החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952

החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952, הוא אירוע מוניטרי בו הוחלפה הלירה הארץ ישראלית שהייתה הילך חוקי מאז קום המדינה, בלירה ישראלית. האירוע שהחל בחקיקה משנית, במסגרת תקנות שעת חירום, לווה במלווה חובה בשיעור 10%^[1], וקיבל תוקף חוקי במסגרת חקיקה עיקרית ב-20 באוגוסט 1952.

רקע

החל משנת 1927 היוותה הלא"י את ההילך החוקי בשטחי ארץ ישראל המנדטורית. בימים שלפני סיום המנדט, כשהתנהלו דיונים על תוכנית החלוקה והקמתה של מדינת ישראל, עלה לדיון גם נושא המטבע של המדינה העתידית, וזאת משיקולים של המחשת ריבונות ישראלית. בסמוך ככל שניתן להקמת המדינה.

היה צריך למצוא גוף שיסכים להדפיס שטרות של מדינה, שטרם הוקמה, ללא ידיעת הרשויות הבריטיות. בעקבות הפסקת פעולתה של מועצת המטבע, היה על המתכננים למצוא גורם שייקח על עצמו מעין תפקידיו של הבנק המרכזי במדינה החדשה.

ראשי הסוכנות היהודית, דוד בן-גוריון ואליעזר קפלן, הטילו את המטלה על כתפיהם של ראשי בנק אפ"ק אליעזר הופיין, ד"ר אהרן ברט וד"ר ארנסט להמן, שהמוסד בראשו עמדו, היה קשור בטבורו להסתדרות הציונית, ובבעלותו היו הניסיון והידע לצורך הנפקת השטרות, כישורים שלא היו בידיהם של מנהיגי המדינה שבדרך. מנהלי הבנק פעלו בידיעת ראשי הסוכנות היהודית ועל דעתם, אך קיבלו את כל ההחלטות באופן עצמאי^[2]. בבנק הוקמה "מחלקת הוצאת המטבע", אשר מכאן ועד להקמת בנק ישראל תיפקדה כבנק מרכזי. בראש המחלקה עמד ד"ר ארנסט להמן^[3].

מבצע הנפקת השטרות החל ללא כל ביטחון שהממשלה העתידית אכן תסכים בבוא היום להכריז עליהם כעל המטבע שישמש את אזרחיה, וכאשר עצם דבר הכרזת המדינה היה נתון בספק, עקב שינויים במדיניותה של ארצות הברית. יו"ר הבנק, הופיין, ששהה בארצות הברית, הצליח לקבל את הסכמתו של בית דפוס אמריקאי (חברת 'אמריקן בנקנוט קו') להדפסת השטרות. אך עדיין היו כמה מכשולים שעמדו בדרך.

הצורך באישור מחלקת המדינה של ארצות הברית להדפסת שטרות של מדינה זרה.
סירובה של החברה המדפיסה לציין את שמה על השטרות.
טרם הכרזת המדינה, לא היה ברור באופן סופי מה יהיה שמה של המדינה.
היה מחסור בזמן כדי להכין עיצוב מקורי לשטרות החדשים.

על מנת להתגבר על קשיים אלו, הודפסו השטרות ללא ציון כי מדובר בהילך חוקי (המילים "מטבע חוקית לתשלום כל סכום שהוא" הוספו מאוחר יותר בבית דפוס ישראלי). מזמיני השטרות ויתרו על הדפסת שם החברה המדפיסה, ועיצוב השטרות התבסס על גלופות שהיו בנמצא בחברה בהן כאלה ששימשו להדפסת שטרות סיניים. מבלי שהיה ידוע שם המדינה העתידית, השם שהודפס על השטרות היה "לירה ארץ ישראלית", כשם המטבע המנדטורי.

ב-17 באוגוסט 1948, לאחר שהשטרות הגיעו ארצה בחשאי, הכריזה הממשלה הזמנית על השטרות כהילך חוקי, ויום לאחר מכן הם הוכנסו למחזור. הלירה הארץ ישראלית של בנק אנגלו-פלשתינה שימשה את תושבי ישראל כשלוש שנים, עד יוני 1952.

מלירה ארץ ישראלית ללירה ישראלית

ב-1 במאי 1951 הועברו כל הנכסים וההתחייבויות של "בנק אנגלו-פלשתינה" לחברה חדשה בשם "בנק לאומי לישראל בע"מ", ונוצר צורך להנפיק סדרת שטרות חדשה. אשר תישא את שמו החדש של הבנק.

הימים היו ימי משטר הצנע, ומשרד האוצר בראשותו של השר אליעזר קפלן, החליט לנצל את הצורך שנוצר, לשם ספיגת כספים מהציבור באמצעות מלווה חובה, ובראשית שנת 1952 הוטלה המשימה על מחלקת הוצאת המטבע (הפעם של בנק לאומי), וגם הפעם היא פעלה תחת מסווה של חשאיות. השטרות עוצבו תוך דמיון רב לשטרות של סדרת אנגלו-פלשתינה, והפעם נשאו את שם בנק לאומי, ואת שם המטבע החדש - "לירה ישראלית". בניגוד לפעם הקודמת, בה הודפסו השטרות בארצות הברית, בפעם זו הם הודפסו בלונדון בחברת דה לה רו. התוכנית קיבלה משנה דחיפות, והשטרות הוטסו ארצה בטיסת אל על. לצורך הטיסה פורקו מושבי המטוס ממקומותיהם, ותיירים שהיו אמורים לטוס בה, נדחו. כדי למנוע בהלה מהציבור, הטסת השטרות בוצעה תחת מעטה של סודיות, ואף התקשורת הונחתה להימנע מלפרסם את הדברים, אך בעקבות תוכנית כלכלית חדשה, נדחה ביצוע החלפת השטרות ומלווה החובה למועד מאוחר יותר.

ב-8 ביוני 1952 הודיע שר האוצר קפלן על מלווה החובה החדש, שאושר במסגרת הפעלת התקנות לשעת חירום^[4]. טרם הודעה זאת, רק בכירי המשרד היו בסוד העניינים. מבצע החלפת הכסף החל למחרת בשעה 12:00 בצהרים. תמורת כל לירה של בנק אנגלו-פלשתינה, שמסרו האזרחים בבנק, הם קיבלו לירה ישראלית אחת חדשה. 10% מכל סכום שהוחלף בבנק הועבר למשרד האוצר כמלווה חובה. חובת המלווה חלה רק על השטרות הגדולים, ולא על שטרות בני 500 פרוטה ולא"י אחת.

ב-10 ביוני נשלח "בנק נייד" לפרוזדור ירושלים, כדי להחליף את השטרות שבידי אנשי המעברות שבפרוזדור. ב-19 ביוני, כשהתברר שהבנקים אינם עומדים בקצב ההחלפה, הוחלט להקים תחנות החלפה נוספות בערים הגדולות. על פי הודעת שר האוצר בכנסת, בסך הכל הוחלפו במבצע 115 מיליון לירות^[5].

עיריות ומועצות מקומיות הודיעו שיקבלו שטרות ישנים כתשלום ארנונה, בערכם המלא. עם סיום המבצע הודיעה מחלקת ההוצאה כי בעלי שטרות אשר לא הספיקו להחליפם במועד, יוכלו להגיש בקשה מנומקת בכתב, ולהחליף את השטרות בהתאם לקריטריונים שייקבעו על ידי משרד האוצר.

מבצע החלפת השטרות נמשך שבועיים, במהלכם גויסו 1,200 שוטרים.^[6] שוטרים חמושים הוצבו סביב בניין בנק לאומי בתל אביב, ובמעברי הגבול בוצעו חיפושים קפדניים, כדי למנוע הברחת כספים בחזרה לארץ.

עם תום מבצע החלפת השטרות, החל מבצע חשוב לא פחות - השמדת השטרות הישנים. השטרות רוכזו, מוינו ונספרו, במחלקת ההוצאה בבנק לאומי. כל שטר נוקב כדי לבטלו, וכל פעולה נרשמה בפרוטוקול. מבצע זה ארך כשלושה חודשים^[7].

הברחת כספים לחו"ל ובחזרה

למבצע ההחלפה היו שתי מטרות, האחת ישירה, המתבססת על כללים מוניטריים, והיא התגברות על בעיות הנזילות בקופת המדינה. השנייה, עקיפה, והיא מלחמה בהברחת כספים לחו"ל. עד למבצע החלפת הכספים רווחה הדעה בין אנשי האוצר כי כספים רבים הוברחו על ידי גורמים שונים לחו"ל. על סמך הנחה זאת ביססו הנחות נוספות, ואת כל חוליי המשק תלו ב"מיליוני הלירות המסתובבות בחו"ל". אנשי האוצר האמינו כי ההפרש בין יתרת הכספים שבמחזור, לבין היתרה שתוחזר לבנקים, שזאת בפועל יתרת הכסף שהוברחה לחו"ל, יהיה גבוה ביותר.

על פי תוכנית האוצר, אנשים שישאירו את כספם בחו"ל יאבדו אותו, ואלו שינסו להבריחו בחזרה לגבולות ישראל, כדי להחליפו, יתפסו על ידי צוותי המיסים שהוצבו לשם כך במעברי הגבול. תוך שיתוף פעולה עם המשטרה פנו המפקחים לחשודים, פתחו את מזוודותיהם וביצעו בדיקות קפדניות. כל המטוסים שהגיעו לשדה התעופה לוד נבדקו, ובאחד המטוסים אף פורקו קירות פנימיים, לבדוק אם לא הוטמן שם דבר^[8]. צוותי ביקורת הגיעו אף ליישובים שונים וביצעו בדיקות בבתי התושבים.

בתום המבצע התברר כי ההפרש בין יתרת הכספים שהוחלפו, לבין יתרת המזומנים הידועה, היה כמיליון לירות בלבד, עובדה שהזימה את החשדות בדבר סכומים גדולים שהוברחו לחו"ל.

מורת רוח מהבדיקות

לא כל האנשים שעברו את הבדיקות, קיבלו אותן בהבנה. ביום שישי, 13 ביוני בשעה 2:30 לפנות בוקר, בוצעו חיפושים מדוקדקים במזוודותיהם של מספר אנשי ציבור שחזרו מחו"ל ארצה. סגן שר החינוך הרב קלמן כהנא שחזר מוועידת אגודת ישראל שהתקיימה בפריז, אמר: ”מלבד חוק יש גם שכל, לא צריך לפתוח מכונת כתיבה כדי לראות אם סגן שר החינוך, הכניס כסף של בנק אפ"ק”.^[9] סגן יו"ר הכנסת בנימין מינץ, סירב בתחילה לאפשר את הבדיקה, אך כאשר הוסבר לו שעקב מבצע החלפת השטרות הוחמרו הבדיקות הוא התרצה ואפשר את קיומן^[10].

ההבדלים בעיצוב בין השטר החדש לישן

מחלקת ההוצאה של הבנק, הודיעה על פרטי ההבדלים בין השטרות שזה עתה נכנסו למחזור.

שטרות בני 500 פרוטה

הצד הפנימי - המסגרת בצבע ירוק-כחול במקום אפור. השטח הפנימי בצבע תכלת במקום חום בהיר. במקום בנק אנגלו-פלשתינה, נכתב בנק לאומי. ערך השטר במקום 500 מיל, 500 פרוטה, המילה "תל אביב" הוסרה.
גב השטר - השינויים בגוונים כמו בצד הפנימי. שם הבנק בערבית ובאנגלית משתנה לבנק לאומי כמו בצד הפנימי, והמילה "תל אביב", בערבית ובאנגלית הוסרה.

שטרות בני ל"י אחת

הצד הפנימי - המסגרת בצבע ירוק-זית במקום כחול. השטח הפנימי בצבע תכלת במקום חום בהיר. במקום בנק אנגלו-פלשתינה, נכתב בנק לאומי. ערך השטר במקום 1 לא"י, 1 ל"י, המילה "תל אביב" הוסרה.
גב השטר - אותם שינויים בצבעים ובכיתוב, כמו בשטר של 500 פרוטה.

שטרות בני 5 ל"י

אין כל שינוי בצבעי השטר. השינויים בכיתוב כמו בשטרות בני 500 פרוטה, ו- 1 ל"י, וערך השטר בהתאם.

שטרות בני 10 ל"י

הצד הפנימי - המסגרת בצבע שחור במקום אדום. השטח הפנימי בצבע כתום במקום צהוב. במקום בנק אנגלו-פלשתינה, נכתב בנק לאומי. ערך השטר במקום 10 לא"י, 10 ל"י, המילה "תל אביב" הוסרה.
גב השטר - אותם שינויים בצבעים ובכיתוב, כמו בשטרות של 500 פרוטה, 1 ל"י, ו-5 ל"י.

שטרות בני 50 ל"י

הצד הפנימי - המסגרת בצבע חום כהה במקום סגול. השטח הפנימי בצבע כחול-ירוק במקום כחול. במקום בנק אנגלו-פלשתינה, נכתב בנק לאומי. ערך השטר במקום 50 לא"י, 50 ל"י, המילה "תל אביב" הוסרה.
גב השטר - אותם שינויים בצבעים ובכיתוב, כמו בשטרות של 500 פרוטה, 1 ל"י, 5 ל"י ו-10 ל"י.

החתימות

החתימות שנשאו השטרות החדשים, הן אותן חתימות שהוטבעו על השטרות הישנים, של א. ז. הופיין (יו"ר הבנק), ושל א. להמן (מנהל מחלקת ההוצאה)^[11].

לקריאה נוספת

א. ש. החלפת הכספים ותוצאותיה, עיתון הצופה, 25 ביוני 1952

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952 בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ סדרת בנק לאומי לישראל, התשי"ב - 1952, באתר בנק ישראל
^ חיים ברקאי, ימי בראשית של המשק הישראלי, ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק, 1990, עמ' 27
^ חיים ברקאי, ימי בראשית של המשק הישראלי, ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק, 1990, עמ' 28
^ משה תבור, מהיום יוחלפו שטרי הכסף בשטרי הבנק הלאומי לישראל, דבר, 9 ביוני 1952
^ ההברחות לחו"ל קטנות באופן יחסי, הצופה, 25 ביוני 1952
^ החלה החלפת הכסף, מעריב, 9 ביוני 1952
^ מבצע החלפה, ומבצע השמדה, דבר, 4 ביולי 1952, בשולי הדברים
^ חיפושים קפדניים במטוסים, מעריב, 11 ביוני 1952
^ סגן שר החינוך מוחה על חיפוש שנערך אצלו בשדה התעופה, הארץ, 22 ביוני 1952
^ חיפושים במזוודותיהם של חברי כנסת, מן העיתונות
^ הלירות החדשות יבואו בעוד חודשיים

[1] סדרת בנק לאומי לישראל, התשי"ב - 1952, באתר בנק ישראל

[2] חיים ברקאי, ימי בראשית של המשק הישראלי, ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק, 1990, עמ' 27

[3] חיים ברקאי, ימי בראשית של המשק הישראלי, ירושלים, הוצאת מוסד ביאליק, 1990, עמ' 28

[4] משה תבור, מהיום יוחלפו שטרי הכסף בשטרי הבנק הלאומי לישראל, דבר, 9 ביוני 1952

[5] ההברחות לחו"ל קטנות באופן יחסי, הצופה, 25 ביוני 1952

[6] החלה החלפת הכסף, מעריב, 9 ביוני 1952

[7] מבצע החלפה, ומבצע השמדה, דבר, 4 ביולי 1952, בשולי הדברים

[8] חיפושים קפדניים במטוסים, מעריב, 11 ביוני 1952

[9] סגן שר החינוך מוחה על חיפוש שנערך אצלו בשדה התעופה, הארץ, 22 ביוני 1952

[10] חיפושים במזוודותיהם של חברי כנסת, מן העיתונות

[11] הלירות החדשות יבואו בעוד חודשיים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]