הנריק סנקביץ'

הנריק סנקביץ'
Henryk Sienkiewicz
לידה	5 במאי 1846; Wola Okrzejska, רפובליקת פולין
פטירה	15 בנובמבר 1916 (בגיל 70); ווה, שווייץ
שם לידה	Henryk Adam Aleksander Pius Sienkiewicz
מדינה	פולין
מקום קבורה	קתדרלת יוחנן הקדוש
מקום לימודים	אוניברסיטת ורשה
שפות היצירה	פולנית
סוגה	נובלה, סיפור קצר, רומן קצר, רפורטז'ה, פיליטון
זרם ספרותי	Positivism in Poland, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
יצירות בולטות	Janko Muzykant, קוו ואדיס, The Knights of the Cross, Fire in the Steppe, With Fire and Sword, The Deluge, בישימון וביער עד
תקופת הפעילות	מ-1869
בן או בת זוג	Maria Szetkiewicz (18 באוגוסט 1881–19 באוקטובר 1885); Maria Romanowska-Wołodkowicz (11 בנובמבר 1893–ערך בלתי־ידוע); Maria Babska (1904–?) ;
צאצאים	Jadwiga Korniłowiczowa
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (1905); אביר בלגיון הכבוד ;
חתימה

הנריק אדם אלכסנדר פיוס סנקביץ' (נהגה: שֶׁנְקיֶיביץ'; בפולנית: Henryk Adam Aleksander Pius Sienkiewicz, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; שנודע בשם העט לִיטְווֹס, Litwos;‏ 5 במאי 1846, וולה אוקזֶ'ייסקה, ליד לוקוב, פולין – 15 בנובמבר 1916, ווה, שווייץ) היה עיתונאי וסופר פולני, חתן פרס נובל לספרות.

ביוגרפיה

סנקביץ' היה בן למשפחת אצולה ממוצא ליטאי. בנעוריו גילה עניין רב בספרים שעלילותיהם התרחשו במאות ה-16 וה-17. הוא קרא את יצירותיהם של אלכסנדר דיומא ושל וולטר סקוט, עסק בציד ולמד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת ורשה. בתקופה שלאחר לימודיו יצא לטיולים ממושכים על פני גרמניה, צרפת ואנגליה ושהה ארבע שנים בארצות הברית. אחרי כן יצא לסיורים ביוון, באיטליה ובאפריקה. עם סיום תקופת נדודיו החלה פעילותו הספרותית.

בשנת 1905 הוענק לו פרס נובל לספרות "על גדולתו כמספר אפי".

בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט סנקביץ' לשווייץ, ושם נפטר. עצמותיו הועברו לפולין בשנת 1924 ונקברו מחדש בטקס חגיגי.

יצירתו

סנקביץ' ערך בו-זמנית שני כתבי עת והשתתף בכתיבתם של כתבי עת נוספים. את הסיפורים הראשונים שלו פרסם בשם בדוי. נושאיו היו לקוחים מן ההיסטוריה הפולנית, המיתולוגיה של הודו, מהספיריטואליזם ומהאלגוריה.

בהשפעת הרומן בן חור כתב על תקופת ישו, ובסיפור נלך בעקבותיו אפשר כבר לזהות את ניצניו של הרומן קוו ואדיס, שייכתב מאוחר יותר. הוא כתב סיפורים על רשמי מסעותיו באפריקה, כמו הסיפור דרמה במדבר. ברבים מסיפוריו, המתרחשים ברחבי העולם, הוא מוצא הזדמנויות להביא דברים על מולדתו ועל בני עמו. בסיפור שומר המגדלור, גיבור הסיפור הוא פולני זקן שעזב את מולדתו 40 שנה קודם לכן, אך כשמזדמן לו לקרוא בשיריו של מיצקביץ', הוא מזדעזע עד כדי כך שהוא שוכח להדליק את האור במגדלור וכתוצאה מכך מפטרים אותו והוא יוצא שוב לכתת את רגליו בדרכים. באחד הסיפורים על הרקע האמריקאי, לחם חוקנו, מתואר גורלם של איכר פולני זקן ובתו.

סיפוריו לא זכו להצלחה, ורק כשהתחיל לתאר נושאים פולניים מובהקים, חשף את מלוא כישרונו. בסיפור שרטוטי פחם הוא מביא מראה אותנטי של הכפר הפולני. לסיפור זה יש דמיון מה ל"אדמה" של אמיל זולא ודרך התיאור דומה לדרכו של גוגול. בסיפור יש גם דמות של יהודי. דמויות היהודים ביצירותיו מוצגות באופן שלילי למדי. אחרי עוד כמה יצירות שלא זכו לתהודה רבה, סלים מורזה, דרך המדבר ועול הטטרים, פרסם סנקביץ' את הטרילוגיה ההיסטורית הגדולה שהפכה אותו למספר הראשון במעלה של אומתו ולאחד הסופרים הפופולריים של הדור.

שלושת חלקי הטרילוגיה הם:

באש ובחרב (1884), שהופיע בתרגום העברי בשני כרכים.
המבול (1886), שהופיע בתרגום העברי בשלושה כרכים.
פאן וולודיובסקי (1888), שהופיע בתרגום העברי בכרך אחד.

הטרילוגיה עוסקת בתולדות פולין במאה השבע עשרה. החלק הראשון מתרחש ברקע מרד הקוזאקים הגדול של בוגדן חמלניצקי. החלק השני מתרחש ברקע המאבק הלאומי, הדתי והצבאי של הפולנים נגד השוודים. החלק השלישי מתאר את המלחמה הגדולה בטורקים בשנת 1662. בשנות ה-70 של המאה ה-20, הבמאי היהודי-פולני יז'י הופמן צילם סרטים על בסיס טרילוגיה זו.

אחרי הטרילוגיה פרסם סנקביץ' רומן היסטורי גדול בשם הצלבנים, שעלילתו מתרחשת בראשית המאה החמש עשרה ומתארת את סיפור אהבתם של בני האצולה הפולניים הצעירים, זבישקו ודנוסיה, ואת התקופה שהובילה לקרב גרונוולד בין ממלכת פולין וליטא ולבין המסדר הטווטוני בצפון-מזרח אירופה. רומן היסטורי נוסף הוא בשדה התהילה, המתאר את הכנותיו של סובייסקי לקרבות נגד האוסטרים. רומן זה היה אמור להיות החלק הראשון בטרילוגיה שמעולם לא הושלמה. הרומן ללא דוגמה, שפורסם בשנת 1890, נחשב לרומן פסיכולוגי טוב ושונה מאוד מיתר הרומנים של סנקביץ'.

בשנת 1895 פרסם סנקביץ' את הספר שהביא לו את עיקר פרסומו, קוו ודיס, רומן היסטורי על רקע ראשית הנצרות ברומי. הספר זכה להצלחה אדירה ותורגם לשפות רבות. בשנת 1906 פרסם את בשדה הקרב, גלוריפיקציה של הגיבור הלאומי יאן סובייסקי. המערבולת, מיצירותיו האחרונות, מתארת את התסיסה החברתית שלפני מלחמת העולם הראשונה. יצירתו האחרונה של סנקביץ', אותה השלים בשנת 1912, היא גם הספר היחיד שכתב לבני הנעורים, בישימון וביער עד.

מיצירותיו

Hania 1875 הניה בתרגומו של ח. ש. בן אברהם הופיע בשנת 1946 ומהדורה נוספת בשנת 1970 בהוצאת יוסף שרברק.
שומר המגדלור הופיע בשנת תש"ח.
Janko Muzykant 1879 ינקו המוזיקאי הופיע בשנת תרצ"ו.
Za chlebem 1880 בעבור פת לחם הופיע בשנת תשי"ט.
Ogniem i mieczem 1884 באש ובחרב תורגם על ידי ע. נ. פרנק והופיע בהוצאת שטיבל בוורשה בשנים תרע"ט-תרפ"א. מהדורה נוספת ראתה אור בהוצאת מסדה בשנת 1965.
Potop 1886 המבול הכרך הראשון תורגם על ידי ע. נ. פרנק (או פרענק) ושני הכרכים הנוספים תורגמו על ידי אברהם לוינסון, הוצאת שטיבל, תר"ץ-תרצ"א. הספר הופיע בשנת 1930 ומהדורה נוספת בהוצאת מסדה בשנת 1966.
Pan Wołodyjowski 1888 פאן וולודיובסקי תורגם על ידי ד"ר ברוך הראל והופיע בהוצאת מסדה בשנת 1965.
החייל המשוחרר הופיע בשנת 1947.
Bez dogmatu 1891 בלי דוגמה
Quo Vadis 1896 קוו ודיס בתרגומו של ח. ש. בן אברהם, הופיע בשנת 1967 בהוצאת נ. טברסקי. מהמהדורה הזאת השמיטה המערכת כמה קטעים שלדעתה אין מקומם בתרגום העברי.
תרגום נוסף מאת אורי אורלב; איורים; אלכסנדר לויטס. אור יהודה: זמורה-ביתן, 2003^[1].
Na jasnym brzegu 1897 על קרקע שטופת שמש
Krzyżacy 1900 אבירי הצלב
Na polu chwaly 1906 בשדות התהילה
Wiry 1910 הסערה
W pustyni i w puszczy 1912 - הופיע בעברית בארבעה תרגומים ושלושה כותרים שונים

בישימון ובערבה - בתרגומו של יוסף ליכנטבוים, תשי"ג, הוצאת אמנות
בישימון ובערבה - בתרגומו של אורי אורלב, 1970, הוצאת מרכוס
בישימון וביער עד - בתרגומה של שולמית הר-אבן, תשל"ב, הוצאת ידיעות אחרונות
במדבר וביער עד - בתרגומו של מיכאל הנדלזלץ, 1991, בהוצאת ספריית מעריב

קישורים חיצוניים

הנריק סנקביץ', ברשת החברתית Goodreads
הנריק סנקביץ', באתר פרס נובל (באנגלית)
כתבי הנריק סנקביץ' בפרויקט בן-יהודה
מוזיאון אודות הנריק סנקביץ' (בפולנית)
הנריק סנקביץ', באש ובחרב, תרגם ע"נ פרנק
כתבי הנריק סנקביץ' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הנריק סנקביץ (1846-1916), דף שער בספרייה הלאומית
הנריק סנקביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הנריק סנקביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ שירי לב-ארי, לרומא, להיצלב בפעם השנייה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2003
אביעד קליינברג, "דמעות של קדושה זולגות מעיניהם המאירות", באתר הארץ, 7 באפריל 2003

[1] שירי לב-ארי, לרומא, להיצלב בפעם השנייה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2003
אביעד קליינברג, "דמעות של קדושה זולגות מעיניהם המאירות", באתר הארץ, 7 באפריל 2003

[1]

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: הנריק סנקביץ'
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הנריק סנקביץ'