הלל מיליקובסקי
 | |
| לידה |
1821  |
|---|---|
| פטירה |
1899 (בגיל 78 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1899 |
  | |
הרב הלל מִּילִיקוֹבְסקִּי (כונה גם רבי הלל סלנטר; ה'תקפ"א, 1821 – כ"ג בסיוון ה'תרנ"ט, 1 ביוני 1899) היה רב ליטאי, דיין, מראשוני תנועת המוסר ומתלמידי רבי ישראל מסלנט, רבן של הערים קרבה, סלנט, שקלוב, פוניבז', חסלוביץ ואמציסלב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בזרצ'ה שבווילנה לרב צבי מיליקובסקי שהיה שוחט ובודק בקהילה היהודית במקום. בילדותו למד בחדר בווילנה ובגיל 10 נכנס ללמוד בישיבת רמיילס בראשות רבי מרדכי מלצר, בהיותו כבן 13 נישא לביתו של אחד מבעלי הבתים בווילנה ועבר להתגורר בסמיכות לחמיו שדאג לצרכיו במשך 10 שנים תוך שהוא ממשיך ללמוד בישיבת רמיילס שם הוא הוכר כחריף ובעל ידיעות תורניות רחבות וכונה "ר' הלל חריף".
במשך תקופה קצרה למד בישיבת וולוז'ין בעת שעמד בראשה רבי יצחק מוולוז'ין אליו הוא היה התקרב. בזמן שהותו בישיבה מינה אותו ר' יצחק למלא את מקומו באופן חד פעמי במסירת השיעור, מינוי שנחשב חריג בוולוז'ין ומלמד על היחס לו זכה הרב מיליקובסקי מראש הישיבה עד לחזרתו ללימודיו בישיבת רמיילס.
בשנת ה'ת"ר (1839) מונה רבי ישראל מסלנט לכהן בראשות הישיבה למשך תקופה קצרה, מאז מינויו הפך הרב מיליקובסקי לתלמידו המובהק והיה צמוד אליו ואל שיטתו בהפצת תנועת המוסר בליטא. כשעבר רבי ישראל לפרבר העיר זריצה עבר יחד עמו, הוא העריך את כישרונותיו ומידותיו והתייחס אליו כתלמיד חבר ובהתאם לכך נהג לפגוש אותו לעיתים קרובות במפגשים שהיו מתקיימים ברובם בבית תלמיד נוסף הרב אליהו לוינזון בקרטינגה והיה מתייעץ עמו בעניינים ציבוריים.
בסביבות שנת ה'תר"ל החלה כהונת רבנותו הראשונה, הוא מונה לכהן כרבה של קרבה במקומו של רבי יום טוב ליפמן הלפרין, שם כיהן במשך כ-6 שנים.
רבו, רבי ישראל מסלנט, המליץ לראשי הקהילה בסלנט למנותו לרב העיירה. בתפקידו כרבה של סלנט ענה לשאלות של רבים מתושבי הערים הסמוכות לסלנט ואז החל עיקר פרסומו ברחבי הקהילות היהודיות בליטא. בתקופה זו החל למסור שיעורים עיוניים בגמרא בהם השתתפו רבים מהלומדים בסלנט וסביבתה, שיעורים אלו הקנו לו שם של למדן בעל שיעור קומה. במקביל שימש כדיין ובורר בסכסוכים ממוניים בין אנשי עסקים בליטא.
בתרמ"א (1881), בעת שהותו של רבי ישראל מסלנט בצרפת, שלח אל הרב מיליקובסקי מכתב בו הוא מבקש ממנו לעבור לצרפת במטרה שישפיע על רמת הדת של הקהילות היהודיות במקום, אל המכתב הוא צירף כתב רבנות של הקהילה בפריז וכסף להוצאות הדרך, אך בשל חוליו בשנה זו והזדקקותו למעיינות המרפא בליטא סירב להצעה.
לאחר 18 שנות רבנות בסלנט התמנה לכהן כרב העיירה פוניבז', שם סיגל לעצמו סדר יום קבוע לפיו היה עטור בטלית ותפילין מעלות השחר עד לשקיעת החמה, כשבחציו הראשון של היום עסק בלימוד גמרא וראשונים, ולאחר חצות היום החל במענה לשאלות וכתיבת תשובות תורניות לשאלות שהגיעו אליו מרחבי ליטא. בתקופה זו הרבה להתכתב עם הרב נחמן מרגליות, רבה של מיטאווי.
בערוב ימיו מונה לרבן של העיירות חסלוביץ ואמציסלב בהן כיהן במקביל אף כאב בית דין.
בתו שרה נישאה לשלמה מוהליבר, בנו של הרב שמואל מוהליבר. בנם הוא ד"ר יוסף מוהליבר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב מרק, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת גויל ירושלים, תש"ח
- הרב דב כ"ץ, תנועת המוסר חלק ב' - תולדותיה אישיה ושיטותיה
- שמואל קול, אחד בדורו חלק א' - תולדותיו של רבי יוסף שלמה כהנמן, הוצאת אורות - תל אביב, תש"ל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם מנדל זלמנוביץ, זיכרון הלל, וילנה תרס"ב, באתר היברובוקס
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' הלל מיליקאווסקי, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמודים 29–30, באתר היברובוקס