מועצה אזורית עמק חפר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר יישובים במועצה | 44 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 2 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | גלית שאול | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1940 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 42,496 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם, תושבי ישראל | 40,645 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 54 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 334 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 200 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 127,420 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 29 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   מועצה אזורית עמק חפר בניין המועצה  מפת היישובים של מועצה אזורית עמק חפר בירוק - מיקום בניין המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[הקטנת המפה]  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
8 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 32 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4651 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 33 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| www.hefer.org.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית באזור השרון של מחוז המרכז בישראל, השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.
המועצה הוקמה בשנת 1940 ויש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם ואוכלוסייתה מונה למעלה מ-43,000 תושבים.
המועצה האזורית עמק חפר היא המועצה היחידה בארץ שמגיעה מקו הירוק ועד למישור החוף ולחופי ישראל. המועצה ממוקמת במיקום מרכזי, ומציעה התיישבות כפרית בעמק ירוק. במועצה נמצא המרכז האקדמי רופין, וקיימות בה הרחבות עבור בני היישובים.[4]
בניין המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרדי המועצה שכנו בעבר במבנה בכפר ויתקין. לרגל שנת ה-50 להיווסדה של מועצה אזורית עמק חפר הוחלט על הקמת בניין חדש למועצה, בצמוד למכללת רופין. המועצה פנתה לאדריכל מנחם באר, חבר קיבוץ געתון שהיה פעיל בתכנון חדרי אוכל ובתי תרבות במועצה ובקשה ממנו לתכנן את המבנה החדש.[5]המבנה תוכנן כבר בתחילת שנות ה-80, אך הבנייה הושלמה רק כעבור 10 שנים, ומשרדי המועצה עברו אליו במהלך מלחמת המפרץ. המבנה הישן בכפר ויתקין היה למרכז קהילתי.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית עמק חפר 42,496 תושבים, מתוכם 40,645 תושבי ישראל (מקום 54 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 83.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 15,073 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[6]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדמות עמק חפר נקנו על ידי יהושע חנקין בשליחות קק"ל בשנת 1927, לאחר שיהודי ויניפג תרמו כמיליון דולר לצורך זה. הבעלים המקוריים היו שני אפנדים לבנוניים: טיאן וקובני שמקום מושבם היה בביירות. השניים החכירו אותן לאריסים ערביים ששרידי כפריהם פזורים בשטח.[7] אריסים אלה עסקו בחקלאות וחלק ניכר מהכנסתם הועבר לבעלי הקרקע. בשנת 1926 פרץ המרד שהתבטא בין השאר בסירוב האריסים לשלם לבעלי הקרקע. שני האפנדים החליטו להיפטר מקרקעותיהם והתקשרו עם סוחר הקרקעות היהודי יהושע חנקין והיתנו איתו שהדבר יישמר בסוד עד להשלמת העסקה. חנקין פנה אל יו"ר הקרן הקיימת מנחם אוסישקין שגייס את הסכום הנדרבמהלך הקונגרס הציוני לקיים את האספה השנתית שלו בעיר ויניפג שבקנדה. אוסישקין קיים פגישה חשאית עם יו"ר יהדות קנדה אהרן פרימן (שעל שמו מושב ביתן אהרן) וזה התחייב יחד עם קבוצת בנקאים יהודים קנדיים להעמיד את הכסף לרשות הקרן הקיימת, וכך אכן נקנו כ-40 אלף דונם של אדמה שמהווים חלק ניכר מאדמות עמק חפר.
עורך הדין הערבי עווני עבד אל-האדי סייע לחנקין ברכישת האדמות שהייתה כרוכה בפינוי אריסים ובמתן פיצוי, מחד גיסא, ומאידך גיסא, דרש מהנציב העליון לאסור על מכירת קרקעות ליהודים.[8]
ראשיתה של המועצה בוועד גוש יישובי עמק חפר שייצג את יישובי עמק חפר ללא סמכויות מוניציפליות החל משנת 1934. הוועד עסק בעיקר בייצוג הגוש מול מוסדות הממשלה והוועד הלאומי, פעילות נגד מלריה, סלילת דרכים וטיפול בנחל אלכסנדר.[9] בתחילת שנת 1938,[10] במסגרת פעילות ממשלת המנדט להקמת מועצות מקומיות ליישובים היהודיים, הוחל בדיונים על הקמת מועצה מקומית שתקיף את כלל יישובי עמק חפר, יוזמה ראשונה מסוגה בארץ ישראל. הדיונים התקדמו בעצלתיים ונסובו בין השאר על הסמכויות שיישארו בידי היישובים אל מול אלו שיוענקו למועצה המקומית, על רקע הצורות השונות של היישובים, קיבוצים, מושבים ומושבות וההשתייכויות שלהם לגופי התיישבות שונים. על פי הצעה שנדונה במרץ 1939, ענייני שמירה, בריאות ודרכים יהיו בידי המועצה, בעוד ענייני התיישבות, חינוך ובריאות יהיו בידי כל יישוב.[11] במרץ 1940 הוקמה המועצה בה הוענקה זכות הצבעה לכל תושב מגיל 20 ומעלה המתגורר במקום מעל שישה חודשים, חידוש לעומת מועצות כפריות אחרות בהן זכות הצבעה הותנתה בבעלות על קרקע.[12]
בדצמבר 1940 כללה המועצה 18 יישובים חקלאיים ו-4 יישובי פועלים שהשתרעו על שטח של 30,700 דונם והתגוררו בהם 4000 תושבים.[13] בתחילת 1946 הוחלט עקרונית על צירוף אזור ואדי קובני שכלל אז המושב בית הלוי למועצת עמק חפר[14] והדבר יצא אל הפועל באוקטובר 1947.[15] לאחר הקמת המדינה, באוגוסט 1948 היו במועצה כ-1,300 יחידות משק, כ-900 במושבים ועוד כ-400 בקיבוצים.[16] בדצמבר 1948 הוחלט לצרף אל המועצה עוד 55,000 דונם בהם היו היישובים הדרים, מרץ א, המעפיל וקאקון.[17] באוגוסט 1950 הורחב שוב שטח המועצה ונספחו אליה יד חנה, גן יאשיה, חניאל, בורגתא, עולש ובארותיים.[18]
ב־1988 הופרדו מהמועצה ארבעה כפרים ערבים, לבקשתם, והוכרזו כמועצה מקומית זמר.[19]
ברית ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למועצה קשרי תאומות גם עם חיילונגג'יאנג שבסין, החל משנת 2012. עם טובראו (אנ') שבברזיל, החל משנת 2022, ועם בית ג'ן.[20]
עם כינון היחסים בין גרמניה לישראל בשנות ה–60, החלו לפעול בגרמניה אגודות נוצריות–יהודיות לשיתוף פעולה עם ישראל. האגודה הנוצרית יהודית בזיגן פעלה ליצירת קשר כבר בשנות הששים יחד עם תושב זיגן, הוגו הרמן. הוא עלה לישראל לפני המלחמה והתיישב בבית יצחק, חזר עם תום המלחמה לעיר הולדתו, ופעל ליחד עמם יצירת הקשר עם עמק חפר ופעל לתחזוקה שלו עד ימיו האחרונים.
ב-17 באוקטובר 1966 נסעו לראשונה 21 צעירים מזיגן להדסה נעורים שבמחוז עמק חפר. הטיול אורגן על ידי אגודת הנוער המחוזית. במהלך ביקור זה התקיים דיון אינטנסיבי בשאלה כיצד ניתן ליצור מחדש את המגעים עם גרמניה. הגורם המכריע לביקור חוזר הייתה החלטתה האמיצה של ניצולת השואה עדנה עמית ז"ל, שהצהירה על נכונותה לעשות זאת. עדנה עמית הייתה מורה למלאכה בהדסה נעורים, והייתה תושבת מכמורת.
באמצע שנות הששים, הזמינה האגודה הנוצרית יהודית לזיגן לראשונה קבוצת מורים העוסקים בחינוך במועצה להכרות ויצירת קשרי ידידות. במהלך ביקור זה הגדירו האחראים על מועצת הנוער המחוזית את המודל להמשך פעילות חילופי הגומלין. ב-1969 יצאה מעמק חפר קבוצת נוער ראשונה.[21]
מאז, מתקיימים חילופי משלחות של נוער ומבוגרים בין עמק חפר לזיגן באופן מתמיד, וכן ביקורים של משלחות פרלמנטריות. משלחות הנוער מפוקחות על ידי משרד החינוך. כמו כן מתקיים קשר מתמיד עם ארגון קונאקט (ConAct), הרשות הישראלית-גרמנית לחילופי נוער וצעירים בישראל וגרמניה. באוגוסט 1973 נחתם הסכם רשמי לשיתוף פעולה, במסגרת ברית ערים תאומות.[22]
בקיץ 2013, במלאת שלושים שנים לקשר בין המועצה לזיגן, נפתחה בגלריה העירונית זיגן תערוכה קבוצתית הכוללת יצירות בדפוס דיגיטלי של 24 אמנים ישראלים, המתייחסים בעבודותיהם למתח הקיים בין הטבע לתרבות, בין הפראי למבוית, בין הנוף לגוף ובין הטכנולוגי לפסטורלי. את התערוכה אצרה האמנית דליה בר-אמוץ מקיבוץ מעברות.[23] בתערוכה הוצגו יצירות השאולות מתוך פרויקט "גשרלריה", המתקיים בכל קיץ מזה שנים רבות ברציפות, על הגשרים שבפארק נחל אלכסנדר, שבמועצה האזורית עמק-חפר.[24] בתערוכה בזיגן הוצגו יצירות המופקות בדפוס דגיטלי תוך התאמה לחלל הפנימי הנרחב של הגלריה העירונית, כמו גם הקרנת ווידאו על מסכים. כמו כן, הוצגו תמונות המתעדות פעילות יצירתית עם נוער ישראלי ופלסטיני בעמק חפר במסגרת הארגון "ידידי כדור הארץ" ובהפקת דליה בר-אמוץ, יצירת קולאז' שהוצג גם הוא על הגשרים בתערוכה.[25]
בשנת 2012 נחנך פארק זיגן על גדות נחל אלכסנדר, שנבנה ושופץ בשיתוף פעולה בין עמק חפר לזיגן.[26]
בשנת 2023 ציינו חמישים שנות קשר עם חבל זיגן ויטגנשטיין.[27]
קבוצת נוער מעמק חפר, ונוער מזיגן , חברו יחד להעלאה משותפת של האופרה ברונדיבר, תוך שהך כותבים טכסט חדש בראיה אישית. המופע עלה בזיגן ואחר כך במוזיאון טרזין בצ'כיה.
הקשר עם מועצה מקומית זמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצה מקומית זמר שוכנת במזרח עמק חפר, ומונה את ארבעת היישובים ימה, ביר א-סיכה, מרג'ה ואיבתאן, שהיו חלק ממועצה אזורית עמק חפר ואוחדו לרשות מקומית בשנת 1988.[28]
ב-2015 קודמה יוזמה של פעילים מעמק חפר, על מנת לקדם יחסי שכנות עם זמר. התכנית הובלה על ידי ראש המועצה רני אידן, וראש מועצת זמר דיאב גאנם.
ב-2015 נחתם הסכם יחסי שכנים בין המועצה לזמר, בליווי של גבעת חביבה.[29]
הקשר התקיים עד הבחירות לראשות המועצות ב-2017, ועם חילופי הראשים התכנית פסקה.
חוות הנוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוות הנוי
חוות הנוי הוקמה על ידי משרד החקלאות המינהל למחקר חקלאי ב־1949 בעמק חפר, כמרכז הדגמה והדרכה לגננות צמחי נוי.
בית דוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית דוד הוא מרכז יום לקשיש המציע מגוון רחב של שירותים התואמים לצורכיהם של וותיקי העמק. הבית נקרא על שם דוד ונעמי שליי תושבי חופית. דוד היה יקיר עמק חפר, יליד בולטימור, אשר עזר להשיג תרומה לבניית הבניין מקרן מיירהוף, אותו הכיר כתושב בולטימור.[30][31]
מיחזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־2015 הייתה המועצה בין ארבע הרשויות המובילות במיחזור בארץ.[32]
המטב"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר לטיפול בפרש בעלי חיים מרפתות עמק חפר (מטב"ח) הוקם בשנת 2004 וקולט מדי יום את פרש רפתות ישובי עמק חפר.
הפרש עובר עיכול בתהליך אנארובי המפיק ביוגז המנוצל ליצור חשמל ומים חמים.[33]
תיעוד תולדות המועצה המקומית עמק חפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במועצה פועל מרכז תיעוד, מוזיאון ומרכז מבקרים לצורך שימור תרבות תושבי המקום והנגשת המידע לציבור.[34]
במרכז האקדמי רופין פועל פרויקט בשם "סיפורי חיים" שבו מתעדים סטודנטים ללימודי מדעי ההתנהגות את סיפורי חייהם של ותיקי עמק חפר. בפרויקט זה הסטודנטים נפגשים עם קשישים במרכזי יום בעמק חפר ושומעים מהם על חייהם ואירועים משמעותיים הנוגעים לאזור.[35]
ראשי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש המועצה הראשון היה חיים בן-צבי מכפר ויתקין שהיה ראש המועצה הראשון בארץ שעוד כיהן בראש הוועד של יישובי עמק חפר, והיה מעשרים החלוצים הראשונים בעמק. בן-צבי עמד בראש המועצה עד 1975, עם הפסקה במלחמת העולם השנייה בה התגייס לצבא הבריטי ולחם באיטליה, בתקופה זו כיהן כראש המועצה אהרון ברעם מעין החורש. בין 1975 ל-1995 עמד עמוס דגני מכפר ויתקין בראשות המועצה. דגני היה סגנו של בן-צבי והחליף אותו באמצע הקדנציה. דגני נבחר לראשונה בזכות עצמו בשנת 1977. נחום איצקוביץ' ממושב אמץ עמד בראש המועצה בין 1995 ל-2006. איצקוביץ' הביא תנופת פיתוח חדשה למועצה האזורית, תוך שמירה על אופיו הכפרי של האזור. איצקוביץ' חנך בעמק גן תעשייתי על שם חיים בן-צבי. איצקוביץ' התפטר מראשות המועצה עם מינויו למנכ"ל משרד התיירות. באוקטובר 2006 נכנס רני אידן ממכמורת לתפקיד ראש המועצה. הוא נבחר לתקופת כהונה נוספת ללא מתמודדים מולו בינואר 2009.
בבחירות לראשות המועצה באוקטובר 2018 ניצחה גלית שאול מחגלה את רני אידן ובכך הפכה לראשת המועצה האישה הראשונה בתולדות העמק.[36]
בבחירות לראשות המועצה בפברואר 2024, ניצחה גלית שאול מכפר חוגלה את אשר קסו מבת חפר ומידן בר מחבצלת השרון.
יישובי המועצה האזורית עמק חפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה | אוכלוסייה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | מושב | אביחיל | 1932 | 1,391 |
| 2 | מושב | אחיטוב | 1951 | 1,105 |
| 3 | מושב | אלישיב | 1933 | 715 |
| 4 | מושב | אמץ | 1949 | 860 |
| 5 | מושב | בארותיים | 1949 | 1,179 |
| 6 | מושב | בורגתא | 1949 | 1,153 |
| 7 | קיבוץ | בחן | 1954 | 1,147 |
| 8 | מושב | בית הלוי | 1945 | 834 |
| 9 | מושב | בית חרות | 1933 | 918 |
| 10 | מושב | בית ינאי | 1933 | 378 |
| 11 | מושב | בית יצחק שער חפר | 1940 | 2,134 |
| 12 | מושב | ביתן אהרון | 1936 | 167 |
| 13 | יישוב קהילתי | בת חן | 1967 | 407 |
| 14 | יישוב קהילתי | בת חפר | 1996 | 5,159 |
| 15 | מושב | גאולי תימן | 1948 | 357 |
| 16 | קיבוץ | גבעת חיים איחוד | 1952 | 1,198 |
| 17 | קיבוץ | גבעת חיים מאוחד | 1932 | 1,064 |
| 18 | מושב | גבעת שפירא | 1958 | 423 |
| 19 | מושב | גן יאשיה | 1949 | 1,040 |
| 20 | מושב | הדר עם | 1933 | 686 |
| 21 | קיבוץ | המעפיל | 1945 | 870 |
| 22 | קיבוץ | העוגן | 1947 | 965 |
| 23 | מושב | חבצלת השרון | 1935 | 474 |
| 24 | מושב | חגלה | 1933 | 864 |
| 25 | יישוב קהילתי | חופית | 1955 | 815 |
| 26 | מושב | חיבת ציון | 1933 | 875 |
| 27 | מושב | חניאל | 1950 | 916 |
| 28 | מושב | חרב לאת | 1947 | 940 |
| 29 | יישוב קהילתי | יד חנה | 1950 | 1,009 |
| 30 | מושב | כפר הרא"ה | 1933 | 1,438 |
| 31 | מושב | כפר ויתקין | 1933 | 1,998 |
| 32 | מושב | כפר חיים | 1933 | 629 |
| 33 | מושב | כפר ידידיה | 1935 | 749 |
| 34 | מושב | כפר מונאש | 1946 | 913 |
| 35 | מושב | מכמורת | 1945 | 1,506 |
| 36 | קיבוץ | מעברות | 1933 | 997 |
| 37 | קיבוץ | משמר השרון | 1933 | 627 |
| 38 | מושב | עולש | 1949 | 1,192 |
| 39 | קיבוץ | עין החורש | 1931 | 874 |
| 40 | יישוב קהילתי | צוקי ים | 1956 | 296 |
| 41 | יישוב קהילתי | שושנת העמקים | 1951 | 489 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית עמק חפר
- פרופיל מועצה אזורית עמק חפר נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ Data Vision, hefer.keysofthost.com
- ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב בבניין המועצה האזורית עמק חפר, באתר חלון אחורי, 2018-01-13
- ^ פרופיל מועצה אזורית עמק חפר באתר הלמ"ס
- ^ לא ידוע, עמק חפר - עמק של שלום (בגרמנית), גרמניה: הקק"ל, 1936
- ^ תום שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, עמ' 225
- ^ נ. מלצן, כפר ויתקין, דבר, 21 באפריל 1938
- ^ מר פולוק מבקר בנתניה, דבר, 20 במרץ 1938
- ^ לקראת מועצה כפרית לכל יישובי עמק חפר, דבר, 1 במרץ 1939
- ^ מאמר היום, דבר, 22 במרץ 1940
- ^ מועצת עמק חפר, חוקתה ותפקידיה, דבר, 22 בדצמבר 1940
- ^ כינוס המועצה האזורית של עמק חפר, הצופה, 3 בפברואר 1946
- ^ עמק חפר, הַבֹּקֶר, 27 באוקטובר 1947
- ^ יישובי עמק חפר תובעים תוספת קרקע, על המשמר, 24 באוגוסט 1948
- ^ עמק חפר יכלול 95 אלף דונאם, על המשמר, 27 בדצמבר 1948
- ^ הורחב שטח שיפוט עמק חפר, הַבֹּקֶר, 8 באוגוסט 1950
- ^ מועצה מקומית זמר - שכונת ימה, זמר - מועצה מקומית, באתר איזי
- ^ קשרי חוץ, באתר מועצה אזורית עמק חפר
- ^ Kreisjugendring Siegen-Wittgenstein Supports Partners in Emek Hefer, we-are-connected.org (באנגלית)
- ^ A German-Israeli partnerschip post 7 October, ijab.de (באנגלית)
- ^ דליה אמוץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, באתר מוזיאון ישראל
- ^ אופירה חסיד, גשרים בנחל - פסטיבל אמנות ומוסיקה בעמק חפר, באתר נתניה און ליין, 2017-08-20
- ^ "ידידי כדור הארץ: כל החדשות והעדכונים - גלובס". Globes. נבדק ב-2024-07-28.
- ^ פארק זיגן רשות ניקוז ונחלים שרון - מעצבים את הטבע בשבילנו, באתר רשות ניקוז ונחלים שרון
- ^ Volkmar Klein על LinkedIn: 50 years of partnership with Emek Hefer: Our Siegen-Wittgenstein district…, באתר www.linkedin.com
- ^ לא צוין, תוכנית השותפות בין מועצת עמק חפר למועצת זמר: מתכנון לביצוע, עלי חפר עלי חפר מס 198, 12/06/2016
- ^ Google Docs: כניסה, באתר accounts.google.com
- ^ Our Grants | Meyerhoff Charitable Funds, www.meyerhoffcharitablefunds.org
- ^ עמוס דגני, לעת אסיף: סיפור חיים, ע. דגני, 2005. (בiw)
- ^ 2 מיליון ישראלים ממחזרים: מי הרשויות המובילות?, באתר ynet, 23 ביולי 2015
- ^ תחנת כוח - אתר עמק חפר, באתר www.mdts.co.il
- ^ ארכיון ומרכז תיעוד לתולדות העמק, באתר המועצה האזורית עמק חפר
- ^ כתבה על פרויקט סטודנטים לתיעוד חיי הקשישים בעמק חפר
- ^ "בחירות 2018". נבדק ב-2018-10-31.
| ||||||||||||||
 | ||
|---|---|---|
| מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
| מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
| מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
| מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מחוז יהודה ושומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון | |
| ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה  |
| ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות | |
בקרת זהויות  |
|
|---|