לדלג לתוכן

הנריקה לזוברט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנריקה לזוברט
Henryka Wanda Łazowertówna
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 ביוני 1909
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אוגוסט 1942 (בגיל 33)
טרבלינקה, גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Henryka עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ורשה, Stendhal University עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנריקה ונדה לזוברט (פונטית: 'xɛnˈrɨka waˌzɔvɛrˈtuvna; בפולנית: Henryka Wanda Łazowertówna; נכתב גם Lazowert[1] ולעיתים בשגיאה, Lazawert;[2]‏ 19 ביוני 1909, ורשה – אוגוסט 1942, מחנה ההשמדה טרבלינקה) הייתה משוררת לירית פולנית. שירתה ניחנה באופי אישי עמוק ובעוצמה רגשית, אך כללה התייחסויות חברתיות וגוונים פטריוטיים. היא נחשבת לאחת המשוררות הפולניות הבולטות ממוצא יהודי.[3]

לזוברט ידועה בעיקר ככותבת השיר "Mały szmugler" (המבריח הקטן)[4] שנכתב בגטו ורשה, ככל הנראה ב-1941, ופורסם לראשונה בשנת 1947, שנים לאחר מותה. השיר עוסק בילד הנאבק להחזיק את משפחתו בחיים בגטו על ידי הברחה מהצד "הארי" תוך סיכון חייו. השיר ותרגומיו באנגלית ובעברית חרוטים על האנדרטה לילדים קורבנות השואה, ומשמשים אפיטף עבור הילדים שנרצחו בשואה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנריקה לזוברט הייתה בתם של מקסימיליאן לזוברט ואשתו בלומה. האם הייתה מורה בבית ספר.[5] לזוברט למדה פולנית ופילולוגיה לטינית באוניברסיטת ורשה, ולאחר מכן ספרות צרפתית באוניברסיטת גרנובל בעזרת מלגה במימון ממשלת הרפובליקה הפולנית השנייה.[5]

לזוברט הייתה חברה פעילה בסניף ורשה של איגוד הסופרים הפולני, והשתתפה באירועים שארגן האיגוד, למשל הוועידה לציון עשור למותו של הסופר סטפן סרומסקי בדצמבר 1935, במהלכה קראה מעבודותיה לצד משוררים מפורסמים כמו צ'סלב מילוש, יוליאן טובים וקז'ימייז' וירז'ינסקי.[6] בין המגזינים הספרותיים של תקופתה, פעלה בעיקר עם כתבי העת הספרותיים Droga ו-pion. היא נתפסה כקרובה מבחינה פואטית לחוג סקמאנדר, ופרסמה בחייה הקצרים שני אוספי שירה, Zamknięty pokój ("חדר סגור"), בו החדר הסגור בכותרת השיר הוא מטאפורה למשוררת עצמה,[7] ואמיוניה שוויאטה ("השמות בהם העולם ידוע"), המקיים את הבטחת המשוררת באוסף הקודם להשמיע קול ייחודי משלה בקרב משוררות בין שתי מלחמות העולם. זמנקניטי פוקוי ("חדר סגור") היה - כלשונם של הסופר ומבקר הספרות החמור קרול ויקטור זאוודזינסקי (1890 - 1949) - ביטוי של כישרון פואטי עדין במיוחד ואינטליגנציה יוצאת דופן. שני ספרים אלה מבטאים את המאבק להשתחרר ממעגל הקסם של הסובייקטיביזם אל התסיסה המחוספסת והקשוחה של העולם (zamęt życia).[8]

מבחינה פוליטית, הנריקה לזוברט הייתה ידועה בנטייתה השמאלנית, נקודה בה נבדלה - לדעתו של יוזף לובודובסקי - ממשוררת מפורסמת אחרת בדורה, זוזנה גינצ'נקה. עם זאת, השמאלנות שלה הייתה תוצר רגישותה לעוול חברתי ודחייתה המוסרית של כל צורת דיכוי, ולא סוג של אידאולוגיה פוליטית.[5] בניגוד ללוסיאן שנוואלד, בן זמנה, היא נותרה ביסודה משוררת לירית.[5]

בניגוד לגינצ'נקה, לזוברט לא הייתה אישה בעלת יופי פיזי יוצא דופן, אך היא ניחנה בקסם וחן אשר יחד עם פשטות התנהגותה וגישתה הישרה הפכו אותה להתגלמות הנשיות בעיני מכריה. פשטות וישרות סגנון מאפיינות גם את שירתה.[5] לזוברט מעולם לא ניסתה להקרין דימוי אחר של עצמה.[9] היא התגוררה בוורשה עם אמה ברחוב סיינה (Sienna).[9] היא אהבה ספרים שקנתה בתקציבה הדל ולא ספריות משום שכפי שהסבירה, "כשאני מתמודדת עם ספר אני לא נפרדת ממנו עד שאסיים, קוראת בארוחות, במיטה... הספר נמצא איתי כל הזמן, אני לא מתרחקת ממנו צעד אחד, וחברות קרובה כל כך אפשרית רק כאשר ספר אינו דוחה במראהו הפיזי (כפי שעושים ספרי ספרייה רבים). אני מעדיפה לקרוא ספר שלא נגע בידי אחרים, לחתוך את הדפים [אם יצאו מחוברים מבית הדפוס], לשמוח בניחוח המוזר של דיו הדפוס."

זהות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביוגרפית אאוגניה פרוקופ-יאנייץ' מהאוניברסיטה היגלונית טוענת כי האנטישמיות הפעילה של החברה הפולנית (גאזטה ורשבסקה) בשנות השלושים היא זו שאילצה בסופו של דבר את הסופרים והמשוררים כמו הנריקה לזוברט שמעולם לא דגלו בהיבט מסוים בזהות יהודית ספציפית בזמן שכתבו בפולנית, ליישר קו עם הקהילה היהודית בפעם הראשונה בין המלחמות או במלחמת העולם השנייה. ואכן, העוינות בין הקהילות היהודיות והלא יהודיות בפולין זוכה ליחס רהוט בסיפורה הקצר הבדיוני של לזוברט, Wrogowie ("האויבים"), שפורסם בשנת 1938, שם היא מספרת את סיפורם של שני רוכלי בייגלה, יהודי וגוי, אשר מתחרים באיבה ובאגרסיביות על לקוחות עד אשר פגעי הגורל מכתיבים להם שיתוף פעולה למען טובת הכלל.

סופרים יהודים מבוססים אחרים נהנו מיוקרה רבה, כמו בולסלאב לשמיאן, יוליאן טובים, אנטוני סלונימסקי, חברים יהודים אחרים וזוכי עיטורי האקדמיה הפולנית לספרות (PAL),[10] מה שהפך את הביוגרפיה של לזוברט ליוצאת דופן במקצת.

בגטו ורשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק ששרד מקיר ברחוב סיינה בגטו ורשה, רחוב בו חייתה לזוברט

במהלך פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 חלק מהדירה של לזוברט ברחוב סיינה, דירה שאותה חלקה עם אמה, נהרס בהפצצה האסטרטגית של הלופטוואפה, אך הן התגוררו בשארית הדירה.[5] אביה נפטר בנסיבות טבעיות לפני המלחמה.

לזוברט נכלאה בגטו ורשה, כשרחוב סיינה נכלל בגבולות הגטו. כפי שציין ולדיסלב סמולסקי (1909–1986), שביקר אותה לעיתים קרובות במהלך השנה הראשונה למלחמה, האירועים הוכיחו עבור לזוברט הזדמנות להציג עתודות נחישות וכוח.[5] היא החלה בשיתוף פעולה עם ארגון הצדקה היהודי צנטוס שמשימתו הייתה טיפול בילדים יתומים וחסרי בית. היא גויסה על ידי עמנואל רינגלבלום כעובדת בארגון הסיוע יס"ס. היא העתיקה וחיברה פרסומים עבור מוסדות צדקה: עלוני הסברה, בקשות תרומות וכו'.[11]

לאחר מכן גייס אותה רינגלבלום לצוות ארכיון עונג שבת שם תיעדה את גורלם של פליטים מאזורים שונים בפולין בגטו ורשה. היא זכתה לשבחים מרינגלבלום על יכולתה להביא לחיים עובדות סטטיסטיות יבשות שנרשמו על ידי הארגון להנצחת אינדיבידואלים.[12]

בגטו המשיכה לכתוב שירה. מלבד העדות על מציאות החיים בגטו בשיר "המבריח הקטן", נותר מכתבה של לזוברט למשורר רומן קולונייצקי. (1906 - 1978) מתאריך 6 בספטמבר 1941, תיאור לירי של רחובות הגטו והעוברים והשבים. המכתב נשמר במוזיאון לספרות אדם מיצקייביץ' בוורשה

בפברואר או במרץ 1940 (חודשים רבים לפני הקמת הגטו) נעזרה לזוברט בשירותיו של לודוויק ברנדשטטר, אביו של הסופר רומן ברנדשטטר. היא נפגשה עם משורר פולני שהיה חבר משותף וביקשה סיוע ביישוב מחדש בקרקוב, בה - כך חשבה - אנונימיותה תאפשר לה ביטחון רב יותר.[13] רינגלבלום העיר על גורלה האולטימטיבי של לזוברט:

”לזוברט חלתה בריאותה; אולם ללא סכום כסף נכבד במזומן, עשרת אלפים זלוטי בערך, לא היה אפשר לחלום על [מעבר לצד] הארי ... היו לה המון חברים פולנים, אחרי הכל הם כיבדו אותה בקבלות פנים וערבים ספרותיים, היא הייתה חברה באיגוד הסופרים הפולני – למרות כל זה לא היה מישהו בסוף שיציל אותה...”

עם זאת, ולדיסלב סמולסקי מדווח שכאשר התברר במהלך שנת 1941 כי בסופו של דבר הגטו ייסגר מהעולם החיצון, רבים מחבריה של לזוברט יעצו לה לעזוב עם אמה בזמן שהדבר עדיין אפשרי, ולמצוא בית בטוח. היא ככל הנראה סירבה לעשות זאת וטענה כי היא זקוקה לבריות האומללות ביותר, הילדים, יתומים וחסרי בית, שדאגה להם באותה עת.[14]

במהלך האקציה הגדולה, הגירוש ההמוני של אוכלוסיית גטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה על ידי הנאצים בין יולי לספטמבר 1942, הנריקה לזוברט, מרצונה החופשי, ליוותה את אמה לאומשלגפלאץ ששימש נקודת מוצא לשליחת הקורבנות אל מותם בתאי הגזים בטרבלינקה כ-84 קילומטרים צפונית-מזרחית לוורשה. הארגון שהעסיק אותה, יס"ס, ניסה לחלצה, אך כשנודע לה כי תצטרך להשאיר את אמה סירבה לסיוע.[15][16][17]

יצירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובצי שירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Zamknięty pokój (1930)
  • Imiona świata (1934)
  • Zamknięty pokój (1930)
  • אימיונה שוויאטה (1934)

שירים בודדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
    • "O zachodzie słońca" ("At the Setting of the Sun"; Pamiętnik Warszawski (Warsaw), vol. 3, Nos. 7–9, July–September 1931, page 88)
    • "Noc na ulicy Śliskiej" ("A Night in Śliska Street"; Droga: miesięcznik poświęcony sprawie życia polskiego (Warsaw), vol. 14, No. 4, 1935, page 365)
    • "Mały szmugler" ("The Little Smuggler", c.1941; first publication in: Pieśń ujdzie cało...: antologia wierszy o Żydach pod okupacją niemiecką, comp., ed., & introd. M M. Borwicz, Warsaw, [n.p.], 1947, pages 115–116) (See on Google Books.) (For an English translation, see e.g., Patricia Heberer, Children during the Holocaust, Lanham (Maryland), AltaMira Press (in association with the United States Holocaust Memorial Museum), 2011, p. 343. ISBN 9780759119840, ISBN 0759119848.)

פרוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
    • "Anna de Noailles" (On Anna de Noailles; Droga: miesięcznik poświęcony sprawie życia polskiego (Warsaw), vol. 13, No. 4, 1934, pages 399–401)
    • Wrogowie: opowiadanie ("The Enemies: A Short Story"; Nowy Głos (a daily Jewish newspaper of Warsaw), vol. 2, No. 120, April 30, 1938, page 6. An allegory, not without hope, on the hostile race relations between the Jewish and non-Jewish communities of Poland.)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Encyklopedia PWN, s.v. "לזוברט, Henryka" online (See also Internetowa encyklopedia PWN.)
  • Poezja polska, 1914-1939: antologia, comp. & ed. R. Matuszewski & S. Pollak, Warsaw, Czytelnik, 1962. An anthology of Polish poetry criticized in the Polish press specifically for its inclusion of only two poems by a poet "as important as לזוברט": see T. S., "Antologia poezji" (An Anthology of Poetry?), Stolica (Warsaw), vol. 18, No. 6 (792), February 10, 1963, p. 19.
  • Edward Kozikowski, "Henryka לזוברט"; in id., Więcej prawdy niż plotki: wspomnienia o pisarzach czasów minionych, Warsaw, Państwowy Instytut Wydawniczy, 1964, pages 420ff.
  • Władysław Smólski, "Tragiczny los poetki" (The Tragic Fate of a Poetess), Stolica (Warsaw), vol. 20, No. 14 (904), April 4, 1965, p. 16. (Recollections of a personal acquaintance of לזוברט; the article includes a rare photo­graph of her.)
  • Karol Wiktor Zawodziński, "'Zamknięty pokój' Henryki Łazowertówny" (A Closed Room of Henryka לזוברט), Pamiętnik Warszawski (Warsaw), vol. 3, No. 3, March 1931, pages 90-93; reprinted in id., Wśród poetów, Cracow, Wydawnictwo Literackie, 1964, pages 312-315; see also pages 117 & 329-330.
  • Piotr Matywiecki, Kamień graniczny, Warsaw, Latona, 1994, pages 196 – 276. ISBN 8385449205.
  • Encyclopedia of the Holocaust, ed. I. Gutman, vol. 4, New York City, Macmillan Publishing Company, 1995, p. 884, col. 1. ISBN 0028960904.
  • Tadeusz K. Gierymski, "O tym nie można ani mówić, ani milczeć" (A Subject Unfit to be Talked About or to be Passed Over in Silence), Spojrzenia (אנ'), No. 123, April 28, 1995. ISSN 1067-4020. (See online.)
  • Ionas Turkov, C'était ainsi: 1939-1945, la vie dans le ghetto de Varsovie, tr. from the Yiddish to French M. Pfeffer, Paris, Austral, 1995. ISBN 2841120309.
  • Regina Grol, "Henryka לזוברט: poetka i świadek życia getta warszawskiego", Midrasz (אנ'), No. 4 (108), 2006, pages 22-25. ISSN 1428-121X.
  • Samuel D. Kassow, "The Polish Language Writers: Henryka Lazowert sic and Gustawa Jarecka"; in id., Who will Write Our History?: Emanuel Ringelblum, the Warsaw Ghetto, and the Oyneg Shabes Archive, Bloomington (Indiana), Indiana University Press, 2007, pages 181ff. ISBN 9780253349088, ISBN 0253349087.
  • Barbara Engelking & Jacek Leociak, The Warsaw Ghetto: A Guide to the Perished City, tr. E. Harris, New Haven (Connecticut), Yale University Press, 2009, passim. ISBN 9780300112344, ISBN 0300112343. (Includes English translation in blank verse of the poem "Mały szmugler"-"The Little Smuggler", pp. 448-449.)
  • Patricia Heberer, Children during the Holocaust, introd. Nechama Tec, advisory committee Christopher R. Browning, et al., Lanham (Maryland), AltaMira Press (in association with the United States Holocaust Memorial Museum), 2011, pages 342ff. ISBN 9780759119840, ISBN 0759119848. (Includes literal English translation in blank verse of the poem "Mały szmugler"-"The Little Smuggler", p. 343.)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Samuel D. Kassow (18 במאי 2011). A Band of Comrades. Who Will Write Our History?: Rediscovering a Hidden Archive from the Warsaw Ghetto. Random House Digital. pp. 181–182. ISBN 978-0307793751. נבדק ב-6 במאי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ ISHS (2013). "The Image of Humanity in the Shadow of Death". The International School for Holocaust Studies. Yad Vashem The Holocaust Martyrs' and Heroes' Remembrance Authority. נבדק ב-6 במאי 2013. Lazawert, Henryka, as quoted in Trunk, Isiah, Holocaust Curriculum for Jewish Schools – "Civil Self Defense", New York: American Association for Jewish Education, date unknown, p. 8. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Grand Larousse encyclopédique, (see "Pologne") Henryka Łazowertówna. The French encyclopaedia.
  4. ^ Bella Szwarcman-Czarnota (באפריל 2013). "Henryka Łazowertówna re: "Mały szmugler"". Baza wiedzy, Literatura (בפולנית). Adam Mickiewicz Institute Culture.pl. נבדק ב-6 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Władysław Smólski, "Tragiczny los poetki" (The Tragic Fate of a Poetess), Stolica (Warsaw), vol. 20, No. 14 (904), April 4, 1965, p. 16.
  6. ^ "Uroczysta akademja ku czci Stefana Żeromskiego" (A Solemn Ceremony in Honour of Stefan Żeromski), Tygodnik Illustrowany (Warsaw), vol. 76, No. 49 (3,965), December 8, 1935, p. 976. (See online.)
  7. ^ Henryka Łazowertówna, Zamknięty pokój, Warsaw, Nasza Bibljoteka, 1930, p. 52.
  8. ^ Karol Wiktor Zawodziński, Opowieści o powieśći, ed. Cz. Zgorzelski, Kraków, Wydawnictwo Literackie, 1963, p. 261. Cf. Władysław Smólski, "Tragiczny los poetki" (The Tragic Fate of a Poetess), Stolica (Warsaw), vol. 20, No. 14 (904), April 4, 1965, p. 16.
  9. ^ 1 2 Edward Kozikowski, Więcej prawdy niż plotki: wspomnienia o pisarzach czasów minionych, Warsaw, Państwowy Instytut Wydawniczy, 1964, p. 425.
  10. ^ "Polska Akademia Literatury". Encyklopedia Onet.pl, Grupa Onet.pl SA. 2011. נבדק ב-12 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Samuel D. Kassow, Who will Write Our History?: Emanuel Ringelblum, the Warsaw Ghetto, and the Oyneg Shabes Archive, Bloomington (Indiana), Indiana University Press, 2007, p. 181. ISBN 9780253349088, ISBN 0253349087.
  12. ^ Samuel D. Kassow, Who will Write Our History?: Emanuel Ringelblum, the Warsaw Ghetto, and the Oyneg Shabes Archive, Bloomington (Indiana), Indiana University Press, 2007, pp. 181-182. ISBN 9780253349088, ISBN 0253349087.
  13. ^ Edward Kozikowski, Więcej prawdy niż plotki: wspomnienia o pisarzach czasów minionych, Warsaw, Państwowy Instytut Wydawniczy, 1964, p. 431.
  14. ^ Władysław Smólski, "Tragiczny los poetki" (The Tragic Fate of a Poetess), Stolica (Warsaw), vol. 20, No. 14 (904), April 4, 1965, p. 16. Cf. Barbara Engelking, Zagłada i pamięć: doświadczenie Holocaustu i jego konsekwencje opisane na podstawie relacji autobiograficznych, Warsaw, Wydawnictwo IFiS PAN [Instytutu Filozofii i Socjologii Polskiej Akademii Nauk], 1994, p. 129. ISBN 8385194983. (Engelking (b. 1962) claims that Łazowertówna "refused to cross over to the Aryan side because she did not want to be separated from her mother".)
  15. ^ Samuel D. Kassow, Who will Write Our History?: Emanuel Ringelblum, the Warsaw Ghetto, and the Oyneg Shabes Archive, Bloomington (Indiana), Indiana University Press, 2007, p. 182. ISBN 9780253349088, ISBN 0253349087.
  16. ^ Cf. The Ghetto Anthology: A Comprehensive Chronicle of the Extermination of Jewry in Nazi Death Camps and Ghettos in Poland, comp. & ed. R. Mogilanski, rev. B. Grey, Los Angeles, American Congress of Jews from Poland and Survivors of Concentration Camps, 1985, p. 50. ISBN 978-0-9616450-0-7.
  17. ^ Cf. Jenny Robertson, "Don't Go to Uncle's Wedding": Voices from the Warsaw Ghetto, London, Azure, 2000, p. 18. ISBN 1902694112.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הנריקה_לזוברט&oldid=39762677"