אמנת ז'נבה הראשונה
אמנת ז'נבה הראשונה 1864 קובעת הגנות לחיילים פצועים וחולים, וכללים לאיסוף פצועים וחולים ולטיפול בהם בשדה הקרב:
- חייל פצוע איננו מטרה לגיטימית, משום שאינו מסוגל עוד להילחם, ולכן אין לתקוף אותו או לפגוע בו.
- חייל פצוע זכאי לטיפול ולהשגחה רפואית.
- הצוות הרפואי אף הוא צריך להיות מוגן, על מכשיריו ועל כלי הרכב והמבנים, המשמשים אותו לצורך טיפול בפצועים.
- לכוחות הלוחמים אסור להפריע לצוות רפואי בעבודתו או לעכב אותו, ואין לכפות עליו עשייה הנוגדת את תפקידו.
- הצוות הרפואי והציוד צריכים להיות מסומנים בצלב או בסהר, אדום על רקע לבן, כדי לזכות בהגנות האמנה.
- הצוותים הרפואיים חייבים לנהוג ללא משוא פנים ובאופן נייטרלי.
- כל מי שמפר את הכללים (למשל פצוע או רופא המשתתף בלחימה) אינו זכאי עוד להגנת האמנה, בין אם מדובר בפצוע, באיש צוות רפואי או במכשור רפואי (אמבולנסים, בתי חולים).
- הגנות וכללים דומים חלים גם על צוותי דת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנת ז'נבה הראשונה, באתר ויקיטקסט האנגלי (באנגלית)
