לדלג לתוכן

נאציזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף היטלריזם)
דגל גרמניה הנאצית – במרכז הדגל יש צלב קרס המוטה ב-45 מעלות, ידוע גם בשם "סווסטיקה"
אדולף היטלר, מנהיגו של הנאציזם הגרמני, היה ההוגה המרכזי של האידאולוגיה הנאצית

נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus; תרגום חופשי: סוציאליזם לאומי) היא אירה ריימן גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. האידאולוגיה הנאצית דגלה במשטר טוטליטרי-לאומני. היא כללה השקפה גזענית פסאודו-מדעית בדבר עליונות ה"גזע" הגרמני־ארי ומדרג גזעים מתחתיו, שמירת ה"טוהר" של "הגזעים העליונים", שאיפה לשלטון הגזע העליון על העולם כולו (לבנסראום), שעבוד, דיכוי והשמדה של בני אדם המשתייכים ל"גזעים נחותים" (בתחתיתם יהודים, שחורי עור וצוענים), ופולחן אישיות לפיהרר – אדולף היטלר. הנאציזם נותר האידאולוגיה השולטת בגרמניה עד כניעת השלטון הנאצי ב-1945 בתום מלחמת העולם השנייה.

ב־1939 החל יישום תוכנית T4 - אותנסיה: ההשקפה הייתה כי יש לחסל בני אדם בעלי לקות, שכן אלו נחשבו ל"חלשים", לצד חיסולם של גברים בעלי נטייה הומוסקסואלית, ודיכוי אידאולוגיות אחרות, כגון קומוניזם, ואת הדוגלים בהן. בהנהגתו של אדולף היטלר, החלה המפלגה הנאצית ליישם את עקרונותיה זמן קצר לאחר עלייתה לשלטון בגרמניה בשנת 1933, במהלך השואה ובאמצעות תוכנית "הפתרון הסופי".

הנאציזם הוכרז כבלתי-חוקי בגרמניה לאחר נפילת המשטר הנאצי, והפך לטאבו בחברה הגרמנית. כמו כן יש איסור בחוק הגרמני להשתמש בסמלים נאציים ולהקים ארגונים התומכים בנאציזם. רבים בחברה הגרמנית סולדים מרעיונות המזכירים את האידאולוגיה הנאצית. עם זאת, קבוצות של תומכי האידאולוגיה הנאצית עדיין קיימות בגרמניה ומחוצה לה. אנשי הקבוצות האלו ידועים בכינוי "נאו-נאצים" ("נאצים חדשים").

מקור השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית הקיצור התבססה על זוצי (Sozi), קיצור פופולרי בגרמניה למונח "סוציאליסט" ("זוציאליסט" בהגיה גרמנית). בהתאם לסכמה זו, אנשי המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית כינו את עצמם "נאזו" (Naso).

האידאולוגיה הנאצית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדולף היטלר, יליד אוסטריה שהיגר לגרמניה והקים את התנועה הנאצית, הציג את האידאולוגיה הנאצית בספרו "מיין קאמפף" (בגרמנית: Mein Kampf שפירושו בעברית: "המאבק שלי"). לדבריו, הוא הגה את האידאולוגיה הנאצית מתוך מעקב אחר הפוליטיקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. האידאולוגיה הנאצית נחשבת בהיסטוריוגרפיה לאחת משלוחות הפשיזם באירופה; בעיני היסטוריונים אחדים הנאציזם הגרמני הוא פשיזם המשלב מספר היבטים נוספים והחשוב שבהם הוא תורת הגזע.

האידאולוגיה הנאצית, היא אידאולוגיה פשיסטית-פולקיסטית-טוטליטרית הכוללת תפיסת עולם גזענית סדורה המהללת אדם חדש ומוסר חדש ואשר טומנת בחובה תוכנית לסדר מדיני חדש, לצד יחס מעורב לדת ולכלכלה.

פאשיזם ופולקיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – פאשיזם, פולקיזם, לאומנות

על פי ההשקפה הפשיסטית העם הוא יחידה אורגנית שבה כל פרט צריך להזניח את טובתו האישית ולהחשיב רק את האינטרס הלאומי, כשהאינטרס הלאומי נקבע על ידי המנהיג. המנהיג אינו נבחר, אלא הוא דמות נעלה שנועדה להנהיג, ולכן יש להעריץ אותו ולסור למרותו. ההשקפה הפשיסטית רואה במדינת הלאום בראשות המנהיג ערך עליון, ופגיעה בגבולותיה הגאוגרפיים פשע חמור. מצב של שלום נתפס בהשקפה זו כסוג של ניוון, בשעה שיכולת צבאית ומלחמה נתפסים כביטוי לחיוניות של העם ושל המדינה. הפשיזם, מקדש את המדינה ורואה בה את המדרגה העליונה, ואת המשתייך אליה, כמי שעליו להקריב את כל כולו למענה.[1][2][3][4]

פולקיזם, או לאומנות, היא תפיסת האומה כערך עליון והמדינה כאמצעי לקיומה. ה"פולק" פירושו העם הגרמני המאוחד בקשר דם טהור, עם שרואה עצמו נעלה ורווי בשליחות היסטורית תחת מנהיגות הפיהרר. תרבות ה"פולק" הגרמני במדינה הפולקיסטית מדגישה את עליונות הגזע הארי ושמירה על ערכיו ההיסטוריים והמסורתיים.[5][6]

בהתאם לתפיסה הנאצית, ישנו צורך בהאחדה של היחידה האתנית והמדינית, באמצעות הכפפת כל הגרמנים תחת מסגרת מדינית אחת (פאן-גרמניות), זאת בהתאם לסִסמה הנאצית הידועה: "עם אחד, רייך אחד, מנהיג אחד" (בגרמנית: Ein Volk, ein Reich, ein Führer). כך נוצרת הקבלה, במהלכה החברה פועלת למען המדינה, שזו התגלמות של האומה, או הגזע.[7]

ספרו של אדולף היטלר מיין קאמפף, בו הוא פורס את עיקר משנתו האידאולוגית

טוטליטריזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טוטליטריזם

הנאציזם היה משטר טוטליטרי.[8][9] משטר כזה, הוא סוג מסוים של דיקטטורה, בו האזרחים משועבדים למדינה וחייהם כפופים לרשות השלטון. אין הפרדת רשויות: הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת כפופות כולן למנהיג "הכל יכול".[10] כאן נכנס עקרון חשוב בתורה הנאצית והוא "עקרון הפיהרר" (בגרמנית: Führerprincip), לפיו הפיהרר הוא מנהיג עליון לכל וסמכויותיו בלתי מוגבלות, הוא איננו אחראי כלפי איש או מוסד וכוחו נובע מהגזע, מהתכונות, מהכריזמה ומהשירות למען הגזע והמדינה, כאשר מנהיגותו חלה על כל המדינה ותושביה.[11] חיי האזרחים במשטר הטוטליטרי מתנהלים על פי השקפת העולם של מנהיג המדינה ומתנגדי השלטון נענשים בחומרה. השלטת רעיונות מפלגת השלטון בעם נעשית באמצעות תעמולה, הדרכה ושטיפת מוח. המאפיין המרכזי של משטר טוטליטרי, ואשר מבחין בינו לבין סוגים אחרים של דיקטטורה, הוא המקום המרכזי שמקבלת אידאולוגיה חובקת כל באשר לאיך צריכה החברה האנושית להתנהל ומהן הדרכים להגיע למטרה הזאת. האידאולוגיה הנאצית, שימשה כאידאולוגיה הבלתי מעורערת של המשטר בגרמניה הנאצית.[10]

אלפרד רוזנברג, "האידאולוג" הראשי של תורת הגזע הנאצית

תורת הגזע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אנטישמיות.
ערכים מורחבים – תורת הגזע, דרוויניזם חברתי, אאוגניקה

תורת הגזע היא ההנחה כי המין האנושי מחולק לגזעים שונים זה מזה, וכי בין גזעים אלו קיימת היררכיה, כך שישנם גזעים "עליונים" וגזעים "נחותים".[12] תורת הגזע זכתה לגיבוש, פיתוח וקידום עם עלייתה של המפלגה הנאצית. את הביסוס התאורטי העניקו לתורה אדולף היטלר, בספרו מיין קאמפף ו"האידאולוג" של המפלגה הנאצית אלפרד רוזנברג, בספרו "המיתוס של המאה ה-20". על אף ששניהם לא היו אנשי מדע, כי אם "הוגים", ושספריהם היו רחוקים מליצור בסיס תאורטי מגובש, נוצרה דרך חשיבה שניתן לזהותה עם עקרונות מסוימים, המזוהים עם המונח "תורת הגזע". על פי הגותם, בני האדם נמצאים במצב של מלחמה תמידית בין הגזעים השונים, מאבק שבסופו ינצח הגזע החזק והמשובח בעוד שהגזעים הנחותים יושמדו ויעלמו מהעולם (מה שנקרא "תהליך הברירה הטבעית"). בראש הסולם הגזעי לפי תפיסת הנאצים עומד הגזע הארי. לבני הגזע הארי יש תכונות עליונות, הן מבחינה שכלית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גופנית ולכן הם אלה שצריכים לשלוט בכל הגזעים האחרים. בתחתית הסולם הגזעי נמצאים הצוענים,[13] ומתחתם היהודים.[14] היהודים הוגדרו כשורש הרוע בעולם, ומנהלים מאבק מתמיד בשורש הטוב – הגזע הארי. היהודי הוא יצור נחות, מלוכלך וטיפש, אך חזק, ערמומי, מסוכן ותאב בצע כאחד.[15][16] הוא שולט בעולם המערבי-קפיטליסטי-דמוקרטי באמצעות בעלי ההון הגדולים כדוגמת משפחת רוטשילד, ובד בבד שולט בעולם הקומוניסטי-המזרחי, ולראיה, רבים מהפעילים הקומוניסטים הבולטים, כדוגמת קרל מרקס ולאון טרוצקי היו יהודים ועודם כאלו.[17][18] מעל גזעים נחותים אלו, שאמורים למצוא את היכחדותם במלחמת הגזעים, עומד הגזע הסלאבי המזרח-אירופאי. לגזע נחות זה ייעד היטלר את תפקיד עבדי העם הגרמני.[19][20][21][22]

הנאציזם דוגל באאוגניקה קיצונית. לפי השקפת הנאצים יש להשמיד, או לכל הפחות לעקר, אנשים נכים, חולים במחלות פסיכיאטריות, אנשים בעלי מוגבלות שכלית, ואנשים שהוגדרו כ"אנטי-סוציאליים", למשל הומוסקסואלים. בפרט יש להקפיד שלא יבואו במגע עם בני הגזע הנבחר, כדי שלא יפגעו ב"טוהר הגזע".[23]

בניטו מוסוליני מנהיג איטליה הפשיסטית, הנהיג בארצו משטר פאשיסטי עוד מראשית שנות ה-20, ממנו שאבו הנאצים השראה
  • היהודים, הם הגזע הנחות ביותר לפי התפיסה הנאצית, וייעודו היכחדות
    היהודים, הם הגזע הנחות ביותר לפי התפיסה הנאצית, וייעודו היכחדות
  • הצוענים, הם העם הנחות ביותר למעט היהודים – גם להם אין עתיד בין האומות לפי תורת הגזע הנאצית
    הצוענים, הם העם הנחות ביותר למעט היהודים – גם להם אין עתיד בין האומות לפי תורת הגזע הנאצית
  • הסלאבים, הם גזע נחות, אם כי גזע בעל זכויות קיום. לגזע זה, היטלר ייעד את תפקיד עַבדי גרמניה
    הסלאבים, הם גזע נחות, אם כי גזע בעל זכויות קיום. לגזע זה, היטלר ייעד את תפקיד עַבדי גרמניה
  • הארים הם הגזע העליון לפי הנאציזם, וייעודו הוא לשלוט בעולם
    הארים הם הגזע העליון לפי הנאציזם, וייעודו הוא לשלוט בעולם

סדר מדיני חדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – הסדר החדש, מרחב מחיה

בבסיס האידאולוגיה הנאצית, עמד הרעיון ליצירת "סדר חדש" (בגרמנית: Neue Ordnung) – כינויה של מערכת פוליטית, כלכלית וחברתית שהנאצים שאפו להקים באירופה, שהייתה מיועדת להחליף את הסדר הקיים.[24] הסדר החדש יתבסס על האידאולוגיה הנאצית והרעיון של היטלר לבנות עולם חדש על פיה: להרוס את העולם ולבנות עולם חדש על חורבותיו. סדר מדיני זה, יבטא את מעמדם השונה של הגזעים האנושיים. הגזע הארי-גרמני העליון, יזכה ל"גרמניה גדולה" (בגרמנית: Groß-Deutschland) שתתפרס על אירופה התיכונה והצפונית – על כל שטחי העמים דוברי השפות הגרמאניות למעט בריטניה (גרמניה, אוסטריה, שווייץ, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, הולנד, פלנדריה, דנמרק, שוודיה ונורווגיה) ועל שטחים נוספים שיעברו אריזציה (מזרח פולין ומרכזה, חלקים מצ'כוסלובקיה ואלזס-לורן).[24][25][26][27] ממזרח לה, יתפרס לו "מרחב המחיה" הגרמני (בגרמנית: Lebensraum) – שטח זה, שיכלול את רוב אירופה המזרחית מיושבת הסלאבים הנחותים אויבי הגרמנים, יהווה למעשה שטח קולוניאלי של גרמניה, שתפקידו יהיה לשרת אותה.[24] אזור זה ייושב במיליוני גרמנים שיקימו שם מושבות, חוות חקלאיות וינהלו שם את עסקי המקום. כך יזרום הון רב לגרמניה – לטובת הרייך, האומה והגזע. לבסוף, לאחר מספר דורות, בחישוב של הגירה חוזרת של גרמנים לגרמניה, של גרמנים מגרמניה לשטחי מרחב המחיה וריבוי טבעי, באזור זה אמורים לחיות כמאה מיליון גרמנים.[22][21][28] במרחב המחיה הגרמני, יבוצע דילול אוכלוסין של רוב האוכלוסייה הסלאבית באמצעות הפצת מחלות ומגפות, הרעבה, יצירת תנאי תברואה ירודים, וגם השמדה אקטיבית.[24] הנותרים, עשרות מיליונים במספר, ישמשו כעָבדי האומה הגרמנית ויהוו מקור לכוח אדם זול עבורה. שטחי הרייך עצמו, יטוהרו לחלוטין מאוכלוסייה סלאבית, וכלל שטחי השלטון הגרמני – הרייך ומרחב המחיה, יטוהרו מיהודים וצוענים (ראו: הפתרון הסופי).[24][29] הקומוניסטים, אויבי הנאצים, היו צריכים להירצח בו במקום, עקב כך שהאידאולוגיה הקומוניסטית הייתה מנוגדת לחלוטין לאידאולוגיה הנאצית.

  • מפה המתארת בקווים כלליים את מרחב המחיה המיועד לגזע הארי לפי האידאולוגיה הנאצית.
    מפה המתארת בקווים כלליים את מרחב המחיה המיועד לגזע הארי לפי האידאולוגיה הנאצית.
  • תרשים נאצי המציג את מקורות ההתיישבות הארית המתוכננת בשטחי מרחב המחיה הגרמני.
    תרשים נאצי המציג את מקורות ההתיישבות הארית המתוכננת בשטחי מרחב המחיה הגרמני.

אדם חדש ומוסר חדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסל בעיצוב ניאו קלסי של ארנו ברקר (בגרמנית: Arno Breker) משנת 1939, המבטא את האדם החדש שרצו ליצור הנאצים

הנאצים, הרבו לדבר על "אדם חדש" ו"מוסר חדש".

ה"מוסר החדש", אמור להיות מבוסס על חוקי הטבע, המתבטאים בתורת הגזע ובדרוויניזם חברתי, כאשר הערך העליון, הוא שרידותו הפיזית של הגזע. הוא כולל עדיפות הגזע העליון, אי-שוויון בין גזעים ובין פרטים, שימור הגזע על ידי תרבות והשבחת גזע (אאוגניקה) ותמיכה נלהבת במלחמה מתמדת בין-גזעית. כך למעשה, הציגו הנאצים את המוסר הנאצי כהיפוכו של המוסר היהודי והנוצרי (שלדעתם נובע ישירות מזה היהודי), ומהבסיס המוסרי של הליברליזם (לרבות הקפיטליזם והדמוקרטיה) והקומוניזם (כאשר גם אלו לדעת הנאצים נובעים מהיהדות). תפיסות מוסריות אלו, הן אינן טבעיות לדברי הנאציזם. כך לדוגמה אחווה ועזרה לזולת, מנת חלקם של תפיסות אלו, הן ערכים הנוגדים את דרך הטבע. הן פוגעות בשרידותו של הגזע ומובילות לניוונו – שימור יסודות חלשים בחברה כגון נכים היא רק נטל על החברה. שלום בינלאומי, מוביל לניוון, ומבטיח את המשך קיומם של גזעים נחותים בעולם.[30][31]

ה"אדם החדש" לפי הנאצים, הוא חדש מבחינה ערכית – אלים, אכזרי, עשוי לבלי חת, גאה, אמוציונאלי – היפוך ערכים מהמקובל בתקופה. ישנו ערך נעלה בפיתוחו הגופני של האדם, ובדגש על היופי.[31]

כלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

היחס לדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל ארגון "הגרמנים הנוצרים" (בגרמנית: Deutsche Christen). ארגון בעל עמדות של "נצרות חיובית" ("בגרמנית: Positives Christentum)
כנס ליום הולדת לותר על רקע דגלים נאציים

הנאציזם מתנגד לכל דת שהיא באופן מהותי. למרות היות העם הגרמני נוצרי, הנאציזם התנגד לעקרונות החסד, החמלה והאוניברסליזם הנוצריים וניסה ליצור הזדהות לאומנית-גזעית שתעמוד במרכז. הוא שאב את האידאולוגיה שלו מרעיונות פאגאניים והסכים לקיומה של נצרות "חיובית" בתנאי שזו לא תעמוד בסתירה לעקרונות הנאציזם. במצע המפלגה הנאצית משנת 1920, נאמר על יחסה של המפלגה לדת כדלהלן:

אנחנו דורשים חירות לכל הדתות במדינה, עד כמה שאינן מסכנות את קיומה ועד כמה שאינן פוגעות ברגשי המוסריות של הגזע הגרמני. המפלגה כשלעצמה נוקטת עמדת "נצרות חיובית". מבלי לקשור את עצמה לדת ידועה. היא נלחמת ברוח היהודית החומרנית שבתוכנו ושמחוצה לנו...

— מצע מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל-סוציאליסטית, "תוכנית 25 הנקודות", 24 בפברואר 1920 J Noakes and G Pridham, Documents on Nazism, 1919-1945, London 1974

הנאצים הרבו לדבר על גרסה חדשה-ישנה של נצרות ("נצרות חיובית", בגרמנית: Positives Christentum) שהיא קודם כל תרבות המדגישה טוהר ולאומנות גזעניים. הנאצים נעזרו בתאולוגים שונים, כגון, ארנסט ברגמן. ברגמן, בעבודתו "עשרים וחמש הערות על הדת הגרמנית" (בגרמנית: Die 25 Thesen der Deutschreligion), קבע כי חלקים מהברית הישנה ומהברית החדשה אינם מדויקים כלל. הוא טען כי ישו לא היה יהודי אלא ממוצא ארי קדמון, וכי אדולף היטלר הוא למעשה ממשיכו של ישו, ולא פחות מ"המשיח החדש".[32] למרות כל זאת, ככלל, הנאצים נהגו להציג עצמם כחילוניים, ואף חלק כבעלי עמדות הקרבות לאתאיזם. הנאצים הרבו לדבר על הנצרות והמוסר הנוצרי כגורמים מעוותים שנובעים מהיהדות.

ההיסטוריון הבריטי מייקל ברלה, טען כי הנאציזם נהג לנצל את הנצרות למטרות פוליטיות, ולא היה נוצרי כלל. להפך, לטענתו, הנאציזם החזיק בתפיסות נאו-פגניות ששאבו השראה מהטווטונים ומהשבטים הגרמאנים הקדמונים.[33] עם זאת, ההיסטוריון רוג'ר גריפין דוחה את הטענה כי הנאציזם היה בעיקר נאו-פגני, וציין כי על אף שהיו כמה נאו-פגנים בעלי השפעה במפלגה הנאצית, כגון היינריך הימלר ואלפרד רוזנברג, הם ייצגו מיעוט ודעותיהם לא השפיעו כלל על האידאולוגיה הנאצית מעבר לשימוש לצורכי סמליות. גריפין מוסיף, ומציין כי היטלר בספרו מיין קאמפף אף מגנה את הנאו-פגניות הגרמנית, לועג לאלפרד רוזנברג ומכנה את "עבודת האלילים" של הימלר "שטויות".[34]

היטלר נהג לגנות את הברית החדשה, ונהג לכנותה "התנ"ך של השטן". עם זאת, הוא נהג לנצל רכיבים מהברית החדשה, על-מנת להוכיח מהם כי ישו היה ארי ואנטישמי. הוא הוסיף שהשליח פאולוס עיוות את הטקסטים, וריכך בהם את היחס אל היהודים.[35] הנאצים גם הרבו בתעמולה שלהם ובעיקר בעצרות המפלגתיות השנתיות שלהם בנירנברג לצטט בהרחבה מכתביו של מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית והרפורמציה, אודות "שקריהם של היהודים".[36][37]

הנאצים בתחילה היו עוינים ביותר לקתולים משום שמרבית הקתולים תמכו במפלגת המרכז הגרמנית. הקתולים התנגדו לתוכניות לעיקור כפוי של אלו שנחשבו נחותים בעיני הנאצים, והכנסייה הקתולית אסרה על חבריה להצביע עבור הנאצים. בשנת 1933 הדברים הגיעו לכדי גילויי אלימות נרחבים של נאצים נגד הקתולים. הנאצים הרבו להציג את הקתולים כמי שנאמנותם למדינה מעורערת, ודרשו מהם להצהיר על נאמנותם לרייך ולאומה.[38] למרות זאת, הקפיד היטלר שלא להציגו כאנטי-קתולי, כדי שלא לכרות גט כריתות עם הציבור הקתולי בגרמניה. הוא נהג להזכיר שהוא גדל וחונך כקתולי. הוא נהג גם לומר שעצרות הלילה הנאציות הכוללות שימוש רב באש לפידים הם בהשראת הטקסים הקתולים. ב-20 ביולי 1933, הודיעו הנאצים והקתולים על פיוס רשמי, עם הקמת הארגון הקתולי הפרו-נאצי "צלב ונשר" (בגרמנית: Kreuz und Adler).[38] החל מאותה השנה, המפלגה הנאצית החלה גם בתמיכה פעילה בארגון הנוצרי הפרו-נאצי "הגרמנים הנוצרים" (בגרמנית: Deutsche Christen).

מלבד ההתנכלויות הישירות לכנסיות פעלו הנאצים לצמצום משמעותי של פעילות הכנסיות. הם סגרו את בתי הספר של הכנסיות ומנעו מאנשי הכנסייה להיכנס לבתי הספר. בנוסף, הם צמצמו באופן ניכר את פעילות הצדקה של הכנסיות והרחיבו את פעילות הצדקה של מוסדות המפלגה הנאצית שהייתה נגועה בגזענות בוטה.[39]

היחס לטבע ולבעלי החיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רווחת בעלי חיים בגרמניה הנאצית

לטבע ולחי היו תפקידים סמליים חשובים במימוש האינטרסים של המשטר הנאצי. רעיונות לגבי הגנת הטבע והחי היו פופולריים מאוד בקרב הציבור הגרמני טרם עליית המפלגה הנאצית לשלטון,[40] ועם עלייתה לשלטון, נחקקו חוקים מקיפים לגבי הגנת הטבע והחי.[41] הרעיונות לגבי הגנת הטבע והחי היו עבור הנאצים פלטפורמה בטוחה להשגת אהדת הציבור[40] וכן שימשו כאמצעי תעמולה לשם רדיפת מיעוטים[42][43] ולחיזוק החזון הגזעני.[44] אף על פי שהמשטר הנאצי העביר חקיקה בענייני הגנת הטבע והחי, רעיון ההגנה על הטבע והחי התגלה עד מהרה כהתחזות. הצלחת התנועה להגנת הטבע והחי להעביר חקיקה בנושא, תחת חסות המשטר הנאצי, לא הייתה אלא ניצחון פירוס. יותר משהגנה על הטבע והחי, החקיקה הציבה מגבלות וסייגים על הגנת הטבע והחי, וקבעה כי אינטרסים מדיניים, כלכליים וצבאיים גוברים בכל עת על הגנה זו.[45] בפועל, המשטר הנאצי חיבל בטבע וטבח בחי, ניצל את הטבע והחי למטרותיו הרבות (שכללו מאמץ מלחמתי (אנ'), בידור, ניסויים, חזון אוטרקי), ואף גרם לאסונות סביבתיים באמצעות מדיניות שיטתית של אדמה חרוכה.

נאו-נאציזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נאו-נאציזם

נאו-נאציזם (Neo-Nazism) הוא מונח המתייחס לכל תנועה חברתית או פוליטית המעוניינת להחיות את הנאציזם, או בעלת עמדות פשיסטיות התומכות בגזענות שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה.[46][47] ישנן קבוצות ותנועות קיצוניות אחרות, הדוגלות בעמדות פשיסטיות, שאינן דוגלות בנאציזם הגזעני, האנטישמי, של אדולף היטלר. אותן תנועות משתייכות לזרם הנאו-פשיזם.[48]

התנועות הדוגלות ברעיונות אלה, לרוב אינן משתמשות במונח "נאו-נאצים" או "נאו-פשיסטים" כדי לתאר את עצמן. הרעיונות המדויקים שאומצו על ידי קבוצות נאו-נאציות, מאופיינים בהערצת תורותיו של אדולף היטלר ובחוסר סובלנות לדתות שונות, כדוגמת יהדות או אסלאם;[49][50][51] ולאנשים מקבוצות אתניות שאינם אירופאים לבנים, כדוגמת שחורים, אסיאתים ועוד, בדומה למאפייני "טוהר הגזע" שהוגדרו על ידי גרמניה הנאצית בשנות קיומה כחלק מהאידאולוגיה הנאצית. רעיונות אלו כוללים בדרך כלל אנטישמיות, גזענות, שנאת זרים, ועלולים לכלול גם אלמנטים של לאומנות צבאית, הומופוביה והכחשת השואה.

במרבית מדינות המערב הנאו-נאציזם אסור בחוק, אך הוא מותר במדינות ערב ולעיתים אף נתמך על ידי השלטונות שם.

הנאציזם רווח בקרב הפלסטינים, לרבות ארגוני טרור פלסטיני שמטרתם המוצהרת היא השמדת כל היהודים ומעשיהם כוללים פיגועי טרור רבים המכוונים נגד יהודים. הספר מיין קאמפף הוא רב-מכר בשטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה.[52][53]

סמלים נאציים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הידוע ביותר של הנאציזם הוא צלב קרס, אך ידועים גם סמלים וסימני זיהוי נוספים כגון דמותו של העיט הגרמני, הצדעה במועל יד, סמל האס-אס, שפמו של היטלר בתור אייקון ועוד. התעמולה הנאצית עשתה שימוש ברור בטיפוגרפיה: כדי להביע כבוד למורשת הגרמנית הקדומה נעשה שימוש בגופן הגותי הגרמני וסמלים שמקורם מהכתב הרוני, כגון אלגיז ואודל (המשמש את דיוויזיית אס אס הררית השביעית). כך גם ביעוד השלילי: היהודים הובלטו על ידי שימוש בגופן המדמה כתב עברי במילה Jude שהופיעה על גבי הטלאי הצהוב.

רבים מן הסמלים, כולל צלב הקרס, הם עתיקים. עמים שונים השתמשו בהם בתקופות שונות ומשמעותם השתנתה לאורך ההיסטוריה.

טאבו על סמלים נאציים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סעיף 86a לחוק העונשין הגרמני

מדינות רבות אוסרות על שימוש בסמלים נאציים בציבור, וזאת על מנת להגביל תנועות נאו-נאציות. אך נאו-נאצים רבים עוקפים איסורים כאלו על ידי שימוש בסמלים הפחות-מוכרים. בארצות הברית, תנועת הברית הלאומית עשתה שימוש בסמל האלגיז, אשר היה ידוע בגרמניה הנאצית כסמל לרפואה ובריאות. ישנו גם שימוש רחב במועל יד הפוך.

סמלים שבמקור כונו "סמלי הגזע הארי" ידועים כיום כסמלים נאציים.

שלטי אצולה ותנועות ותיקות שנשאו צלב קרס לפני שזה אומץ בידי הנאצים נאלצו לשנות את סמלן. עם זאת צלב הקרס עדיין מופיע במקדשים בהודו ובסין (במשמעותם הקדומה, הלא נאצית). במונגוליה, במיאנמר ובטאיוואן ישנם ארגונים נאו-נאציים המנצלים את חירותו המקומית של צלב הקרס.

ברוב המוצרים המיועדים לילדים (כגון צעצועים, משחקי מחשב וסדרות טלוויזיה) המציגים דמויות נאציות, לא מופיע צלב קרס, אלא סימן אחר (לדוגמה: אות S זוויתית יחידה מופיעה על בגדו של נבל נאצי בסדרה המצוירת ליגת הצדק, או שני ריבועים כסמל על מכונות המלחמה.).

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמרים
  • שי חזקוני, "הסרטים האסורים: ניתוח היסטורי של סרטי תעמולה אנטישמיים בתקופת הרייך השלישי והשפעתם על הציבור הגרמני", ילקוט מורשת, פ"ד, תשס"ח, עמ' 167–195
  • דירק רופנוב, "'חקר היהודים' ברייך השלישי : האריזציה של ההיסטוריה היהודית בתקופת המשטר הנאצי", דפים לחקר השואה, כ"א, תשס"ז, עמ' 7–33
  • דוד בנקיר, "בין הסתרה לחשיפה בתעמולה הנאצית בזמן המלחמה", דפים לחקר השואה, י"ח, תשס"ד, עמ' 35–53
  • תמר קטקו, מקרח ברא אותו: החינוך בשירות הנאציזם, הוצאת רסלינג, 2016

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: נאציזם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נאציזם

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Turner, Henry Ashby, Reappraisals of Fascism. New Viewpoints, 1975. p. 162. States fascism's "goals of radical and authoritarian nationalism".
  2. ^ Larsen, Stein Ugelvik, Bernt Hagtvet and Jan Petter Myklebust, Who were the Fascists: Social Roots of European Fascism, p. 424, "organized form of integrative radical nationalist authoritarianism"
  3. ^ Grčić, Joseph. Ethics and Political Theory (Lanham, Maryland: University of America, Inc, 2000) p. 120
  4. ^ Blamires, Cyprian, World Fascism: a Historical Encyclopedia, Volume 1 (Santa Barbara, California: ABC-CLIO, Inc., 2006) p. 140–141, 670.
  5. ^ James Webb. 1976. The Occult Establishment. La Salle, Illinois: Open Court. ISBN 0-87548-434-4. pp. 276–277
  6. ^ Hans Jürgen Lutzhöft (1971) Der Nordische Gedanke in Deutschland 1920–1940 (Stuttgart. Ernst Klett Verlag), p. 19.
  7. ^ Joseph W. Bendersky (2007). A Concise History of Nazi Germany: 1919-1945. Rowman & Littlefield. pp. 105–6.
  8. ^ Dana Richard Villa (2000), The Cambridge Companion to Hannah Arendt. Cambridge University Press, p.2-3. ISBN 0-521-64571-9
  9. ^ Achim Siegel, The totalitarian paradigm after the end of Communism: towards a theoretical reassessment, 1998, page 200 "Concepts of totalitarianism became most widespread at the height of the Cold War. Since the late 1940s, especially since the Korean War, they were condensed into a far-reaching, even hegemonic, ideology, by which the political elites of the Western world tried to explain and even to justify the Cold War constellation"
  10. ^ 1 2 Robert ConquestReflections on a Ravaged Century (2000) ISBN 0-393-04818-7, page 74
  11. ^ Kuntz, Dieter (2011), "Hitler and the functioning of the Third Reich", The Routledge History of the Holocaust (Routledge): 75
  12. ^ "Ostensibly scientific": cf. Adam Kuper, Jessica Kuper (eds.), The social science encyclopedia (1996), "Racism", p. 716: "This [sc. scientific] racism entailed the use of 'scientific techniques', to sanction the belief in European and American racial superiority"; Routledge Encyclopedia of Philosophy: Questions to sociobiology (1998), "Race, theories of", p. 18: "Its exponents [sc. of scientific racism] tended to equate race with species and claimed that it constituted a scientific explanation of human history"; Terry Jay Ellingson, The myth of the noble savage (2001), 147ff. "In scientific racism, the racism was never very scientific; nor, it could at least be argued, was whatever met the qualifications of actual science ever very racist" (p. 151); Paul A. Erickson,Liam D. Murphy, A History of Anthropological Theory (2008), p. 152: "Scientific racism: Improper or incorrect science that actively or passively supports racism".
  13. ^ Ian Hancock, We are the Romani People. Hatfield: University of Hertfordshire Press, 2002, (ISBN 1 902806 19 0)
  14. ^ Max Weinreich. Hitler's professors: the part of scholarship in Germany's crimes against the Jewish people. Yale University Press, 1999. P. 111.
  15. ^ Steinweis, p.28.
  16. ^ Steinweis, p.29
  17. ^ Richard A. Koenigsberg. Nations have the Right to Kill: Hitler, the Holocaust, and War. New York, New York, USA: Library of Social Science, 2009. p. 2.
  18. ^ Goebbels, Joseph; Mjölnir (1932). Die verfluchten Hakenkreuzler. Etwas zum Nachdenken. Munich: Franz Eher Nachfolger. English translation: Those Damned Nazis.
  19. ^ André Mineau. Operation Barbarossa: Ideology and Ethics Against Human Dignity. Rodopi, 2004. Pp. 34-36.
  20. ^ Steve Thorne. The Language of War. London, England, UK: Routledge, 2006. P. 38.
  21. ^ 1 2 Joseph W. Bendersky. A concise history of Nazi Germany, Plymouth, England, UK: Rowman & Littlefield Publishers Inc., 2007. p. 161-2.
  22. ^ 1 2 William W. Hagen (2012). "German History in Modern Times: Four Lives of the Nation". Cambridge University Press. p. 313. ISBN 0-521-19190-4
  23. ^ Simone Gigliotti, Berel Lang. The Holocaust: A Reader. Malden, Massachusetts, USA; Oxford, England, UK; Carlton, Victoria, Australia: Blackwell Publishing, 2005. p. 14.
  24. ^ 1 2 3 4 5 Gumkowkski, Janusz; Leszcynski, Kazimierz (1961). Poland Under Nazi Occupation. Polonia Pub. House.
  25. ^ Rich, Norman (1974). Hitler's War Aims: the Establishment of the New Order, p. 26. W. W. Norton & Company Inc., New York.
  26. ^ Rich (1974), pp. 24-25, 140.
  27. ^ Welch, David (1983). Nazi Propaganda: The Power and the Limitations, p. 145. Taylor & Francis. ISBN 0-389-20400-5.
  28. ^ Kroener, Bernhard R.; Müller, Rolf-Dieter; Umbreit, Hans (2003). Germany and the Second World War:Organization and mobilization of the German sphere of power. Wartime administration, economy, and manpower resources 1942-1944/5. Oxford University Press. p. 250. ISBN 0-19-820873-1.
  29. ^ Stephen J. Lee. Europe, 1890-1945. P. 237.
  30. ^ Mineau. Operation Barbarossa: Ideology and Ethics Against Human Dignity. Rodopi, 2004| Ideology and Ethics Against Human Dignity. Rodopi, 2004.
  31. ^ 1 2 Cyprian Blamires. World Fascism: a historical encyclopedia, Volume 1. Santa Barbara, California, USA: ABC-CLIO, 2006. Pp. 466.
  32. ^ McNab, Chris (2009). The Third Reich. Amber Books Ltd. ISBN 978-1-906626-51-8.
  33. ^ Roger Griffin. Fascism, Totalitarianism and Political Religion. Oxon, England, UK; New York, New York, USA: Routledge, 2005. p. 85.
  34. ^ Roger Griffin. Fascism, Totalitarianism and Political Religion, 2005. p. 93.
  35. ^ David Redles. Hitler's Millennial Reich: Apocalyptic Belief and the Search for Salvation. New York, New York, USA; London, England, UK: New York University Press, 2005. p. 60.
  36. ^ Scholarship for Martin Luther's 1543 treatise, On the Jews and their Lies, exercising influence on Germany's attitude: * Wallmann, Johannes. "The Reception of Luther's Writings on the Jews from the Reformation to the End of the 19th Century", Lutheran Quarterly, n.s. 1 (Spring 1987) 1:72–97. Wallmann writes: "The assertion that Luther's expressions of anti-Jewish sentiment have been of major and persistent influence in the centuries after the Reformation, and that there exists a continuity between Protestant anti-Judaism and modern racially oriented anti-Semitism, is at present wide-spread in the literature; since the Second World War it has understandably become the prevailing opinion." * Michael, Robert. Holy Hatred: Christianity, Antisemitism, and the Holocaust. New York: Palgrave Macmillan, 2006; see chapter 4 "The Germanies from Luther to Hitler", pp. 105–151. * Hillerbrand, Hans J. "Martin Luther," Encyclopædia Britannica, 2007. Hillerbrand writes: "[H]is strident pronouncements against the Jews, especially toward the end of his life, have raised the question of whether Luther significantly encouraged the development of German anti-Semitism. Although many scholars have taken this view, this perspective puts far too much emphasis on Luther and not enough on the larger peculiarities of German history."
  37. ^ Ellis, Marc H. "Hitler and the Holocaust, Christian Anti-Semitism", Baylor University Center for American and Jewish Studies, Spring 2004, slide 14. Also see Nuremberg Trial Proceedings, Vol. 12, p. 318, Avalon Project, Yale Law School, April 19, 1946.
  38. ^ 1 2 Robert Anthony Krieg. Catholic Theologians in Nazi Germany, 2004. p. 4.
  39. ^ מייקל ברליי, הרייך השלישי: היסטוריה חדשה, עמ' 266
  40. ^ 1 2 Nattrass, Kate M. "Und Die Tiere Constitutional Protection for Germany's Animals." AnImAl l. 10 (2004): 283.
  41. ^ Uekötter, Frank. The Greenest Nation?: A New History of German Environmentalism. Mit Press, 2014.
  42. ^ The Nazi posture towards animals: a comment on Arluke and Sax Clifton D.Bryant, Virginia Polytechnic Institute and State University, Department of Sociology, 644 McBryde Hall, Blacksburg, Virginia 24061–0137 in Arluke, Arnold, and Boria Sax. "Understanding Nazi animal protection and the Holocaust." Anthrozoös 5.1 (1992): 6-31.
  43. ^ Responce to Arluke and Sax. Helmut Meyer, Institüt für Tierernährung, Tierärtzliche Hochschule Hannover, D-3000 Hannover, Germany in Arluke, Arnold, and Boria Sax. "Understanding Nazi animal protection and the Holocaust." Anthrozoös 5.1 (1992): 6-31.
  44. ^ Hediger, Ryan, ed. Animals and war: studies of Europe and North America. Vol. 15. Brill, 2012.
  45. ^ Lekan, Thomas M., and Thomas Zeller. Germany's nature: cultural landscapes and environmental history. Rutgers University Press, 2005. Chapter 8 - Protecting Nature between Democracy and Dictatorship The Changing Ideology of the Bourgeois Conservationist Movement, 1925–1935. J A WILLIAMS
  46. ^ Lee McGowan (2002). The Radical Right in Germany: 1870 to the Present. Pearson Education. pp. 9, 178. ISBN 0-582-29193-3. OCLC 49785551.
  47. ^ Brigitte Bailer-Galanda; Wolfgang Neugebauer. "Right-Wing Extremism in Austria: History, Organisations, Ideology". "Right-wing extremism can be equated neither with Nazism nor with neo-Fascism or neo-Nazism. Neo-Nazism, a legal term, is understood as the attempt to propagate, in direct defiance of the law (Verbotsgesetz), Nazi ideology or measures such as the denial, playing-down, approval or justification of Nazi mass murder, especially the Holocaust."
  48. ^ Peter Vogelsang & Brian B. M. Larsen (2002). "Neo-Nazism". The Danish Center for Holocaust and Genocide Studies. Retrieved 2007-12-08. "Neo-Nazism is the name for a modern offshoot of Nazism. It is a radically right-wing ideology, whose main characteristics are extreme nationalism and violent xenophobia. Neo-Nazism is, as the word suggests, a modern version of Nazism. In general, it is an incoherent right-extremist ideology, which is characterised by ‘borrowing’ many of the elements that constituted traditional Nazism."
  49. ^ Encouraged by Swedish law, neo-Nazis target Jews, Muslims, Anadolu Agency, ינואר 2023
  50. ^ France smashes neo-Nazi cell over plot to attack Jews, Muslims, France 24, מרץ 2017
  51. ^ 768 MOSQUES ATTACKED IN GERMANY: THE FAR-RIGHT’S GREAT REPLACEMENT CAMPAIGNS ARE FUELING UNJUSTIFIED Hatred, Al-Estiklal Newspaper, יוני 2022
  52. ^ Mein Kampf, Palestinian best seller, Palestinian Media Watch
  53. ^ אתר למנויים בלבד Sean O'Neill and John Steele, ‏Mein Kampf for sale, in Arabic, The Telegraph, 19 March 2002


גרמניה הנאצית
האידאולוגיה הנאצית מיין קאמפף • הסדר החדש • קהיליית העם • דם ואדמה • פיהרר • עקרון הפיהרר • ההתפשטות הגרמנית מזרחה
תורת הגזע איגניקה נאצית • מישלינג • ראסנשאנדה • לבנסראום • חוקי נירנברג • לבנסבורן • המשרד הראשי לגזע והתיישבות • משרד מדיניות הגזע
השלטון הנאצי חוק ההסמכה • האחדה • התעמולה הנאצית: דר שטירמר, היהודי הנצחי, היהודי זיס, אולימפיאדת ברלין • אריזציה • אנשלוס • גנרלגוברנמן
ארגונים נאציים אס אס • אס אה • ואפן אס אס • גסטפו • איינזצגרופן • אס דה • משטרת גרמניה הנאצית • המשרד הראשי לביטחון הרייך • ורמאכט • הנוער ההיטלראי • משרד התעופה של הרייך • משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם • המשרד המרכזי של הרייך למאבק בהומוסקסואליות ובהפלות • משרד הרייך לשטחים הכבושים במזרח
נאצים בכירים אדולף היטלר • מרטין בורמן • יוזף גבלס • הרמן גרינג • היינריך הימלר • ריינהרד היידריך • היינריך מילר • ארנסט קלטנברונר • הנס פרנק • אדולף אייכמן • רודולף הס • באלדור פון שיראך • אלברט שפר • ארנסט רהם • לני ריפנשטאהל • יוליוס שטרייכר • יוזף מנגלה • רודולף פרנץ הס • אמון גת • יירגן שטרופ • פרנץ שטנגל • יוזף ביהלר • ריכרד ולטר דרה

פושעי מלחמה נאצים נוספים

קבוצות נרדפות יהודים • הומוסקסואלים • צוענים • נכים • קתולים • עדי יהוה • קומוניסטים • אחרים
ראו גם פורטל השואה • פורטל גרמניה
ציר זמן מאוחד לתקופת הרייך השלישי ומלחמת העולם השנייה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נאציזם&oldid=39970546"