הסולם הבין-לאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי

הסולם הבין-לאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי (באנגלית: International Nuclear and Radiological Event Scale; ראשי תיבות INES) נקבע בשנת 1990 על ידי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית במטרה לאפשר דיווח מיידי באשר להיבטים הבטיחותיים הכרוכים בתאונות בחומרים בקיעים.

הסולם הבינלאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי הוא סקאלה לוגריתמית, בדומה לסולם מגניטודה לפי מומנט המשמש לקביעת חוזקן של רעידות אדמה. עליית דרגה אחת בסולם חמורה פי עשרה מחומרת דרגה אחת נמוכה ממנה. שלא בדומה לרעידות אדמה, שם ניתן לכמת את עוצמת הרעידה באמצעות מיכשור מדידה, דרגת החומרה של אסון מעשה ידי אדם כמו תאונה גרעינית, נתון יותר לפרשנות אנושית. כתוצאה מן הקושי לפרש, הסולם הבינלאומי לאירוע אטומי נקבע פרק זמן משמעותי לאחר קרות האירוע. לכן, סולם זה ישים במידה מוגבלת ככלי לגיוס סיוע לאזור אסון.

הדירוג לפי הסולם אינו נקבע בידי גורם תקינה מרכזי, אלא על ידי גורמים שונים על פי מדריך רשמי שפורסם על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. באירועי תקלה גרעינית בולטים הדירוג נקבע לעיתים על ידי מפעיל הכור הגרעיני, על ידי גוף לאומי ממשלתי רשמי, ולעיתים אף על ידי מוסדות מדעיים, רשויות בינלאומיות, או מומחים אחרים. לכן, לעיתים קיימת חוסר עקביות בין גורמים שונים באשר לדרגת האירוע בסולם.

בסולם הוגדרו מספר קריטריונים ומדדים כדי לקדם דיווח עקבי לאירועי תקלה גרעינית. קיימות שבע דרגות מעל האפס בסולם הבינלאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי: שלוש הדרגות הנמוכות מוגדרות כ"אירועים", וארבע הדרגות הגבוהות כ"תאונות". קיימת אף דרגה 0.

7 – תאונה רבתי

6 – תאונה חמורה

5 – תאונה בעלת השפעות רחבות יותר

4 – תאונה בעלת השפעה מקומית

3 – אירוע חמור

2 – אירוע

1 – חריגה

0 – סטייה (חסרת משמעות בטיחותית)

אופן הדירוג

הדרגה בסולם נקבעת על פי הציון הגבוה ביותר מבין שלושה: השפעות על הסביבה מחוץ לאתר, השפעות בתוך האתר, ופגיעה בהגנה לעומק.

דרגה 7: תאונה רבתי

השפעה על בני אדם והסביבה

שחרור משמעותי של חומר בקיע עם השפעות נרחבות על הסביבה ועל בריאות האדם המחייב נקיטה בצעדי מנע מתוכננים לאורך זמן.

עד היום התרחשו שני אירועים בדרגה זו:

אסון צ'רנוביל, ב-26 באפריל 1986. עליה חדה בטמפרטורת הכור במהלך ניסוי שמטרתו הייתה לבדוק את הפעולה במצב שבו אין אספקת חשמל לכור גרמה לייצר כמות אנרגיה הגדולה פי עשרה מכמות האנרגיה המיוצרת במצב רגיל. כתוצאה מכך הותכו מוטות הדלק ולחץ הקיטור עלה עד כדי כך שהוא גרם לפיצוץ. הפיצוץ ריסק את כיפת הכור ואת גג המבנה ולהתלקחות שרפה שפיזרה חומרים רדיואקטיביים לסביבה. 56 איש נספו באסון בימים הראשונים לאחר התרחשותו ו-9 ילדים נפטרו כתוצאה מסרטן בלוטת התריס, ישנן הערכות שבסופו של דבר יסתכמו המיתות בטרם עת כתוצאה מסרטן בכ-4,000^[1]. העיר צ'רנוביל (אוכלוסייתה מנתה 14,000 תושבים) ננטשה כמעט לחלוטין, העיר פריפיאט (49,400 תושבים) ננטשה לחלוטין, ונקבע שטח בלתי מאוכלס ברדיוס 30 ק"מ סביב הכור הפגוע. בנוסף, החומרים הרדיואקטיביים התפשטו בימים הראשונים 1600 ק״מ משם, ועד שהכור נסתם התפשטו במידה מועטה אפילו עד ארצות הברית.

האסון הגרעיני בפוקושימה, סדרת אירועים שהחלה ב-11 במרץ 2011, אשר דורגה בדרגה 7 בסולם ב-11 באפריל 2011 על ידי הסוכנות היפנית הממשלתית לבטיחות גרעינית. נזק רב שנגרם לאספקת כוח חירום ולמנגנוני בטיחות על ידי רעידת אדמה בסנדאי והצונאמי שבא בעקבותיה, הביאו להתחממות יתר ולדליפה מכורים באתר תחנת הכוח. התקלות בכל אחד מן הכורים דורגה בנפרד. מתוך שישה כורים באתר התחנה, שלושה דורגו בדרגה 5, אחד דורג בדרגה 3, והאירוע כולו דורג בדרגה 7. תושבים בסביבה הורחקו מן התחנה למרחק 20 ק"מ הומלץ על פינוי מרצון אף ממרחק 30 ק"מ.

דרגה 6: תאונה חמורה

השפעה על בני אדם והסביבה

שחרור משמעותי של חומר בקיע העשוי לדרוש נקיטה בצעדי מנע מתוכננים.

עד היום אירע אירוע בודד בדרגה זו:

אסון קישטים במאיאק בברית המועצות ב-27 בספטמבר 1957. תקלה במערכת הקירור של הכור הביאה לפיצוץ לא גרעיני במתחם הגרעיני, בעוצמה של 70–80 טון טנ"ט (310 ג'ולים) שגרמה לפליטה אדירה של חומרים רדיואקטיביים. לא פורסמו דיווחים מדויקים על גודל האסון ועל פי הערכות כ-200 מתו כתוצאה מחולי שנגרם בשל הקרינה, 10,000 איש פונו מבתיהם ו-470,000 איש נחשפו לקרינה.

דרגה 5: תאונה בעלת השפעות רחבות יותר

השפעה על בני אדם והסביבה

שחרור מוגבל של חומר בקיע העשוי לדרוש נקיטה במספר צעדי מנע מתוכננים.

מספר מוגבל של מקרי מוות מקרינה.

השפעה על מחסומי קרינה ושליטה

נזק קשה לליבת הכור.

שחרור כמויות גדולות של חומר בקיע בתוך המתקן עם סבירות גבוהה לחשיפה משמעותית של הציבור. האירוע יכול להיגרם כתוצאה מתאונה קריטית משמעותית או משרפה.

עד היום אירעו מספר אירועים בדרגה זו, ביניהם:

שרפת וינדסקייל בבריטניה, ב-10 באוקטובר 1957. במהלך שימוש במתווך גרפיט בכור גרעיני צבאי המקורר באוויר פרצה שרפה של גרפיט ודלק אורניום, במהלכה התפזר אבק חומר בקיע בסביבה.
תאונת אי שלושת המילין בפנסילבניה, ארצות הברית, ב-28 במרץ 1979. כשל במערכת הקירור המשנית של הכור הוביל לעומס החום ולהפסקת פעולת הטורבינה, הגנרטור, ולבסוף הכור. שרשרת תקלות נוספת הביאה להתכה חלקית של ליבת הכור, התפוצצות כיפת הכור כ-130 דקות לאחר הכשל הראשוני ולדליפת חומר בקיע למערכת. גזים רדיואקטיביים השתחררו לאטמוספירה.

דרגה 4: תאונה בעלת השפעה מקומית

השפעה על בני אדם והסביבה

שחרור מוגבל של חומר בקיע אשר לא סביר שיגרום להפעלת אמצעי נגד מתוכננים להוציא בקרה על המזון בסביבה.

לפחות מקרה מוות אחד כתוצאה מקרינה.

השפעה על מחסומי קרינה ושליטה

התכת דלק גרעיני או נזק לדלק הגורם לפליטה של יותר מ-0.1% מחומרי ליבת הכור.

פליטה של כמות משמעותית של חומר רדיואקטיבי בתוך האתר עם סבירות גבוהה לחשיפה משמעותית של הציבור.

עד היום אירעו מספר אירועים בדרגת חומרה זו, ביניהם:

סלאפילד (בריטניה) - מפעל לעיבוד דלק גרעיני ובעבר תחנת כוח גרעינית. חמישה אירועים בין השנים 1955 עד 1979.
מתקן SL-1 - בתחנת הכוח הגרעינית הנסיונית באיידהו (ארצות הברית). תאונה בשנת 1961 בה נהרגו שלושה מפעילים בתחנה.
תחנת הכוח סן-לורן - תחנת כוח גרעינית בצרפת. בשנת 1969 אירעה תאונה בה הותכה חלקית ליבת הכור. בשנת 1980 אירעה תאונה של התחממות-יתר של גרפיט.

דרגה 3: אירוע חמור

השפעה על בני אדם והסביבה: חשיפה ברמה העולה על פי עשרה מרמת החשיפה השנתית המותרת לעובדים.; פגיעות בריאותיות לא קטלניות (לדוגמה, כוויות) כתוצאה מקרינה.

השפעה על מחסומים רדיולוגים ושליטה: חשיפה ברמה של יותר מ-1 סיוורט לשעה (Sv/h) באזור התפעול.; זיהום חמור באזור שלא נועד להיות מזוהם על פי תוכנית הכור, עם סבירות נמוכה לחשיפה משמעות של הציבור.
השפעה על הגנה לעומק: מצב של כמעט תאונה בתחנת כוח גרעינית מבלי שנותרו עוד אמצעי בטיחות.; אובדן או גנבה של חומר בקיע הנמצא במעטפת אטומה.; משלוח של חומר בקיע במעטפת אטומה ליעד שגוי מבלי שבמקום קיימים נהלים מתאימים לטפל בו.

דרגה 2: אירוע

השפעה על בני אדם והסביבה: חשיפה של אדם מן הציבור לקרינה ברמה של יותר מ-10 מיליסיוורט (10 mSv).; חשיפה של עובד במתקן לרמת קרינה העולה על המגבלה השנתית המותרת.
השפעה על מחסומים רדיולוגיים ושליטה: רמות קרינה באזור התפעול העולות על 50 מיליסיוורט.; זיהום משמעותי בתוך המתקן באזור שלא תוכנן להיות מזוהם.
השפעה על הגנה לעומק: כשל משמעותי של אמצעי בטיחות ללא תוצאות משמעותיות.; מציאת חומר רדיואקטיבי ברמה גבוהה בתוך מעטפת אטומה, המתקן או האריזה ללא פגיעה באמצעי הבטיחות.; אריזה בלתי מתאימה של חומר רדיואקטיבי במעטפת אטומה.

דרגה 1: חריגה

השפעה על הגנה לעומק: חשיפת יתר של אדם מן הציבור לקרינה ברמה העולה על המגבלה השנתית המותרת.; חריגות פעוטות במרכיבי הבטיחות בעת שחלק משמעותי של הגנה לעומק לא נפגעה.; גנבה או אובדן של מתקן או אריזת משלוח של חומר רדיואקטיבי ברמה נמוכה.

דרגה 0: סטייה

אירוע חסר משמעות בטיחותית: דוגמאות:

ב-4 ביוני 2008 אירעה דליפה ממערכת קירור ראשית בתחנת הכוח הגרעינית קרסקו בסלובניה (בסלובנית: Jedrska elektrarna Krško).
ב-13 בפברואר 2006 פרצה שרפה במתקן לטיפול בפסולת גרעינית של הסוכנות היפנית לאנרגיה אטומית בטוקימורה, יפן.

ללא דירוג בסולם

אירועים במתקנים גרעיניים, חסרי כל קשר להיבטי בטיחות, מכונים "ללא דירוג בסולם".

דוגמאות:

ב-17 בנובמבר 2002 במפעל דלק מתחמוצת אורניום טבעי בהיידראבאד, הודו, אירעה התפוצצות כימית במתקן יצור.
ב-29 בספטמבר 1999 בתחנת הכוח הגרעינית ה.ב. רובינסון, בקרוליינה הדרומית, ארצות הברית, נצפתה סופת טורנדו בשטח המוגן של המפעל.