הסרת עודפי עור

הסרת עודפי עור הוא תהליך ניתוחי, המתבצע על ידי רופאים מומחים בכירורגיה פלסטית. את הניתוח עוברים הן נשים והן גברים בהצלחה רבה, כאשר במסגרת הניתוח הרופא מסיר את העור המיותר מגופו של המטופל.

במרבית המקרים לאחר דיאטה קיצונית וירידה דרסטית במשקל, יישארו עודפי עור לאחר הרזיה שנוצרים בעקבות עודפי עור ורקמות שומן שנותרו תלויים ומדולדלים על הגוף ולא התכווצו בהתאמה למשקל הגוף החדש.

עודפי העור המיותרים אינם רק פגיעה במראה האסתטי של הגוף, אלא גם מהווים סבל באופן יום יומי. הסובלים מתופעת עור עודף מעידים על תופעות לוואי כגון: ריח עז וחריף מהגוף, פטרת כרונית, כיבים ופצעים כרוניים והזעת יתר.

היסטוריה

ניתוחי הסרת עור עודף בוצעו במשך מאות שנים, וישנם תיעודים לכך מהתקופה ההודית והפרעונית במאות ה-18 וה-19 על ביצוע ניתוחים אלו. עם סיום מלחמת העולם הראשונה ופציעתם של מאות חיילים, וכך חלק מהפציעות היו חמורות מאוד, המצריכים ניתוחים פלסטיים, על מנת לשחזר את האיברים, שנפגעו על מנת לחזור לחיים תקינים. תחום הכירורגיה הפלסטית כתחום ברפואה, החל רק בשנות ה-60 של המאה ה-20.

מידע על העור האנושי

לעור האנושי יש שלוש שכבות:

• השכבה הראשונה, שממנה מורכב העור מכונה אפידרמיס. שכבה הזו מורכבת גם היא מחמש שכבות, והאפידרמיס נחשבת לשכבה הראשונה שהיא גם הדקה ביותר, שכן מתאפיינת בכך שהיא אטומה לנוזלים.
• השכבה השנייה, שממנה מורכב העור, נקראת דרמיס. השכבה הזו עבה יותר מהשכבה הראשונה והיא השכבה, אשר מקנה לעור את החוזק שלו.
• השכבה השלישית והאחרונה, שממנו מורכב העור, היא שכבת השומן התת-עורי. תפקיד השומן הוא חשוב ביותר למניעת חבלות ליצירת נפח בעור ושמירה על הטמפרטורה של האיברים הפנימיים.

לעור ישנם תפקידים רבים, מכיוון שהוא נמצא על שטח הגדול ביותר בגוף האדם. תפקידים אלו כוללים:

• הגנה על הגוף מפני מזיקים כמו אבק.
• מלחמה בחיידקים ווירוסים שונים, ומהווה את קו ההגנה הראשון של הגוף.
• העור אחראי על ויסות הטמפרטורה בגוף הוא מבצע זאת, על ידי הזעה, ובכך שומר על טמפרטורה תקינה בגוף האדם.
• כמו כן העור הוא איבר חישה, ויכול להרגיש חום או קור, לדוגמה העור גם משמש לאיתות חברתי של רגשות האדם במקרה של בושה הסמקה.

יש לעור תכונה מיוחדת, העור מסוגל להימתח ללא הגבלה, כל עוד מופעל עליו לחץ מתון. מצב זה קורה, בעיקר בשעת ההיריון, העור מתמתח בהתאם לגודל הרחם ללא כל בעיה, כמו כן, במצבים של השמנה ניתן לראות, שהעור נמתח בהתאם לעודפי השומן הנוספים בגוף. אולם, לעומת היכולת המדהימה של הגוף להימתח בהתאם לצורך, ההתכווצות למצב הקודם מוגבלת, והיא תלויה במגוון גורמים שונים, המשפיעים על אופן ההתכווצות בחזרה.

בין גורמים אלו ניתן למנות את הגנטיקה לה תפקיד חשוב בעניין הזה, כהי עור נוטים פחות להתקמט כי הם בעלי שכבת דרמיס עבה, כמו כן לגברים יש אפידרמיס עבה יותר מנשים, ולגיל יש השפעה רבה על יכולת התכווצות העור.

עם השנים האפידרמיס הופך להיות דק, וכן תופעה זו גורמת לכך, שייצור המלנין בעור משתבש והופך להיות לא אחיד, וכך נוצרים כתמים על העור. תופעה המכונה על ידי הרפואה כ"פיגמנטציה".

השנים אינן פוסחות גם על השכבה השנייה, וכך הדרמיס מאבד מחוזקו, בגלל סיבי הקולגן שנעלמים במשך השנים, וכן מאבד מתכונתו האלסטין, האחראי על גמישות העור.

החומצה היאלורונית, שהיא חומר נוסף האחראי על גמישות העור נעלמת אף היא, דבר הגורם לכך שיש היעלמות של שומן תת-עורי בלחיים סביב העניים, ברקות, ועוד.

דלדול האפידרמיס ודיקוק השומן התת-עורי תורם להופעת קמטים אופייניים באזור, שבין האף לזוויות הפה, וכן הצוואר מאבד מהשומן התת-עורי, דבר הגורם לו להיות נפול, השומן והעור זולגים למטה, ובבטן מופעים קמטים קטנים שונים, ויש עודפי עור שזולגים החוצה.

עודפי עור לאחר הרזיה משמעותית, הריונות ולידות

ניתן לראות כי הסיבות לעור עודף הן רבות וכך אנשים הסובלים מתופעה זו באופן קיצוני במיוחד, הם אנשים אשר עברו ניתוח קיצור קיבה ונותרו עם עודפי עור לאחר הרזיה וירידה משמעותית במשקל גופם, ונשים שעברו הריונות ולידות.

ניתן למצוא את האזורים הבאים כמועדים לפורענות, מבחינת עודפי עור לאחר הרזיה. לא כל האנשים יסבלו מעור עודף, אך אלו אשר סובלים מדווחים על עודפי שומן בכמות גבוהה במרכז הגוף, בעיקר בדגש לבטן, צידי האגן, ירכיים, וישבן, כמו כן, גם החזה מעורב בכך ויראה כמרוקן וצונח. איברים נוספים הסובלים מעודפי שומן הם: הזרועות, פנים, וצוואר.

עודפי העור גורמים לכך, שישנו עיוות בצורת האיבר, היקף האיבר נותר גדול, וכך הוא מפריע בהתאמת ביגוד, וכן תורם למגבלות פיזיות רבות ושונות. הטיפול בהסרת השומן נעשה, על ידי אבחון של רופא מומחה בלבד.

סוגי ניתוחים

עודפי עור נוצרים במקומות שונים בגוף האדם, ולכן ניתוח להסרת העור העודף יתקיים בניתוחים מסוגים שונים כגון:

• הרמת גבות - בניתוח מבוצעת כריתה של העור, על ידי חתך בצורת סירה, הסרת עודפי העור המיותרים ותפירה של החתך בתפרים תת-עוריים.
• ניתוח להסרת עודפי עור בפנים ובצוואר - בניתוח זה מבוצע חתך בשיער הרקתי שיורד מקדמת האוזן. נפילות השומן והשרירים מטופלות על ידי תפירה הדוקה של השרירים הנמצאים שם, הסרת עודפי העור וביצוע תפרים כלפי מעלה .
• מתיחת זרועות - בניתוח זה מבוצע חתך לאורך החלק האמצעי בזרוע, כאשר הגפיים מונחות לצידי הגוף, לאחר מכן מתבצעת שאיבת שומן והסרת עור עודף.
• הרמת חזה - הניתוח נעשה על ידי חתך באזור החזה במקטעים קלים והסרת עודפי העור. במקרה קשים מבוצע חתך עמוק יותר וארוך יותר התפרים מבוצעים בשלוש שכבות.
• ניתוח עפעפיים - בעפעפיים קיימים מצבורי שומן שונים, שהם לא רק בעיה אסתטית, אלא גם בעיה רפואית, משום שהם עלולים לחסום את שדה הראייה. על כן, ניתן לעשות מתיחת עפעפיים ולהסיר את רקמות השומן שיוצרות צניחת עפעפיים.

שיטות מקובלות

קיימים מספר שיטות להסרת עודפי העור בניתוח:^{[דרוש מקור]}

• שאיבת שומן - אם בעבר ניתוח להסרת עודפי עור היה ארוך ומורכב, כיום ניתן לראות כי לאחר זמן קצר יחסית בין שעה עד ארבע שעות, המטופל זוכה לגוף מעוצב ויפה. בתהליך הזה מדובר בעיקר על הסרת עודפי העור, ולעיתים משלבים עוד ניתוחים בהתאם לצורך. שאיבת שומן מתבצעת בהצלחה במשך מספר עשורים, ואף עם התקדמות הטכנולוגיה השיטה עצמה לא השתנה, וגם עדיין ישנם רופאים רבים המשתמשים בה בזכות הפשטות שבה. יחד עם יתרון זה, עלולים להיות גם חסרונות וסיבוכים כמו: דימום יתר, תוצאה לא רצויה וכדומה. חסרונות אלו גרמו לרופאים לחפש שיטות נוספות, שיגרמו למטופלים שלא לסבול מתופעות לוואי שונות.
• ניתוח להשתלת שתלים - במסגרת עיצוב הגוף באמצעות הסרת עודפי העור, ישנם רופאים אשר הנוהגים להשתיל שתלים, וזאת על מנת לגרום לנפח באיבר שבו הם מושתלים.
• ניתוח ללא שתלים - אחת הטכנולוגיות החדשניות בניתוחים מסוג כזה, היא שימוש במכשירים שאינם פולשניים, המשגרים אנרגיית אור, באמצעות מתמר המונח על העור. שימוש באנרגיה זו גורם לעיצוב של מולקולת השומן, בדרך קלה ובטוחה יותר. המכשירים הללו מופעלים בניתוח עצמו ומופעלים על רקמת השומן עצמה, לאחר סינון השומן בתמיסה מיוחדת, מופעל המכשיר המשחרר אנרגיית אור. למעשה, האנרגיה גורמת להמסת השומן, בדרך קלה ומהירה, והמנתח מפנה את השומן המיותר.
• ניתוח עם מכשיר "וויזר" - המכשירים הטובים ביותר בשימוש היום, לפי בחינה מדוקדקת של כל המכשירים הקיימים, הוא מכשיר שנקרא "וויזר". היתרון של טכנולוגיה זו, לעומת טכנולוגיות אחרות, הוא המסת השומן בדייקנות ללא פגיעה בכלי דם ואיברים אחרים, וכך באמצעות טכנולוגיה זו מתאפשר עיצוב של הגוף, בצורה נעימה ובטוחה. כמו כן, טכנולוגיה זו גם מפחיתה את הסיכונים בניתוחים מסוג זה, וכן בנוסף לכך גורמת לזמן החלמה מהיר יותר.
• תפרי שזירה פנימיים - אחת השיטות, המתקדמות ביותר בנושאים של ניתוחי עיצוב גוף, ובוודאי בנושא של ניתוחי הסרת עור עודף, היא שיטת תפרי שזירה פנימיים. תפרים אלו ממוקמים בעומק הרקמה, בניתוחי הרמת חזה, והסרת עור עודף. התפרים הללו גורמים למתיחה של העור בחלוקה נכונה של המתח על פני כל העור, כמו כן הם מצמידים את העור לשכבת שרירי הבטן והגוף, מצמצמים את החלל בשכבת העור התת-עורי, הנוצרת כתוצאה מניתוחים אלו. בתפרים אלו יש יתרונות רבים, שכן הם תורמים להחלמה של המטופלים, בכך שאין יותר צורך בנקזים בניתוח, על מנת לנקז את הנוזלים.

זמן החלמה

הניתוח להסרת עור עודף מתבצע בהרדמה מלאה, לאחר שהמטופל מתעורר מההרדמה, הוא לא יחוש כלום, אבל רק לאחר שתפוג ההרדמה, הוא יתחיל להרגיש אי נוחות וייתכן שגם כאב סביר המופיע לאחר כל ניתוח כירורגי.

סיבוכים והשלכות

ניתוח הסרת עודפי עור הוא ניתוח כירורגי לכל דבר, הכולל סיבוכים והשלכות רפואיות שונות:

• שטפי דם ובצקות – לא מדובר על סיבוך, אלא בתהליך מקובל, לאחר כל סוגי הניתוחים הכירורגיים המקובלים. הבצקות ושטפי הדם נעלמים מהגוף עד שבועיים, אך עד אז ניתן להקל על ידי חבישות לחץ, הרטבת המקום במלח אנגלי ועוד.
• זיהום – חשוב להבין, שגם כאשר מקפידים על תנאים נאותים בחדר הניתוח עדיין קיימים חיידקים, שיכולים להישאר על עודפי העור, למרות מניעת זיהום. מניעה זו מתבצעת על ידי הקפדה של נטילת אנטיביוטיקה תוך ורידית, וכן נטילת כדורים שלושה ימים לאחר הניתוח. במקרה של זיהום קל פותחים את התפרים, וממשיכים לתת אנטיביוטיקה, אבל במקרה של זיהום קשה יש לנקז את המוגלה ולפתוח את הפצע מחדש.
• דימום – לאחר הניתוח עלול להיות דימום מהפצע, וחשוב לשים לב לכך. במקרה של דימום קל יהיה צורך בחבישת לחץ על מקום הפצע, למשך 15 דקות. אך במקרים שבהם הדימום ממשיך לאחר חבישת לחץ, על המטופל לחזור אל חדר הניתוח לצורך טיפול בכלי הדם. הטיפול בכלי הדם נעשה על ידי צריבה או תפירה, ולעיתים יהיה צורך לספק למטופל מנות דם.
• סרומה – הסרומה היא נוזל צלול בחלל הניתוחי. הרופאים משתדלים למנוע סיבוך זה, על ידי הקפדה של תפירה מצומצמת בחלל שבין שכבות השריר לשומן, חבישת לחץ, ובמקרים שהנוזל משמעותי מטפלים באמצעות נקזים.
• פגיעה תחושתית – כמו בכל ניתוח ישנה פגיעה עצבית תחושתית במקום המנותח, לעיתים קרובות התחושה חוזרת לאחר מספר חודשים, לעומת זאת לעיתים רחוקות ונדירות התחושה אינה חוזרת כלל.
• התרחבות צלקתית – סיבוך נוסף שמופיע לעיתים לאחר ניתוחים מסוג כזה, שבהם הצלקת מתרחבת בהתאם למתח העור של המטופל. לסיבוך זה אפשר לבצע תפרים בשכבות, וכן יש חבישות לחץ ופרפרים.
• צלקת – לעיתים נוצרת צלקת מורמת אדומה, רחבה, וכואבת, והטיפול בצלקת מבוצע בהתאם להתרחבותה. אך ישנם מקרים קיצוניים שבהם יהיה צורך בהזרקות חומרים לצלקת וכריתת הצלקת.
• נמקים בעור – נמקים בעור עלולים להופיע אצל מעשנים כבדים, ולכן חל איסור מוחלט לבצע ניתוחי עודפי עור במעשנים כבדים. במקרה שיש נמק כזה הטיפול הוא בכריתת העור המת או במקרים קיצוניים שהנמק גדול יותר מבוצעת חבישת ואקום, המצמצמת את גודלו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.