לדלג לתוכן

המרכז הרפואי האוניברסיטאי ע"ש אדית וולפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז הרפואי האוניברסיטאי ע"ש אדית וולפסון

מבט על מרכז רפואי וולפסון
מבט על מרכז רפואי וולפסון
מבט על מרכז רפואי וולפסון
על שם אדית וולפסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
אוניברסיטה אוניברסיטת תל אביב
בעלים מדינת ישראל
מנכ"ל ד"ר ענת אנגל
היסטוריה
תאריך ייסוד 1980
שירותים
מיטות 703
http://www.wolfson.org.il
גאוגרפיה
כתובת רח' הלוחמים 62
מיקום חולון
קואורדינטות 32°02′07″N 34°45′47″E / 32.0353°N 34.7631°E / 32.0353; 34.7631
(למפת גוש דן רגילה)
 
המרכז הרפואי האוניברסיטאי ע"ש אדית וולפסון
המרכז הרפואי האוניברסיטאי ע"ש אדית וולפסון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל בית החולים עד 2020

המרכז הרפואי האוניברסיטאי על שם אדית וולפסון הוא בית חולים ממשלתי הנמצא בשטחה של העיר חולון, על גבול תל אביב-יפו, סמוך למחלף וולפסון.

בית החולים נחנך בשנת 1980, לאחר עשר שנות בנייה, הודות לתרומתה של משפחת וולפסון, ונקרא על שם רעייתו של סר יצחק וולפסון, אדית. הצורך בבית חולים גדול לשירות תושבי דרום גוש דן עלה כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 עקב גידול האוכלוסייה באזור והקושי של בית החולים הממשלתי ביפו לתת לו מענה מספיק. הפעילות להקמתו החלה כבר בראשית שנות ה-60, ביוזמתו של יצחק רפאל שהיה סגן שר הבריאות מטעם המפד"ל. זמן קצר לאחר תחילת הפרויקט עלה חשד לפרשת שוחד מקבלנים, שזכתה לכינוי פרשת תל גיבורים, ואשר הובילה לסגן השר רפאל. בסופו של דבר, זוכה רפאל בשל סירובו של יהודה שפיגל להעיד, אולם המבנה עמד כפיל לבן מספר שנים, עד להשלמתו הודות לתרומתה של משפחת וולפסון[2].

בית חולים וולפסון נוצר על ידי העברת מחלקות בית החולים הממשלתי ביפו וכן חלק מהמחלקות הכלליות של בית החולים שמואל הרופא[3][4].

בניין בית החולים תוכנן על ידי האדריכלים אריה שרון ובנו אלדר שרון שהתמחו בתכנון בתי חולים.

את הניתוח הראשון, לאחר פתיחת בית החולים ביצע הגניקולוג פרופ' חיים זכות[5].

פעילות המרכז הרפואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרט צהוב למען החזרת החטופים במהלך מלחמת חרבות ברזל עם הכיתוב "חזקים ביחד"

בית החולים משרת אוכלוסייה של כחצי מיליון איש בעיקר מן היישובים חולון, בת ים, אזור, דרום תל אביב ויפו. במרכז הרפואי פועלים כ-60 מחלקות, מכונים ויחידות בכל תחומי הרפואה המודרנית. בעשור השני של המאה ה-21, בבית החולים 673 מיטות אשפוז במחלקות השונות וכן 30 מיטות נוספות במחלקת אשפוז יום, כאשר בתחילת דרכו היו בו כ-340 מיטות בלבד. בבית החולים כ-2,500 עובדים מתוכם כ-650 רופאים.

בבית החולים מספר מוקדי מצוינות רפואיים וביניהם יחידות ושירותים ייחודיים למיפוי מוח לאבחון מחלת פרקינסון ותסמונות פרקינסוניות, מיפוי מוח (ספקט פרפוזיה) לאבחון הפרעות בזרימת הדם המוחית, שירות למחלות עצב-שריר, שירות לטיפול בחוסר שגשוג (FTT), שירות לנוירולוגיה של העובר, מרפאה מטבולית – גנטית – נוירולגית, שירות לטיפול באף ובסינוסים, שירות לטיפול בטינטון, שירות לטיפול בהפרעות בליעה, שירות היפנוזה, המרכז לקול ולדיבור, שירותים ייחודיים של המעבדה לגנטיקה מולקולארית ומרפאה להפרעות תנועה בילדים. ביחידה אורתופדיה ארתרוסקופית ורפואת ספורט שיטה לביצוע אבחון או טיפול כירורגי במפרק תוך היעזרות בפתחי חדירה קטנים (פחות מ-1 ס"מ) ומכשור אופטי. הסיב האופטי המוחדר למפרק במהלך הפעולה מאפשר אבחון מדויק יותר מאשר בפתיחה רגילה של המפרק, והשימוש בחתכים קטנים מאפשר שיקום מהיר.

כמאה מרופאי המרכז הרפואי וולפסון מכהנים במינויים שונים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. רוב מחלקות בית החולים מסונפות לבית הספר לרפואה, ומדריכות סטודנטים הבאים להשתלמויות מהארץ ומחו"ל. במרכז הרפואי וולפסון משתלמים רופאים מארצות המתפתחות, ובשנים האחרונות הגיעו למקום רופאים מסין, אתיופיה, גאנה, אקוודור, בולגריה, הונדורס, גאורגיה וקזחסטן.

ליד המרכז פועל בית הספר הבינלאומי למדריכי הרדמה (ISIA-International School of Instructors in Anesthesiology) שייסד ד"ר גבריאל גורמן.

במרכז פועל חדר אקוטי (חדר 4) לטיפול בנפגעי תקיפה מינית.

במהלך 'מלחמת חרבות ברזל' הוקם מתחם למען טיפול בשבויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשר נשים ששוחררו משבי חמאס : יפה אדר, עדינה משה, מרגלית מוזס, חנה קציר, חנה פרי, עמית סוסנה, אילנה גריצבסקי, אביבה סיגל, נילי מרגלית, שני גורן.

הגיעו למרכז הרפואי ב-3 פעימות שונות כחלק מעסקת הפסקת האש שנערכה במהלך המלחמה.

בוולפסון הוכן עבורן מתחם מבודד וייעודי שהתאפשרה אליו גישה מוגבלת לגורמים רפואיים, כוחות הביטחון ובני משפחה בלבד. הצוותים הרפואיים נערכו להגעתן מבעוד מועד, ויצרו פרטוקוליים רפואיים ייחודיים לטיפול מותאם באנשים שחזרו משבי.

פעילות בנושא מודעות לחיסונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' אלי סומך, יושב ראש החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים, יחד עם ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, מומחיות למחלות זיהומיות הקימו את אתר "חיסונים" למתן מענה נרחב אודות החיסונים הניתנים בישראל.

באתר נמצא מידע על כלל החיסונים הניתנים לילדים, לוח החיסונים, שאלות ותשובות, מידע לצוות הרפואי על מתן החיסונים, וגרפי נתונים על שיעור התחלואה בישראל במחלות נגדן קיים חיסון. בעתיד יתווסף לאתר מידע על חיסונים למטיילים למדינות הנגועות במחלות כמו טיפוס הבטן, קדחת צהובה, קדחת מוח יפנית, צהבת וטטנוס.

מנהלי בית החולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חיים זכות, "השלד קם לתחייה - הקמת בית החולים על שם אידית וולפסון בחולון", הרפואה, כרך 157, חוברת 6, יוני 2018, עמ' 398–400

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]