לדלג לתוכן

היו זמנים (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיילי צה"ל במשטרת הר-טוב ליד בית שמש, 1948
צילום מקליפ של נועה קירל לשיר היו זמנים במסגרת פרויקט של הלהקות הצבאיות לרגל 80 שנה להקמת הפלמ"ח
הָיוּ זְמַנִּים

"יָבוֹא הַיּוֹם, וְעוֹד תֵּשֵׁב אֶל מוּל הָאָח,
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת,
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח,
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת.

וּמִסָּבִיב, וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף,
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים,
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף,
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים, הָיוּ זְמַנִּים..."

הבית הראשון בשיר

"היו זמנים" הוא שיר ישראלי מאת חיים חפר בהלחנת משה וילנסקי.

השיר נכתב בעיצומה של מלחמת העצמאות והושר לראשונה על ידי להקת הצ'יזבטרון במסגרת תוכניתה השנייה, בהופעה בחודש יולי 1948. "היו זמנים" פורסם בדפוס בפעם הראשונה במוסף של על המשמר, "בשער", ב־22 ביולי 1948. באותו חודש החלה לשיר אותו להקת הצ’יזבטרון, שבראשה עמד חיים פיינר (חפר), במסגרת תוכניתה השנייה. הביצוע המקורי של השיר הושמע לראשונה ב־20 ביולי 1948 במופע הבכורה של הלהקה במחנה צריפין עם הסולנית נעמי פולני, יומיים לפני הפרסום בעיתון.

השיר פורסם שוב בדפוס ביחד עם הלחן במגזין “קולנוע” במדור הפזמונים המיוחד  “משירי החבריה” של גיליון ה-15 בספטמבר 1949.

ראו במאמרו של ד"ר אלי אשד במגזין "יקום תרבות" "היו זמנים" שירו של חיים חפר בגרסה המקורית.

https://www.yekum.org/2018/08/%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A7/

מילות השיר עוסקות באחד מלוחמי הפלמ"ח, המספר בזקנתו לנכדיו על עלילותיו במלחמת העצמאות. במקור הן ביטאו למעשה כמיהה לבואם של ימים נורמליים לאחר המלחמה, להקמת יישובים אזרחיים על שדות הקרב ולכך שדור הלוחמים יזכה לראות בנים ונכדים ולהזדקן. כיום יש להן נופך נוסטלגי.

מילות השיר חוזות ”עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר”. לימים הוגשם חזון זה בכ-30 יישובים בישראל היושבים במקום שבו היה משלט, כגון העיר בית שמש, שהוקמה על המשלט המשותף.[1]

השיר זכה לפופולריות רבה והוסיף להיות מושר ומושמע לאורך שנים, במיוחד בביצועיהן של שושנה דמארי ויפה ירקוני. הוא זכה לביצועים רבים נוספים ובהם של שמעון ישראלי, אילנית, שרית חדד ונועה קירל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דויד מושיוב, על המשלט יושבת עיר, דבר, 22 באוקטובר 1963