טובת הכלל
טובת הכלל (נקרא גם טובת הזולת, טובת הציבור או תועלת ציבורית) בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה מתייחס למה שמשותף ומועיל לכלל או לרוב חברי הקהילה. לחלופין, המושג עוסק במה שמושג דרך אזרחות פעילה, פעולה קולקטיבית והשתתפות בעולם הפוליטי והשירות הציבורי. המושג "טובת הכלל" משתנה במידה רבה בין גישות פילוסופיות שונות.[1][2] רעיונות מוקדמים בנושא זה הוצגו על ידי פילוסופים יווניים עתיקים כמו אפלטון ואריסטו. אחת מהגישות הרווחות מבוססת על הפילוסופיה של אריסטו, ומכנה את טובת הכלל כ"טוב המיוחד לקהילה ושניתן להשיגו רק באמצעותה, אך מחולק באופן אישי בין חבריה".[3]
המושג התפתח בעבודותיהם של תאורטיקנים פוליטיים, פילוסופים מוסריים וכלכלנים ציבוריים, בהם תומאס אקווינס, ניקולו מקיאוולי, ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'יימס מדיסון, אדם סמית', קרל מרקס, ג'ון סטיוארט מיל, ג'ון מיינרד קיינס,ג'ון רולס והוגים רבים נוספים. בתחום הכלכלה המודרנית, טובת הכלל מוגדרת כטוב שמאופיין בכך שהוא מתחרה (ריבוי צרכנים משפיע על היקף ההנאה ממנו) אך לא ניתן להוציא אחרים מהנאה ממנו (לא ניתן להדיר צרכנים ממנו). לעומת זאת, מושג טובת הכלל קשור לכלכלת הרווחה ומתאר את התוצאה של פונקציית רווחה חברתית, שהיא עצמה מבוססת על תיאוריה מוסרית של הטוב כמו תועלתנות. תאוריית הבחירה החברתית חוקרת את התהליכים שבאמצעותם ניתן לממש את טובת הכלל דרך כללים לקבלת החלטות קולקטיביות. תאוריית הבחירה הציבורית מיישמת גישות כלכליות לחקר תהליכים פוליטיים, במטרה להסביר כיצד אינטרסים פרטיים משפיעים על פעולות ותוצאות פוליטיות.
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושג "טובת הכלל" זוכה לשימושים שונים ואינו מוגדר באופן חד-משמעי. רוב הגישות הפילוסופיות מחלקות את הטוב הכלל לשתי קטגוריות עיקריות: תפיסות מהותיות ותפיסות פרוצדורליות. לפי הגישות המהותיות, טובת הכלל היא מה שמשותף ומועיל לרוב חברי הקהילה. הגישות הפרוצדורליות, לעומת זאת, גורסות כי טובת הכלל היא התוצאה של השתתפות קולקטיבית בעיצוב רצון משותף, ומתבססת על כיבוד כבודם וזכויותיהם של האחרים.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lee, Simon. "Common good". Encyclopædia Britannica. נבדק ב-9 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tarantino, Piero (2020). "An Alternative View of the European Idea of the Common Good: Bentham's Mathematical Model of Utility". Revue d'études benthamiennes (18). doi:10.4000/etudes-benthamiennes.8227.
- ^ Dupré, Louis (5 באוגוסט 2009). "The Common Good and the Open Society". The Review of Politics. 55 (4): 687–712. doi:10.1017/S0034670500018052.
{{cite journal}}: (עזרה)