעה, ופירוש לתשעה סימנים באבן העזר שנקטעו בתחילתם ובסופם. החלק על יורה דעה יצא לאור בחיי המחבר (אמסטרדם תנ"ב), ואילו החלק על אורח חיים ואבן העזר יצא לאור על ידי בנו, רבי דוד, לאחר פטירתו. חלק גדול מהספר על חלק אורח חיים נקבר עמו בטעות ביחד עם כתבי קבלה שלו.
ספרו מתאפיין בגישה מקורית מאוד, הבוחנת את דברי הפוסקים שקדמו לו באופן ביקורתי לאור דברי התלמוד, ללא משוא פנים. יש דמיון מסוים בין גישתו כפוסק לבין זו של הגר"א, ובפרטי הלכה רבים יש התאמה בין דעותיהם. הספר זכה להסכמותיהם של רבני דורו בירושלים, חברון ואמסטרדם, אולם עצמאותו וסגנונו עוררו גם ביקורת.
בשו"ת גינת ורדים לר' אברהם בן מרדכי הלוי ממצרים[3] מובא כי כאשר הגיע הספר פרי חדש למצרים "עברו מעברה על מקצת דבריו ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים... ועל רבינו הגדול בית יוסף... כתב עליו שטנה", ולפיכך החליטו חכמי מצרים להחרים "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע", אך את ר' חזקיה עצמו החליטו שלא להחרים בשל גדולתו בתורה. המחבר דן האם ניתן להתיר חרם זה לאחר מותו של ר' חזקיה ומסקנתו שדי בכך שבית הדין שאסר על קריאת הספר יתיר את החרם ובכך יהיה מותר לעיין בו. אמנם תלמידו של הפרי חדש, ר' שלמה אלגאזי נתמנה לרבה של מצרים והיה שם רב במשך ארבעים וחמש שנים, וכל הוראותיו היו כדעת רבו[4].
בדורות מאוחרים יותר התקבל הספר ללא עוררין, אף נדפסו ליקוטים מדבריו ברוב מהדורות השולחן ערוך, והוא משמש כיום כאחד מספרי היסוד בפסיקת הלכה. רבי חיים בן עטר כתב את ספרו פרי תואר ליישב את תמיהות הפרי חדש על הפוסקים בחלק יורה דעה.
ציוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספר ציורים של דמותו, רובם נעשו בחייו.[5]
- ציור הנמצא בחדר הרבנים של בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם.[6]
- במוזיאון ישראל בירושלים ישנו דיוקן אנונימי מאת צייר בן המאה ה-17 (ציור שמן. השונה מדיוקנו בגיר הנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם).
- בגנזיו של צבי הירש להרן נמצא ציור נוסף.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרי חדש על שולחן ערוך אורח-חיים ויורה-דעה
- מים חיים על הרמב"ם.
- חידושים לגמרא על דרך הסוד שנגנזו
- בינה ודעת (קונטרס דבי שמשא) על בין השמשות.
תקופת חייו של הרב חזקיה די סילוה על ציר הזמן |
---|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' חזקיה (בר' דוד) די סילוה", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 482-478, באתר היברובוקס
- חזקיה סילוא, אנציקלופדיה יהודית - אתר דעת
- "סילוא, חזקיה ב"ר דוד", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 178, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי חזקיה די־סילוה (בעל „פרי חדש”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' צ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן, תולדות רבינו חזקיה די סילוה בעל "פרי חדש", דפוס ר"ש הלוי צוקרמן, תרפ"ט, באתר אוצר החכמה
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, (ב', עמ' 481–482), באתר היברובוקס
- א. בן-יעקב, מעשה בהרב "פרי חדש", הד-המזרח, 21 ביולי 1944
- חזקיה די סילוה, באתר "החכם היומי"
- חזקיה בן דוד די סילבה (1656-1695), דף שער בספרייה הלאומית
- אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א, עמ' עמ' 295, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- כתביו
- ספר מים חיים
- ספר פרי חדש דפוס אמסטרדם ה'תנ"א
- ספר בינה ודעת
- חזקיה די סילוה, ספר פרי חדש, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי: דניאל טואיטו, מבוא היסטורי וביבליוגרפי להוצאה העברית של דרשת הפרי חדש, בתוך: זכור לאברהם, תשנ"ו, עמ' נג. ומקורותיו בהערות 1 ו-4 שם.
- ^ לפי אברהם יערי בספר "שלוחי א"י" (עמוד 295 הערה 154), היה גיסו של ר' משה חגיז באמצעות נשותיהם, ולא כפי שכתב פרומקין (תולדות חכמי י-ם), שכתב שר' חזקיה נשא לאשה שנייה את אחותו של ר' משה חגיז.
- ^ חלק יורה דעה כלל ג' סימן ג'
- ^ שם הגדולים
- ^ י' כהן, 'והיו עיניך רואות את מוריך: הרב כאיקונין', ציון, נח, תשנ"ג, עמ' 440-442
- ^ קובץ:Hizkiah Da Silva.jpg
פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
---|---|---|
על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם |