הפיגוע בפסטיבל אוקטוברפסט
| חלק מטרור בגרמניה | |
|---|---|
 | |
| אנדרטת זיכרון במקום בו התרחש הפיגוע | |
| תאריך | 26 בספטמבר 1980 |
| מקום |
מינכן, בוואריה,  גרמניה המערבית |
| קואורדינטות | 48°08′09″N 11°33′00″E / 48.13583333°N 11.55°E |
| סוג | פיגוע תופת |
| נשק | מטען צינור |
| הרוגים | 12 |
| פצועים | 213 |
| מבצע | גונדולף קוהלר |
| מספר מפגעים | 1 |
| מפגעים הרוגים | 1 |
| מניע | נאו-נאציזם |
 | |
  | |
הפיגוע בפסטיבל אוקטוברפסט היה פיגוע תופת שאירע ב-26 בספטמבר 1980, במהלך פסטיבל הבירה השנתי "אוקטוברפסט" שהתקיים במינכן שבגרמניה המערבית. במהלך הפיגוע נרצחו 12 ממשתתפי הפסטיבל ומאות רבות נפצעו כאשר מטען חבלה מאולתר התפוצץ בסמוך לכניסה הראשית למתחם הפסטיבל. מטען החבלה הוכן והונח על ידי המחבל הנאו-נאצי גונדולף קוהלר, שנהרג בעצמו במהלך הפיצוץ.
זהו אחד מהפיגועים הקטלניים ביותר שהתרחשו על אדמת גרמניה המודרנית (לצד הטבח באולימפיאדת מינכן ופיגוע הדריסה בברלין), ואירוע האלימות הקטלני ביותר המשוייך לנאציזם מאז מלחמת העולם השנייה.
הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסטיבל אוקטוברפסט הוא פסטיבל בירה שנערך מדי שנה בעיר מינכן בבוואריה שבגרמניה (גרמניה המערבית דאז) מאמצע ספטמבר עד יום ראשון הראשון של אוקטובר. הפסטיבל נמשך כ-16 ימים והוא נדבך חשוב בתרבות הבווארית, ומטבע הדברים מושך אליו משתתפים רבים, מגרמניה ומחוצה לה.
הפיגוע אירע בשעות הערב של ה-26 בספטמבר, כאשר מטען החבלה, מטען צינור שהוטמן בתוך פח אשפה בסמוך לכניסה הראשית למתחם הפסטיבל, התפוצץ בשעה 22:19. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו במקום 7 בני אדם. 218 בני אדם נוספים נפצעו, מתוכם 5 מתו מפצעיהם בזמן שחלף לאחר הפיגוע. רבים מהפצועים ששרדו נותרו מחוסרי גפיים כתוצאה מהפיצוץ העז.[1] בפיגוע נהרג גם המחבל שהטמין את מטען החבלה, סטודנט לגאולוגיה נאו-נאצי בן 21 בשם גונדולף קוהלר, שנהרג לאחר שמטען החבלה ככל הנראה התפוצץ מוקדם מהצפוי.[2] חקירת הפיגוע הראתה כי קוהלר הרכיב את מטען החבלה משאריות של פצצת מרגמה בריטית, ומילא אותה בחומרי נפץ שיועדו לשימוש צבאי ובבקבוק גז שנלקח ממטף לכיבוי אש.[3]
מתחם הפסטיבל פונה כליל ממבלים מיד לאחר הפיגוע, ונפתח מחדש פחות מ-12 שעות לאחר מכן.[4] ראש העיר של מינכן, אריך קיסל, נשא הצהרה שבה נאמר: "לא המדינה, לא העיר ולא תושביה יוחזקו כבני ערובה על ידי פושעים. סגירה (של הפסטיבל) רק תתמוך במניעיו הנפשעים של המחבל. מהסיבה הזו אנו חייבים להצהיר: החיים חייבים להמשך".[5]
החקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חקירה ראשונית - 1980
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחבל, סטודנט לגאולוגיה בן 21 בשם גונדולף קוהלר, תואר כאדם לא יציב נפשית ובעל בעיות בקיום מערכות יחסים. ביום הפיגוע נודע לקוהלר כי נכשל באחד המבחנים שעשה במהלך לימודיו בתואר.[6] קוהלר היה מקורב לחוגי ימין רדיקלי, ובתקופה שקדמה לפיגוע התאמן ביחד עם מחתרת נאו-נאצית חמושה בשם "Wehrsportgruppe Hoffmann".[7] כמו כן, העריץ קוהלר את אדולף היטלר, ותמונתו הייתה תלויה על הקיר שמעל למיטתו.[6] עם זאת, החקירה הראשונית אותה ביצעו כוחות הביטחון של בוואריה לא מצאה לנכון לסווג את הפיגוע כבעל מניעים פוליטיים, והתובע הכללי של גרמניה קבע כי קוהלר פעל בעיקר ממניעים אישיים.[6] בנובמבר 1982 הורה התובע הכללי לסגור את תיק החקירה.[8]
ב-1997, שנים לאחר סגירת תיק החקירה, התגלה כי ראיות רבות שנאספו בידי ועדת חקירה מיוחדת שנפתחה לאחר הפיגוע, הושמדו, וביניהן שאריות מטען החבלה, ושרידי יד אנושית שהחוקרים לא הצליחו לקשר אל מי מהקורבנות ושנטען כי נוכחותה מצביעה על מעורבותו של מחבל נוסף בפיגוע.[4] 48 בדילי סיגריות שנמצאו בפברואר 1981 במכוניתו של קוהלר הושמדו אף הם, בטרם בוצעה בהם בדיקת DNA שהייתה יכולה לקשר אותם אל מי מהחשודים הנוספים.[1][6]
טענות למעורבותם של סייענים בפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר פרטים בחקירה העלו בפני משפחות וקרובי הקורבנות ומספר פוליטיקאים גרמניים ספק לגבי תוצאות החקירה הראשונית, בייחוד לגבי המניע האמיתי של המחבל והעובדה כי פעל לבדו. ארבעה אנשים שהיו עדים לפיגוע טענו כי כחצי שעה לפני הפיגוע, קוהלר היה מעורב בוויכוח עם שני אנשים קצוצי שיער ולובשי מעילים ועליהם סמלי הבונדסוור, אך אנשים אלו מעולם לא נמצאו.[1][4] נטען כי קוהלר נשא עליו מזוודה קטנה בעת הפיגוע, שנצפתה בידי עדי ראייה במרחק של כמה מטרים מפח האשפה בה הוטמן מטען החבלה. עובר אורח נוסף טען כי לאחר הפיגוע, שני צעירים רכנו מעל גופתו של קוהלר כאשר אחד מהם צרח "לא רציתי את זה! זאת לא אשמתי! תהרגו אותי כבר!"; אותו הצעיר לא נחקר מעולם.[1] עדת ראייה נוספת טענה כי שבוע לפני הפיגוע, ראתה מכונית ובה ישבו חמישה אנשים, וחפץ גדול, עטוף וחשוד למראה שהונח במושב האחורי. כשנשאלה האישה על מספר הרכב, התגלה כי הרכב היה שייך לאביו של קוהלר, אך התגלה כי הוריו של קוהלר לא היו בעיר במהלך אותה תקופה, ואמו מסרה אליבי לפיה הבן היה בבית באותה עת.[1]
שנים לאחר מכן, אחד מחברי המחתרת "Wehrsportgruppe Hoffmann" שצוינה לעיל הודה כי נכח במקום הפיגוע רגעים לפני ששם קץ לחייו, בעוד שחבר אחר באותה המחתרת תועד בפאב מקומי כאשר הוא מתפאר בפני הנוכחים על נוכחותו ב"פעולת מינכן". שני מזכירי מדינה ממשרד הפנים הפדרלי ציינו כי הפיגוע "תוכנן על ידי קבוצות הקשורות לימין הרדיקלי", אך לא הוכח כי שני החשודים לעיל אכן השתתפו בפיגוע.[4]
חידוש החקירה ב-2014
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מאבק ציבורי שהובל על ידי משפחות הקורבנות, נציגיהם, פוליטיקאים ועיתונאים, חודשה חקירת הפיגוע בדצמבר 2014.[8][9] ב-2020 הכריז חוקר בכיר כי מתקפת הטרור בוצעה ממניעים נאו-נאציים בניסיון להטות את תוצאות הבחירות הכלליות במערב גרמניה שהיו אמורות להתרחש מאוחר יותר באותה השנה, וכי רצונו של המחבל היה לגרום לעלייתם של גורמים קיצוניים שיהפכו את גרמניה לדיקטטורה נוסח הרייך השלישי.[10] הבחירות, שהתקיימו כ-9 ימים לאחר הפיגוע, הסתיימו בניצחונה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובבחירתו מחדש של הלמוט שמידט כקנצלר.
מהחקירה עלה כי בטרם המתקפה, קוהלר שוחח עם שניים מחבריו על אפשרות לביצוע פעולת דגל כוזב בה יואשמו תנועות שמאל רדיקלי כגון סיעת הצבא האדום, ובכך תתחזק תמיכת הציבור בגורמי ימין רדיקלי. אחד משני החברים שנחקרו הודה כי קוהלר הראה לו את חומר הנפץ שהוטמן בתוך מטען החבלה, אך איש מהם לא נחשד בסיוע פעיל למחבל מעבר לעובדה כי ידעו על פעולת הטרור הממשמשת ובאה.[6]
לאחר חקירה שכללה איסוף עדויות מ-1008 עדי ראייה וניצולים ו-300,000 מסמכים, לרבות תמלילים שנאספו משנות ה-70 מידי ארגונים נאו-נאציים, קבע משרד התובע הכללי הפדרלי ב-2020 כי לא ניתן להוכיח את מעורבותם של סייענים נוספים בפיגוע, אך עדיין לא ניתן לשלול זאת.[6][10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אירועי טרור נוספים שאירעו במהלך פסטיבלים וחגיגות ציבוריות:
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Friedmann, Jan; Neumann, Conny; Röbel, Sven; Winter, Steffen (2010-09-14). "1980 Oktoberfest Bombing: Did Neo-Nazi Murderer Really Act Alone?". Der Spiegel (באנגלית). ISSN 2195-1349. נבדק ב-2024-10-09.
- ^ Daniel Koehler, Right-Wing Terrorism in the 21st Century: The ‘National Socialist Underground’ and the History of Terror from the Far-Right in Germany, Routledge, 2016-10-04, ISBN 978-1-317-30105-9. (באנגלית)
- ^ אולריך צ'אוסי, Oktoberfest – Das Attentat wie die Verdrängung des Rechtsterrors begann, Ch. Links, 2016, עמ' 167
- ^ 1 2 3 4 Annette Ramelsberger, Die Asservatenkammer ist leer, Süddeutsche.de, 2010-05-17 (בגרמנית)
- ^ "Wir dürfen vor der Gewalt nicht kapitulieren", כתבה שהתפרסמה ב-1 באוקטובר 1980, די ולט
- ^ 1 2 3 4 5 6 Annette Ramelsberger, Oktoberfest-Attentat in München: Ermittlungen enden, Süddeutsche.de, 2020-07-07 (בגרמנית)
- ^ פיטר ה. מרקל, Political Violence and Terror: Motifs and Motivations, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2021, עמ' 243
- ^ 1 2 Probe into deadly Oktoberfest attack re-opened – DW – 12/11/2014, dw.com (באנגלית)
- ^ Germany Reopens Case of Oktoberfest Bombing, הניו יורק טיימס, 11 בדצמבר 2014
- ^ 1 2 Germany: 1980 Oktoberfest bombing a 'far-right attack' – DW – 07/08/2020, dw.com (באנגלית)
