לדלג לתוכן

הו רב חובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיקונים של ויטמן לגרסה המקורית של השיר
הזמנה להרצאה של ויטמן על לינקולן, 1886

"הוֹ רב חובל" (באנגלית: "O Captain! My Captain!") הוא שיר שכתב ב-1865 המשורר האמריקאי וולט ויטמן.

הרקע לכתיבת השיר ומטאפורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מהווה קינה על נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן לאחר הירצחו בתום מלחמת האזרחים האמריקנית. השיר הופיע כחלק מאוסף השירים "עלי עשב" (Leaves of Grass). השיר פונה ללינקולן המת בגוף שני, ונפתח במילים:

O Captain! my Captain! our fearful trip is done;
The ship has weather’d every rack, the prize we sought is won;

הקפטן בשיר משמש כמטפורה ללינקולן המנהיג ומשחרר העבדים, וקשיי מזג האוויר הם משל למלחמת האזרחים ולקשיים בהשגת מטרותיו. השיר מכיל מטפורה כאשר רב החובל הוא נשיא ארצות הברית; הספינה המוזכרת בשיר היא האיחוד; "המסע המפחיד" הוא מלחמת האזרחים ו"הפרס" הוא השלום והאיחוד המחודש. השיר מציג מחד את השמחה בתום המלחמה (בתיאור הקהל העולץ על החוף) ומאידך את הכאב ממותו של הנשיא (הכאב של הנמצאים על הספינה שיודעים שהנשיא מת).

התיאור הימי של השיר ודמיון האירועים מתקשר לסיפור מותו ההירואי של אדמירל נלסון בקרב הניצחון בטרפלגר בתקופה הנפוליאונית כשישים שנה לפני זמנו של השיר וניתן להניח שהיה ידוע לויטמן.

השיר מורכב משלושה בתים ארוכים (בעלי ארבע שורות ארוכות) ושלושה בתים קצרים ביניהם (בעלי ארבע שורות קצרות באורכן).[1]

אזכורים תרבותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מופיע בסרט "ללכת שבי אחריו" בו הוא משמש סמל לחשיבה עצמאית של התלמידים בבית ספר בו נהוגה משמעת נוקשה. המורה (המגולם על ידי רובין ויליאמס) מבקש מתלמידיו לקרוא לו "הו רב חובל" ובכך מנסה להביא לאמנציפציה של דעות התלמידים במסגרת הנוקשה. הזמר לאונרד כהן כתב שיר בשם "רב חובל" במחווה לשירו של וויטמן.

תרגום השיר לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר תורגם לראשונה לעברית על ידי שמעון הלקין, שתרגומו לאוסף השירים "עלי עשב" התפרסם ב-1952. ב-1953 ראה אור תרגום נוסף של ראובן אבינועם בספרו "מבחר שירת אמריקה" בהוצאת עם עובד. בשנת 1983 התפרסם תרגומו של יהושע כוכב בספר "פרחים מדינות הים".[2] תרגומים נוספים הם של יונתן בן נחום, תרגום שהתפרסם בעיתון דבר ב-6 בנובמבר 1995, תרגומו של עודד פלד שהתפרסם בהארץ ב-1 בדצמבר 1997[3] ותרגומו של אהוד אמיר שהתפרסם בכתב העת לשירה הליקון בשנת 2002.[4]

בישראל, השיר מתקשר בתודעה הציבורית לרצח רבין. ב-10 בנובמבר 1995, שישה ימים לאחר הרצח, התפרסם במוסף עיתון "הארץ" תרגומו של אמנון דנקנר לשיר. השיר תורגם שוב וגם הולחן על ידי נעמי שמר בשנת 1996, לרגל יום השנה הראשון לרצח רבין. בתרגומה של שמר, הבית השני של השיר הוא הפזמון החוזר. שמר העבירה שורות מבית לבית, ויצרה בגרסתה העברית לשיר ארבעה בתים זהים בארכם ופזמון, במקום שישה בתים במקור, בעלי אורכים שונים. השיר בתרגומה של שמר בוצע לראשונה על ידי הזמרת מיטל טרבלסי, בתוכנית לזכר יצחק רבין בערוץ הראשון ביום השנה לרצח. בהמשך בוצע השיר גם על ידי מספר זמרים נוספים. השיר מושמע בטקסים רבים ביום הזיכרון ליצחק רבין. אוסף שירים לזכרו של רבין נקרא בשם השיר.

שני בתי השיר הראשונים
(תרגום הלקין)
בית ראשון ופזמון
(תרגום שמר)
הו קברניט! קברניטי! מסע אימינו תם,
ניצחה כל נגף הספינה, הפרס שריר, קיים:
קרוב החוף, פעמונים, העם כולו עלץ,
עיניים מלוות און קוער, עוז ספינה חותרת;

אך הו, לבי! לבי! לבי!
הו, נטפי שני שותת,
שם קברניטי על הסיפון
קר נופל ומת.

הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה
אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך.
זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל
כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל.

אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
באשר רב החובל שלי
צונח קר ומת

"הו רב חובל" הוא נלמד לבחינת הבגרות בספרות ברמה של 5 יחידות לימוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הבתים אינם זהים ולכן אינם מהווים פזמון חוזר.
  2. ^ יהושע כוכב, פרחים ממדינות הים, תל אביב: הוצאת אופיר, 1983
  3. ^ אשר רייך, "השוואת תרגומים", בתוך הארץ, מוסף תרבות וספרות, 1 בדצמבר 1997
  4. ^ אמיר אור וליאת קפלן (עורכים), הליקון - סדרה אנתולוגית לשירה עכשווית, גיליון מס' 48, קיץ 2002