החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם

 החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם

תאריך	10 בנובמבר 1975
ישיבה מספר	2400
קוד	A/RES/3379 (מסמך)
נושא	השמדה של כל סוגי אפליה גזעית
סיכום הצבעה	72 הצביעו בעד 35 הצביעו נגד 32 נמנעו
תוצאה	התקבלה ולאחר מכן בוטלה

החלטה 3379 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות אשר נתקבלה ב-10 בנובמבר 1975 קובעת כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". ב-16 בדצמבר 1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה מנוגדת (מס' 4686) שבה היא מודיעה כי היא חוזרת בה מן ההשוואה.

רקע

בדצמבר 1973 התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם החלטה 3151, שקשרה את הציונות עם גזענות ואפרטהייד. בהחלטה, שעסקה במצב בדרום אפריקה, נכתב כי קיימת "קנוניה בין הקולוניאליזם הפורטוגזי, משטר האפרטהייד (הדרום אפריקני) והציונות". את ההצעה הובילו ברית המועצות ומדינות הליגה הערבית, אך מדינות רבות הצביעו בעדה מתוך התנגדות למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

החלטת האו"ם ב-1975 הייתה חלק מסדרת פעולות דיפלומטיות אנטי-ישראליות מצד ברית המועצות ומדינות ערב בתקופת המלחמה הקרה. פעולות אלה כללו ניסיון כושל לסלק את ישראל מהאו"ם, שיתוף אש"ף במגעים עם האו"ם והקמת ועדה לשמירת זכויות העם הפלסטיני. בהיבט הפנימי הישראלי, באה החלטה זו בתקופה בה התערערה ההגמוניה של מפלגת העבודה בשלטון. הכישלון הדיפלומטי במניעת החלטה 3379 נתפס כחוליה בשרשרת כישלונות של השלטון הוותיק שהחלה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. בדיעבד אפשר לומר שהחלטת העצרת הכללית סימנה שפל עמוק ביחסי החוץ של מדינת ישראל, שפל שנמשך כ-10 שנים והסתיים בהדרגה עם סיום המלחמה הקרה והפשרת היחסים בין ישראל לברית המועצות בסוף שנות ה-80.

נוסח ההחלטה

נוסח ההחלטה מזכיר מספר ועידות בינלאומיות שהתקיימו בין 1963 ל-1975 בהן נטען שמדינת ישראל גזענית ומדכאת נשים, ומהווה סכנה לשלום העולמי "בגלל הטבע הגזעני-אגרסיבי שלה".

להלן הנוסח המלא של החלטה 3379.

החלטה 3379 - חיסול כל צורות האפליה הגזעית

האספה הכללית,

בהתייחס להחלטת האו"ם 1904 (XVIII) מיום 20 בנובמבר 1963, בה מצהיר האו"ם על חיסול כל צורות האפליה הגזעית , ובמיוחד על ההצהרה לפיה "כל דוקטרינה של הבחנה או עליונות גזעית היא שקרית מבחינה מדעית, מגונה מבחינה מוסרית, חסרת צדק חברתי ומסוכנת" ומתריע על "כל גילויי האפליה הגזעית המצויים עדיין באזורים מסוימים בעולם, שחלקם מוטלים על ידי ממשלות מסוימות באמצעים חקיקתיים, מנהליים או אחרים",

ובאזכור החלטה 3151 G‏ (XXVIII) מיום 14 בדצמבר 1973, בה גינתה האספה הכללית של האו"ם, בין היתר, את הברית הלא קדושה בין הגזענות בדרום אפריקה לציונות,

ובהתייחס להצהרת מקסיקו 1975 בדבר שוויון האישה ותרומת הנשים לפיתוח ולשלום , שהוכרזה על ידי הוועידה העולמית של שנת האישה הבינלאומית, שהתקיימה במקסיקו סיטי בין ה-19 ביוני ל-2 ביולי 1975, בה פורסם העיקרון כי "שיתוף פעולה ושלום בינלאומיים מחייבים שחרור לאומי ועצמאות, חיסול הקולוניאליזם והנאו קולוניאליזם, כיבוש זר, ציונות, אפרטהייד וכל צורה של אפליה גזעית, כמו גם הכרה בכבודם של העמים אשר להם זכות להגדרה עצמית",

ובהתייחס גם להחלטה 77 (XII) שאומצה על ידי מועצת ראשי המדינות והממשלות של ארגון אחדות אפריקה במושבו ה-12, שנערך בקמפלה מ-28 ביולי עד 1 באוגוסט 1975, בה נאמר כי "המשטר הגזעני בפלסטין הכבושה והמשטר הגזעני בזימבבואה ובדרום אפריקה חולקים שורשים אימפריאליסטיים, ויוצרים תפיסה שלמה בעלת מבנה גזעני המקושר מטבעו למדיניות שמטרתה דיכוי הכבוד והיושרה האנושית",

ובהתייחס גם להצהרה המדינית ולאסטרטגיה לחיזוק השלום והביטחון הבינלאומי ולהגברת הסולידריות וההסכמה ההדדית בין המדינות הבלתי-מזדהות, שאומצה בוועידת שרי החוץ של המדינות הבלתי-מזדהות שהתקיימה בלימה בין התאריכים 25 עד 30 באוגוסט 1975, אשר גינתה בחריפות את הציונות כאיום על שלום העולם וביטחונו וקראה לכל המדינות להתנגד לאידאולוגיה גזענית ואימפריאליסטית זו,

קובעת כי הציונות היא סוג של גזענות ואפליה גזעית.

התפלגות ההצבעה

בהצעה תמכו מדינות ערב, רוב מדינות הגוש המזרחי, רוב מדינות אסיה (ובכלל זה כל המדינות המוסלמיות), מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה, ומספר מדינות נוספות, בהן טורקיה, פורטוגל, ברזיל, מקסיקו וקובה, שהייתה בין מציעות ההחלטה יחד עם בנין ומדינות ערב.

התנגדו לה מדינות המערב, רוב מדינות מרכז אמריקה, אורוגוואי ומספר מדינות באפריקה.

נמנעו או נעדרו מההצבעה רוב המדינות באמריקה הלטינית, חלק ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה, חלק ממדינות מזרח אסיה, וכן גם ספרד, יוגוסלביה ורומניה, היחידה ממדינות הגוש המזרחי שלא תמכה בהצעה.

התפלגות הצבעת המדינות השונות:
מצביעות בעד: ירוק כהה (המציעות) ובהיר;
נמנעות: בצהוב;
מתנגדות: באדום;
נעדרו מההצבעה: באפור.

• מציעות (הצביעו בעד; 25): אפגניסטן, אלג'יריה, בחריין, קובה, בנין, מצרים, גינאה, עיראק, ירדן, כווית, לבנון, לוב, מאוריטניה, מרוקו, צפון תימן, עומאן, קטר, ערב הסעודית, סומליה, דרום תימן, סודאן, סוריה, תוניסיה ואיחוד האמירויות הערביות.
• הצביעו בעד (72); 25 המציעות המפורטות מעלה וכן 47 מדינות נוספות: אלבניה, בנגלדש, ברזיל, בולגריה, בורונדי, בלארוס הסובייטית, קמבודיה, קמרון, קייפ ורדה, צ'אד, הרפובליקה העממית של סין, קונגו, קפריסין, צ'כוסלובקיה, גינאה המשוונית, גמביה, גרמניה המזרחית, גרנדה, גינאה ביסאו, גיאנה, הונגריה, הודו, אינדונזיה, איראן, לאוס, מדגסקר, מלזיה, האיים המלדיביים, מאלי, מלטה, מקסיקו, מונגוליה, מוזמביק, ניז'ר, ניגריה, פקיסטן, פולין, פורטוגל, רואנדה, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל, סרי לנקה, טנזניה, טורקיה, אוגנדה, אוקראינה וברית המועצות.
• הצביעו נגד (35): אוסטרליה, אוסטריה, איי בהאמה, ברבדוס, בלגיה, קנדה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קוסטה ריקה, דנמרק, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלוודור, פיג'י, פינלנד, צרפת, מערב גרמניה, האיטי, הונדורס, איסלנד, אירלנד, ישראל, איטליה, חוף השנהב, ליבריה, לוקסמבורג, מלאווי, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, סווזילנד, שוודיה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית ואורוגוואי.
• נמנעו או נעדרו מההצבעה (32): ארגנטינה, בהוטן, בוליביה, בוטסואנה, בורמה, צ'ילה, קולומביה, אקוודור, אתיופיה, גבון, גאנה, יוון, גואטמלה, ג'מייקה, יפן, קניה, לסוטו, מאוריציוס, נפאל, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, סיירה לאון, סינגפור, תאילנד, טוגו, טרינידד וטובגו, וולטה עילית, ונצואלה, זאיר וזמביה.

בתגובה לקבלת ההחלטה הכריז שגריר ארצות הברית לאו"ם דאז, דניאל פטריק מויניהאן כי "ארצות הברית קמה כדי להכריז לפני האספה הכללית של האומות המאוחדות, ולפני העולם, שהיא אינה מכירה, ולא תפעל על פי, ולעולם לא תסכים בשתיקה לקביעה המגונה הזו".

בתגובתו להחלטה הצביע נציג מדינת ישראל באו"ם, חיים הרצוג על העיתוי - ההצבעה התרחשה בדיוק במלאת 37 שנה לליל הבדולח, וקרע את הצעת ההחלטה על דוכן הנואמים באומרו "עבורנו, העם היהודי, אין זו אלא פיסת נייר, ואנו נתייחס אליה ככזו."

השלכות והתפתחויות מאוחרות

בתגובה להחלטה הוחלף שמן של "שדרות האו"ם" בתל אביב, ירושלים ובחיפה ל"שדרות הציונות"^{[דרוש מקור]}.

בשנת 1989, העביר הפרלמנט של איטליה החלטה הקוראת לממשלה לדרוש את ביטול ההחלטה.

החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם

ערך מורחב – החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם

התפלגות הצבעת המדינות השונות על החלטה 4686:
מצביעות בעד: ירוק כהה (המציעות) ובהיר;
נמנעות: בצהוב;
מתנגדות: באדום;
נעדרו מההצבעה: באפור.

עם תום המלחמה הקרה כמעט כל המדינות הלא-ערביות שינו את עמדתן, ותמכו בהחלטה הפוכה ב־1991. ב-1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 4686 לפיה היא חוזרת בה (revokes) מהקביעה הכלולה בהחלטה 3379 (למעשה, מדובר בביטול ההחלטה הקודמת). כמה מדינות ערביות ומוסלמיות ולצדן קובה, קוריאה הצפונית ווייטנאם עדיין תמכו בהשוואה בין הציונות לגזענות.

ועידת דרבן

ערך מורחב – ועידת האו"ם נגד הגזענות (2001)

בספטמבר 2001 שוב ביקשו מדינות ערב לפגוע בתדמיתה של ישראל, בניסיון להשוות ציונות לגזענות בוועידה העולמית של האו"ם כנגד הגזענות בדרבן, דרום אפריקה. ארצות הברית הצטרפה למדינת ישראל בהחרמת הוועידה, כאשר התברר שבמקום להתמקד בפגעי הגזענות, האנטישמיות והקסנופוביה, שהיו אמורים להיות נושא הדיון, הוועידה הפכה לבמה לגינויה של ישראל.

דובר הבית הלבן, ארי פליישר, הודיע כי משלחת ארצות הברית פרשה מהוועידה כדי "לאותת לאומות העולם האוהבות את החופש שהיא לא תעמוד מנגד אם העולם ינסה לתאר הציונות כגזענות. זה בפירוש לא נכון." הוא הוסיף כי "הנשיא גאה לתמוך במדינת ישראל והקהילה היהודית ולאותת, ששום קבוצה בעולם לא תהנה מהסכמה והערכה להשוות את הציונות לגזענות."

בסוף הוועידה התקבלה הצעת החלטה מרוככת של האיחוד האירופי, שהזכירה את השואה ולא כללה גינוי ישראל.

קישורים חיצוניים

• נוסח החלטה 3379, באתר האו"ם (באנגלית).
• ליטל לוין, היום לפני 34 שנה: האו"ם מחליט כי הציונות היא גזענות, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2009
• תמליל נאומו של חיים הרצוג לאו"ם בתגובה להחלטה, הספרייה היהודית הווירטואלית (באנגלית).
• וידאו - תקציר נאומי ההחלטה, כולל נאומו של שגריר ישראל חיים הרצוג, ארכיון הסרטים היהודים על שם סטיבן ספילברג (באנגלית).
• Grossman, J. (2022). Diaspora, Delegitimisation, and Foreign Policy: Unpacking Brazil’s Vote for the “Zionism is Racism” United Nations Resolution. Diplomacy & Statecraft, 33(3), 518–542.