הרבעת כלבים
רביית כלבים היא פרקטיקה של הכלאה כלבים נבחרים במטרה לשמר או לייצר תכונות וערכים מסוימים. כאשר כלבים מתרבים ללא התערבות אנושית, תכונות צאצאיהם נקבעות על ידי הברירה הטבעית, בעוד ש"רביית כלבים" מתייחסת במיוחד לבחירה מלאכותית של כלבים, שבה בעליהם של הכלבים בוחרים באופן יזום את ההורים לצורך הרבייה.[1] הרבייה מתבססת על מדע הגנטיקה, ולכן מגדל שמבין בגנטיקה של כלבים, בבריאותם ובמטרותיהם המיועדות מנסה לגדל כלבים מתאימים.[2]
מחזור אסטרוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלבים מגיעים לבגרות מינית בין גיל 6 ל-24 חודשים, בגיל זה כלבות מתחילות לחוות מחזור חום. קיימים ארבעה שלבים במחזור החום: פרואסטרוס, אסטרוס, דייסטרוס ואנאסטרוס. כלבה הנמצאת בשלב האסטרוס, הידוע גם כ"תקופת חום", יכולה להיכנס להריון במהלך תקופה זו, הנמשכת בין 3 ל-21 יום.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני האדם שמרו על אוכלוסיות של בעלי חיים מועילים סביב מקומות מגוריהם מאז תקופות פרהיסטוריות. במהלך אלפי השנים הללו, כלבים המבויתים התפתחו לסוגים שונים, או קבוצות, כגון כלבי רועים, כלבי ציד, וכלבי רוח. כדי לשמר את ההבחנות הללו, בני האדם הפגישו בכוונה כלבים עם תכונות מסוימות כדי לעודד תכונות אלו בצאצאים. באמצעות תהליך זה, פותחו מאות גזעי כלבים. הבחירה המלאכותית בגידול כלבים השפיעה על התנהגות, צורת וגדול הכלבים.[4]
מחקרים נוספים מצביעים על כך שהמושג ניוטניה (הפיהוק) כמשמעותי להבחנה בין כלבים לזאבים אינו מבוסס.[5]
בריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב כלבים קיימות תכונות תורשתיות מסוימות שעלולות להתפתח למוגבלות או מחלה. דיספלזיה של מפרק הירך בכלבים היא אחד ממצבים כאלה. בנוסף, הוכח כי חריגות בעיניים, בעיות בלב וחלק מהמקרים של חירשות הן תורשתיות. בוצעו מחקרים מקיפים על תנאים אלו,[6] לרוב בתמיכת מועדוני גזע ורשומות כלבים, כאשר מועדוני גזע מתמחים מספקים מידע על פגמים גנטיים נפוצים בגזעים שלהם. כמו כן, ארגונים מיוחדים כמו הקרן האורתופדית לבעלי חיים (Orthopedic Foundation for Animals) אוספים נתונים ומספקים אותם למגדלים, כמו גם לציבור הרחב. מצבים כמו דיספלסיה של הירך יכולים להשפיע על גזעים מסוימים יותר מאחרים.[7]
מגוון גנטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלבים ביתיים הם ממלאים פנומנליים מגוונים, כפי שמעידים הבדלים במורפולוגיה ובהתנהגות בין גזעים שונים.[8] גורמים התורמים לגיוון זה כוללים בידוד רבייתי, צווארי בקבוק ושינוי גנטי אקראי. נתונים שנאספו מדיווחי בעלים מרמזים על כך שלגיוון הגנטי יש השפעה על תוחלת חיי הכלבים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Seranne, Ann (1980). The Joy of Breeding Your Own Show Dog. New York, N.Y: Howell Book House. ISBN 978-0-87605-413-0.
- ^ "Sociodemograhic Characteristics of Dog Breeders in Some Selected States in Southwestern Nigeria". Nigerian Veterinary Journal.
- ^ Eilts, Bruce E (25 בספטמבר 2012). "The Normal Canine Estrous Cycle". therio.vetmed.lsu.edu. נבדק ב-2018-03-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Akey, Joshua M.; Ruhe, Alison L.; Akey, Dayna T.; Wong, Aaron K.; Connelly, Caitlin F.; Madeoy, Jennifer; Nicholas, Thomas J.; Neffb, Mark W. (19 בינואר 2010). "Tracking footprints of artificial selection in the dog genome". Proc Natl Acad Sci U S A. 107 (3): 1160–5. Bibcode:2010PNAS..107.1160A. doi:10.1073/pnas.0909918107. PMC 2824266. PMID 20080661.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Drake, Abby Grace; Coquerelle, Michael; Colombeau, Guillaume (2015). "3D morphometric analysis of fossil canid skulls contradicts the suggested domestication of dogs during the late Paleolithic". Scientific Reports. 5: 8299. Bibcode:2015NatSR...5E8299D. doi:10.1038/srep08299. PMC 5389137. PMID 25654325.
- ^ "Diseases by Breed". Research.vet.upenn.edu. אורכב מ-המקור ב-2014-02-22. נבדק ב-2014-08-03.
- ^ "Hip Dysplasia by Breed". Orthopedic Foundation for Animals. 2010. אורכב מ-המקור ב-19 באוקטובר 2010. נבדק ב-3 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kraus, Cornelia; Snyder-Mackler, Noah; Promislow, Daniel E. L. (2023-04-01). "How size and genetic diversity shape lifespan across breeds of purebred dogs". GeroScience (באנגלית). 45 (2): 627–643. doi:10.1007/s11357-022-00653-w. ISSN 2509-2723. PMC 9886701. PMID 36066765.