המופע של שאפל
 | |
| סוגה |
סרט קומדיה  |
|---|---|
| יוצרים |
דייב שאפל ניל ברנן |
| שחקנים |
דייב שאפל צ'ארלי מרפי דונל רולינגס פול מוני |
| ארץ מקור |
 ארצות הברית |
| שפות | אנגלית |
| מספר עונות |
3 |
| מספר פרקים |
33 |
| הפקה | |
| מפיקים בפועל |
דייב שאפל ניל ברנן מישל ארמור |
| חברת הפקה |
Pilot Boy Productions Marobru Productions Comedy Partners |
| הפצה |
CBS מדיה ונצ'רס, נטפליקס |
| אורך פרק | 16–26 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | קומדי סנטרל |
| תקופת שידור מקורית | 22 בינואר 2003 – 23 ביולי 2006 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית באתר קומדי סנטרל | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
המופע של שאפל (באנגלית: Chappelle's Show) הייתה תוכנית מערכונים קומית אמריקאית, שנוצרה על ידי הקומיקאים דייב שאפל וניל ברנן ושודרה ברשת הכבלים האמריקאית קומדי סנטרל. שאפל הנחה את התוכנית וכיכב ברוב המערכונים שהופיעו בה. התוכנית שודרה לראשונה ב-22 בינואר 2003, וכללה שתי עונות באורך מלא. לאחר ציפיות ארוכות ועיכובים רבים, הפקת העונה השלישית הסתיימה בפתאומיות, ושאפל עזב את התוכנית. לבסוף, ב-2006 שודרה עונה שלישית מקוצרת של שלושה פרקים, שכללה מערכונים שטרם פורסמו.
התוכנית, שזכתה לשבחי הביקורות לאורך כל שידורה, בחנה – באמצעות סאטירה והומור שחור – מגוון נושאים כגון גבריות, גזע, סטריאוטיפים חברתיים, תרבות הסלבס, והקומדיה עצמה. המגזין "אנטרטיינמנט ויקלי" מיקם את התוכנית במקום ה-26 ברשימת "קלאסיקות טלוויזיה חדשות".[1]
פורמט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה"מופע" נפתח עם הצגתו של שאפל בפני קהל התוכנית, על רקע מנגינת השיר "Hip-Hop" (אנ'). שאפל מבצע קטע סטנד-אפ קצר מול הקהל החי הנמצא באולפן, ולאחר מכן השידור עובר למערכון שהוקלט מראש. התוכנית הייתה ידועה לשמצה בשימוש שעשתה במיניות ובכינויי גנאי גזעניים. שאפל ביצע מערכונים רבים שעסקו בנושאים תרבותיים מורכבים, כגון אלימות בנשק, זנות, מוזיקה, סמים ותעשיית הבידור. ה"מופע" נסגר לרוב בהופעה מוזיקלית של אמן היפ הופ או נשמה.
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוכבי המערכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורחים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוכבים רבים – שחקנים, קומיקאים וסלבס מתרבות ההיפ-הופ – הופיעו בתוכנית, ביניהם כוכבי הסרט "חברים בכל מחיר" – שנכתב על ידי שאפל וברנן – גיירמו דיאז (אנ') וסנופ דוג, שהופיע גם כאורח מוזיקלי; חברי וו טאנג קלאן: RZA, GZA ו-Method Man; ריק ג'יימס, רדמן, אייס-טי, ויין בריידי – היחיד שהופיע על הבמה מלבד שאפל; מוס דף, שהופיע גם כאורח מוזיקלי; סוזן סרנדון, קיו-טיפ, ראשידה ג'ונס, ג'יימי פוקס, רון ג'רמי, ביל בר, פטריס אוניל (אנ'), ספייק לי, מייקל רפפורט וג'ו רוגן.
התוכנית אירחה הופעות מוזיקליות רבות של אמנים כגון דה לה סול, לודאקריס, טאליב קוולי, פאט ג'ו, וייקליף ז'אן, ביג בוי, קניה וסט, קומון, DMX, באסטה ריימס, ג'ון מאייר, קווסטלאב, סי-לו גרין, אריקה באדו וליל ג'ון.
מערכונים אייקוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום לבצע מערכונים מול קהל אולפן חי, המערכונים הוקלטו מראש והוקרנו כשתגובת הקהל שימשה במקום צחוק מוקלט. לפי הפרשנות של יוצר התוכנית, ניל ברנן, המופיעה ב-DVD של העונה השנייה, צוות ההפקה מעולם לא השתמש בצחוק מוקלט בתוכנית, למעט במערכון אחד – "יציאה של אחד מהחבר'ה" ("Dude's Night Out") – עקב חוסר התגובה מהקהל.
- רגע בחייו של ליל ג'ון ("A Moment in the Life of Lil Jon") – בסדרת מערכונים זו, שאפל משחק את הזמר ומפיק ההיפ-הופ ליל ג'ון, בזמן שהוא מבצע משימות יום-יומיות עם אוצר מילים מצומצם, המכיל את המילים "'!Yeah", "!?WHAT" ו-"!O-Kay" בלבד. באחד ממערכוני הסדרה, מופיע ליל ג'ון עצמו בתפקיד דייב שאפל, כשהוא מדבר במשלב גבוה במיוחד.
- סיפורי הוליווד האמיתיים של צ'ארלי מרפי ("Charlie Murphy's True Hollywood Stories") – בסדרת מערכונים זו, צ'ארלי מרפי מספר מחדש על מפגשים שלו עם מפורסמים משנות ה-80, הפופולרי ביותר הוא הסיפור על ריק ג'יימס. המערכון מציג את מרפי בתור עצמו ואת שאפל בתור ג'יימס, והוא כולל תקריות שהתרחשו בין השניים כגון ג'יימס שסוטר למרפי במסיבה, וג'יימס שהורס את הספה של אדי מרפי, אחיו של צ'ארלי. במערכון משובצים קטעים מריאיון עם ריק ג'יימס האמיתי מתקופת צילום המערכון, בו הוא מנסה להצדיק את התנהגותו עם האמרה, "קוקאין זה חתיכת סם". המערכון הוליד את אחד מהביטויים הפופולריים של התוכנית, "אני ריק ג'יימס, כלבה!", ששאפל, בתור ג'יימס, מכריז שוב ושוב לאורך המערכון. המערכון השני בסדרה, מתאר את מרפי והחבר'ה שלו מפסידים במשחק כדורסל ספונטני נגד פרינס באחוזתו. ג'יימס ופרינס אישרו שהסיפורים נכונים, ג'יימס אישר את הסיפור בקטעי הריאיון שהופקו עבור המערכון אך לא שודרו; אישורו של פרינס הגיע מריאיון ל-MTV, בו הוא הצהיר כי "תוצאת המשחק נכונה".[2] מאוחר יותר, השתמש פרינס בדמות של שאפל כעטיפת הסינגל שלו "Breakfast Can Wait" (אנ').
- Frontline – סדרת מערכונים המחקה את סדרת התחקירים של רשת PBS באותו השם. המערכון הראשון בסדרה, "עליונות עיוורת" ("Blind Supremacy"), מציג את חייו של קלייטון ביגסבי (בגילומו של שאפל), אדם עיוור בעל השקפת עולם של עליונות לבנה, שאינו מודע לכך שהוא למעשה אדם שחור. מערכון זה היה חלק מהפרק הראשון וקיבל תשומת לב רבה על השימוש הנרחב במילה "כושי" (בעיקר על ידי דמותו של שאפל). המערכון הושווה למערכון האייקוני "אסוציאציות מילים" ("Word Association") של סאטרדיי נייט לייב משנת 1975 בהשתתפות צ'בי צ'ייס וריצ'רד פריור שזכה לתגובות דומות על השימוש במילה.
- דראפט הגזעים ("Racial Draft") – פארודיה על דראפטים מעולם הספורט. סלבריטאים רב-גזעיים או רב-אתניים שונים כמו טייגר וודס (שאפל), לני קרביץ, וו טאנג קלאן (משחקים את עצמם), או.ג'יי סימפסון, אמינם ומדונה "גויסו" לגזע שונה על סמך מוצאם האתני הנתפס בחברה או מעשי הניכוס התרבותי בקריירה ובסגנון החיים שלהם. כך למשל לני קרביץ הוכרז כ-100% יהודי, וו טאנג קלאן כ-100% אסייתיים, וטייגר וודס כ-100% שחור. שאפל גילם גם את הכרוז/הנציג הלבן, בעוד שהראפר מוס דף גילם את הנציג השחור; אשת הרדיו אנג'י מרטינז גילמה את הנציגה ההיספנית.
- WacArnold's – שאפל מגלם בחור צעיר שמתחיל לעבוד במסעדת מזון מהיר המציגה את עצמה כמספקת שירות קהילתי על ידי הצעת עבודה לנוער חסר זכויות ועני. מערכון זה מחקה סצנה אחר סצנה של פרסומת של מקדונלד'ס משנת 1990, בזמן ששאפל מבין אט אט שהעבודה מביכה והוא לא מרוויח מספיק כסף כדי לפרנס את משפחתו, בזמן שהוא נשדד ועובר הטרדות בדרכו לעבודה.
- המופע של ויין בריידי ("Wayne Brady's Show") – לאחר שדייב שאפל עוזב את התוכנית במערכון הפתיחה ששיקף במקרה את המשא ומתן על החוזה שלו לעונה השלישית שהופסקה, ויין בריידי (מגלם את עצמו) משתלט על התוכנית ומתבקש להנחות את הפרקים הנותרים מאחר ששאפל כבר צילם את המערכונים הנותרים. בחרטה על ההחלטה לעזוב את התוכנית, שאפל חוזר ומתעמת עם בריידי. העימות מוביל לשידור של פלאשבק ללילה משותף של השניים שמציג את בריידי (בניגוד לתדמיתו הציבורית הידידותית) כסוציופט רצחני, סרסורי ומופרע כדמותו של דנזל וושינגטון, אלונזו האריס, מהסרט יום אימונים מסוכן.
- כשלשמור על זה אמיתי משתבש ("When Keeping It Real Goes Wrong") – מערכון בסגנון סרט תיעודי, משמש כסיפור אזהרה לגבי מתי לא כדאי "לשמור על זה אמיתי". המערכון מתאר אירועים שבהם דמות מתעסקת בעניינים שלה עד שמישהו אחר אומר או עושה משהו שהדמות לא אוהבת. לדמות ניתנת בחירה: להתעלם מהפרובוקציה לכאורה, או "לשמור על זה אמיתי" ולהתעמת עם מי שהתגרה בה, בזמן שהיא מתפארת איך שהיא "שומרת על זה אמיתי". בסופו של דבר, ההחלטה של הדמות פוגעת בעצמה קשות, ובכך הורסת את חייה, בעוד מי שהתגרה בה נהנה מהסיטואציה, וחבריה של הדמות מתנערים מבחירתה של הדמות "לשמור על זה אמיתי".
- כנס ההייטרים ("Player Hater's Ball") – מערכון זה הכולל הופעת אורח של אייס-טי, מציג את שאפל ועוד כמה חברים קבועים משתתפים בכנס של "הייטרים". הדמויות מתלבשות ומתנהגות כמו סרסורים ראוותניים משנות ה-70. בכנס מוענק פרס עבור "הייטר השנה" וקטע מפורסם שבו הוצגו בפני הנוכחים תמונות של סלבס כמו רוזי אודונל וקלי אוסבורן והם בתורם יורדים עליהן. למערכון יצא מערכון המשך בשם "הייטרים בהיסטוריה" ("Haters in Time"), שבו ההייטרים חזרו אחורה בזמן לתקופת העבדות.
דמויות חוזרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טרון קרטר (בגילומו של שאפל) – סוחר קוקאין, שהופיע במקור במערכון בו השחורים באמריקה קיבלו פיצויים על העבדות ("Reparations"), ובעקבות "יד חמה" במשחק הימורים של קוביות, הוא הופך לאיש העשיר ביותר באמריקה. מאוחר יותר במערכון המחקה את חוק וסדר, טרון זוכה לאותו יחס מקל כמו אלה המעורבים בפשעי צווארון לבן, תוך כדי שהוא משתמש בזכות השתיקה בתגובה לכל שאלה. טרון הופיע גם בפרק הראשון של העונה השלישית, במערכון המתאר ריב עם Method Man, שם עבר עינוי לפי השיטות המתוארות בשיר "Method Man" מתוך האלבום "Enter the Wu-Tang (36 Chambers)" (אנ').
- טיירון ביגמס (בגילומו של שאפל) – מכור לקראק בעל קול חורק המוכר על ידי שפתיו הלבנות והגירוד המתמיד. הופעתו הראשונה הייתה בפרק השני של העונה הראשונה. טיירון נהנה לאכול כריכי חמאת בוטנים וקראק, והיה הדובר של "Red Balls", משקה אנרגיה העשוי מקוקאין. הוא גם הופיע במערכון החיקוי של אפקט הפחד, בפרק "המופע של ויין בריידי" ("Wayne Brady's Show"), בו היה מוכן בצורה יוצאת דופן לעשות אתגרים קשים. ביגמס הופיע בנוסף במערכון "המלחמות הגדולות בעולם" ("The World's Greatest Wars").
- "סילקי" ג'ונסון (בגילומו של שאפל) – הייטר ידוע לשמצה, זכה פעמיים בפרס "הייטר השנה" הפיקטיבי.
- צ'אק טיילור (בגילומו של שאפל) – השדרן הראשי הלבן בערוץ "חדשות 3" הפיקטיבי, מגולם על ידי שאפל באיפור לבן ופאה בלונדינית. טיילור הופיע בכמה מערכונים, הראשון שבהם היה מערכון הפיצויים ("Reparations") מהעונה הראשונה.
- לאונרד וושינגטון (בגילומו של שאפל) – וושינגטון הופיע לראשונה במערכון "החלפת בני זוג" ("Trading Spouses") בעונה הראשונה, שם שימש כאב של משפחה לבנה במשך חודש. במהלך המערכונים בהם הוא מופיע, כאשר נכנס לחדרים שאינם מוכרים לו, וושינגטון מביט מחוץ לחלונות כדי לראות אם עוקבים אחריו. אחד הדברים היחידים שיכולים לגרום ללאונרד וושינגטון לחזור בו הוא ירי. יש לו אישה ובן, והוא לא מודע לתרבות הלבנה.
- אשי לארי (בגילומו של דונל רולינגס) – גבר שחור ללא חולצה עם עור יבש מתקלף ושפתיים סדוקות, הוא תמיד לובש מכנסי בוקסר לבנים. הוא הופיע במערכון "אליפות הקוביות העולמית" ("World Series of Dice"), באחד מהחלומות בהקיץ של שאפל במהלך שיחה משעממת בארוחת ערב, ונראה מחזיק בצ'ק של 50 מיליון דולר של שאפל באחד הפרקים האבודים.
- רקדן ריקודי הרובוט – מעצב התפאורה קארל לייק רקד את ריקוד הרובוטים במקומות אקראיים במהלך המערכונים, כולל במספרה, במועדון ובאולם בית משפט (בסצנה שנמחקה). במערכונים, בדרך כלל לא מתייחסים אליו, למרות התנהגותו המוזרה.
פרקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | פרקים | שודרה לראשונה | |||
|---|---|---|---|---|---|
| הפרק הראשון | הפרק האחרון | ||||
| 1 | 12 | 22 בינואר 2003 | 9 באפריל 2003 | ||
| 2 | 13 | 21 בינואר 2004 | 14 באפריל 2004 | ||
| 3 | 3 | 9 ביולי 2006 | 23 ביולי 2006 | ||
בסך הכול, 28 פרקים של המופע של שאפל הופקו בין 2003 ל-2006, בנוסף לספיישל ההופעות המוזיקליות מהתוכנית בשם "Music Jump-Off" וארבעה פרקי אוסף.
עונה 1 (2003)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר פרק כולל | מספר פרק בעונה | אורח מוזיקלי | מערכונים | תאריך שידור מקורי |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 1 | – | Mitsubishi Commercial, Popcopy, Nat King Cole, Home Stenographer, Frontline: Clayton Bigsby | 22 בינואר 2003 |
| 2 | 2 | מוס דף | Pretty White Girl Sings Dave's Thoughts, HBO: Real Sex Street Interview, Dave's Educated Guess Line, Wrap It Up, Tyrone Biggums Classroom Visit | 29 בינואר 2003 |
| 3 | 3 | טאליב קוולי | QVC Meltdown, Roots outtakes, Zapped, It's a Wonderful Chest | 5 בפברואר 2003 |
| 4 | 4 | באסטה ריימס | iMac commercial, Dave on Donahue, New York Boobs, Truf.com Ad, Reparations 2003 | 12 בפברואר 2003 |
| 5 | 5 | פאט ג'ו | Roca Pads, Redman Potty Fresh, Great Moments in Hookup History, Ask a Black Dude, Inside Chappelle's Show Studio, Redman's Potty Fresh reprise | 19 בפברואר 2003 |
| 6 | 6 | David Broom | Third World Girls Gone Wild, The Dave Chappelle Story, Ask a Gay Guy, The Mad Real World | 26 בפברואר 2003 |
| 7 | 7 | Killer Mike | Great Moments in Hookup History, Real Movies (The Matrix/Pretty Woman), Wu Tang Financial, Ask a Black Dude, Jedi Sex Scandal | 5 במרץ 2003 |
| 8 | 8 | Slum Village | Real Movies (Ghost/Half Baked), Great Moments in Hookup History, Frontline: Racist Hollywood Animals, Tyrone Biggums Crack Intervention, What Men Want | 12 במרץ 2003 |
| 9 | 9 | דה רוטס | Life Like a Video Game, Blackzilla, Two-Minute Special, The Player Hater's Ball | 19 במרץ 2003 |
| 10 | 10 | GZA | R. Kelly's "Piss on You" music videos, Ask a Black Dude, History's Greatest Wars, Real Movies (Deep Impact) | 26 במרץ 2003 |
| 11 | 11 | דה לה סול | Fisticuff, Make a Wish, Crazy Camera | 2 באפריל 2003 |
| 12 | 12 | Black Star | Trading Spouses, O'Dweeds, And-1 Videos, Diarrhea Choir, NBA players | 9 באפריל 2003 |
עונה 2 (2004)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר פרק כולל | מספר פרק בעונה | אורח מוזיקלי | מערכונים | תאריך שידור מקורי |
|---|---|---|---|---|
| 13 | 1 | – | Genetic Dissenter, Samuel Jackson beer, Campaign Advertisements, Better in Slow Motion, The Racial Draft | 21 בינואר 2004 |
| 14 | 2 | DMX | WacArnold's, Black Gallagher, The Niggar Family, Negrodamus | 28 בינואר 2004 |
| 15 | 3 | ג'ון מאייר, קווסטלאב, דייב שאפל | White People Dancing, Ribs Sleep-Aid, The 3 Daves | 4 בפברואר 2004 |
| 16 | 4 | לודאקריס | The Love Contract (with Rashida Jones), Charlie Murphy's True Hollywood Stories: Rick James | 11 בפברואר 2004 |
| 17 | 5 | סי-לו גרין | Tron Carter – special "Law & Order" episode, Tyrone Biggums – Red Balls Energy Drink, Negrodamus, Charlie Murphy's True Hollywood Stories – Prince | 18 בפברואר 2004 |
| 18 | 6 | Anthony Hamilton | A Moment in the Life of Lil Jon, If the Internet Was a Real Place, When Keeping It Real Goes Wrong | 25 בפברואר 2004 |
| 19 | 7 | קומון, קניה וסט | A Moment in the Life of Lil Jon, Marijuana Commercial, Mooney on Movies, The World Series of Dice, When Keeping It Real Goes Wrong | 3 במרץ 2004 |
| 20 | 8 | אריקה באדו | I Know Black People, When Keeping It Real Goes Wrong | 10 במרץ 2004 |
| 21 | 9 | וייקליף ז'אן | Sales Pitches, Dave Gets Oprah Pregnant, Jury Duty | 17 במרץ 2004 |
| 22 | 10 | סנופ דוג | Making the Band, Dude's Night Out, Kneehigh Park | 24 במרץ 2004 |
| 23 | 11 | קניה וסט, מוס דף, Freeway | Greatest Misses – Haters in Time, Holla Service, Frontline: In a Gay World, Nelson Mandela's boot camp | 31 במרץ 2004 |
| 24 | 12 | טאליב קוולי | The Wayne Brady Show, Fear Factor: Tyrone Biggums, special appearances by Big Boi & Nick Cannon | 7 באפריל 2004 |
| 25 | 13 | ביג בוי | Profiles In Courage, A Moment in the Life of Lil Jon (with the real Lil Jon), Black Bush (with Jamie Foxx as Black Tony Blair) | 14 באפריל 2004 |
עונה 3: הפרקים האבודים (2006)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר פרק כולל | מספר פרק בעונה | מערכונים | תאריך שידור מקורי |
|---|---|---|---|
| 26 | 1 | Dave has $55 million, Hip-Hop News, Dave Gets Revenge, Tupac is still alive | 9 ביולי 2006 |
| 27 | 2 | Black Howard Dean, Watching TV while having sex, The real side of Gary Coleman, Stereotype Pixies/Audience Feedback | 16 ביולי 2006 |
| 28 | 3 | Black Monsters, "Minorities" in the News, Dave Meets Show Business: Merchandising, Lil' Jon in Love, Dave on MTV Cribs | 23 ביולי 2006 |
ספיישלים (2003–2004)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | שם הספיישל | מערכונים | תאריך שידור מקורי |
|---|---|---|---|
| 1 | "The Best of Chappelle's Show Volume 1 Mixtape" | Roca Pads, Wu Tang Financial, Frontline: Clayton Bigsby | 13 באפריל 2003 |
| 2 | "The Best of Chappelle's Show Volume 2 Mixtape" | More highlight sketches from Season 1 | 16 ביולי 2003 |
| 3 | "The Best of Chappelle's Show Season 2: Volume 1" | The Niggar Family, Samuel Jackson beer, Jury Duty, The Wayne Brady Show | 21 באפריל 2004 |
| 4 | "Music Jump-Off" | Chappelle shows highlights of music-related sketches and performances some of which were previously unaired | 27 באפריל 2004 |
| 5 | "The Best Of Chappelle's Show Season 2: Volume 2" | Charlie Murphy's True Hollywood Stories – Prince, Racial Draft, White People Dancing | 3 במאי 2004 |
דחיות של עונה 3
[עריכת קוד מקור | עריכה]2004
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הופעת סטנד-אפ ביוני 2004 בסקרמנטו, קליפורניה, שאפל עזב את הבמה כיוון שהקהל קטע את ההופעה בצעקות, "אני ריק ג'יימס, כלבה!", שהפך לביטוי אייקוני מהמערכון הפופולרי של "ריק ג'יימס". לאחר כמה דקות, שאפל חזר והמשיך באומרו "התוכנית הזו הורסת לי את החיים". הוא הצהיר שהוא לא אוהב לעבוד "20 שעות ביממה" וכי הפופולריות של התוכנית מקשה עליו להמשיך בקריירת הסטנד-אפ שלו שהייתה "הדבר הכי חשוב" עבורו. בנוסף אמר לקהל: "אתם יודעים למה התוכנית שלי טובה? כי בכירי הרשת אומרים שאתם לא מספיק חכמים כדי להבין את מה שאני עושה, וכל יום אני נלחם למענכם. אני אומר להם כמה אתם חכמים. מסתבר שטעיתי. אתם טיפשים".[3]
2005
[עריכת קוד מקור | עריכה]העונה השלישית של התוכנית הייתה אמורה לצאת בפברואר 2005. תאריך זה נדחה ל-31 במאי 2005, כאשר ההפקה פיגרה בלוח הזמנים בדצמבר 2004, משום שלפי קומדי סנטרל, שאפל חלה בשפעת; שנה לאחר מכן, שאפל סיפר בריאיון לאופרה וינפרי שזה לא נכון ושהלחץ הוא מה שגרם לו לעזוב.[4] ב-4 במאי 2005, שבועות ספורים לפני הקרנת הבכורה הצפויה, הודיעה הרשת שהתוכנית לא תהיה מוכנה עד לתאריך שהוכרז ושההפקה הושעתה "עד להודעה חדשה". לא ניתנה סיבה לעיכוב או להשעיה ולא ניתנה תגובה מצד שאפל.[5] שבוע לאחר מכן, דווח (בעיקר על ידי הניו יורק טיימס ו-Entertainment Weekly) ששאפל טס לדרום אפריקה ב-28 באפריל כדי לשהות במוסד פסיכיאטרי שלא נחשף.
ב-14 במאי, מגזין טיים הודיע שאחד הכתבים שלהם, כריסטופר ג'ון פארלי, ראיין את שאפל בדרום אפריקה, ושלא מתרחשים או נחוצים טיפולים פסיכיאטריים. שאפל חזר זמן קצר לאחר מכן והפריך שמועות על בעיות פסיכיאטריות או שימוש בסמים, והדגיש שהטיול שלו היה "ריטריט רוחני" שנועד לשמור על תחושת המציאות שלו מחוץ לבועה של לחץ ותהילה עזה ולשמור על ההומור שלו רענן.
ב-14 ביולי, נשיא קומדי סנטרל, דאג הרצוג, הודיע כי שאפל מוזמן לחזור בכל עת, אך הקומיקאי אמר שהוא עדיין לא מוכן לחזור. הרצוג הודה שהוא לא ציפה שהתוכנית תחזור ב-2005. הניו יורק טיימס דיווחו גם ששאפל הסביר להרצוג, בארוחת הערב, שהצלחתו משפיעה עליו וש"הוא רוצה לטעות שוב לפעמים, במקום להיות תמיד צודק".
באוגוסט, לאחר שעל פי הדיווחים הרצוג ושאפל לא דיברו מאז פגישתם, TV Guide הציגו ריאיון עם צ'ארלי מרפי, שבו הוא הצהיר: התוכנית נגמרה, בנאדם. הסתיימה... לקח לי הרבה זמן להיות מסוגל לומר את המילים האלו, אבל אני יכול להגיד את זה די בקלות עכשיו כי זו האמת". בערך באותו זמן הגיע אישור מקומדי סנטרל שהשותף ליצירה ניל ברנן עזב את התוכנית.
אף על פי כן, ב-11 בדצמבר, במהלך שידור "הצחוק האחרון של קומדי סנטרל 2005", שודר קידום לעונה השלישית של התוכנית.
2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 בינואר 2006, התוכנית עלתה בבכורה לא מצונזרת ברשת FX של בריטניה, החל מהעונה השנייה. הפרק הראשון הציג את מערכון "הילוך איטי" ("Slow Motion"), אחד המפורסמים בבריטניה, שזכה לפופולריות באינטרנט. הוא התקבל היטב על ידי המבקרים, כאשר מבקר הטלוויזיה הבוטה גארי נייסמית' הכריז על כך, "הקטע הטוב ביותר בטלוויזיה שראיתי כל השנה".
ב-3 בפברואר 2006, ערך שאפל את ריאיון הטלוויזיה הראשון שלו מאז הפסקת ההפקה של העונה השלישית, בתוכניתה של אופרה וינפרי. הוא הצהיר ששחיקה, איבוד השליטה היצירתית שלו וסביבת עבודה לא נוחה, היו חלק מהסיבות שהוא עזב את התוכנית. בנוסף, הצהיר שהוא יהיה פתוח להפקת מה שנשאר מהעונה השלישית (ואולי עונה רביעית) רק אם דרישותיו ייענו, אחת מהן הייתה להבטיח שמחצית מההכנסות ממכירות ה-DVD העתידיות של התוכנית יועברו לצדקה. שאפל טען שאם רשת קומדי סנטרל תשדר את הפרקים שלא שודרו, התוכנית תסתיים. לאחר ההכרזה הזו, קומדי סנטרל הפסיקה לפרסם את יציאת העונה השלישית לתקופה מסוימת.
הפרקים האבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל, הרשת סיימה את הפקת העונה השלישית, והקליטה את קטעי הקהל של האולפן החי לשלושה פרקים. במקום שאפל, הפרקים האחרונים היו בהנחיית הכוכבים הקבועים צ'ארלי מרפי ודונל רולינגס. הם פורסמו בתור "הפרקים האבודים", ושודרו החל מ-9 ביולי 2006. הפרק השלישי והאחרון שודר ב-23 ביולי 2006. אוסף ה-DVD של הפרקים האבודים יצא ב-25 ביולי 2006.
כשנשאל אם הוא חש אשם על כך שהמשיך עם הפרקים האבודים ללא שאפל, ענה רולינגס: "אני אדם נאמן, אבל אני יודע שכאיש מקצוע, אני חייב להמשיך את הקריירה שלי, והרגשתי שזו הזדמנות עבורי, שאנשים יראו מה אני עושה כמצחיק... בלי לדעת מה האג'נדה של דייב שאפל, הסיבות שבגללן הוא עזב, בלי שום תקשורת שאומרת, 'היי חבר'ה, אני מרגיש ככה וככה. אני מעדיף שלא תהיו חלק מהתהליך הזה'. לו הייתה לי שיחה כזו עם דייב אז יש אפשרות שהייתי שוקל מחדש את האירוח".[6]
יציאה לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]שידורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שידורים חוזרים שודרו לעיתים קרובות בקומדי סנטרל וב-VH1 בארצות הברית. התוכנית משודרת גם ברחבי העולם, עם פרקים משודרים ב-MTV בגרמניה, קומדי סנטרל בברזיל, The Comedy Network ו-MuchMusic בקנדה, SBS, NITV, ערוץ הקומדיה ו-7mate באוסטרליה, ו-FX בבריטניה.
שירותי סטרימינג
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית זמינה לסטרימינג באפליקציית ובאתר קומדי סנטרל. התוכנית זמינה לסטרימינג גם ב-פרמאונט+, נטפליקס ו-HBO Max. ניתן לשכור אותה באופן דיגיטלי עם ספריות ציבוריות נבחרות בארצות הברית דרך Hoopla.
ב-1 בנובמבר 2020, התוכנית הפכה זמינה לסטרימינג בנטפליקס וב-HBO Max. עם זאת, פחות מחודשיים לאחר מכן, התוכנית הוסרה משני השירותים בעקבות טענתו של שאפל בנוגע לחוסר התמלוגים שלו מהתוכנית במהלך הופעתו בסאטרדיי נייט לייב.[7] ב-11 בפברואר 2021, שאפל הודיע שהוא ניהל משא ומתן מחדש על העסקה שלו עם ViacomCBS, והתוכנית חזרה לשירותים למחרת.[8] למרות העסקה המחודשת, עונה 3 ("הפרקים האבודים") לא פורסמו מחדש בנטפליקס, והיא גם הוסרה מפלטפורמות אחרות שבהן היא הייתה זמינה בעבר כמו Crave בקנדה.[9]
מדיה ביתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מארזי ה-DVD לעונות הראשונה והשנייה של התוכנית נמכרו בצורה יוצאת דופן מאז יציאתם לאור. החל משנת 2005, מארז ה-DVD של העונה הראשונה היה מארז תוכנית הטלוויזיה הנמכר ביותר בכל הזמנים,[10] והביס תוכניות פופולריות אחרות כמו משפחת סימפסון (שהעונה הראשונה שלה החזיקה בשיא עד אז), אבא אמריקאי, איש משפחה, חברים וסיינפלד. לפי מאמר ב-USA Today, העונה הראשונה נמכרה ביותר משני מיליון עותקים.
אף על פי שה-DVD היו "לא מצונזרים", חלק מביצועי המוזיקה הוסרו עקב בעיות רישוי. בנוסף הספיישל "Music Jump-Off" שכלל את שאפל מבקר בתיכון הישן שלו, בית הספר לאמנויות על שם דיוק אלינגטון, בשילוב עם מערכונים והופעות מוזיקליות שלא שודרו בעבר, לא נכנס לאף אחת מחבילות ה-DVD.
ב-11 באוקטובר 2005, המחצית הראשונה של העונה הראשונה שוחררה ב-UMD.
ב-23 במאי 2006, העונה הראשונה בגרסה הלא מצונזרת הפכה לזמינה לרכישה בחנות האייטונס, וב-20 ביוני גם העונה השנייה בגרסה הלא מצונזרת הפכה זמינה באייטונס.
ב-5 ביוני 2007, רשת קומדי סנטרל הוציאה DVD אוסף בשם "The Best of Chappelle's Show" שמכיל 25 מהמערכונים הפופולריים ביותר בכל העונות.
ב-20 בנובמבר 2007, רשת קומדי סנטרל הוציאה מארז עם העונה הראשונה, העונה השנייה ו"הפרקים האבודים" בשם "Chappelle's Show – The Series Collection".
כל המארזים שוחררו על ידי Paramount Home Entertainment (תחת הבאנר של קומדי סנטרל).
הוצאות ב-DVD
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם ה-DVD | מספר פרקים | מידע נוסף | תאריך הוצאה |
|---|---|---|---|
| Season 1 Uncensored | 12 | המארז הכיל שני דיסקים, בהם 12 הפרקים של העונה הראשונה. בבונוס מוצגות סצנות שירדו בעריכה ופספוסים, סרט קצר של 20 דקות של פול מוני, פרשנות אודיו על חמישה פרקים ועל הסצנות שירדו בעריכה. | 24 בפברואר 2004 |
| Season 2 Uncensored | 13 | המארז הכיל שלושה דיסקים, בהם 13 הפרקים של העונה השנייה. בבונוס מוצגים קטעי סטנד-אפ חדשים של שאפל, הריאיון המלא של ריק ג'יימס, פספוסים וסצנות שירדו בעריכה. | 24 במאי 2005 |
| The Lost Episodes Uncensored | 3 | המארז הכיל דיסק אחד, בו שלושת הפרקים של העונה השלישית הלא גמורה. בבונוס מוצגים מערכונים שלא שודרו, דוקומנטרי על ההפקה של התוכנית, פרשנות אודיו של צ'ארלי מרפי, דונל רולינגס וניל ברנן, פספוסים וסצנות שירדו בעריכה. | 25 ביולי 2006 |
| The Best of Chappelle's Show Uncensored | אוסף | אוסף זה מכיל 25 מהמערכונים הפופולריים ביותר מכל העונות בגרסה הלא מצונזרת שלהם. | 5 ביוני 2007 |
| The Series Collection | 28 | כל הפרקים מהעונה הראשונה, השנייה ו"הפרקים האבודים" מהעונה השלישית. | 20 בנובמבר 2007 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המופע של שאפל
"המופע של שאפל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "המופע של שאפל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המופע של שאפל", באתר נטפליקס
"המופע של שאפל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המופע של שאפל", באתר Metacritic (באנגלית)
"המופע של שאפל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The New Classics: TV באתר Entertainment Weekly.
- ^ The Comedy of Dave Chappelle: Critical Essays K.A. Wisniewski (July 2, 2009).
- ^ "Dave Chappelle lets rude crowd have it, sticks up for Cosby's comment". Carnes, Jim (June 18, 2004).
- ^ Chappelle open to Comedy Central return October 14, 2007, at the Wayback Machine.
- ^ ‘Chappelle’ yuks yanked for now Martin, Denise (May 4, 2005), Variety.
- ^ Chappelle's Show: The Lost Episodes Dana Leahy (July 11, 2006), G4tv.com
- ^ ‘Chappelle’s Show’ Removed From Netflix at Dave Chappelle’s Request Thorne, Will (November 24, 2020).
- ^ Chappelle’s Show returns to Netflix now that Dave got paid Ricker, Thomas (February 12, 2021), The Verge.
- ^ ‘Chappelle’s Show’ Returns to Netflix on Comedian’s Own Terms Ogihara, Jordan (February 12, 2021), MXDWN.
- ^ Chappelle's Show – S1 DVD Passes The Simpsons As #1 All-Time TV-DVD; Celebrates by Announcing Season 2! TVShowsOnDVD.com, July 8, 2007.