לדלג לתוכן

הלשכה הגדולה ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו הלשכה-הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים בישראל, עם המוטו "העז לדעת"

הלשכה-הגדולה 'ירושלים', או בשמה המלא: "הלשכה-הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל" היא לשכה גדולה של בונים חופשיים בישראל.

הקרע והפרידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2012, אירע קרע בלשכה הגדולה למדינת ישראל, אשר הביא להקמת "הלשכה-הגדולה ירושלים של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל". הקרע גדע בבת אחת חלק מראש הפירמידה בלשכה גדולה זו.

בראש האחים שפרשו, עמד מוטי צבירן, מי שהיה סגן נשיא-גדול. אליו הצטרפו אחים כמו ארנסט לב, מי שהיה המפקח-הראשון הגדול, אילן הרשטיין מי שהיה השומר הגדול, אלי איתן, מי שהיה גבאי הצדקה הדגול, ומשה אקסלרוד ואבנר אלמליח, מי שהיו מפקחים אזוריים (כל אלה היו בוועד העצום, כלומר הגוף המוביל). כמו כן יצאו מבין המובילים, יצחק (בנדה) בן דוד, מי שהיה נשיא לשכת חרמון, ועוד אחים רבים אחרים.

האחים שפרשו החלו להתארגן לקראת הקמת מסדר חדש, לו קראו: "הלשכה-הגדולה ירושלים של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל".

תהליך הקמת הלשכה הגדולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה כללה בניית הנהגה ארצית, בחירת נושאי המשרה (הנהלת "הלשכה-הגדולה ירושלים"), הקמת וועדות, וכן כתיבת חוקה, חוקים, תקנות ונהלים. כל אלה ואחרים, בוצעו בין מאי 2012, לבין ינואר 2013.

ההכרה הבינלאומית בלשכה הגדולה ירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה, זכתה הלשכה הגדולה ירושלים להכרה מטעם הלשכה הגדולה של הנאורות החדשה ברומניה. לאחר מכן, זכתה בהכרה הדדית של הקונפדרציה של הלשכות הגדולות באמריקה. ללשכה הגדולה ירושלים אין הכרה מטעם הלשכה הגדולה באנגליה והלשכות הגדולות הסמוכות לה.

אישור החוקה והכרזת הלשכות-בת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בינואר 2013, התקיימה הוועידה הראשונה של "הלשכה-הגדולה ירושלים" בנתניה. בוועידה זו הובאו לאישור החוקה והחוקים. כמו כן, הותקן מוטי צבירן לנשיא הגדול הראשון של המסדר החדש ("הלשכה-הגדולה ירושלים"). כן הותקנו בהנהגה: המשנה לנשיא הגדול, ארנסט לב, סגן הנשיא הגדול אלי איתן, מפקח-ראשון-גדול, יצחק (בנדה) בן דוד, מפקח שני-גדול, דב גפני וגבאי הצדקה הגדול, נחום פרל הגדול. שני נושאי משרה נוספים לבונים החופשיים הגדולים, מונו על ידי הנשיא הגדול: למזכיר גדול מונה האח פיני ברז"ל הגדול. לגזבר הגדול מונה האח אילן הרשטיין הגדול.

ב-31 בינואר, הוכרזו הלשכות הראשונות של המסדר:

  • "לשכת נחשון" מספר-1, מאזור המרכז. לנשיאה של הלשכה נבחר האח משה אקסלרוד הגדול, שהוחלף אחר כך על ידי האח אילן הרשטיין.
  • "לשכת ארזים" מספר-2, מאזור המרכז. לנשיאה נבחר האח יצחק (בנדה) בן דוד, שהוחלף מאוחר יותר על ידי האח דוד לאופר הגדול.
  • "לשכת מאורות" מספר-3, מאזור המרכז, לנשיאה נבחר האח דוב גפני, שהוחלף מאוחר יותר על ידי האח עובד כהן.
  • "לשכת כרמים" מספר-4, מכרמיאל, לנשיאה נבחר האח שר שלום כהן.

ביולי 2013, הצטרפו גם הלשכות "אירוס הארגמן" מנתניה, שנשיאה הוא האח דולפי כץ (עם מספר לשכה 5). ואחר כך גם לשכה בעיר חיפה, "אייל הכרמל" (עם מספר לשכה 6).

בשנת 2016 הוקמה לשכת נשיאים מספר 7, על שם אלי כהן, שהיה בונה חופשי. כנשיא הלשכה נבחר האח דוב גפני, שהוחלף אחר-כך באברהם כהן, אחיו של אלי כהן.

בשנת 2018 הוקמה לשכת "הרמוניה", מספר 8, העובדת בשפה הרוסית, אותה ייסד נשיאה, בוריס וינוגרדצקי.

חידושים במסדר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החידושים שנעשו במסדר, היו חידושים מבניים, וחידושים רעיוניים.

החידושים המבניים כללו בין השאר: בחירת צירים, המייצגים את אחי הלשכות-בת, הכנת ספרים חדשים המשמשים בטקסי המסדר, הכנת טקסים ייחודיים למסדר, ממקורות עתיקים, וברוח הליברלית החדשה, התאמת מושגים המהווים את "השפה" של הבונים החופשיים, לתקופתנו. נכתבו ואושרו חוקה, חוקים ותקנות חדשים.

במסדר הוחלט להתקין משרה של "מידען גדול", אשר יהיה אחראי על כל המידע המסוני, הכולל מאמרים וספרים בתחום, הרצאות, ניהול לשכה וירטואלית בינלאומית, קשרים בינלאומיים ועוד. בכל לשכה מונה "מידען" לשכתי (או "מידען מינורי"). משרה זו אוישה על ידי האח זהר ברונשטר ולאחר מכן בעת שזהר ברונשטר נבחר למפקח-ראשון-גדול, זכה בתפקיד "המידען הגדול", האח לירן רנרט.

החידושים הרעיוניים כללו שימת דגש על זכויות האדם והאזרח, על בסיס הנאורות הקלאסית, וכן אימוץ של מרכיבים מן הנאורות החדשה. התוצאה, ביטוי בהתנהגות המסדר וביציאתו אל הקהילה, במגמה לסייע ככל האפשר, לשפר את איכות הסביבה, ההתחממות הגלובלית, ולהתמקד בנושאים חינוכיים ועידוד המאבק בבורות ובבערות ובפרימטיביות. פריצת דרך אחת לדוגמה, היא קבלת אחים לקויי ראייה למסדר.

חזון המסדר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק א' של חוקת "הלשכה הגדולה ירושלים", תחת השם "ערכים", מופיע החזון של המסדר, וכך כתוב בו:

א. 1. חזון

הבונים החופשיים של "הלשכה-הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל", מאמינים בחשיבותם העליונה של המוסר, הצדק, זכויות האדם, והידע האנושי. כמו כן, חשובים בה במידה: כיבוד הזולת, ביעור הבערות, חופש המחשבה, וחירות הפרט. הבונים החופשיים של "הלשכה-הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל", שואפים ליישם את כל האמור לעיל, למען רווחת האנושות.

יחידות משנה בלשכה הגדולה 'ירושלים'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוקה, ללשכה הגדולה 'ירושלים' יש מספר יחידות משנה, כדלהלן:

  • "מכון ללימוד ומחקר של הבנייה החופשית על שם מוטי צבירן" האחראי על תחומי הלימוד וההדרכה במסדר, וזאת על פי הרוח של הנאורות הקלאסית והחדשה, הרואה בהשכלה ובידע אקדמי מרכיב חשוב ביותר. בראש "המכון" עמד האח משה אקסלרוד, שהוחלף על ידי האח יואב מדינה.
  • "מרכז לחברה וקהילה", האחראי על הפעילות ההתנדבותית בקהילה, נושא נוסף החשוב לבונים החופשיים. בראש "המרכז", עמד האח שייקה (ישעיהו) זילברקלנג, שהוחלף על ידי האח ניר ווילד.
  • "יחידה לפרויקטים מיוחדים", שמתפקידה להעמיד כוח אדם ולסייע לפרויקטים של המסדר, בכל התחומים. בראש "היחידה" עמד האח יואב מדינה, שהוחלף על ידי האח מיקי יוסף.

פעילות הלשכה הגדולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומה לקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף על פעילות הלשכות, כל אחת בתחומה, פעלה "הלשכה-הגדולה-ירושלים" בהענקת מנות מזון לנזקקים במרכז ובצפון, תרומה לארגון בר מצווה לילדים, פעילות בתוך בתי ספר, עזרה לניצולי שואה, סיוע שבועי לנגמלי סמים ועוד.

אתר אינטרנט והקמת ספרייה מסונית ממוחשבת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הלשכה-הגדולה-ירושלים" הקימה אתר באינטרנט אשר הגישה אליו היא באמצעות: ‏https://jgl.org.il/. כמו כן קיים גם אתר בפייסבוק[1]. את האתר הקימו האח אבישי מאור מלשכת מאורות והאח מיקי יוסף, שהקים גם את הספרייה המסוניית הכוללת גם ספריית וידאו.

בנוסף, הוכנה גם תוכנה רחבת היקף, על ידי אחים שלנו, בהובלת האח גיל חרוט, המטפלת בספרייה ממוחשבת ובה אלפי כותרים ומאמרים בתחום הבנייה החופשית, רשימות כול האחים בחתכים שונים, ועוד, אשר מאפשרים שליטה טובה מאוד בפעילות המסדר המגוונת.

טקס הכרזת אנשי השנה של הלשכה-הגדולה ירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באפריל 2014, התקיים טקס שבו הוכרז על האישים הבאים כאנשי השנה: פרופ' שלמה גיורא שוהם, בתחום המדעי, לימודי. העיתונאית, הגב' כרמלה מנשה בתחום התקשורתי חברתי. והאח יוסלה בר ציון בתחום הגישור בין המרכיבים האנושיים במדינה ומחשבת ישראל. בטקס הופיע "האנסמבל של יוצאי תזמורת צה"ל, ע"ש יצחק גרציאני", בניצוחו של האח רפי פרימו. האח מוטי צבירן, הנשיא הגדול, הציג בקצרה, מצגת המסבירה את העקרונות של הבנייה החופשית ו"הלשכה-הגדולה-ירושלים".

ב-30 במאי 2015 התקיים טקס נוסף, בו הוענקו פרסים לעמיר פרץ, כרמלה מנשה ודן שכטמן. ב-22 בדצמבר 2016 התקיים טקס "איש ואשת השנה" ברמת גן. בטקס קיבלו פרסים: חיים טופול, אסתר רוט-שחמורוב ודורון אלמוג, חתני פרס ישראל.

פעילות עתידית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הלשכה-הגדולה-ירושלים" מתכוונת להתמקד בתחום החינוך והידע ומיגור הכסילות במדינה, מאחר שהבנייה החופשית כיוונה לכך מאז הקמתה. הוראה, הדרכה, עזרה בשעורי בית, הרצאות, קידום הידע הכללי, אלה הם חלק מתוכנית הפעולה של המסדר, על פי העקרונות של הנאורות הקלאסית והחדשה ואף תקופת הרנסאנס.

תחום המחקר והלימוד המסוני ילך ויתפתח. קיימת התארגנות לקראת ביצוע מחקרים מסוג זה. היום, האחים מתקדמים בדרגות המסדר, רק אם השלימו, בנוסף לדרישות מתאימות, גם דרישות של לימוד והשכלה. לכך פותחה תוכנה מיוחדת העוקבת אחרי כל אח ואח בהתפתחותו הרעיונית ומנקדת זאת, וקובעת מתי הוא יכול להתקדם.

מבנה ומשרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכה גדולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלול הלשכות יחדיו מאוגדות בהנהגתה של לשכה-גדולה, המכונה גם "מסדר", הדומה במבנה שלה ללשכה רגילה, אך נושאי המשרה שלה מקורם בלשכות מקומיות רבות.

לנושאי המשרה של הלשכה-הגדולה מוסיפים אחרי שם משרתם את המלה "גדול" (כמו "הלשכה-הגדולה", במקום "לשכה" בת) שהיא תרגום של המושג הלועזי "Grand". כך במקום נשיא, יהיה נשיא-גדול של הלשכה-הגדולה, מפקח-ראשון יהיה מפקח-ראשון-גדול, וכדומה.

במסגרת הלשכה-הגדולה ישנן שתי משרות חשובות: משנה לנשיא-גדול וסגן נשיא-גדול. אמנם ייתכן שבלשכה מקומית (המכונה כאמור גם לשכה-בת) יהיו משנה וסגן לנשיא, אך ברוב המקרים אלו הן משרות כבוד. לעומת זאת בלשכה-הגדולה שתי המשרות של משנה או סגן קיימות כדי ליצור המשכיות למשרת הנשיא-הגדול.

בטקס שנערך בינואר 2017, מונתה הנהלה נבחרת חדשה ללשכה הגדולה ירושלים, בראשות הנשיא הגדול, יצחק (בנדה) בן דוד, משנה לנשיא גדול: פיני ברז"ל וסגן נשיא גדול: דוד לאופר. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2019, מונה כנשיא גדול דוד לאופר. ב-21 במרץ 2022, הותקן כנשיא גדול אלון גרוס.

ערך מורחב – לשכת בונים חופשיים

הבונים החופשים ב"לשכה הגדולה ירושלים", בדומה לגופים אחרים של הבונים החופשיים (מסדרים), פועלים במסגרת של "לשכות" מקומיות, (כמו מדינה, מחוז וכדומה). בראש כל לשכה עומד נשיא, ומסייעים לו נושאי משרה, שחלקם עוסקים באדמיניסטרציה וחלקם לוקחים חלק חשוב בהתנהלות הטקסים הייחודיים של הבונים החופשיים.

שני נושאי המשרה החשובים לצידו של הנשיא הם: המפקח-הראשון והמפקח-השני, שיחדיו הם שלושת מובילי הלשכה, הן מן הצד הטקסי והן מן הצד האדמיניסטרטיבי.

בחלק האדמיניסטרטיבי והטקסי יחדיו, משתלבים גם מזכיר הלשכה וגזבר הלשכה הגדולים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]