הילה לולו לין

הילה לולו לין פרח כפר בירעים
	אין תמונה חופשית
לידה	6 בנובמבר 1964 (בת 60); משמר העמק
שם לידה	הילה לין
לאום	ישראלית
תחום יצירה	מיצג, פיסול, וידאו ארט, שירה, מיצב, צילום, ספרי אמנית
יצירות ידועות	הקצ לדמעות 1994, "הבנתי" 2002, "הצילו" 2002

הילה לולו לין (שמה המלא: הילה לולו לין פרח כפר בירעים; נולדה ב-6 בנובמבר 1964) היא אמנית ישראלית רב-תחומית ורב-חושית.^[1] עוסקת במדיומים שונים, ובהם ציור, פיסול, מיצב, מיצג, קולנוע, וידאו ארט, שירה והוצאת ספרים. יצירותיה הוצגו הן ברחבי ישראל - במוזיאון תל אביב, במוזיאון ישראל, במוזיאון חיפה לאמנות, במשכן לאמנות עין חרוד, ובמוזיאונים נוספים וכן בגלריות רבות, והן בעולם – בארצות הברית, בספרד, בצרפת, בנורווגיה, ביפן, בפורטוגל ובאיטליה.

ביוגרפיה

הילה לין נולדה בקיבוץ משמר העמק בשנת 1964. בגיל שלוש הצטרפה להוריה, שנסעו לשליחות של שנתיים וחצי בחבל קסאווין באיראן, ולאחריה חזרו לישראל והתגוררו בכפר ביל"ו.

בשנים 1986–1989 למדה לתואר ראשון במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. (BFA) בבצלאל בירושלים. לאחר לימודיה בבצלאל הוסיפה לין לשמה את השם "לולו", שהיה כינוי שניתן לה בילדותה. "לולו" זה גם שם הפונט שהמציאה.^[2]^[3]

החל משנת 2019 לין היא פרופסורית חברה יוצרת בבצלאל.^[4]

חיים אישיים

לין יוצרת ומתגוררת בתל אביב-יפו. תקופה ארוכה הייתה בת-זוגה של הזמרת-יוצרת יהודית רביץ. בן זוגה הוא האמן חנא פרח כפר בירעים, שלין אימצה את שם משפחתו.

פעילותה האמנותית

לין עסקה רבות בזוויות ראייה אמנותיות סביב נושא הגוף, דרך זיקה לאובייקטים פשוטים, יומיומיים. הביצה, אברי הגוף ונקביו הם מוטיבים חוזרים בעבודותיה, כמו גם פעולות אקסצנטריות כגון בליעת ולעיסת חפצים וחומרים שונים, מניפולציות על עיניים, עקורות או מודבקות, או פעולות על הגוף כגון גילוח גבות, הקזת דם ורחיצת ידיים בדבק.^[5]

עבודתה נוגעת בהיבטים עכשוויים של השיח הפמיניסטי המאוחר ומציעה מבט ביקורתי על ערכים וסמלים העומדים בבסיס התרבות המקומית.^[6] את שורשי עבודתה ניתן לזהות באמנות המושגית, באמנות המיצג ובאמנות הווידאו של שנות ה-70 של המאה ה-20. ייתכן שהיא שותפה להליך עולמי באמנות בשנות ה-90 של עיסוק בגוף ובהפרשות הגוף. מעבר לכל אלה יוצרת הילה לולו לין בשפה ייחודית משלה. אם זו שפה צורנית, חומרית, או מילולית.

היא עוסקת באופן עקבי בגוף, באיברי גוף שונים - עיניים, פה, לב... במיניות, בזרות ובניכור, ועבודתה מביעה אסתטיקה אישית פורעת גבולות נורמטיביים. השפה האמנותית- סוריאליסטית שלה מתבטאת בהכלאות ובמניפולציות שהיא יוצרת בגופה אל מול מצלמה, מעבדת בהדמיות מחשב או מבטאת במילים בשיריה, ברטוריקה המשלבת ארוטיקה, אימה, מצוקה ודחייה.^[5]

הילה לולו לין פרצה לתודעה בשנות ה-80 המאוחרות, ביצירות וידאו ארט של תיעוד עצמי במראה קשה ואכזרי. בתערוכת היחיד הראשונה שלה "קול הימימ" (1992) הציגה פסלים עשויים מהכלאות בין אורגני וסינתטי, קונקרטי ובדוי, מענג ומהנה. בפסלים משנים אלו מכליאה האמנית בין חומרים מוכנים מראש (רדי מייד) לבין חומרים אמנותיים. בין הגוף האורגני לבין חומרים "מזויפים" של פלסטיק זול. בין העומק הרגשי לשקרי והמלאכותי, בין המציאותי והמדומה, בין הטעם הטוב והגועל. בכך מתמודדת האמנית עם הפחד שבמבט הישיר בנושאים רגישים, על ידי הומור, גרוטסק, הזרה, ואפילו יופי^[7]. בעבודות הווידאו ארט שיצרה היא ביטאה גוון סוריאליסטי ומיניות פרובוקטיבית, ובלט בהן הניסיון לערעור תפיסות מסורתיות אודות מיניות האישה.

בעבודת הווידאו "הקצ לדמעות" (1994) שהוצגה בתערוכה "מטא-סקס 94", הופיעה לולו לין כשהיא מעבירה על גופה חלמון של ביצה, כשהיא מתעדת את מסעו על גופה מכף היד אל תוך הפה וחזרה, במהלך אינסופי של קליטה ופליטה. מבקר האמנות יגאל צלמונה פירש את העבודה כניסיון לכינון יחס שונה בין זהות גברית לנשית.^[8] האוצרת תמי כץ-פרימן כתבה כי זוהי "להטוטנות המחייבת שליטה עצומה בגוף, ריכוז מלא (שרק לא יתפוצץ לה בפה) - לא לבלוע ולא להקיא [...] לולו לין מבקשת לפרום את התפרים המקובלים בין אשה-מזון-גוף-בשר-וחומר [...] הגוף נתפס כאן כטריטוריה אינסופית, נזילה וחמקמקה".^[9]

סביב שנות ה-2000 היא הקימה מיצבים גדולים יותר (כגון "טיפת חלב", 2002), ובמקביל חומרים מן המרחב הציבורי החלו לחלחל ולהשפיע על יצירתה.

עבודת הטריפטיך "דם קר: שיר בשלושה חלקים" (1996) שנוצרה במיוחד לתערוכה "דזרט קלישה" לפני רצח רבין, מציגה את שמי המזרח התיכון מעל תל אביב וירושלים כבשר חשוף ומדמם. בעבודה "הצילו" (2002)^[10], מופיעה הילה לולו לין כדמות ביונית הנכנסת ללב ים כשגופה העירום קשור ברצועות ויניל; ב"הבנתי" (2002), היא נראית הולכת בשבילי קיבוץ משמר העמק, בו נולדה ונולד אביה, בדמות "המפלצת מהקיבוץ", כשגופה מצופה בשכבת לטקס כמו עור, ואבנים מוכנסות בין גופה והכיסוי, ומכבידות על רגליה. המיצב "חפרפרת" (2005)^[11], שהוצג במוזיאון תל אביב לאמנות, כלל אלמנטים של פרפורמנס וייצר אמירה נוקבת בנושאים של משטור ובקרה, כפייה ושלילת חופש.^[5] בעבודות אלה לין משתמשת בדרכים ובטכניקות שונות במילים. המילים שחוזרות על עצמן הן: אהבתי; ברחתי; הבנתי; סלחתי; גמרתי; שיקרתי; נפלתי.^[12] מילים אלה הופיעו בתערוכות שונות בווידאו, בכרטיסים קטנים ואף במיצגים ככתובות אש. במהלך עבודתה ובמיצגים השתמשה לין הרבה באזכורים של צבא, ומחנות. לא רק מחנות צבאיים, אלא מחנות פליטים, עקורים, מחנות מעצר, מחנות המסמלים אסונות הנובעים מקונפליקטים^[13].

בדרך שבה מוצגות מילים - כמו סיסמאות בצבא, בתנועות נוער, ובגופים אידאולוגיים, על ידי כתובת אש ודרכי תצוגה מוסכמות המבטאות אמונות של ראשית הציונות, לין מציגה דווקא מילים המייצגות את האישי, הגופני (נפלתי), המפקפק (ברחתי), המתוודה (שיקרתי). נוצר ניגוד קיצוני בין הקולקטיבי והאישי. ערכים של הקרבה וחיים למען החברה והאידיאלים, משתנים לדאגות של האדם לעצמו ולחשבון נפש אישי^[14].

בשנת 2002, הקימה בשותפות עם הבנאי, האמן והארכיטקט, חנא פרח כפר בירעים, בן עקורי הכפר, את עמותת שרנקה. מרכז הפעילות של הפרויקט הוא פעולות פרפורמטיביות המתרחשות בכפר בירעים, ומתועדות בווידאו ובצילום סטילס.^[15] זאת, במטרה לאפשר התבוננות וחשיבה אמנותית, אדריכלית, חברתית, פוליטית וביקורתית, ולעסוק בשאלות של זיכרון, שייכות, התמודדות אישית וקולקטיבית, משטור, הרס וכפייה. הפעולות מתרחשות בכפר, במה שנותר מבית המשפחה, ובסוף כל פעולה מתרוקן הכפר ושב למצבו כשטח צבאי סגור.

הילה לולו לין משתמשת בפונט משלה בעבודותיה, המושתת על כתב ידה, ועל השימוש החדשני האופייני שלה בשפה - אותיות קוויות וזוויתיות, ללא אותיות סופיות. כך מתארת אותו גליה בר אור: "ב"פונט לולו" המזוהה עמה כגופן דיגיטלי באותיות דפוס בכתב ידה [...] כתב משלה, מרחב משלה, המאפשר להגמיש את השפה למחוזות סיפיים, ילדיים, יומיומיים, פתיינים ופואטיים שבהם מלה נוגעת במלה והשיבוש-לכאורה יוצר מרחב דימויים חדש".^[16] בשירים ובכתיבה עולים דימויים המופיעים גם בציורים, בפסלים ובעבודות הווידאו, כמו עיניים, פנינים, שיער, שושנים..^[7] הילה לולו לין כותבת והוציאה ספרי אמן רבים וספרים בהם משולבים כתיבה וציור.^[17] בקטלוגים של התערוכות ובתערוכות עצמן היא מקפידה שהטקסט יהיה כתוב ב-3 שפות - עברית, ערבית ואנגלית.

תערוכות גדולות ועבודות חשובות

להילה לולו לין היו כמה תערוכות ומיצגים בולטים במהלך השנים, שמשכו עניין רב:

"הבנתי", בקיבוץ משמר העמק, 2002, בימוי: לוי זיני: במשמר העמק נולד אביה של הילה, מראשוני הבנים בקיבוץ. סבה וסבתה חיו בקיבוץ והיו פעילים חברתית. במיצג זה לבשה הילה לולו לין מעין כיסוי עור, שכיסה את כל גופה, ובאזור הרגלים הכניסה אבנים. לאט לאט הלכה הילה לאורך כביש הכניסה, ועד לבית הקברות של הקיבוץ, שם הדליקה כתובת אש: "הבנתי", ליד הקברים של סבה וסבתה^[18]. לאחר מכן נפגשה עם חברים ותיקים מהקיבוץ במועדון המקומי. המיצג היה קשור למות אביה, בן הקיבוץ, לאחר 5 שנים למותו.^[19]
"הצילו" - מיצג על חוף הים בתל אביב, 2002, בימוי: לוי זיני. בשיתוף עם תזמורת מכבי האש של תל אביב ושבט "צופי יפו", הלכה יחד עם חמי רודנר, שהיה מאופר כגוִיה, אל תוך הים. הילה הייתה לבושה במעין פסי-עור בצבע של מדי צבא שהזכירו גם תרבות סקס של סאדו-מזו. מרחוק הודלקה כתובת אש של המילה "הצילו", כניגוד רעיוני מוחלט לכתובות האש המאפיינות טקסים צבאיים או של תנועות נוער.^[10] למיצג זה פרשנויות רבות הקשורות במציאות הישראלית ובחזון הציוני.
"טיפת חלב", מיצג בתפסטיבל תיאטרון עכו, 2002, בהפקת מיקי לרון.

"אמנית פלסטית יוצרת תיאטרון דימויים חושני בקול, צבע, תנועה ופיסול בתוך מבוך תת-קרקעי. הצופים מוזמנים לבנות בעצמם את מסלול התנועה שלהם בין אובייקטים, מרחבים פיסוליים והקרנות על מסכי ווידאו גדולים המשולבות במשטחי סאונד ותאורה. בארבעת האולמות פועלות במקביל עשר דמויות ארכיטיפיות. תנועתן המונוטונית והסיזיפית נגזרת מסוג הפעילות שהן מבצעות: סיבוב גלגל החיים, פיזור נוצות מעל מגדל, מתיחת חוט דרך חור בקיר, התגוששות על מצע פחם. כל אלה יוצרים מארג אירועים אינטנסיבי, מפתה, מאיים ומטריד."^[20]

"חפרפרת", במוזיאון תל אביב לאמנות, שנת 2005. אוצרת: נילי גורן:

תערוכה רב תחומית שהציגה פיסול, בנית חלל אלטרנטיבי בחלל המוזיאון, מסכי וידאו, מילים שחזרו על עצמן במופעים שונים, ואף שיתפה את הקהל באופן פעיל. מילים שהילה משתמשת בהן באופן חוזר מבטאות מצבים נפשיים ותחושות אישיות, כמו רגשי אשמה, פחד, וידויים אישיים. במקביל מתעמתות מילים אלו עם סמלים של ערכים ומוסר. המילים היו כתובות ב-3 שפות - אנגלית, ערבית ועברית^[21]^[22]

"היא", תערוכה וספר, במשכן לאמנות בעין חרוד, 2007, אוצרת: גליה בראור (התערוכה עברה ב-2008 לגלריה נלי אמן בתל אביב):

עבודות בעיקר ברישום על נייר, שנעשו בעט ועם מדבקות משרדיות. לתערוכה יצא ספר מקיף הכולל תערוכות קודמות, עבודות בכתב ובהדפס, ומאמרים של האוצרת ואחרים. בעבודות בתערוכה ובספר הילה משתמשת בפונט "לולו" שהיא המציאה. ללא אותיות סופיות ועם קוים חדים וזוויתיים. הספר כתוב כרגיל ב-3 שפות - אנגלית, ערבית ועברית^[17]^[23]

תערוכות יחיד

1992: "קול הימימ", גלריה בוגרשוב, תל אביב
1992: "מינשאר נקי", גלריית הסדנה לאמנות, יבנה
1993: "טבע דוממת עם גור", גלריה ארטיפקט, תל אביב-יפו
1995: "The Air has a Sweet Taste", גלריה ניקול קלגסברון, ניו יורק
1995: "הפרה, הדג וצב הזהב", גלריה אמברוזינו, קורל גייבלס, פלורידה
1995: "על הירח הכל יותר קל פי שש", גלריה ארטיפקט, תל אביב-יפו
1997: "Pure & Wild", גלריה אמברוזינו, מיאמי, פלורידה
1998: "הייתי הולכת מרחקימ", מוזיאון חיפה, חיפה
1998: "אני המלכה בארמון העבד", גלריית סדנאות האמנים, תל אביב
1999: "עין הפוכה", הולוולס מרכז לאמנות עכשווית, באפלו, ניו יורק
2000: "נוראהבתי/שיקרתי", גלריה נגא לאמנות עכשווית, תל אביב
2002: "בוכה בשמונה דקות", גלריה נגא לאמנות עכשווית, תל אביב
2002: I Need Some Money Honey, ריי-גון, ולנסיה, ספרד
2005: "חפרפרת", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו
2007: "היא", המשכן לאמנות עין חרוד, עין חרוד
2008: "היא", גלריה נ & נ אמן, תל אביב-יפו
2012: "עולם מופלא", גלריה נ & נ אמן, תל אביב-יפו
2015: "נו ששש מת", סדנת ההדפס ירושלים

תערוכות קבוצתיות - חלקי

1992: "דו מימד / תלת מימד", תיאטרון ירושלים, ירושלים
1995: "חמש שנים לאלפיים", מוזיאון הרצליה לאמנות, בית יד-לבנים, הרצליה
1997: "Delicious Art Exhibtion", מוזיאון טמפוזאן לאמנות עכשווית, אוסאקה, יפן
2000: "חשיפה: רכישות אחרונות", אוסף דורון סבג, חברת או.אר.אס., מוזיאון תל אביב
2001: "אהבה ממבט ראשון, אמנות ישראלית מאוסף ורה, סילוויה וארטורו שוורץ", מוזיאון ישראל, ירושלים
2003: "בנקט", פלה דה לה וירנה, ברצלונה, ספרד; ז.ק.מ., גרמניה; מרכז לאמנות עכשווית, מדריד
2004: "שבעת החטאים", המוזיאון לאמנות עכשווית, בולזאנו, איטליה
2006: "יפן זה כאן באמנות ישראלית עכשווית", מוזיאון ישראל, ירושלים
2008: "ובסוף נמות – אמנות צעירה בשנות התשעים בישראל", מוזיאון הרצליה לאמנות, הרצליה
2009: "נוף חתום: דפוסים של ייצוג", מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח תקווה
2010: "שלושה אמנים, אוסף אחד – סוזן הילר – עבודה בתהליך", מוזיאון ישראל, ירושלים
2014 הוצאו מהקשרם: אמנות איברי הגוף, מוזיאון ישראל, ירושלים
2015 הים האחרון: אמנות ישראלית והים, מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד
2021 קומזיץ, תערוכה קבוצתית, ירושלים- קרקוב- ברלין, המפעל, ירושלים

הקרנות וידאו

2000: "נוראהבתי/שיקרתי", סינמטק תל אביב; סינמטק ירושלים^[24]
2003: "קולה של המילה", הזירה הבינתחומית, ירושלים; מקלט 209, תל אביב^[25]
2003: "הבנתי", פסטיבל וידאו בין לאומי, ליסבון, פורטוגל; וידאו זון, הביאנלה הבינלאומית הראשונה לווידאו-ארט, סינמטק תל אביב^[26]
2004: "טיפת חלב – הסרט", תחרות וולג'ין, פסטיבל הקולנוע, ירושלים^[27]

פרסים

1988: פרס מוזיאון ישראל לעיצוב תעשייתי, מוזיאון ישראל, ירושלים
1988-1994: פרס קרן שרת, קרן התרבות אמריקה-ישראל.
1992: פרס אמן צעיר של פרס שר החינוך והתרבות.
1995: פרס קדישמן לאמן צעיר, מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל.
1998: פרס שר החינוך והתרבות לאמנות חזותית לשנת תשנ"ח.
2002: זוכת פרס ארטור גולדרייך לאמנות, עיצוב ואדריכלות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
2002: ציון לשבח לפרויקט "טיפת חלב", פסטיבל עכו לתיאטרון אחר
2002: פרס ישראכרט ומוזיאון תל אביב עבור אמן ישראלי.
2002: ציון לשבח על המיצג "הצילו", פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר, עכו
2002: פרס ישראכרט ומוזיאון תל אביב לאמנות לאמנית ישראלית

לקריאה נוספת

הילה לולו לין, מינשאר נקי, קטלוג בהוצאת הסדנה לאמנות יבנה, 1992
הילה לולו לין, חפרפרת, קטלוג תערוכה במוזיאון תל אביב, 2005
הילה לולו לין, היא, המשכן לאמנות בעין חרוד, 2007
הילה לולו לין, עולם מופלא, קטלוג תערוכה גלריה נ&נ אמן, 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הילה לולו לין בוויקישיתוף

הילה לולו לין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
הילה לין באתר ארופיאנה (באנגלית)
הילה לולו לין, באתר אופקים חדשים
הילה לולו לין | היא*, באתר המשכן לאמנות עין חרוד
הספרים של הילה לולו לין, באתר "סימניה"
דליה מרקוביץ' וקציעה אלון, הילה לולו לין | "חפרפרת", באתר "מארב: אמנות – תרבות – מדיה", 8.10.2006
סמדר שפי, הפרה, הדג, וצב הזהב, "אבן חושן", מתוך מאמר בגלריה/הארץ, 30.9.1999
סמדר שפי, דרגש צר, מזוודה ומגדל שמירה, באתר הארץ, 27 בינואר 2005
הילה לולו לין, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, באתר בצלאל
^ הילה לולו לין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית – מוזיאון ישראל
^ היא, באתר משכן לאמנות עין חרוד, ‏2007
^ אישורי הדרגות בתחום מדעי הרוח והאמנויות, באתר המועצה להשכלה גבוהה
^ ¹ ² ³ איריס ריבקינד בן צור ורויטל אלקלעי, אמנות ישראלית עכשיו, בן שמן: מודן, 2009, עמ' 122–123
^ תתקשר אליי יא מניאק (2004) – הילה לולו לין, באתר אוסף צילום ישראלי – מוזיאון תל אביב לאמנות
^ ¹ ² מוניקה לביא, נקמת הברבי, קטלוג התערוכה מינשאר נקי, 1992
^ צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, ירושלים: מוזיאון ישראל, 2010, עמ' 403
^ תמי כץ-פרימן (אוצרת), מטאסקס 94: זהות, גוף ומיניות (קטלוג התערוכה), עין חרוד: משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, 1994, עמ' 21
^ ¹ ² סמדר שפי, לולו לין בוחנת את המיתוסים הצבאיים, באתר הארץ, 10 באפריל 2012
^ נילי גורן, תערוכה: הילה לולו לין "חפרפרת", באתר Archijob הפורטל הישראלי לאדריכלות ועיצוב, ‏5.1.2005
^ דליה מרקוביץ וקציעה אלון, שוטף ומתמלא / ביקורת, באתר מארב, ‏8.10.2006
^ נילי גורן, הילה לולו לין - חפרפרת, קטלוג התערוכה במוזיאון תל אביב, 2005, עמ' 4 - 7
^ אירנה גורדון, עולם מופלא, קטלוג מתערוכה בגלריה נ&נ אמן, 2012
^ עירית כרמון פופר, armon Popper I. “Art as Preservation: Interventions in Site-in-Conflict, Israel, 1948-"2008, עבודת דוקטרט, הוגשה בפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים, הטכניון, חיפה, 2019
^ גליה בר אור, הילה לולו לין / היא, באתר המשכן לאמנות עין חרוד, ‏2007
^ ¹ ² חגית פלג רותם, ‏הילה לולו לין פותחת תערוכה חדשה, באתר גלובס, 20 במאי 2008
^ הילה לולו לין, היא, המשכן לאמנות עין חרוד, 2007
^ Video-Zone@LX.PT, Capitals, ‏2003
^ טיפת חלב, באתר פסטיבל עכו, ‏2002
^ דליה מרקוביץ' וקציעה אלון, הילה לולו לין, באתר מארב - אמנות, תרבות, מדיה, ‏8.10.2006
^ נילי גורן, הילה לולו לין: חפרפרת, באתר Archijob, ‏5.1.2005
^ גליה בראור, היא, באתר המשכן לאמנות בעין חרוד, ‏נוב-דצמ 2007
^ תערוכות: לולו לין, הילה, באתר מוזיאון ישראל, מרכז מידע לאמנות ישראלית
^ פסטיבל שירה בינתחומי, באתר וואלה, 12 בפברואר 2003
^ video-zone@lx.pt, www.kowner.com
^ קלאסי - 14 סרטים ישראליים חדשים בפסטיבל הקולנוע בירושלים, באתר הבמה

[1] המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, באתר בצלאל

[2] הילה לולו לין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית – מוזיאון ישראל

[3] היא, באתר משכן לאמנות עין חרוד, ‏2007

[4] אישורי הדרגות בתחום מדעי הרוח והאמנויות, באתר המועצה להשכלה גבוהה

[הערה_מספר_20180816080048:1-5] ¹ ² ³ איריס ריבקינד בן צור ורויטל אלקלעי, אמנות ישראלית עכשיו, בן שמן: מודן, 2009, עמ' 122–123

[6] תתקשר אליי יא מניאק (2004) – הילה לולו לין, באתר אוסף צילום ישראלי – מוזיאון תל אביב לאמנות

[:2-7] ¹ ² מוניקה לביא, נקמת הברבי, קטלוג התערוכה מינשאר נקי, 1992

[8] צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, ירושלים: מוזיאון ישראל, 2010, עמ' 403

[9] תמי כץ-פרימן (אוצרת), מטאסקס 94: זהות, גוף ומיניות (קטלוג התערוכה), עין חרוד: משכן לאמנות ע"ש חיים אתר, 1994, עמ' 21

[:1-10] ¹ ² סמדר שפי, לולו לין בוחנת את המיתוסים הצבאיים, באתר הארץ, 10 באפריל 2012

[11] נילי גורן, תערוכה: הילה לולו לין "חפרפרת", באתר Archijob הפורטל הישראלי לאדריכלות ועיצוב, ‏5.1.2005

[12] דליה מרקוביץ וקציעה אלון, שוטף ומתמלא / ביקורת, באתר מארב, ‏8.10.2006

[13] נילי גורן, הילה לולו לין - חפרפרת, קטלוג התערוכה במוזיאון תל אביב, 2005, עמ' 4 - 7

[14] אירנה גורדון, עולם מופלא, קטלוג מתערוכה בגלריה נ&נ אמן, 2012

[15] עירית כרמון פופר, armon Popper I. “Art as Preservation: Interventions in Site-in-Conflict, Israel, 1948-"2008, עבודת דוקטרט, הוגשה בפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים, הטכניון, חיפה, 2019

[16] גליה בר אור, הילה לולו לין / היא, באתר המשכן לאמנות עין חרוד, ‏2007

[:0-17] ¹ ² חגית פלג רותם, ‏הילה לולו לין פותחת תערוכה חדשה, באתר גלובס, 20 במאי 2008

[18] הילה לולו לין, היא, המשכן לאמנות עין חרוד, 2007

[19] Video-Zone@LX.PT, Capitals, ‏2003

[20] טיפת חלב, באתר פסטיבל עכו, ‏2002

[21] דליה מרקוביץ' וקציעה אלון, הילה לולו לין, באתר מארב - אמנות, תרבות, מדיה, ‏8.10.2006

[22] נילי גורן, הילה לולו לין: חפרפרת, באתר Archijob, ‏5.1.2005

[23] גליה בראור, היא, באתר המשכן לאמנות בעין חרוד, ‏נוב-דצמ 2007

[24] תערוכות: לולו לין, הילה, באתר מוזיאון ישראל, מרכז מידע לאמנות ישראלית

[25] פסטיבל שירה בינתחומי, באתר וואלה, 12 בפברואר 2003

[26] video-zone@lx.pt, www.kowner.com

[27] קלאסי - 14 סרטים ישראליים חדשים בפסטיבל הקולנוע בירושלים, באתר הבמה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]