תקן

תֶּקֶן (או בלועזית: סְטַנְדַּרְט) הוא מפרט או שיטה מקובלים, ואף במקרים מסוימים מחייבים, ליישום בתחום מסוים (בתעשייה, בשירותים, בדקדוק וכיוצא בזה).

כדי לתקן תְּקָנים קמו ארגונים; חלקם מתוקצבים על ידי ממשלות וחלקם נתמכים על ידי צרכני התקנים. תקנים יכולים להיות מוגדרים ברמה לאומית, אזורית, או בינלאומית. תהליך תיקון תקנים הוא ארוך ומקצועי, ויש הטוענים כי חיוני להשיג מטרות כמו:

• נורמת ייצור שמבטיחה רמת שימוש בטוחה במוצר.
• נורמה לביצוע שמבטיחה מוצר איכותי ופונקציונלי (התואם את ייעודו השימושי).
• תצורה אחידה לנוחות המשתמשים במוצר שייצרו יצרנים שונים.
• ממשק יעיל לתאימות בין יצרנים, לאחר פיתוח של טכנולוגיות חדשות.

אף על פי כן, הרי שקיימים שירותים ומוצרים רבים העונים על כל דרישות אלו מבלי שנקבע תקן עבורם.

בדרך כלל נקבעים סימנים מוסכמים לתקן שהטבעתם מעידה על היותו של המוצר או השרות תואם את התקן.

המילה תִּקְנוּן או תְּקינה הן המילים העבריות לסטנדרטיזציה – כלומר: קביעת תקן מסוים, מתכונת אחידה או עשייה לפי תקן.

בישראל

בישראל מסמיך חוק התקנים את מכון התקנים הישראלי לקבוע תקנים. כאשר תקן שקבע מכון התקנים הוכרז על ידי שר הכלכלה והתעשייה כתקן רשמי, חובה לציית לתקן זה (למעט חריגים המפורטים בחוק). הציות לתקן שאינו תקן רשמי הוא וולונטרי. התקנים הרשמיים מוצגים באתר האינטרנט של המכון.

ראו גם

• תקן ישראלי
• מכון התקנים הישראלי
• ארגון התקינה הבין-לאומי (ISO)
• World Wide Web Consortium
• פרוטוקול תקשורת
• הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה (IEC)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.