המנון גרמניה

שירם של הגרמנים
Das Lied der Deutschen
	נוסח המנון גרמניה בכתב יד
מדינה	גרמניה; גרמניה המערבית (1949– 1990) גרמניה הנאצית(רק בית ראשון) רפובליקת ויימאר (כל הבתים)
שפה	גרמנית
מילים	אוגוסט היינריך הופמן פון פאלרסלבן
לחן	יוזף היידן
תאריך מעמד רשמי	1922
שמות נוספים	שיר גרמניה (Deutschlandlied);
	‏האזנהⓘ‏Ⓘ‏

שירם של הגרמנים (בגרמנית: Das Lied der Deutschen או Deutschlandlied) הוא ההמנון הלאומי של גרמניה. השיר נכתב על ידי אוגוסט היינריך הופמן פון פאלרסלבן והולחן על ידי יוזף היידן.

ההיסטוריה של ההמנון

הופמן פון פאלרסלבן כתב את המילים בשנת 1841. הלחן של היידן נכתב ב-1797 ושימש כהמנון האימפריה הרומית הקדושה. לאחר שהאימפריה פורקה על ידי נפוליאון בונפרטה היה השיר להמנון הלא רשמי של אוסטריה.

בעת פרסומו ניכר היה כי השיר מיועד להיות מושר לצלילי הלחן של היידן, מאחר שפון פאלרסלבן פרסם את המלים יחד עם תווי הלחן של היידן. הלחן של היידן החל את דרכו כשיר בשם Gott erhalte Franz den Kaiser, שהוקדש לפרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. היידן כתב את השיר ב-1797, וייתכן שהוא שילב בו חלקים משיר עם קרואטי בשם Stal se jesem. הגרסה המקורית נכתבה לקול בליווי גולמי לפסנתר. מעט לאחר מכן עיבד המלחין את היצירה לתזמורת, ומאוחר יותר ביסס עליו פרק וריאציות ברביעייה אופ' 76 מס' 3, המכונה כיום "הקיסר". גרסה זו היא כיום הגרסה המוכרת ביותר של השיר. ב-1799 פרסם היידן גם גרסה לפסנתר סולו של פרק הווריאציות מן הרביעייה.^[1]^[2]

השיר נכתב בימים בהם גרמניה לא הייתה מדינה מאוחדת אלא אוסף של הרבה מדינות קטנות, וביטא את שאיפתו של פון פאלרסלבן לגרמניה חזקה ומאוחדת. בעת כתיבתו נחשב הטקסט מהפכני ובעל קונוטציה ליברלית, מאחר שקריאה לאיחוד גרמניה לוותה בדרך כלל בקריאה לחופש העיתונות וזכויות אדם אחרות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-11 באוגוסט 1922, התקבלו כל שלושת בתי השיר כהמנון הלאומי של רפובליקת ויימאר של גרמניה. באזור הכיבוש הבריטי של חבל הריין נאסרה השמעת ההמנון ללא אישור השלטון הצבאי, מחשש להתעוררות סערת רגשות^[3].

לאור מלחמת העולם השנייה ניתן אמנם לקבל מהבתים הראשונים של השיר קונוטציה של מסר מיליטריסטי חבוי, אך זו לא הייתה כוונתו הראשונית של פון פאלרסלבן. ב-1921 נכתב בית רביעי לשיר, אך הוא לא נתקבל כחלק מההמנון הלאומי.

בתקופה גרמניה הנאצית היה נהוג לשיר רק את הבית הראשון, שהתאים מבחינה אידאולוגית להשקפה הנאצית (לפיה האידאה של גרמניה חייב להיות אידיאל-על, שכל אידיאל אחר כפוף לו), ומיד אחריו את שיר הורסט וסל.

לאחר מלחמת העולם השנייה אסרו המנצחים על שירה בציבור של השיר, ובשנים הראשונות גרמניה המערבית הייתה מדינה ללא המנון. ב-29 באפריל 1952 ביקש הקאנצלר קונראד אדנאואר מנשיא גרמניה המערבית לאשר את השיר "Das Lied der Deutschen" כהמנונה הרשמי של גרמניה המערבית כאשר מושר הבית השלישי בהמנון בלבד.

ב-2 במאי 1952 אישר הנשיא תיאודור הויס את ההחלטה, אך לא באופן רשמי, כך שבאופן רשמי גרמניה המערבית נותרה חסרת המנון. במקרים בהם היה צורך בהמנון הושר הבית השלישי מתוך "Das Lied der Deutschen" לקול לחנו של היידן. עם איחוד גרמניה הפך השיר, עדיין באופן בלתי רשמי, להמנון גרמניה המאוחדת.

שני הבתים הראשונים של השיר לא מושרים בציבור עקב הקונוטציות הלאומניות שהם עשויים לעורר, אף שדבר זה שכיח בהמנונים לאומיים, עקב הרגישות הגרמנית לגילויי לאומנות. להעדפת הבית השלישי יש סיבה דיפלומטית. בבתים הראשונים מוזכרים תווים גאוגרפיים של גבולות גרמניה הרצויים כפי שנראו לפון פאלרסלבן באמצע המאה ה-19, לפני שהייתה מדינה גרמנית מאוחדת. לפי השורה "Von der Maas bis an die Memel, Von der Etsch bis an den Belt", הגבול המזרחי הוא נהר ממל (כיום ניימן) הנשפך לים בעיר ממל (כיום קלייפדה בליטא), עמוק בתוך האזור הבלטי. הגבול המערבי נמתח בתוך בלגיה והולנד של היום, לאורך נהר המז; פון פאלרסלבן נמנע במתכוון מלהזכיר את נהר הריין על מנת שלא לגעת בנושא אלזס-לורן; הגבול הדרומי מקיף את דרום טירול שבשטח איטליה, והגבול הצפוני הוא כמעט ללא שינוי חוץ מהרצועה שמוזכרת בשיר, שהיא כיום בתחום דנמרק.

מילות השיר

תרגום לעברית	תעתיק עברי	גרמנית
גרמניה, גרמניה, מעל הכל, מעל כל דבר בעולם, כל עוד באחווה תמיד נדבוק יחדיו להגנתה. מהמאס ועד לממל, מהאטש ועד לבלט, גרמניה, גרמניה מעל הכל, מעל כל דבר בעולם! נשות גרמניה, נאמנות גרמניה, יין גרמני, שירה גרמנית, ישמרו ברחבי עולם על צלילם הנושן והנעים, למעשים אציליים יעוררונו כל ימי חיינו. נשות גרמניה, נאמנות גרמניה, יין גרמני, שירה גרמנית! אחדות, צדק וחירות למולדת הגרמנית! אליהם נשאף כולנו באחווה בלב ובמעש! אחדות צדק וחירות הם הערובה לאושר; פרחי, בזוהרו של זה האושר, פרחי, מולדת גרמנייה.	דויטשלנט דויטשלנט איבר אלס, איבר אלס אין דר ולט, ון אס שטטס צו שוץ אונט טרוטצה, ברידרליך צוזאמנהאלט. פון דר מאס ביס אן די ממל, פון דר אטש ביס אן דן בלט, דויטשלנט דויטשלנט איבר אלס, איבר אלס אין דר ולט! דויטשה פראואן, דויטשה טרויה, דויטשר ויין אונט דויטשר זאנג זולן אין דר ולט בהאלטן, איהרן אלטן שנן קלאנג, אונז צו אדלר טאט בגייסטרן אונזר גאנצס ליבן לאנג. דויטשה פראואן, דויטשה טרויה, דויטשר ויין אונט דויטשר זאנג! איינישקייט אונט רכט אונט פרייהייט פיר דאס דויטשה פאטרלנט! דנאך לאסט אונז אלה שטריבן ברידרליך מיט הרץ אונט האנט! איינישקייט אונט רכט אונט פרייהייט זינד דס גליקס אונטרפפאנד; בלי אים גלאנצה דיזס גליקס, בליהי דויטשס פאטרלנט.	Deutschland, Deutschland über alles, Über alles in der Welt, wenn es stets zu Schutz und Trutze brüderlich zusammenhält. von der Maas bis an die Memel, von der Etsch bis an den Belt, Deutschland, Deutschland über alles, Über alles in der Welt! Deutsche Frauen, deutsche Treue, deutscher Wein und deutscher Sang sollen in der Welt behalten ihren alten schönen Klang, uns zu edler Tat begeistern unser ganzes Leben lang. Deutsche Frauen, deutsche Treue, Deutscher Wein und deutscher Sang! Einigkeit und Recht und Freiheit für das deutsche Vaterland! Danach laßt uns alle streben brüderlich mit Herz und Hand! Einigkeit und Recht und Freiheit sind des Glückes Unterpfand; Blüh im Glanze dieses Glückes, blühe, deutsches Vaterland.