הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום
Comité international de la Croix-Rouge
מדינה	שווייץ
מטה הארגון	ז'נבה, Villa Moynier
מייסדים	ז'אן אנרי דינן, Louis Appia, Gustave Moynier, גיום אנרי דופור, Théodore Maunoir
יושב ראש	מיריאנה ספוליאריץ' אגר
עובדים	25 (נכון ל־2016)
תקופת הפעילות	17 בפברואר 1863 – הווה (162 שנים)
פרסים והוקרה	פרס נובל לשלום (1917); פרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם (1978); פרס בלצן (1996); פרס נובל לשלום (1963); פרס נובל לשלום (1944); חבר כבוד של מסדר ההצטיינות (פורטוגל) (1 ביולי 1983) ;
	www.icrc.org

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בצרפתית: Comité international de la Croix-Rouge (CICR); באנגלית: International Committee of the Red Cross (ICRC)) הוא ארגון בין-לאומי שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין ומצבים אחרים של אלימות, והגשת סיוע הומניטרי לקורבנות אלה. הארגון מופקד על פרשנות ושמירת כללי המשפט ההומניטרי כפי שנוסחו באמנות ז'נבה, ומתפקידו לוודא שכל הצדדים בסכסוך יעמדו בכללים אלה^[1]. זהו הארגון המרכזי והותיק ביותר בין ארגוני הצלב האדום.

הארגון ממומן על ידי 196 המדינות החתומות על אמנות ז'נבה. מדינות אלה מחויבות לכבד את הנייטרליות של הארגון, אנשיו והציוד שהוא משתמש בו, ולאפשר לו להגיש סיוע לכל אדם במצוקה. כיבוד הנייטרליות של הארגון חשוב במיוחד באזורי מלחמה.

המשרדים הראשיים של "הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום" נמצאים בז'נבה שבשווייץ. הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום קיבל פרס נובל שלוש פעמים. נכון לתחילת 2014 עובדים בו כ-13,000 איש בכ-90 משלחות ברחבי העולם.

היסטוריה

את הרעיון להקמת ארגון רפואי הומניטרי הגה השווייצרי ז'אן אנרי דינן כשעבר בזירת קרב סולפרינו בצפון איטליה. במהלך הקרב, אשר נמשך 15 שעות, חזה דינן בעשרות אלפי פצועים והרוגים ששכבו בחום, עד שנאספו אל הבתים, הכנסיות והמרפאות המאולתרות, אשר לא היו ערוכות לטיפול במספר כה רב של פצועים. דינן אסף נערות, נשים ועוברי אורח מהסביבה וניסה להחיש עזרה לפצועים. אך על אף מאמציהם, דינן ידע שקיומו של גוף מסייע היה יכול למנוע את מותם של קורבנות רבים. לכן, בשנת 1862 כתב דונאן ספר על חוויותיו באותו קרב וקרא לציבור להעלות את רמת המודעות לעניין.

שנה לאחר מכן, עורך דין צעיר מז'נבה בשם גוסטב מואניה הגשים את חזונו של דינן וארגן כנס בין-לאומי, אשר בעקבותיו כוננה ב-22 באוגוסט 1864 "אמנת ז'נבה הראשונה". אמנה זו, שגובשה בזכות פועלו ורעיונותיו של דינן, זיכתה אותו בשנת 1901 בפרס נובל לשלום, יחד עם פרדריק פסי.

בהמשך נבחר סמל הארגון, בו מופיע צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.

מעמד משפטי

ארבע אמנות ז‘נבה, בשנים 1864–1949, וכן הפרוטוקולים שנוספו להן בשנת 1977 ובשנת 2005, מעניקות לוועד מנדט לסיוע לנפגעי סכסוכים מזוינים ולהגן עליהם, בתחומי המדינות שהוא פועל בהן. משנת 1864 המנדט והמעמד המשפטי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום מבדילים אותו מארגונים לא-ממשלתיים ומסוכנויות בין-ממשלתיות, כגון ארגונים של האומות המאוחדות.

ברוב המדינות שבהן הוא פועל, חתם הוועד הבין-לאומי על ”הסכמי מטות“ עם השלטונות. הסכמים אלו, הכפופים למשפט הבין-לאומי, מקנים זכויות מיוחדות וחסינויות השמורות בדרך כלל רק לארגונים בין-ממשלתיים, כגון חסינות מפני הליכים משפטיים, המגנה עליו מפני הליכים מנהליים ושיפוטיים, ומעניקה חסינות למשרדיו, לגנזכיו ולמסמכיו. זכויות מיוחדות וחסינויות אלה מקנות לוועד נייטרליות ועצמאות אשר מסייעים לפעולתו.

פעילות הארגון

על פי ההגדרה הרשמית של הארגון, "הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום הוא ארגון ללא משוא פנים, נייטרלי ועצמאי, שמשימתו ההומניטרית היא להגן על חייהם ועל כבודם של קורבנות באזורי מלחמה ועימות אלים, ולסייע להם." כמו כן, הארגון מנהל ומתאם פעילויות סעד בין-לאומיות, ופועל לקידום וחיזוק ההומניזם ועקרונות המשפט ההומניטרי.

בין פעולות הארגון:

סיוע הומניטרי שוטף לאוכלוסיות נפגעות מלחמה, כגון הקמת מרכזי תזונה וחלוקת ערכות עזרה ראשונה.
טיפול ומתן עזרה לעקורים בשל סכסוכים מדיניים.
מעקב וניטור מצבם של שבויים, אשר כולל תיווך להעברת חבילות ומכתבים, ביקורת על מצב רפואי וסיוע בהעברה לקבלת טיפול רפואי הולם.
איתור אנשים שהופרדו ממשפחותיהם בשל סכסוכים והשבתם למשפחתם.
הגברת המודעות לכללי המשפט ההומניטרי הבין-לאומי – "דיני מלחמה".

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום אינו עוסק בטיפול במצבי אסון טבע, מגפות ומקרי משבר הומניטרי אחרים שאינם נובעים מסכסוך, אולם "הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום" שנוסדה בפריז ב-1919 ממלאת פונקציה זאת^[2].

הצלב האדום בישראל

חברות בארגון

ב-1950 ביקש ארגון "מגן דוד אדום" להתקבל לתנועת הצלב האדום והסהר האדום העולמית, תוך שימור סמלו היהודי, מגן דוד, אולם נדרש ממנו להחליף את סמלו לאחד משלושת הסמלים המוכרים. דרישת ישראל להכיר בסמל מגן דוד אדום כסמל רביעי נדחתה, בין היתר בשל לחץ ארצות ערב. "מגן דוד אדום" הצטרף לוועד הבין-לאומי כמשקיף, אך לא כחבר מלא. יש מדינות נוספות שביקשו להכיר בסמלים באופן שונה מהמקובל. למשל ב-1936 התנגד הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום להצעה האפגנית לאימוץ מסגד אדום על רקע לבן כסימון הבחנה. כך גם להצעות שעלו בהמשך מזימבבואה, בורמה ומדינות נוספות.

בשנת 2005, בלחץ ישראל וארצות הברית, ובעקבות היחלשות ההתנגדות של ארצות ערב לצירוף מגן דוד אדום, החליט הוועד הבין-לאומי לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים. הסמל שהתקבל הוא ריבוע אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. הסמל החדש מכונה "הקריסטל האדום" (וכן "המעוין האדום" או "היהלום האדום").^[3] לפי הנחיות הארגון שנוסחו במה שמכונה "הפרוטוקול השלישי", מותר לארגון מקומי לשלב סמל מקומי בתוך הקריסטל האדום, ובלבד שהודיע על כך מראש לארגון בז'נבה. לפיכך, סמל מגן דוד אדום יושם בתוך הקריסטל האדום בשימוש רשמי. כמו כן, התירו ההנחיות להשתמש בצלב האדום ובסהר האדום זה בצד זה, כפי שביקשו כמה מחברות חבר המדינות, שבהן אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת. לצורך סימון צוותי הצלה נייטרליים בעת מלחמה מותר השימוש רק בצלב האדום, בסהר האדום או בקריסטל האדום בלא כל תוספת.^[4]

באופן חריג התקבל הסהר האדום הפלסטיני כחבר בוועד הבין-לאומי, אף על פי שהוא אינו כפוף לשום מדינה מוכרת, אלא רק לרשות הפלסטינית.

פעילות בארץ ישראל

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום פעיל בישראל מאז 1948 ובאופן קבוע נמצאת בה משלחת מאז שנת 1967. לאנשי הצלב האדום יש מעמד דיפלומטי בישראל, ומשרדיהם הראשיים יושבים בתל אביב.

חלק מפעילותיו של הצלב האדום בישראל היא ביקור בבתי סוהר בהם נמצאים אסירים ביטחוניים תושבי השטחים.^[5] הארגון עוסק בבקרת הטיפול והתנאים של עצירים ואסירים פלסטינים המוחזקים על ידי ישראל והרשות הפלסטינית ולצורך כך מקבל מדי יום משירות בתי הסוהר רשימה יומית של האסירים והעצירים ומקומות כליאתם^[6]. כן עוסק הארגון בסיוע לאוכלוסייה הפלסטינית, למשל בתחזוקת תשתיות מים וביוב, ותרומת תרופות וציוד רפואי, ובבקרת תנאי חייהם של הפלסטינים. לצורך כך הארגון מעסיק בישראל בגדה המערבית ובעזה כ-350 עובדים מתוכם כ-80 עובדים בין-לאומיים והשאר ישראלים ופלסטינים.

זמן קצר לפני צירוף מגן דוד אדום לוועד הבין-לאומי ב-2006 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בינו לבין ארגון "הסהר האדום הפלסטיני" הפועל ביהודה ושומרון וברצועת עזה, הסכם שהקל על תהליך ההצטרפות. ההסכם מאפשר לסהר האדום הפלסטיני להיעזר בשירותי מגן דוד אדום, שציודו הרפואי טוב יותר, ומסדיר טוב יותר את סוגיית המעבר של אמבולנסים פלסטיניים בתקופות של מתח ביטחוני. הוועד פועל בשיתוף פעולה עם מגן דוד אדום ועם הסהר האדום הפלסטיני, מסייע לשתיהן תקציבית ושואף לחזק את מעמדן ויכולתן.

הארגון עוסק גם בחיפוש מידע על נעדרי צה"ל, ופעל רבות על מנת לפגוש את גלעד שליט בזמן שהיה בשבי חמאס^[7]^[8].

החל משנת 2007 מקיים הארגון תחרות שנתית בין סטודנטים מבתי ספר למשפטים בישראל על משפט בין-לאומי^[9].

במלחמת חרבות ברזל

לאחר טבח שבעה באוקטובר, עלו טענות מצד משפחות של חטופים על כך שהארגון אינו מבקר את החטופים ודואג לטיפול רפואי ותרופות עבורם, וכן כי הצלב האדום אינו עושה מספיק לקידום מעורבותם בשטח לטובתם החטופים הישראלים. כמו זכויותיהם של החטופים לביקורים רפואיים מצד הצלב האדום.^[10]^[11] למרות שדאגה והבטחת השמירה על זכויות האדם של אסירי מלחמה היא בין סיבות הליבה שבגינה הוקם ופועל הצלב האדום.

ארבע נשים ששוחררו משבי החמאס ועוד משפחות של חטופים הגישו באמצעות ארגון שורת הדין תביעה לפיה הארגון לא עשה כל שביכולתו לסייע והיה מוטה נגד ישראל.^[12]^[13] תגובת הצלב האדום הייתה כי הארגון יכול לפועל רק בהסכמת שני הצדדים. וכי צריך לקבל הזמנה מחמאס לפעול בשטח, וכי אנשי הצלב האדום אינם קובעי החלטות או יכולים ליצור את התנאים שיאפשרו גישה לחטופים.^[14]^[15]

בנובמבר 2023 ובינואר 2025 העבירו נציגי הצלב האדום את החטופים מחמאס לידי צה"ל וישראל^[16] במסגרת עסקת החטופים בין ישראל לחמאס.

מאז הטבח, נאסר באופן גורף על הצלב האדום לבקר אסירים פלסטינים הנמצאים בישראל.^[17] בעקבות עתירה שהוגשה בפברואר, הודיעה המדינה ביוני כי תקים מנגנון חלופי לצלב האדום שיבצע ביקורים במקומו.^[18]

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בספרדית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בצרפתית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בפורטוגזית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בסינית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בערבית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ברוסית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בגרמנית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (באיטלקית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ביפנית)
אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בקוריאנית)

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ברשת החברתית פייסבוק
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ברשת החברתית אינסטגרם
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ברשת החברתית טיקטוק
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ברשת החברתית LinkedIn
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, סרטונים בערוץ היוטיוב
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
מישהו מטפל בך. המלאכים של 2016, באתר ynet, 28 בדצמבר 2016
הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, באתר פרס נובל (באנגלית)

הערות שוליים

^ Martha Finnemore, 3. Norms and War: The International Red Cross and the Geneva Conventions, Cornell University Press, 1996-10-15, עמ' 69–88, ISBN 978-1-5017-0738-4. (באנגלית)
^ הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, אתר מגן דוד אדום בישראל
^ מד"א
^ פרנסואה בניון, לקראת פתרון כולל לסוגיית הסמל
^ פקודת הנציבות, נציבות בתי הסוהר, ביקורי הצלב האדום הבינלאומי בבתי הסוהר, 08.12.2020 תאריך עדכון אחרון
^ בג"ץ 1104/10 השר לענייני אסירים ומשוחררים ברשות הפלסטינית ואחר נ' נציב שירות בתי הסוהר ואחרים, ניתן ב־23 בפברואר 2011.
^ israel and the occupied territories 2009 report, icrc web site
^ נעה שפירא, הצלב האדום, אתר מגינים על זכויות האדם של מט"ח
^ National Competition on International Humanitarian Law: Israel 2007, icrc web site
^ חדשות הבוקר, ‏"אלמה לא קיבלה תרופות שמחזיקות אותה בחיים, היא לא יציבה" , באתר ‏מאקו‏, 27 בנובמבר 2023
אילנה קוריאל ואדיר ינקו, אלמה עדיין במצב קשה אחרי השבי, בתה: "הצלב האדום סירב לקחת לה תרופות", באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
^ אדיר ינקו, רועי רובינשטיין, איתמר אייכנר, "אלו התרופות של בני": קרובי חטופים בכו בפגישה קשה עם נשיאת הצלב האדום, באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
^ נטע סרוסי, ‏נשים שחזרו משבי חמאס תובעות את הצלב האדום. מה הסיכוי שלהן?, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2023
^ איתמר אייכנר, רז בן עמי שוחררה מהשבי, ותובעת את הצלב האדום: "לא אכפת לו מחטופים", באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
^ Frequently asked questions on ICRC and the hostages held in Gaza, אתר הצלב האדום, ‏20 בדצמבר 2023
^ "ארגון ניטרלי הפועל בהסכמת שני הצדדים": למה הצלב האדום לא מסייע בהעברת ציוד רפואי לחטופים?, באתר חדשות 13, 28 בנובמבר 2023
^ ynet, כתבי (2025-01-29). "מסירת החטופים ב-3 מוקדים: הצלב האדום הגיע לאסוף את אגם בג'באליה ההרוסה". Ynet. נבדק ב-2025-01-30.
^ ירון אברהם, ‏הדרישה החצופה של נציגי הצלב האדום - והסירוב בישראל, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2023
^ חן מענית, המדינה לבג"ץ: נקים מנגנון שיחליף את הצלב האדום בביקור אסירים פלסטינים, באתר הארץ, 19 ביוני 2024

[1] Martha Finnemore, 3. Norms and War: The International Red Cross and the Geneva Conventions, Cornell University Press, 1996-10-15, עמ' 69–88, ISBN 978-1-5017-0738-4. (באנגלית)

[2] הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, אתר מגן דוד אדום בישראל

[3] מד"א

[4] פרנסואה בניון, לקראת פתרון כולל לסוגיית הסמל

[5] פקודת הנציבות, נציבות בתי הסוהר, ביקורי הצלב האדום הבינלאומי בבתי הסוהר, 08.12.2020 תאריך עדכון אחרון

[6] בג"ץ 1104/10 השר לענייני אסירים ומשוחררים ברשות הפלסטינית ואחר נ' נציב שירות בתי הסוהר ואחרים, ניתן ב־23 בפברואר 2011.

[7] srael and the occupied territories 2009 report, icrc web site

[8] נעה שפירא, הצלב האדום, אתר מגינים על זכויות האדם של מט"ח

[9] National Competition on International Humanitarian Law: Israel 2007, icrc web site

[10] חדשות הבוקר, ‏"אלמה לא קיבלה תרופות שמחזיקות אותה בחיים, היא לא יציבה" , באתר ‏מאקו‏, 27 בנובמבר 2023
אילנה קוריאל ואדיר ינקו, אלמה עדיין במצב קשה אחרי השבי, בתה: "הצלב האדום סירב לקחת לה תרופות", באתר ynet, 27 בנובמבר 2023

[11] אדיר ינקו, רועי רובינשטיין, איתמר אייכנר, "אלו התרופות של בני": קרובי חטופים בכו בפגישה קשה עם נשיאת הצלב האדום, באתר ynet, 14 בדצמבר 2023

[12] נטע סרוסי, ‏נשים שחזרו משבי חמאס תובעות את הצלב האדום. מה הסיכוי שלהן?, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2023

[13] איתמר אייכנר, רז בן עמי שוחררה מהשבי, ותובעת את הצלב האדום: "לא אכפת לו מחטופים", באתר ynet, 20 בדצמבר 2023

[14] Frequently asked questions on ICRC and the hostages held in Gaza, אתר הצלב האדום, ‏20 בדצמבר 2023

[15] "ארגון ניטרלי הפועל בהסכמת שני הצדדים": למה הצלב האדום לא מסייע בהעברת ציוד רפואי לחטופים?, באתר חדשות 13, 28 בנובמבר 2023

[16] ynet, כתבי (2025-01-29). "מסירת החטופים ב-3 מוקדים: הצלב האדום הגיע לאסוף את אגם בג'באליה ההרוסה". Ynet. נבדק ב-2025-01-30.

[17] ירון אברהם, ‏הדרישה החצופה של נציגי הצלב האדום - והסירוב בישראל, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2023

[18] חן מענית, המדינה לבג"ץ: נקים מנגנון שיחליף את הצלב האדום בביקור אסירים פלסטינים, באתר הארץ, 19 ביוני 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]