הספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה
 | |
| בניין מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל | |
| מיקום | רח' ביאליק 26, תל אביב |
|---|---|
| סוג | ספרייה למוזיקה |
| מנהל | אביגיל ארנהיים |
| קואורדינטות | 32°04′36″N 34°47′11″E / 32.076802777778°N 34.786455555556°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   הספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה  | |
  | |
הספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה היא ספריית המוזיקה הציבורית הגדולה ביותר בישראל. נוסדה בשנת 1951, בחסותם של משרד החינוך והתרבות ועיריית תל אביב-יפו, כספרייה מיוחדת עבור מוזיקאים מקצועיים ולמען שוחרי המוזיקה בישראל. על מייסדיה נמנו מוזיקאים ידועי שם כפרנק פלג, פרופ' אסתר גרזון-קיוי והמלחין רומן האובנשטוק-רמתי. אגודת א.מ.ל.י. שהוקמה בארצות הברית על ידי מקס ופאני טארג, תמכה במשך שנים רבות בספרייה ותרמה לפיתוחה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרייה הוקמה ביוזמת מארק טארג והאגודה "אמריקאים למען ספריה מוזיקלית בישראל" שהוא הקים. שותפים לספרייה היו מחלקת החינוך של עירית תל אביב, ומשרד החינוך והתרבות. הספרייה פתחה את שעריה לראשונה בשנת 1953 בבית הספר תחכמוני ברחוב לילינבלום[1][2] במקום בו פעל הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב[3]. בשנת 1954 התקבלה הספרייה כחברה באיגוד הספריות למוזיקה הבינלאומי (IAML). בשנת 1958 עברה הספרייה להיכל התרבות. בעת המעבר כללה הספרייה 25,000 ספרים וחברות תווים, ו-8,000 תקליטים, מהם 1,000 אריכי נגן[4]. בשנת 1960 קבלה הספרייה תרומה של יצירות מעזבונו של ברוניסלב הוברמן[5]. בשנת 1974 עברה הספרייה מהיכל התרבות לבית שנקר הסמוך לכיכר ביאליק[6]. בפברואר 1976 נפתח בספרייה מדור למוזיקה יהודית על שמו של יהויכין סטוצ'בסקי[7]. בשנת 1981 כללה הספרייה כ-65,000 ספרים וכ-11,000 תקליטים[8].
ב-1994 נהרס הבניין הישן שלא תאם יותר את אוספיה הגדלים של הספרייה, ובמקומו הוקם ביתה החדש והמהודר, לזכרה של הפסנתרנית הידועה פליציה בלומנטל. הבניין תוכנן על ידי האדריכלית נילי פורטוגלי.
עבודות הבנייה של המרכז למוזיקה והספרייה ע"ש פליציה בלומנטל, הושלמו בשנת 1996 כפרויקט של קרן תל אביב לפיתוח. בחודש יוני 1997, נפתח המרכז למוזיקה מחדש לקהל הרחב.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נילי פורטוגלי, תפיסה הוליסטית באדריכלות - "מרכז למוזיקה וספריה ע"ש פליציה בלומנטל", כיכר ביאליק, תל אביב, הוצאת עם עובד, תל אביב 2011
- Nili Portugali, A Holistic Approach to Architecture - "The Felicja Blumenthal Music Center and Library", AM OVED Publishers Ltd, Tel-Aviv, 2011
אוספי הספרייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרייה אוצרת בתוכה כ-85,000 כותרים: ספרים בכל נושאי המוזיקה – ספרות מקצועית ופופולרית, כל-כתבי מלחינים, תווים, מוזיקה קאמרית ותזמורתית וכדומה. אוספים גדולים ורבי ערך של מוזיקה ישראלית, זמר עברי ומוזיקה יהודית, אוסף ספרים נדירים והוצאות מוקדמות מעזבונות שונים.
אוסף הספרייה מכיל גם כ-13,000 תקליטורים, כ-1,100 תקליטורי DVD וכ־18,000 תקליטים (ביניהם הקלטות נדירות שלא הועתקו לתקליטורים). 65 סוגים של כתבי עת מקצועיים, קלטות וידאו, קלטות שמע ואוסף של כלי נגינה אתניים מתרומתם של פרופ' אסתר גרזון-קיוי ובונה הכינורות משה וינשטיין.
בנוסף מצויים בספרייה ארכיונים אישיים שהחשובים מביניהם: ארכיון הכנר ברוניסלב הוברמן - מייסד התזמורת הפילהרמונית ומיוזמי תנועת פאן-אירופה. ארכיון זה מכיל כתבי יד נדירים, תעודות, הקדשות והתכתבויות עם גדולי המוזיקאים, אנשי רוח ומדינאים בני זמנו. ארכיון יהויכין סטוצ'בסקי – צ'לן, מלחין וחוקר מוזיקה יהודית. ארכיון מנשה רבינא המתעד את חיי המוזיקה בישראל מראשיתם, ארכיון בית לויים (בית הספר הראשון למוזיקה בתל- אביב/ישראל), אוסף התווים של הכנר היהודי-הולנדי סאם סוואפ Sam Swaap וארכיונים קטנים נוספים כביה"ס הראשון למוזיקה בארץ - "שולמית". לארכיונים אלה חשיבות רבה בקרב אנשי מחקר ומוסדות מחקר בישראל ומחוצה לה. כל אלה מעניקים לספרייה למוזיקה בתל אביב מעמד ייחודי וחשיבות אוניברסלית.
הספרייה למוזיקה היא הספרייה הציבורית הגדולה ביותר למוזיקה בארץ ומשרתת קהל רב של מבקרים תושבי תל אביב ושאינם תושבי העיר: מוזיקאים, שוחרי מוזיקה, תלמידים, סטודנטים, מרצים, מנצחי תזמורות ומקהלות, האופרה הישראלית החדשה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, קונסרבטוריונים ומוסדות למוזיקה.
השירות השוטף ניתן גם למבקרים במקום וגם טלפונית וכולל ייעוץ ביבליוגרפי ועזרה בחיפוש במאגרי מידע בישראל ומחוצה לה. בספרייה מתקיימים ימי עיון, סדנאות, הרצאות ותערוכות בנושאי מוזיקה וכן סדרה מיוחדת לילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הספרייה
- יוכבד שוורץ, עוד מעט שבעים לספרייה המוזיקלית בתל אביב - פרק א', השנים הראשונות
- יוכבד שוורץ, עוד מעט שבעים לספרייה המוזיקלית בתל אביב - פרק ב', 1953 עד 1975
- יוכבד שוורץ, עוד מעט שבעים לספרייה המוזיקלית בתל אביב - פרק ג'ף 1975 עד 1997
- המוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל בבית שנקר, תל אביב, יוכבד שוורץ, פרק ד', מ-1997 עד 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספריה מרכזית למוסיקה נפתחה בבי"ס תחכמוני בתל־אביב, שערים, 25 בפברואר 1953
- ^ ספריה מוסיקלית, ידיעות עיריית תל אביב, 14 באוגוסט 1953
- ^ הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, הארץ, 23 באוגוסט 1951
דורשים להקים משכן מתאים לקונסרבטוריון והאקדמיה למוסיקה, קול העם, 23 בספטמבר 1957 - ^ נחנך בניין הספריה המרכזית למוסיקה, קול העם, 27 באוקטובר 1958
- ^ יצירות יקרות ערך שי לעת"א, הארץ, 18 במרץ 1960
- ^ העברת הספריה המרכזית למוסיקה, מעריב, 28 בפברואר 1974
בית חדש לספריה המוסיקאלית, מעריב, 25 ביוני 1974 - ^ חגיגות לזקן המלחינים, מעריב, 29 בינואר 1976
- ^ יוסי שיפמן, יום הולדת שקט, דבר, 19 במאי 1981