לדלג לתוכן

הזדקנות אצל כלבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלבים מבוגרים, כמו למשל אמסטף נפוליטני בן ה-10, לעיתים קרובות מפיקים שיער לבן על אפם, וכמה כלבים מפיקים שיער לבן בכל גופם. לא כל הכלבים מפיקים שיער לבן עם ההזדקנות

הזדקנות אצל כלבים משתנה מגזע לגזע ומשפיעה על בריאות הכלב ועל יכולתו הפיזית. כמו אצל בני אדם, גם אצל כלבים מבוגרים נצפים שינויים ביכולת השמיעה, הראייה, והניידות. מצב העור, התיאבון ורמות האנרגיה נוטים לרדת עם הגיל המתקדם. מצבים רפואיים כמו סרטן, אי ספיקת כליות, דלקת מפרקים, דמנציה, ובעיות מפרקים אחרות עלולים להופיע בסימני הזדקנות.

ההזדקנות של כלבים משתנה בהתאם לגודלם הבוגר (שהוא לעיתים קרובות תלוי בגזע שלהם): גזעים קטנים חיים בממוצע 10–15 שנים, וחלקם עשויים לחיות אף יותר מ-18 שנים; גזעים בינוניים לרוב חיים בין 10 ל-13 שנים; וגזעים ענקיים יש להם תוחלת חיים מינימלית נמוכה יותר, עם ממוצע כללי של 8 עד 13 שנים. גזעים ענקיים מגיעים לבגרות בגיל מעט מבוגר יותר מהגזעים הקטנים, כאשר גזעים ענקיים מגיעים לבגרות בגיל של כשלוש שנים, לעומת הנורמה של כ-13–15 חודשים עבור גזעים אחרים. קצב הגדילה המואץ הנדרש לשינוי הקיצוני בגודל המאפיין גזעים ענקיים, נחשב על ידי מדענים מהמועדון האמריקאי לכלבים כגורם להגדלת הסיכון לצמיחה לא נורמלית של תאים ולסרטן.[1]

טרמינולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלב בן 13 מגזע קטן, כמו הקאירן טרייר הזה, יהיה בן כ-68 שנים בגיל אנושי מקביל, בעוד שלכלב מגזע גדול יהיה גיל של כ-96 שנים

המונחים "שנות כלב" ו"שנות אדם" משמשים לעיתים קרובות לתיאור גיל של כלב. עם זאת, ישנם שני אופנים מנוגדים לחלוטין שבהם המונחים מוגדרים:

אחת ההגדרות הנפוצות משתמשת ב"שנות אדם" לצורך ייצוג על פי לוח שנה קפדני (365 ימים) ו"שנת כלב" כדי לתאר את החלק היחסי מחיי הכלב, כפי שלוח שנה שווה לאדם. לפי שיטה זו, כלב בן 6 שנים יתואר כבעל גיל של 6 שנות אדם או 40–50 (בהתאם לגזע) שנות כלב.

המערכת הנפוצה השנייה מגדירה את "שנות כלב" כשנות לוח השנה האמיתיות (365 ימים כל אחת) של חיי הכלב, ו"שנות אדם" כדי לתאר את גיל האדם המקביל.[2] לפי מונחים אלה, גיל של כלב בן 6 שנים יתואר כ-6 שנות כלב או 40–50 שנות אדם, בניגוד להגדרה הקודמת.

הזדקנות כלבים בשנות אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתוס פופולרי נהוג לחשוב כי שנה אחת של בני אדם שווה לשבע שנים של כלבים.[3] זה אינו מדויק מכיוון שכלבים רבים יכולים להתרבות בגיל שנה, בעוד שבני אדם כמעט ולא מתרבים בגיל שבע.

אין נוסחה אחת מוסכמת להמרת גיל כלב לגיל אדם, אף על פי שהנוסחאות השונות מצביעות על דמיון רב בתוצאותיהן בטווחים קרובים. חוקרים מציעים שגיל הכלב תלוי במתילציה של DNA, תהליך אפיגנטי. שינויים אפיגנטיים מתרחשים בצורה לא ליניארית בכלבים בהשוואה לבני אדם.[4]

השפעות ההזדקנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במובנים כלליים, כלבים מזדקנים בצורה דומה לבני אדם. גופם מתחיל לפתח בעיות שהן פחות שכיחות בגילאים צעירים יותר, והם נוטים יותר למצבים חמורים או מסוכנים כגון סרטן, שבץ מוחי ועוד. הם נהיים פחות פעילים פיזית ופחות ניידים, ועלולים לפתח בעיות במפרקים כמו דלקת פרקים. הם גם מתקשים להתמודד עם שינויים, כולל שינויי אקלים או טמפרטורה קיצוניים, ויכולים לפתח בעיות תזונתיות או עוריות, או להפוך לחירשים. במקרים מסוימים, עלולה להתפתח אי-שליטה על הסוגרים, וייתכנו בעיות נשימה.

הזדקנות מתחילה מייד אחרי הלידה, אך התופעות שלה אינן נראות במשך מספר שנים. הסימן הראשון להזדקנות הוא ירידה כללית ברמת הפעילות, הכוללת נטייה לישון זמן ארוך יותר ובצורה עמוקה יותר, ירידת התלהבות מטיולים ארוכים ומשחקי תופסת, ואיבוד עניין באירועים שמתרחשים בבית.[5]

במחקרים על יכולות קוגניטיביות בכלבים זקנים, נמצא כי תכונות כמו פתרון בעיות, אומץ ושובבות נוטות להידרדר עם הגיל. עם זאת, במשימות שדורשות מוטיבציה גבוהה ודרישות פיזיות נמוכות, כלבים מבוגרים הצליחו ללמוד לבצע משימות חדשות באותה מידה כמו כלבים צעירים. בגיל מבוגר, כלבים עלולים לפתח דמנציה, הקשורה לחלבון אמיולואיד-בטא, חלבון מקופל בצורה לא תקינה שנצפה גם בכלבים וגם בבני אדם.[6]

ההשפעות הנפוצות ביותר של הזדקנות הן:[7]

  • אובדן שמיעה
  • אובדן ראייה
  • ירידה בפעילות, יותר שינה והפחתת אנרגיה (בין השאר בגלל תפקוד ריאות מופחת)
  • עלייה במשקל (צורכי הקלוריות יכולים להיות נמוכים ב-30–40% בכלבים מבוגרים)
  • היחלשות של מערכת החיסון המובילה לזיהומים
  • שינויים בעור (עיבוי והכהה של העור, יובש המוביל לגמישות מופחתת, אובדן או הלבנת שיער)
  • שינוי בכפות הרגליים והציפורניים (ציפורניים עבות יותר ושבירות יותר מקשות על קיצוץ)
  • אובדן שיניים
  • הפרעות במערכת העיכול (רירית הקיבה, מחלות לבלב, עצירות)
  • חולשה בשרירים ובעצמות
  • בעיות במערכת השתן
  • ציסטות וגידולים בשדיים בנקבות
  • דמנציה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Burke, Anna. "How Long do Dogs Live?". American Kennel Club. The American Kennel Club, Inc. נבדק ב-2024-01-17.
  2. ^ "Dog Years to Human Years Conversion". אורכב מ-המקור ב-2013-12-14. נבדק ב-2011-07-07.
  3. ^ "How to Calculate Dog Years to Human Years". נבדק ב-2023-10-25.
  4. ^ Wang, Tina; Ma, Jianzhu; Hogan, Andrew N.; Fong, Samson; Licon, Katherine; Tsui, Brian; Kreisberg, Jason F.; Adams, Peter D.; Carvunis, Anne-Ruxandra; Bannasch, Danika L.; Ostrander, Elaine A. (2020-07-02). "Quantitative Translation of Dog-to-Human Aging by Conserved Remodeling of the DNA Methylome". Cell Systems (באנגלית). 11 (2): 176–185.e6. doi:10.1016/j.cels.2020.06.006. ISSN 2405-4712. PMC 7484147. PMID 32619550.
  5. ^ "Dog Owner's Guide: The older dog".
  6. ^ Ogden, Lesley Evans (27 ביולי 2022). "Inside the brains of aging dogs". Knowable Magazine | Annual Reviews (באנגלית). doi:10.1146/knowable-072622-1. נבדק ב-10 באוגוסט 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ PetPlace.com. "What to Expect as Your Dog Ages".