לדלג לתוכן

המכון למדיניות העם היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכון למדיניות העם היהודי
מבנה המכון למדיניות העם היהודי בירושלים
מבנה המכון למדיניות העם היהודי בירושלים
פעילות חשיבה אסטרטגית ותכנון מדיניות
התאגדות מוסד ללא כוונת רווח
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון האוניברסיטה העברית בירושלים בגבעת רם
נשיא פרופ' ידידיה צבי שטרן
יושב ראש סטיוארט איזנשטאט, דניס רוס
תקופת הפעילות 2002–הווה (כ־22 שנים)
www.jppi.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המכון למדיניות העם היהודיאנגלית: The Jewish People Policy Institute או בקיצור JPPI) הוא מכון המאוגד כחברה לתועלת הציבור ומתאר את פעילותו: "באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציוויליזציה היהודית".[1] במכון מכהנים אישים מתחומי הממשל, האקדמיה, המגזר הפרטי והקהילות היהודיות המהווים את צוות החשיבה של המכון.

נקודת המבט של המכון היא כלל-יהודית וארוכת טווח, ואבן יסוד בעבודתו היא הנחת קיומה של מדינת ישראל כ"מדינת הליבה" של היהדות. צוות החשיבה של המכון בוחן את האתגרים, האיומים וההזדמנויות שאיתם מתמודד העם היהודי, ומפתח עקרונות מדיניות וחלופות אסטרטגיות. נוסף על כך, המכון עשוי להמליץ על צעדים מידיים שיש לנקוט להבטחת המשכיות ושגשוג העם היהודי.

המכון הוקם בשנת 2002 על ידי הסוכנות היהודית, והוא מנוהל כגוף עצמאי בלתי-תלוי. בראשו עומדת מועצת מנהלים שיושבי הראש המשותפים שלה הם השגריר סטיוארט אייזנשטדט והשגריר דניס רוס.

נשיא המכון הראשון היה פרופ' יחזקאל דרור והמנכ"ל המייסד היה אבינועם בר-יוסף. באוקטובר 2020 מונה פרופ' ידידיה צבי שטרן לנשיא המכון. המנכ"ל הוא ד"ר שוקי פרידמן[2].

הנשיא יצחק הרצוג נואם בכנס במכון

המכון שוכן בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים בגבעת רם.

מבנה ארגוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש המכון עומדת מועצת מנהלים המנחה גם את תוכנית העבודה. חברי מועצת המנהלים[3] הם סטיוארט אייזנשטאט – יו"ר משותף; דניס רוס - יו"ר משותף; אליוט אברמס; דן הלפרין; גלן לווי; ד"ר סטיב נסטיר; דורון שורר; צור קרן; סטיב הופמן; קרן קרפ; ריצ'רד ברנשטיין; אריק פינגרהוט; אריק גולדשטיין; שיבי גרינפלד; סלי מרידור; ומארק יוטאי.

עם עמיתי המכון נמנים[2] ד"ר חיים זיכרמן; אבי גיל; רבקה רביץ; פרופ' אריאל בנדור; פרופ' יהונתן גבעתי; שמואל רוזנר; ד"ר שלמה פישר; הרב ד"ר דב מימון; ד"ר שלום סולומון ואלד ועוד.

המכון מפעיל ארבעה מרכזים: המרכז לזהות יהודית-ישראלית; המרכז ללכידות יהודית-ישראלית; המרכז לחוסן יהודי; ומרכז למידע וייעוץ.

עיקר פועלו של המכון הוא בפרסומיו השונים ובפעילויות תומכות שנועדו לסייע לתהליך החשיבה והמחקר. המכון מקיים סיעורי מוחות וקבוצות תהודה לפרויקטים השונים וכן תדרוכים לגופי העם היהודי כולל ראשי קהילות, מנהיגות מקצועית ונדבנים יהודיים. המכון גם פועל לחזק את הקשר בין התכנון לביצוע אצל גורמי ההחלטה והביצוע בעם היהודי.

כל תוצרי המכון מפורסמים בעברית ובאנגלית ולעיתים גם בצרפתית.

  • הערכה שנתית - מסמך זה מתפרסם מדי שנה בצורה של תמצית מנהלים ומדי שנתיים כספר. המסמך מציג הערכה וניתוח של המצב והדינאמיקות בעם היהודי בשנה החולפת, במטרה לסייע בתכנון וקביעת סדר עדיפויות תקציבי בגופי הביצוע של העם היהודי, ובכללם ממשלת ישראל.
  • הדיאלוג - החל משנת 2014 מוציא המכון דו"ח שנתי המציג את העמדות הרווחות בקרב הקהילות המאורגנות בתפוצות לגבי נושא ייחודי הנמצא על סדר היום.
  • ניירות עמדה - מסמכים המציגים את עמדתו של המכון בנושאי מדיניות שונים.
  • ניירות התראה - מסמכים הדנים בנושאים שיש לנקוט בגינם בפעולה מיידית.
  • מיזם #יהדותישראלית[4] - ניסיון להבנה של הזהות של יהודי ישראל, ביחסם ליהדות ולישראליות שלהם.
  • "מגילת העצמאות" - מיזם לימודי למדיניות העם היהודי לרגל יום העצמאות ה-75, באתר המכון.
  • העם היהודי בשנת 2030 - עתידים חלופיים - מיזם זה מתאר את עתידיו האפשריים של העם היהודי בשנת 2030 ואת התסריטים המובילים אליהם. מטרת המחקר היא פיתוח המלצות מעשיות למדיניות ואסטרטגיה שיגבירו את סיכויי מימושם של עתידים הרצויים לעם היהודי. החלופות מפותחות תוך התייחסות לדמוגרפיה, התפתחויות גאו-פוליטיות, מדע וטכנולוגיה, הזהות היהודית והיחסים בין ישראל לתפוצות, יצירתיות רוחנית ומבנה המוסדות והמנהיגות. בנוסף, התאוריות העיקריות על שגשוג ושקיעה משמשות ככלי נוסף להבנת התהליכים העוברים על העם היהודי. במסגרת המיזם, התקיימו בשנים 2005 ו-2006 סיעורי מוחות ובהם השתתפו אישים יהודיים.
  • מיזמים נוספים - "מדיניות דמוגרפית לעם היהודי", "יחסים בין העם היהודי לבין מעצמות עולות ללא מסורת תנ"כית".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]