לדלג לתוכן

המאני דיורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המאני דיורי
Hamani Diori
לידה 6 ביוני 1916
Soudouré, ניז'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1989 (בגיל 72)
רבאט, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ניז'ר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית-הספר למורים ויליאם פונטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה האספה הדמוקרטית האפריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Aïssa Diori עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא ניז'ר ה־1
10 בנובמבר 196015 באפריל 1974
(13 שנים)
→ המאני דיורי (כראש ממשלת ניז'ר)
סייני קונצ'ה ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המאני דיורי, הנשיא הראשון של ניז'ר, דיוקן על מדליה בשווי של אלף פרנקים מערב אפריקאים, 1960

אל-חאג' המאני דיוריצרפתית: Al Hadj Hamani Diori;‏ 6 ביוני 1960, סודורה-קארמה – 23 באפריל 1989 רבאט, מרוקו) היה פוליטיקאי ניז'רי, הנשיא הראשון של הרפובליקה של ניז'ר בין השנים 19601974. הוא היה בן לקבוצה האתנית ג'רמה, מורה בהכשרתו.

הרקע המשפחתי ושנות ילדותו והלימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאני דיורי נולד בסודורה-קארמה, לא רחוק (12 ק"מ) מניאמיי, בירת המושבה הצרפתית דאז, חלק מאפריקה המערבית הצרפתית, כבן לפקיד לענייני בריאות במנהל הקולוניאלי הצרפתי. השתייך לאתניה ג'רמה וכמו רוב תושבי המדינה, לדת המוסלמית. המאני דיורי למד בדהומיי, בנין של היום[1] וב"אקול נורמאל סופרייר" (סמינר למורים) ע"ש ויליאם פונטי בדקאר בסנגל ואחר כך, בשנים 19361938 עבד כמורה וכמנהל בית ספר. לאחר מכן נסע לפריז והיה למדריך לשפות האוסה וג'רמה ב"בית הספר הלאומי ללימודי השטחים הצרפתיים שמעבר לים" (École Nationale de la France d'outre-mer).

הקריירה הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאני דיורי נמנה עם מייסדיה בשנת 1946 של המפלגה הפרוגרסיבית הניז'רית PPN‏ (Parti progressiste nigérien), שהייתה סניף מקומי של ה"ההתכנסות הדמוקרטית האפריקאית" RDA. באותה השנה נבחר ב-10 בנובמבר כחבר נציג של ניז'ר באספה הלאומית הצרפתית (יחד עם עוד עמית). עם נציג חוף השנהב, הופואה-בואני הקים את הסיעה הפרלמנטרית של RDA בפרלמנט הצרפתי במטרה המוצהרת לקדם את "האמנציפציה של עמי אפריקה לכיוון הגשמת הזכויות האוניברסליות של האדם". בשנת 1950 סיעה זו ניתקה את הקשר שקישר אותה בהתחלת דרכה למפלגה הקומוניסטית הצרפתית. אולם בבחירות הבאות, בשנת 1951, הובס על ידי בן דודו ויריבו הפוליטי, ג'יבו בקארי (Djibo Bakary), ראש האיחוד הניז'רי הדמוקרטי. במקום דיורי וחברו למפלגה נכנסו לפרלמנט הצרפתי שני נציגים של יריביו - ז'וקז' קונדא וזודי יחיה. דיורי נסוג למדבר הפוליטי וחזר לעבוד כמורה. בשנת 1956 חזר להיבחר בפרלמנט הצרפתי. במשאל העם שאורגן בקהילות שמעבר לים בשנת 1958 על מנת להקים ממשלות אחראיות במושבות של צרפת, דיורי ניהל מסע למען התשובה "כן". בעקבות תוצאות משאל-העם הוקמה ממשלה בראשותו בשנת 1959, עדיין תחת חסות צרפת. השלטון הקולוניאלי אסר באותה תקופה על כל המפלגות הפוליטיות פרט ל-PPN והשליט על ידי כך בניז'ר שלטון חד מפלגתי.

ב-3 באוגוסט 1960, בעקבות משאל עם חדש, שניזום על ידי הגנרל דה גול ניז'ר קיבלה את עצמאותה והמאני דיורי נבחר לנשיא על ידי האספה הלאומית של המדינה החדשה בנובמבר 1960. המאני דיורי ריכז סביבו קואליציה חזקה של מנהיגי האתניות האוסה, ג'רמה ופולה, לרבות ראשי השבטים המסורתיים, וזכה באמונה ובתמיכתה של צרפת.

הנשיא הראשון של ניז'ר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכן ממשלו של דיורי השתדל לשמור על המבנים המסורתיים ועל הקשרים הכלכליים ההדוקים עם המטרופולין הקולוניאלי לשעבר. הנשיא ריכז בידיו את התפקידים של ראש המדינה וראש הממשלה ומנהיג של המפלגה השלטת, כמו כן כיהן זמנית גם כשר ההגנה (בשנים 1960 - 1963) ושר החוץ (1960 - 1963 ו-1965 - 1967). יד ימינו נחשב יושב ראש האספה הלאומית, הסופר בובו האמה. האספה הלאומית תפקדה יותר באופן טקסי והתכנסה כל שנה על מנת לתת גושפנקה להחלטות הממשלה. דיורי נבחר מחדש כנשיא כמועמד יחיד בשנים 1965 ו-1970.

המאני דיורי זכה בכבוד ברחבי אפריקה ובעולם עקב פעילותו כדובר המייצג את האינטרסים האפריקאים וכמתווך בסכסוכים בינלאומי אפריקה. עשה זאת, למשל, אחרי 1966, בתוקף תפקידו כיושב ראש הארגון המשותף האפריקאי ומלגשי, כשדן עם נציגי ארצות השוק המשותף האירופי. כמו כן ניסה לתווך בימי מלחמת ביאפרה (19671970 בניגריה.[2] ואחרי תקריות אש בין סודאן ובין צ'אד (1966). ב-20 במרץ 1970 מיוזמתם של דיורי, של חביב בורגיבה התוניסאי ולאופולד סדאר סנגור הסנגלי, בירת ניז'ר אירחה ועידה שהקימה את הסוכנות לפרנקופוניה, מנגנון בין ממשלתי המיועד לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות דוברות צרפתית בעולם[3].

לעומת זאת, במישור הפנימי ממשלו התאפיין בשחיתות ולא היה מסוגל לבצע את הרפורמות הנדרשות ולסייע בצורה יעילה בעת הבצורת והרעב שהכו קשות ביותר את ארצות הסאהל בשנים 19681974. דיורי הואשם יותר ויותר בהזנחת העניינים מבית. ב-13 באפריל 1963 הצליח לדכא ניסיון הפיכה ובשנת 1965 יצא במזל מניסיון התנקשות לחייו. שתי הפעולות המחתרתיות היו יוזמת מפלגת האופוזיציה "סוואבה" בראשות ג'יבו בקארי, שהוצאה מחוץ לחוק בשנת 1959 ואימצה מדיניות של התקרבות למעצמות הקומוניסטיות. כוחות גרילה של מפלגה זו אומנו לתקופת מה באלג'יריה, גאנה וסין. קולות מחאה נגד השלטון ושיתוף הפעולה שלו עם הנאוקולוניאליזם באו גם משורות הסטודנטים והאיגודים המקצועיים. לעזרת המאני דיורי ושלטונו באו יועצים ויחידות צבאיות צרפתיים. אחרי פתיחת המכרה הראשון של אורניום בארליט, לרגל ביקורו הראשון של נשיא צרפתי, ז'ורז' פומפידו, בניז'ר, המאני דיורי ניסה לשכנע את צרפת להעמיד על בסיס שונה את שיתוף הפעולה בין שתי הארצות. לפי בקשתו צרפת הסיגה את הכוח הצבאי שלה מניז'ר.

בשנות הבצורת הקשות נפוצו האשמות כי שרים בממשלת דיורי גנבו חלק מהמזון שהגיע במסגרת הסיוע בינלאומי. כמו כן גברה הביקורת על דיורי עצמו על כי השתלט על כל מנגנוני הנהגת המדינה באמצעות העסקת קרובי משפחה וידידם בני השבטים ג'רמה וסונגאי. אמנם אחרי שנת 1967 שילב מספר רב יותר של נציגי השבט האוסה בממשלה. אבל בסופו של דבר, על רקע התרעומת הכללית, ב-15 באפריל 1974 הלטננט-קולונל סייני קונצ'ה, גם הוא בן השבט ג'רמה, הוביל הפיכה צבאית ששמה קץ לשלטונו של המאני דיורי. בעת ההפיכה נהרגה אשתו של דיורי, עיישה. הנשיא המודח נכלא לשש שנים המאסר. אחרי שחרורו בשנת 1980, נשאר במאסר בית עד 17 באפריל 1984. שוחרר ממאסר הבית בו זמנית עם יריבו לשעבר, בקארה, במסגרת חנינה כללית . ב-1987 אחרי מותו של קונצ'ה עקב מחלה, שני היריבים הוותיקים התקבלו על ידי הנשיא החדש עלי סאיבו וקראו לגולים הפוליטיים לחזור לניז'ר. בהמשך נאלץ לצאת לגלות מרוקו, שם, בעיר רבאט, נפטר בגיל 72 בעקבות התקף לב בשנת 1989.

ב-1984 בריאיון למגזין "ז'ן אפריק" דיורי העלה טענות נגד אי התערבות צרפת להגנתו, לדבריו לפי החלטת יועץ נשיא צרפת לעניינים אפריקאיים ומלגשים, ז'אק פוקאר (Jacques Foccart) בנסיבות שנוצרו אחרי מות הנשיא פומפידו. בראיון זה דיורי הביע את הסברה כי לדעתו של פוקאר, איש הצבא קונצ'ה יידע להגן טוב יותר מדיורי עצמו על האינטרסים האסטרטגיים של צרפת ועל הבטחת אספקת האורניום.

המאני דיורי היה נשוי לעישַטו (עיישה) דיורי, בת לשבט פולני שמוצאה היה מהכפר טוגון מהנפה דוגון-דוצ'י במחוז דוסו. בנו הבכור, עבדלאי דיורי המאני, הוא ראש המפלגה PPN-RDA (המפלגה הפרוגרסיבית הניז'רית - ההתכנסות הדמוקרטית האפריקאית). בצעירותו חי בגלות בלוב וניהל משם בשנת 1985 התקפות גרילה של "החזית העממית לשחרור ניז'ר". חזר אחרי חנינה לניז'ר בשנת 1987.

  • שדה התעופה הבינלאומי של ניאמיי נקרא לזכרו - המאני דיורי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • André Salifou Biographie politique de Diori Hamani, premier président de la République du Niger, Ed.Karthala, Paris, 2010 (בצרפתית)
(אנדרה סאליפו - ביוגרפיה פוליטית של דיורי המאני, הנשיא הראשון של הרפובליקה של ניז'ר, הוצאת קרתאלה, פריז, 2010)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המאני דיורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ניו יורק טיימס 1989
  2. ^ Hamani Diori in British Encyclopedia 1994-2009 ברשת
  3. ^ לוח כרונולוגי על תולדות ארגוני הפרנקופוניה