לדלג לתוכן

ההיסטוריה של פיתוח החיסון נגד נגיף הקורונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דגימות מחקר של חיסון COVID-19 במקפיא מעבדות NIAID. (30 בינואר 2020)

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבודד נגיף הקורונה בדצמבר 2019[1] התפרסם הרצף הגנטי שלו ב-11 בינואר 2020. הדבר הביא לתגובה בין-לאומית דחופה שכללה התכוננות להתפרצות מגפה והאצת פיתוחו של חיסון נגד COVID-19.[2][3] מאז תחילת 2020, פיתוח החיסונים זורז באמצעות שיתוף פעולה חסר תקדים בתעשיית התרופות הרב-לאומית ובין ממשלות.[4] עד יוני 2020 הושקעו עשרות מיליארדי דולרים על ידי תאגידים, ממשלות, ארגוני בריאות בין-לאומיים וקבוצות מחקר באוניברסיטאות כדי לפתח עשרות סוגים שונים של חיסונים וכדי להיערך לתוכניות עולמיות לחיסון נגד COVID-19.[5][6][7] על פי הקואליציה לחדשנות לשם מוכנות למגפות (Coalition for Epidemic Preparedness Innovations (CEPI)), ההתפלגות הגאוגרפית של פיתוח חיסונים מסוג COVID-19 היא: גופים בצפון אמריקה – כ-40% מהפעילות. 30% מהפעילות – באסיה ובאוסטרליה. 26% מהפעילות – באירופה. פרויקטים נוספים – בדרום אמריקה ובאפריקה.[8]

אירועים מרכזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2020, ארגון הבריאות העולמי אמר כי הוא לא מצפה שחיסון נגד תסמונת מצוקה נשימתית חמורה (SARS-CoV-2) יהפוך לזמין תוך פחות מ-18 חודשים.[9]

הגדילה בשיעור התפשטותו של נגיף COVID-19 ברחבי העולם בתחילת 2020 עוררה בריתות בין-לאומיות ומאמצים ממשלתיים לארגון דחוף של משאבים לייצור מספר חיסונים בלוחות זמן מקוצרים[10]

ארבעה מועמדים לחיסונים נכנסו להערכה במרץ (ראו טבלת הניסויים הקליניים שהחלו בשנת 2020, למטה).[8][11]

ב-24 ביוני 2020, אישרה סין את חיסון ה-CanSino לשימוש מוגבל בצבא ושני חיסוני נגיף לא פעילים לשימוש חירום בקרב עובדים במקצועות בסיכון גבוה.[12]

ב-11 באוגוסט 2020 הודיעה רוסיה על אישור חיסון ה-Sputnik V שלה לשימוש חירום, אם כי חודש לאחר מכן רק כמויות קטנות של החיסון הופצו לשימוש מחוץ לניסוי שלב 3.[13]

ב-20 בנובמבר 2020 הגישה השותפות Pfizer – BioNTech בקשה לאישור חירום (EUA) ל-FDA עבור חיסון ה-mRNA המכיל BNT162b2 (החומר הפעיל tozinameran).[14][15]

ב-2 בדצמבר 2020, הסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות בבריטניה (MHRA) נתנה אישור רגולטורי זמני לחיסון Pfizer – BioNTech,[16][17] והפכה למדינה הראשונה שאישרה חיסון זה והמדינה הראשונה בעולם המערבי לאשר את השימוש בחיסון COVID-19.[18][19][20]

החל מ-21 בדצמבר, מדינות רבות והאיחוד האירופי[21] אישרו את החיסון Pfizer – BioNTech COVID-19. בחריין ואיחוד האמירויות הערביות העניקו אישור לשיווק חירום עבור BBIBP-CorV, המיוצר על ידי Sinopharm.[22][23] ב-11 בדצמבר 2020, מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) העניק אישור לשימוש חירום (EUA) לחיסון Pfizer – BioNTech COVID-19.[24] שבוע לאחר מכן העניק ה-FDA אישור זה ל-MRNA-1273, חיסון מודרנה.[25][26][27]

ב-31 במרץ 2021 הודיעה ממשלת רוסיה כי רשמה את החיסון הראשון ל-COVID-19 לבעלי חיים.[28][29][30][31][32]

תכנון והשקעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת 2020, פיתוח חיסונים ל-COVID-19 נעשה באמצעות שיתוף פעולה בממדים חסרי תקדים של תעשיית התרופות הבין-לאומית ושל ממשלות. לפי הקואליציה למוכנות ולחדשנות בתחום המגפות (Coalition for Epidemic Preparedness Innovations, CEPI) התפוצה הגאוגרפית של פיתוח החיסון היא 40% בצפון אמריקה, 30% באסיה ואוסטרליה, 26% באירופה, ומספר פרויקטים בדרום אמריקה ובאפריקה.

התחייבות להגעה לשלב של בדיקה ראשונה בבני אדם של חיסון פוטנציאלי מהווה עלות משמעותית עבור מפתחי חיסונים. העלות נאמדת בין 14 ל-25 מיליון דולר עבור שלב נסיוני, אבל עשוי להאמיר עד 70 מיליון דולר.[33][34] לשם השוואה, במהלך מגפת נגיף האבולה בשנים 2014–2015 היו 37 מועמדים לחיסונים בפיתוח דחוף, כאשר רק אחד הפך לחיסון מורשה בעלות כוללת לאישור היעילות בשלבי ניסויים III–II בעלות כוללת של מיליארד דולר.

ארגונים בין-לאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמה להאצת המחקר בנושא נגיף הקורונה (ACT-A)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה להאצת המחקר בנושא נגיף הקורונה COVID-19, שיתוף הפעולה הגלובלי להאצת פיתוח, ייצור וגישה שוויונית לאבחון, טיפול תרופתי וחיסונים חדשים של COVID-19 (ובאנגלית Access to COVID-19 Tools Accelerator), היא יוזמה של G20 שהוכרזה על ידי יו"ר G20 מוחמד אל-ג'עדאן ב-24 באפריל 2020. קריאה לפעולה פורסמה במקביל על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) ב־24 באפריל.

ב-10 בספטמבר 2020 התארחו האו"ם והאיחוד האירופי במפגש הכינוס של מועצת ההנחיה של ה-ACT-A, שקיבלה 2.7 מיליארד דולר מתוך 35 מיליארד הדולרים הדרושים להבטחת מנות החיסון של COVID-19 בשווי 2 מיליארד דולר, 245 מיליון מנות ו-500 מיליון מבחנים שהיוזמה ראתה כנדרשים לקיצור המגפה ולזרוז ההתאוששות הגלובלית. סר אנדרו ויטי וד"ר נגוזי אוקונג'ו-איוויאלה קיבלו על עצמם לשמש שליחים מיוחדים למאיץ ACT-A מטעם ארגון הבריאות העולמי. אף על פי שממשל טראמפ בארצות הברית משך את תמיכתו הכספית ב-WHO וב-ACT-A בשנת 2020, ארצות הברית חידשה את תמיכתה ב-WHO וב-COVAX ב-21 בינואר 2021 בעקבות השבעתו של הנשיא ג'ו ביידן.

ה-ACT-A הוא מבנה תמיכה בין-תחומי המאפשר לשותפים לחלוק משאבים וידע. הוא כולל ארבעה יסודות, שכל אחד מהם מנוהל על ידי שניים עד שלושה שותפים:

  • חיסונים – Vaccines (נקראים גם "COVAX")
  • אבחון – Diagnostics
  • תורת הריפוי – Therapeutics
  • מתאם בין מערכות בריאות – Health Systems Connector

ממשלות לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדה הכריזה על מימון של 275 מיליון דולר קנדי ל-96 פרויקטים של מחקר לשם פיתוח חיסונים בחברות ובאוניברסיטאות קנדיות, עם תוכניות להקים "בנק חיסונים" שיכול לשמש אם תתרחש התפרצות נוספת של נגיף COVID-19.[35][36] השקעה נוספת בסך 1.1 מיליארד דולר קנדי נוספה לתמיכה בניסויים קליניים ובפיתוח שרשראות ייצור ואספקה לחיסונים.[37] ב-4 במאי, הממשלה הקנדית התחייבה להשקעת 850 מיליון דולר קנדי במאמצי ארגון הבריאות העולמי לגייס 8 מיליארד דולר להשקעה בפיתוח חיסונים ומוכנות ל-COVID-19.[38]

סין העניקה הלוואות בריבית נמוכה לפיתוח חיסונים באמצעות הבנק המרכזי שלה ו"העמידה במהירות קרקעות זמינות לחברה" לבניית מפעלי ייצור.[39] נכון ליוני 2020, שישה מתוך אחד עשר החיסונים בשלבי ניסוי ל-COVID-19 בבדיקות אנושיות בשלב מוקדם פותחו על ידי ארגונים סיניים.[40] שלוש חברות חיסונים סיניות ומכוני מחקר נתמכות על ידי הממשלה במימון מחקר, עריכת ניסויים קליניים וייצור החיסונים המועמדים המבטיחים ביותר, תוך עדיפות לאלו שהפגינו ראיות מהירות ליעילות על פני אלו שהפגינו ראיות לבטיחות.[41] ב-18 במאי התחייבה סין להשקיע שני מיליארד דולר לתמיכה במאמצים הכוללים של ארגון הבריאות העולמי לתוכניות נגד COVID-19.[42] ב־22 ביולי הודיעה סין על כוונתה לספק הלוואת מיליארד דולר כדי להנגיש את החיסון שלה לאמריקה הלטינית ולקריביים.[43] ב-24 באוגוסט הודיע ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, כי הוא יעניק לקמבודיה, לאוס, מיאנמר, תאילנד ווייטנאם עדיפות לחיסון לאחר הפצתו.[44]

תרשים המשרד לאחריות ממשלתית של ארצות הברית המשווה סקאלת זמן של פיתוח חיסונים מסורתי עם סקאלת זמן מזורזת אפשרית

בריטניה הגדירה הקימה צוות משימה לחיסוני COVID-19 באפריל 2020 כדי לעורר מאמצים מקומיים לפיתוח מואץ של חיסון באמצעות שיתוף פעולה של תעשייה, אוניברסיטאות וסוכנויות ממשלתיות. הצוות הקיף את כל שלב הפיתוח ממחקר ועד ייצור.[45] יוזמות פיתוח החיסונים באוניברסיטת אוקספורד ובאימפריאל קולג' בלונדון מומנו ב-44 מִילִיוֹן ליש"ט.[46][47]

בארצות הברית, הרשות למחקר ופיתוח מתקדמים ביו-רפואיים (BARDA), סוכנות פדרלית המממנת טכנולוגיה למלחמה במחלות, הודיעה על השקעות של כמעט מיליארד דולר בפיתוח וייצור חיסונים אמריקאים ל-COVID-19. ב-16 באפריל, BARDA השקיעה 483 מיליון דולר בחברה מפתחת החיסונים מודרנה ושותפתה, ג'ונסון אנד ג'ונסון.[39][48] BARDA ייעדה 4 מיליארד דולר לפיתוח ומתוכנן לה תפקיד בתוכניות אחרות לפיתוח של שישה עד שמונה תרכיבים המועמדים לשמש כחיסונים שיועמדו למחקר קליני בשנת 2021 על ידי חברות כמו Sanofi Pasteur ו-Regeneron.[49] ב-15 במאי הודיעה הממשלה על מימון תוכנית מהירה בשם מבצע מהירות שיא לשם העמדת תרכיבים רבים כמועמדים לחיסונים, בניסויים קליניים עד סתיו 2020 ולייצור 300 מיליון מנות חיסון מורשה עד ינואר 2021. היועץ הראשי של הפרויקט הוא מונסף סלאוי (Moncef Slaoui) (אנ') ומנהל התפעול הראשי שלו הוא הגנרל גוסטב פרנה.[50][51] ביוני צוות Warp Speed הודיע כי יעבוד עם שבע חברות המפתחות חיסונים: מודרנה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, מרק, פייזר, אוניברסיטת אוקספורד בשיתוף אסטרהזניקה, ושתי חברות אחרות,[52] אף שפייזר הצהירה מאוחר יותר כי "את כל ההשקעות למו"פ ביצעה פייזר בסיכון."[53]

חברות תרופות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות תרופות גדולות בעלות ניסיון בייצור חיסונים בקנה מידה גדול, כולל ג'ונסון אנד ג'ונסון, אסטרהזניקה וגלקסו סמית' קליין (GSK), יצרו בריתות עם חברות ביוטכנולוגיה, ממשלות ואוניברסיטאות כדי להאיץ את ההתקדמות לחיסון יעיל.[39][40] כדי לשלב יכולות פיננסיות וייצור עבור מגפה עם אדג'וונטים בטכנולוגיית חיסונים, GSK הצטרפה עם סאנופי בשותפות נדירה של חברות רב-לאומיות כדי לתמוך בפיתוח מואץ של חיסון.[54]

עד יוני 2020 הושקעו עשרות מיליארדי דולרים על ידי תאגידים, ממשלות, ארגוני בריאות בין-לאומיים וקבוצות מחקר באוניברסיטאות כדי לפתח עשרות מועמדים לחיסונים ולהיערך לתוכניות חיסון עולמיות לחיסון נגד זיהום COVID-19.[2][5][6][7] ההשקעה הארגונית והצורך לייצר ערך לבעלי המניות הציבוריים עוררו חשש ל"גישה מבוססת שוק" בפיתוח חיסונים, תמחור יקר של חיסונים מורשים, הפצה תחילה במדינות אמידות, ומחסור בחיסונים למקומות בהם המגפה אגרסיבית, כפי שצפוי לקרות ממדינות עניות וצפופות, שאינן יכולות להרשות לעצמן חיסונים.[40] שיתוף הפעולה של אוניברסיטת אוקספורד עם אסטרהזניקה (חברת תרופות עולמית שבסיסה בבריטניה) עורר חשש ממחיר גבוה ומאופן חלוקת הרווחים ממכירות חיסונים בהיקף בין-לאומי, חשש הנובע מכך שלממשלה הבריטית ולאוניברסיטה, כשותפים ציבוריים, היו זכויות מסחריות. אסטרהזניקה הצהירה כי התמחור הראשוני של החיסון שלה לא יכלול שולי רווח לחברה בזמן שהמגפה עדיין מתפשטת.

בתחילת יוני חתמה אסטרהזניקה על עסקה בשווי 750 מיליון דולר, עסקה שהייתה מאפשרת ל-CEPI ו-GAVI (שותפות פרטית-ציבורית בין-לאומית לפיתוח חיסונים) (אנ') לייצר ולהפיץ 300 מיליון מנות אם החיסון שיוצר באוקספורד היה מוכח כבטוח ויעיל. על פי הדיווחים הגדילה העסקה את כושר הייצור הכולל של החברה ליותר מ-2 מיליארד מנות בשנה.[55] ייצור מסחרי של חיסונים נגד מגפה הוא מיזם עסקי בסיכון גבוה, שעלול להביא להפסדים של מיליארדי דולרים בעלויות פיתוח ועלויות ייצור לפני השיווק אם החיסונים המיוצרים אינם מצליחים להיות בטוחים ויעילים.[2][5][39][40] פייזר הצהירה שהיא לא מעוניינת בשותפות ממשלתית, בהתחשב בכך ש"צד שלישי" מאט את ההתקדמות.[56] יש חשש שתוכניות פיתוח מהיר – כמו Operation Warp Speed – בוחרות מועמדים בעיקר עקב יתרונות הייצור שלהם ולא בטיחות ויעילות מיטביים.

פיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

CEPI מסווג שלבי פיתוח של חיסונים כ"מחקריים" (תכנון ועיצוב תרכיב המועמד להיות חיסון, ללא הערכה אין ויוו), "פרה-קליניים" (הערכה אין ויוו עם הכנה לייצור תרכובת לבדיקה בבני אדם), או התחלת שלב מחקרי בטיחות באנשים בריאים.[4] כ-321 תרכובות מועמדות לחיסונים היו בפיתוח כפרויקטים מאושרים בניסויים קליניים או בשלב מוקדם של "מחקר" או "פרה-קליני", החל מספטמבר 2020.

פיתוח מוקדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדען NIAID (המכונים הלאומיים לבריאות) חוקר חיסון COVID-19 ובוחן את לוחית האגר. (30 בינואר 2020)

לאחר שבודד נגיף הקורונה בדצמבר 2019,[1] פורסם הרצף הגנטי שלו ב-11 בינואר 2020, מה שגרם להכנה בין-לאומית דחופה להתפרצות ולהאצת פיתוח חיסון.[8][2][3]

בפברואר 2020, ארגון הבריאות העולמי הודיע כי הוא לא מצפה שחיסון נגד תסמונת נשימתית חמורה (SARS-CoV-2), הנגיף הסיבתי, יהפוך לזמין תוך פחות מ-18 חודשים.[9] שיעור ההתפשטות של COVID-19 ברחבי העולם בתחילת 2020 עורר בריתות בין-לאומיות ומאמצים ממשלתיים לארגון דחוף של משאבים לייצור מספר חיסונים בלוחות זמנים מקוצרים[10] כאשר ארבעה מועמדים לחיסונים נכנסו להערכה אנושית במרץ.[8][11]

עד אפריל 2020, "כמעט 80 חברות ומכונים ב-19 מדינות" עבדו על פיתוח חיסון.[57] באפריל העריך CEPI כי על קואליציות בין-לאומיות לבחור עד שישה מהמועמדים לחיסונים נגד COVID-19 לפיתוח בשלב זה ולייעל אותם באמצעות רגולציה ואבטחת איכות בעלות כוללת של לפחות שני מיליארד דולר.[4][11][58] ניתוח אחר מעריך שעשרה מועמדים יזדקקו לפיתוח ראשוני בו זמנית, לפני שמעטים ייבחרו לרישוי.

מאמצי ריגול סייבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2020, המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה, המשרד לביטחון תקשורת, המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות, והסוכנות לביטחון לאומי (NSA) קבעו בהצהרה משותפת כי האקרים הנתמכים על ידי רוסיה, במיוחד Cozy Bear, ניסו לגנוב מחקר COVID-19 וחקר חיסונים ממוסדות אקדמיים וחברות תרופות במדינות אחרות. רוסיה הכחישה את הטענה, אך יש לה היסטוריה של ריגול סייבר והתקפות סייבר על יעדים זרים.[59][60] בנובמבר 2020 דיווחה מיקרוסופט כי קבוצת ההאקינג בחסות המדינה הרוסית Fancy Bear וקבוצות ההאקינג בחסות צפון קוריאה שזכו לכינוי "אבץ" (Zinc) ו-"Cerium" היו מעורבות בתקיפות סייבר נגד חוקרים שפיתחו חיסון COVID-19 (כולל בקנדה, צרפת, הודו, דרום קוריאה וארצות הברית) כמו גם נגד ארגון הבריאות העולמי, וכי תוקפי הסייבר השתמשו בטכניקות דיוג וטכניקות אחרות (Brute-force attack) כדי לפגוע במערכות מחשב. מיקרוסופט דיווחה כי לפחות תשעה מוסדות בריאות היו תחת מתקפה, וכי ניסיונות מסוימים צלחו ואחרים לא צלחו.[61] בפברואר 2021 העביר שירות המודיעין הלאומי של דרום קוריאה תדרוך בדלתיים סגורות לחברי הפרלמנט הדרום קוריאני על מאמצי צפון קוריאה לגנוב את טכנולוגית החיסון COVID-19 מפייזר.

מחקר פרה-קליני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדען מכון הבריאות הלאומי של ארצות הברית, NIAID (NIH), חוקר חיסון COVID-19. (30 בינואר 2020)

באפריל 2020, ארגון הבריאות העולמי פרסם הצהרה המייצגת עשרות מדעני חיסונים ברחבי העולם, תוך התחייבות לשיתוף פעולה כדי לזרז את פיתוח החיסון נגד COVID‑19.[62] קואליציית ארגון הבריאות העולמי מעודדת שיתוף פעולה בין-לאומי בין ארגונים המפתחים חיסונים, סוכנויות רגולטוריות ומדיניות, תורמים פיננסיים, עמותות לבריאות הציבור וממשלות, לייצור חיסון מוצלח בכמויות המספיקות לכל האזורים המושפעים, במיוחד מדינות בעלות משאבים דלים.[8]

ניתוח של תעשיית החיסונים בעבר מראה שיעורי כישלון של 84%–90%.[8][63] COVID-19 הוא יעד חדש לנגיף עם מאפיינים שעדיין מתגלים ודורשים טכנולוגיות חיסון חדשניות ואסטרטגיות פיתוח, ולכן הסיכונים הכרוכים בפיתוח חיסון מוצלח בכל שלבי המחקר הפרה-קליני והקליני הם גבוהים.

כדי להעריך את פוטנציאל יעילותו של החיסון, הדמיות מחשב חסרות תקדים ומודלים חדשים ספציפיים ל-COVID‑19 פותחו בפיתוח רב לאומי במהלך שנת 2020, אך שיטות אלה לא יכולות לבדוק מאפיינים לא ידועים של נגיף ה-COVID‑19.[8] מבין המועמדים שאושרו לחיסונים פעילים, כ-70% מפותחים על ידי חברות פרטיות, כאשר הפרויקטים הנותרים נמצאים בפיתוח של חברות וארגונים של מוסדות אקדמיים ושל ממשלות, וכן ארגוני בריאות.[4]

מרבית מפתחי החיסונים הם חברות קטנות או צוותי מחקר באוניברסיטאות עם ניסיון מועט בתכנון חיסונים מוצלח ויכולת מוגבלת לעמוד בעלויות מתקדמות של ניסויים קליניים ובייצור ללא שותפות של חברות תרופות רב לאומיות.[4][8]

מבחינה היסטורית, ההסתברות לכך שחיסון נגד מחלות זיהומיות יעבור חסמים פרה-קליניים ויגיע לשלב של בדיקות אנושיות הוא 41%–57%.[33]

אתגרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות המהירה והדחיפות בהפקת חיסון למגפת COVID-19 עשויות להגדיל את הסיכונים ואת שיעור הכישלון במתן חיסון בטוח ויעיל.[8][64][65] מחקר אחד מצא כי בין השנים 2006–2015, אחוז ההצלחה של קבלת אישור משלב 1 לשלב ניסויים III עמדו על 16.2%,[63] ו-CEPI מצביעים על אחוז הצלחה פוטנציאלי של 10% בלבד עבור מועמדים לחיסונים בפיתוח 2020.

המחקר באוניברסיטאות נבלם על ידי ריחוק חברתי וסגירה פיזית של מעבדות.[66][67]

בטיחות ביולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מוקדם להערכת יעילות החיסון באמצעות מודלים של בעלי חיים ספציפיים ל-COVID-19, כגון ACE2 – עכברים מהונדסים, חיות מעבדה אחרות ופרימטים שאינם אנושיים, מצביע על צורך ברמה של בטיחות ביולוגית מדרג 3, אמצעי בלימה לטיפול בווירוסים חיים ותיאום בין-לאומי להבטחת נוהלי בטיחות סטנדרטיים.[8][64]

הגברה תלויית נוגדנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איכות וכמות ייצור הנוגדנים על ידי חיסון פוטנציאלי נועדו לנטרל את זיהום ה-COVID-19, אך לחיסון עשויה להיות השפעה הפוכה לא מכוונת על ידי גרימת הגברה תלויית נוגדנים (ADE), שמגבירה את הצמדת הנגיף לתאי היעד שלו ועלולה לעורר סערת ציטוקינים אם אדם מחוסן יותקף אחר כך על ידי הנגיף.[64][68] הפלטפורמה הטכנולוגית לחיסונים (למשל, חיסון וקטורי נגיפי, חיסון חלבון ספייק (S) או חיסון תת-יחידות חלבון), מינון חיסונים, תזמון חיסונים חוזרים לצורך הישנות אפשרית של זיהום COVID-19 וגיל מבוגר הם הגורמים הקובעים את היקף הסיכון ל-ADE. תגובת הנוגדנים לחיסון היא משתנה של טכנולוגיות החיסון שבפיתוח, של מידת הדיוק של מנגנון החיסון, ושל בחירת המסלול והתאמתו לאופן בו החיסון ניתן (תוך שרירי, תוך עורי, אוראלי או אפי).

תכנון הניסויים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתנדבת מקבלת זריקת CoronaVac במהלך ניסוי שלב III על ידי Sinovac באינדונזיה.

באפריל 2020 פרסם ארגון הבריאות העולמי "תוכנית מחקר ופיתוח לווירוס הקורונה החדש". הטיוטה מתעדת "ניסוי קליני מבוקר, עם נחקרים אקראיים, ניסוי מרובה אתרים", המאפשר "הערכה מקבילה של היתרונות והסיכונים של כל חיסון מוצע תוך 3–6 חודשים לאחר שהועמד לרשות הניסוי." הטיוטה מתארת "פרופיל מוצר גלובלי" של המטרה (TPP) עבור COVID-19, ומזהה תכונות חיוביות של חיסונים בטוחים ויעילים בשתי קטגוריות רחבות: "חיסונים להגנה ארוכת טווח על אנשים בסיכון גבוה ל-COVID-19, כגון עובדי שירותי בריאות", וחיסונים אחרים שנועדו לספק חסינות בתגובה מהירה להתפרצויות חדשות.[10] צוות TPP הבין-לאומי הוקם כדי להעריך את התפתחות החיסונים המועמדים המבטיחים ביותר, למפות חיסונים בניסוי ואת הניסויים הקליניים שלהם ברחבי העולם, לפרסם תיאור כולל של חיסונים הנמצאים בפיתוח,[69] להעריך במהירות ולבדוק את החיסונים המועמדים המבטיחים ביותר בו זמנית לפני שהם נבדקים בבני אדם, ולתכנן ולתאם ניסוי מבוקר בהקצאה אקראית – "הניסוי האחיד" לחיסונים,[70] כדי לאפשר הערכה בו זמנית של היתרונות והסיכונים של מועמדים שונים לחיסונים במסגרת ניסויים קליניים במדינות בהן ישנם שיעורים גבוהים של מחלת COVID-19, מה שמבטיח ניתוח תוצאות מהיר ושיתוף תוצאות ברחבי העולם. קואליציית החיסונים של ארגון הבריאות העולמי תבחר חיסונים שיעברו לניסויים קליניים בשלב II ו-III, ותתאם פרוטוקולי ניסוי לכל החיסונים המגיעים לשלב הניסוי המרכזי.

בשלב ניסויים 1 בודקים בעיקר בטיחות ומינון ראשוני בכמה עשרות נבדקים בריאים. בשלב 2, בעקבות ההצלחה בשלב 1, מעריכים אימונוגניות, רמות מינון (יעילות המבוססת על סמנים ביולוגיים) והשפעות שליליות של חיסון נסיוני, בדרך כלל בקרב מאות אנשים.[71][72] שלב ניסוי I – II מורכב מבדיקות ראשוניות של בטיחות ואימונוגניות, בדרך כלל מבוקר פלצבו אקראי, וכולל קביעת מינונים מדויקים ויעילים יותר. שלב ניסויים III כולל בדרך כלל יותר משתתפים במספר אתרים, קבוצת ביקורת ובדיקת יעילות החיסון למניעת המחלה (ניסוי "התערבותי" או "מרכזי"), תוך מעקב אחר תופעות לוואי במינון האופטימלי. הגדרת בטיחות החיסון, יעילותם ונקודות סיום קליניות בשלב ניסוי III עשויה להשתנות בין ניסויים של חברות שונות, כגון הגדרת מידת תופעות הלוואי, מידת ההדבקה או כמות ההעברה, והאם החיסון מונע זיהום בינוני או חמור ב-COVID-19.[73][74][75]

הרשמת משתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפתחי חיסונים צריכים להשקיע משאבים בין-לאומיים כדי למצוא מספיק משתתפים לשלב ניסויים קליניים II – III כאשר הנגיף הוכיח את עצמו כ"מטרה נעה" לשינוי קצב ההעברה בין מדינות ובתוך מדינות, ואילץ חברות להתמודד ביניהן על משתתפי הניסוי.[73] כדוגמה – ביוני 2020, מפתח החיסונים הסיני סינובאק כרת בריתות במלזיה, קנדה, בריטניה וברזיל, כחלק מתוכניותיו לגייס משתתפי ניסוי ולייצר מספיק מנות חיסון לשלב מחקר III בברזיל, שם הואצה מגפת הקורונה במהלך יוני. כאשר מגפת הקורונה בסין הפכה מבודדת ומבוקרת יותר, מפתחי חיסונים סיניים חיפשו קשרים בין-לאומיים לשם ביצוע מחקרים שלב III (על בני אדם) מתקדמים בכמה מדינות, ויצרו תחרות למשתתפי הניסוי מול יצרנים אחרים ומול ניסוי הסולידריות הבין-לאומי שארגן WHO. בנוסף לתחרות על גיוס משתתפים, מארגני ניסויים קליניים עשויים להיתקל באנשים שאינם מוכנים להתחסן בגלל התנגדות לחיסונים[76] או שאינם מאמינים במדע שמאחורי טכנולוגיית החיסון וביכולתו למנוע הידבקות.[77]

כשאין מספיק חברי צוות מיומנים במתן חיסונים, הדבר עשוי להפריע לפרוצדורות ולניסויים קליניים שנועדו להתגבר על הסיכונים לכישלון בניסוי, כגון גיוס משתתפים באזורים גאוגרפיים כפריים או בעלי צפיפות אוכלוסין נמוכה, וכן שליטה בווריאציות בגיל, גזע, מוצא אתני או מצבים רפואיים בסיסיים.[73][78]

תכנון סתגלני של ניסוי הסולידריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לשנות תכנון ניסוי קליני ל"תכנון מסתגל" אם נתונים המצטברים בניסוי מספקים תובנות מוקדמות לגבי היעילות או אי היעילות של הטיפול.[79][80] ניסוי הסולידריות של ארגון הבריאות העולמי במספר חיסונים במחקרים קליניים במהלך שנת 2020, משתמש בתכנון סתגלני לשינוי מהיר של פרמטרי הניסוי בכל אתרי המחקר ככל שיופיעו תוצאות.[70] ניתן להוסיף תרכיבים נסיוניים לשם חיסונים לניסוי הסולידריות ככל שיהיו זמינים אם אלו עומדים בקריטריונים של עדיפות, ומועמדים לחיסונים המציגים עדויות לקויות לבטיחות או יעילות בהשוואה לפלצבו או לחיסונים אחרים יושמטו מהניסוי הבין-לאומי.

תכנון סתגלני בשלב ניסויים קליניים II – III של חיסונים אפשריים עשוי לקצר את משך הניסוי ולאפשר שימוש בפחות נבדקים, לזרז סיום מוקדם או הצלחה, למנוע כפילות של מאמצי המחקר, ולשפר תיאום של שינויי התכנון בניסוי הסולידריות, במיקומיו השונים ברחבי העולם.[70][79]

מחקרי אתגר מוצעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרי אתגר הם סוג של ניסוי קליני הכרוך בחשיפה מכוונת של הנבדק למצב שנבדק, גישה שיכולה להאיץ משמעותית את התפתחות החיסון.[81][82][83] מחקרי אתגרים על נחקרים אנושיים עשויים להיות שנויים במחלוקת מבחינה אתית מכיוון שהם כוללים חשיפה של נבדקי המבחן לסכנות מעבר לאלו הנובעות מתופעות לוואי אפשריות של החומר הנבדק. מחקרי אתגר שימשו למחקר מחלות קטלניות יותר מזיהום COVID-19, כגון שפעת נפוצה, טיפוס הבטן, כולרה ומלריה.[84] ארגון הבריאות העולמי פיתח מסמך הנחיה עם קריטריונים לביצוע מחקרי אתגר COVID-19 באנשים בריאים, כולל הערכה מדעית ואתית, ייעוץ ותיאום ציבורי, בחירה והסכמה מדעת של המשתתפים ומעקב על ידי מומחים עצמאיים.[85] החל מינואר 2021, עשרות מתנדבים צעירים מבוגרים נדבקו במכוון ב-COVID-19 במחקר אתגר שנערך בבית חולים בלונדון בניהול כוח המשימה של ממשלת בריטניה COVID‑19 Vaccine Taskforce.[86] לאחר זיהוי מינון זיהום של COVID-19, תיבדק יעילותם במניעת זיהום של שניים או יותר מהמועמדים לחיסון ל-COVID-19.

אישורים ורישיונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת מגפת ה-COVID-19 בתחילת 2020, ארגון הבריאות העולמי פרסם הנחיה לשימוש חירום בחיסונים חדשים, תהליך שמקורו במגפת האבולה שהחלה ב-2013.[87] ההנחיה דרשה כי מועמד לחיסון שפותח למצב חירום מסכן חיים ייוצר באמצעות GMP וכי הפיתוח יהיה על פי נוהלי ההכשרה המוקדמת של ארגון הבריאות העולמי.

גם כאשר מפותחים חיסונים חדשים במהלך המגפה של COVID-19, הרישוי של מועמדי חיסון ל-COVID-19 מחייב הגשת תיק מידע מלא על איכות הפיתוח והייצור. בבריטניה ובאיחוד האירופי, חברות עשויות להשתמש ב"תהליך ביקורת מתגלגל", המספק נתונים ככל שהם זמינים במהלך ניסויים בשלב III, במקום לפתח את התיעוד המלא לאורך חודשים או שנים בתום המחקר הקליני. תהליך זה מאפשר לרגולטור הבריטי (MHRA) ולוועדה האירופית למוצרי תרופות לשימוש אנושי להעריך נתונים קליניים בזמן אמת, מה שמאפשר לאשר מועמד מבטיח לחיסון על ציר זמן מהיר הן על ידי MHRA הבריטי והן על ידי הסוכנות האירופית לתרופות. (EMA).[88] תהליך סקירה מתגלגל של המועמד לחיסון מודרנה החל באוקטובר על ידי Health Canada ו-EMA,[89] ובנובמבר, בקנדה, עבור המועמד לחיסון של Pfizer-BioNTech.[90]

אישורים מוקדמים בסין וברוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביוני 2020, אישרה סין את החיסון CanSino לשימוש מוגבל בצבא ושני חיסוני נגיפים לא פעילים לשימוש חירום במקצועות בסיכון גבוה.[12] ב-11 באוגוסט 2020 הודיעה רוסיה על אישור החיסון Sputnik V לשימוש חירום, אם כי חודש לאחר מכן רק כמויות קטנות של החיסון הופצו לשימוש מחוץ לניסוי שלב 3.[13] בספטמבר אישר איחוד האמירויות הערביות שימוש חירום בחיסון של Sinopharm לעובדי שירותי הבריאות,[91] ואישור דומה לשימוש חירום התקבל בבחריין בנובמבר.[92]

אישורים ראשונים לחיסוני RNA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, אישור לשימוש חירום (EUA) הוא "מנגנון המאפשר זמינות ושימוש באמצעי נגד רפואיים, כולל חיסונים, בעת מצבי חירום בבריאות הציבור, כמו המגפה הנוכחית של COVID-19."[93] לאחר הוצאת ה-EUA על ידי ה-FDA, מפתח החיסון צפוי להמשיך בניסוי הקליני שלב III כדי לסיים את נתוני הבטיחות והיעילות, מה שיוביל להגשת בקשה לרישוי (אישור) בארצות הברית. באמצע 2020, החשש כי ה-FDA עשוי להעניק חיסון איחוד אירופי לפני שהיו ראיות מלאות מניסוי קליני שלב III העלו חשש רחב לגבי הפוטנציאל להורדת סטנדרטים לנוכח הלחץ הפוליטי.[94][95][96] ב-8 בספטמבר 2020, תשע חברות תרופות מובילות המעורבות במחקר חיסונים ל-COVID-19 חתמו על מכתב בו התחייבו כי יגישו את החיסונים שלהן לאישור שימוש חירום רק לאחר שבדיקות שלב III הוכיחו בטיחות ויעילות.[97]

חיסון Pfizer-BioNTech ל-COVID-19.

השותפות Pfizer-BioNTech הגישה בקשה של ה-EUA ל-FDA לחיסון ה-mRNA BNT162b2 (החומר הפעיל tozinameran) ב-20 בנובמבר 2020.[14][15] ב-2 בדצמבר 2020, הסוכנות הרגולטורית למוצרי תרופות ובריאות בבריטניה (MHRA) נתנה אישור רגולטורי זמני לחיסון Pfizer – BioNTech,[16][17] והפכה למדינה הראשונה שאישרה חיסון זה ולמדינה הראשונה בעולם המערבי שאישרה את השימוש בחיסון COVID-19 כלשהו.[18][19][20] ב-8 בדצמבר 2020, מרגרט קינן בת ה-90 קיבלה את החיסון בבית החולים האוניברסיטאי קובנטרי, והפכה לאדם הראשון שידוע שחוסן מחוץ לניסוי,[98] עם תחילת תוכנית החיסונים בבריטניה.[99] (שמו של האדם השני היה ויליאם שייקספיר).[100] עם זאת, חיסונים אחרים ניתנו מוקדם יותר ברוסיה.[101] ב-11 בדצמבר 2020, לאחר קבלת תוצאות מעקב חציוני של חודשיים מניסוי חיסון Pfizer-BioNTech, העניק מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישור לשימוש חירום (EUA) לחיסון זה.[24][102] באותו חודש, בעקבות אישור חרום זה, החליטו החוקרים בניסוי לבטל את הסמיות.[103] ב-19 בדצמבר 2020 אישרה הסוכנות של שווייץ למוצרים טיפוליים (Swissmedic) את חיסון Pfizer-BioNTech לשימוש קבוע, חודשיים לאחר קבלת הבקשה. זה היה האישור הראשון של רשות רגולטורית מחמירה במסגרת נוהל סטנדרטי לחיסון COVID-19 כלשהו.[104][105] ב-23 בדצמבר, תושב לוצרן בן 90 הפך לאדם הראשון שקיבל את החיסון ביבשת אירופה מחוץ לבריטניה.[106]

החל מ-21 בדצמבר, מדינות רבות והאיחוד האירופי[21] אישרו את החיסון Pfizer-BioNTech COVID-19. בחריין ואיחוד האמירויות הערביות העניקו אישור שיווק חירום עבור BBIBP-CorV, המיוצר על ידי Sinopharm.[22][23] בבריטניה 138,000 איש קיבלו את חיסון PfiPfizer-BioNTech COVID‑19 vaccine Comirnaty עד 16 בדצמבר, במהלך השבוע הראשון של תוכנית החיסון בבריטניה.[107] ב-18 בדצמבר 2020, ה-FDA העניק EUA עבור mRNA-1273, חיסון של חברת מודרנה.[25][26][27] יצרני חיסונים ממתינים לאישורים מלאים לפני מתן שמות לחיסונים שלהם.[108][109]

מודרנה הגישה בקשה לקבלת אישור EUA עבור mRNA-1273 ל-FDA ב־30 בנובמבר 2020.[110][111] ב-18 בדצמבר 2020, ה-FDA העניק אישור EUA לחיסון מודרנה.[25][26][27]

הממלכה המאוחדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרגולטור הבריטי (MHRA) נתן את האישור הראשון לחיסון אוקספורד / אסטראזנקה ב-30 בדצמבר 2020, כחיסון השני שהוכנס לשימוש ארצי תחת אישור אספקה מותנה וזמני.[112][113][114]

אוסטרליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020, מינהל טובין הטיפול האוסטרלי (TGA) העניק אישור זמני לחיסון של אסטרה זנקה ל-COVID-19, חיסון בשם ChAdOx1-S [רקומביננטי] ולחברת Pfizer Australia Pty Ltd ביחס לחיסון COVID-19 שלה, BNT162b2, חיסון mRNA.[115][116] חברת Janssen Cilag Pty Ltd קיבלה אישור זמני ביחס לחיסון COVID-19 שלה, Ad26. COV2. S, בנובמבר 2020.[117]

ב-24 בינואר 2021, ה-TGA העניק אישור זמני ל-Pfizer Australia Pty Ltd עבור Comirnaty.[118][119][120]

האיחוד האירופאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020, הוועדה לתרופות לשימוש אנושי (CHMP) של סוכנות התרופות האירופית (EMA) החלה בביקורת מתמשכת על החיסונים המכונים COVID-19 AstraZeneca (ChAdOx1-SARS-CoV-2) ו-Pfizer – חיסון BioNTech COVID-19 (BNT162b2).[121][122][123] ה-EMA פרסם עדכון על סטטוס הסקירה המתמשכת שלו על חיסון COVID-19 של AstraZeneca בדצמבר 2020, לאחר שבריטניה העניקה אישור זמני לספק את החיסון.[124]

בנובמבר 2020 פרסם ה-EMA תוכנית ניטור בטיחות והנחיות בנושא תכנון ניהול סיכונים (RMP) לחיסוני COVID-19.[125] התוכנית מתארת כיצד ייאסף מידע חדש ורלוונטי המופיע לאחר אישור וקליטת חיסוני COVID-19 במצב הפנדמי וייבדק מייד. כל ה-RMP (ניהול סיכונים) לחיסוני COVID-19 יפורסמו באתר ה-EMA. ה-EMA פרסם הנחיות למפתחים של חיסונים פוטנציאליים ל-COVID-19 בנוגע לראיות הקליניות שייכללו בבקשות לאישור שיווק.[126]

בנובמבר 2020, CHMP (הוועדה לבחינת מוצרים רפואיים לשימוש אנושי) החלה בבדיקה מתמשכת של חיסון מודרנה ל-COVID-19 המכונה mRNA-1273.[127]

בדצמבר 2020 קיבלה ה-EMA בקשה לאישורי שיווק מותנים (CMA) לחיסוני mRNA BNT162b2 ו-mRNA1273 (חיסון Moderna Covid-19).[128][129] הערכות החיסונים נועדו להתקיים במסגרת לוחות זמנים מואצים עם חוות דעת לשם פרסום תוך שבועות.[130][131]

בדצמבר 2020, CHMP החלה בבדיקה מתמשכת של ה-Ad26. COV2. חיסון S COVID-19 מבית Janssen-Cilag International NV.[132]

ב-21 בדצמבר 2020 המליץ CHMP להעניק אישור שיווק מותנה לחיסון Pfizer-BioNTech COVID-19, Comirnaty (חומר פעיל tozinameran), שפותח על ידי BioNTech ו-Pfizer.[133][134][21] ההמלצה התקבלה על ידי הנציבות האירופית עוד באותו יום.[135][136][137]

ב-6 בינואר 2021 המליץ CHMP להעניק אישור שיווק מותנה לחיסון COVID-19 Moderna[138][139] וההמלצה התקבלה על ידי הנציבות האירופית באותו יום.[137][140][141]

בינואר 2021 קיבלה ה-EMA בקשה לאישור שיווק מותנה (CMA) לחיסון COVID-19 המכונה COVID-19 Vaccine AstraZeneca, שפותח על ידי AstraZeneca ואוניברסיטת אוקספורד.[142] ב-29 בינואר 2021 המליץ CHMP להעניק את האישור לשיווק מותנה[143][144] וההמלצה התקבלה על ידי הנציבות האירופית באותו יום.[145][146]

בפברואר 2021, CHMP החלה בבדיקה מתמשכת של NVX-CoV2373, חיסון COVID-19 שפותח על ידי Novavax CZ AS (חברת בת של Novavax, Inc.)[147] ובדיקה מתמשכת של CVnCoV, חיסון COVID-19 המפותח על ידי CureVac AG.[148]

בפברואר 2021 הודיעה ה-EMA כי הם מפתחים הנחיות חיסונים לטיפול בגרסאות הנגיף.[149]

בפברואר 2021 קיבלה ה-EMA בקשה לאישור שיווק מותנה (CMA) לחיסון COVID-19 Janssen שפותח על ידי Janssen-Cilag International NV.[150]

במרץ 2021 CHMP החלה בבדיקה מתמשכת של Sputnik V (Gam-COVID-Vac). מועמד האיחוד האירופי הוא R-Pharm Germany GmbH.[151]

במאי 2021, CHMP החלה בהערכת השימוש ב-Comirnaty בקרב בני 15 עד 12, והחלה בסקירה מתעדכנת של חיסון סינובאק.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Funk CD, Laferrière C, Ardakani A (2020). "A Snapshot of the Global Race for Vaccines Targeting SARS-CoV-2 and the COVID-19 Pandemic". Front Pharmacol. 11: 937. doi:10.3389/fphar.2020.00937. PMC 7317023. PMID 32636754.
  • Levine, Hallie (23 בספטמבר 2020). "The 5 Stages of COVID-19 Vaccine Development: What You Need to Know About How a Clinical Trial Works". Johnson & Johnson. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "World Health Organization timeline – COVID-19". World Health Organization. 27 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-29 באפריל 2020. נבדק ב-2 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 "Responding to Covid-19: A once-in-a-century pandemic?". The New England Journal of Medicine. 382 (18): 1677–79. בפברואר 2020. doi:10.1056/nejmp2003762. PMID 32109012free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  3. ^ 1 2 "Covid-19: Navigating the uncharted". The New England Journal of Medicine. 382 (13): 1268–69. במרץ 2020. doi:10.1056/nejme2002387. PMC 7121221. PMID 32109011. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 Le, Tung Thanh; Cramer, Jakob P.; Chen, Robert; Mayhew, Stephen (4 בספטמבר 2020). "Evolution of the COVID-19 vaccine development landscape". Nature Reviews Drug Discovery. 19 (10): 667–68. doi:10.1038/d41573-020-00151-8. ISSN 1474-1776. PMID 32887942free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  5. ^ 1 2 3 Weintraub, Rebecca; Yadav, Prashant; Berkley, Seth (2 באפריל 2020). "A COVID-19 vaccine will need equitable, global distribution". Harvard Business Review. ISSN 0017-8012. אורכב מ-המקור ב-9 ביוני 2020. נבדק ב-9 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "COVID-19 pandemic reveals the risks of relying on private sector for life-saving vaccines, says expert". CBC Radio. 8 במאי 2020. אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2020. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Ahmed, Darius D. (4 ביוני 2020). "Oxford, AstraZeneca COVID-19 deal reinforces 'vaccine sovereignty'". Stat. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2020. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Thanh Le, Tung; Andreadakis, Zacharias; Kumar, Arun; Gómez Román, Raúl; Tollefsen, Stig; Saville, Melanie; Mayhew, Stephen (9 באפריל 2020). "The COVID-19 vaccine development landscape". Nature Reviews Drug Discovery. 19 (5): 305–06. doi:10.1038/d41573-020-00073-5. ISSN 1474-1776. PMID 32273591free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  9. ^ 1 2 Grenfell, Rob; Drew, Trevor (14 בפברואר 2020). "Here's why the WHO says a coronavirus vaccine is 18 months away". Business Insider. נבדק ב-11 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 "Update on WHO Solidarity Trial – Accelerating a safe and effective COVID-19 vaccine". World Health Organization. 27 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-30 באפריל 2020. נבדק ב-2 במאי 2020. It is vital that we evaluate as many vaccines as possible as we cannot predict how many will turn out to be viable. To increase the chances of success (given the high level of attrition during vaccine development), we must test all candidate vaccines until they fail. [The] WHO is working to ensure that all of them have the chance of being tested at the initial stage of development. The results for the efficacy of each vaccine are expected within three to six months and this evidence, combined with data on safety, will inform decisions about whether it can be used on a wider scale. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 3 "Ensuring global access to COVID‑19 vaccines". Lancet. 395 (10234): 1405–06. במאי 2020. doi:10.1016/S0140-6736(20)30763-7. PMC 7271264. PMID 32243778. CEPI estimates that developing up to three vaccines in the next 12–18 months will require an investment of at least תבנית:US$ billion. This estimate includes Phase 1 clinical trials of eight vaccine candidates, progression of up to six candidates through Phase 2 and 3 trials, completion of regulatory and quality requirements for at least three vaccines, and enhancing global manufacturing capacity for three vaccines. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 "WHO 'backed China's emergency use' of experimental Covid-19 vaccines". South China Morning Post. 25 בספטמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-26 בספטמבר 2020. נבדק ב-26 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Kramer, Andrew E. (19 בספטמבר 2020). "Russia Is Slow to Administer Virus Vaccine Despite Kremlin's Approval". The New York Times. ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2020. נבדק ב-28 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 "Pfizer and BioNTech to Submit Emergency Use Authorization Request Today to the U.S. FDA for COVID-19 Vaccine" (הודעה לעיתונות). 20 בנובמבר 2020. נבדק ב-20 בנובמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Park, Alice (20 בנובמבר 2020). "Exclusive: Pfizer CEO Discusses Submitting the First COVID-19 Vaccine Clearance Request to the FDA". Time. נבדק ב-20 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 "Information for Healthcare Professionals on Pfizer/BioNTech COVID-19 vaccine". Medicines & Healthcare products Regulatory Agency (MHRA). 8 בדצמבר 2020. נבדק ב-13 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 "Conditions of Authorisation for Pfizer/BioNTech COVID-19 vaccine". Medicines and Healthcare products Regulatory Agency (MHRA). 3 בדצמבר 2020. נבדק ב-19 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 "UK medicines regulator gives approval for first UK COVID-19 vaccine". Medicines and Healthcare Products Regulatory Agency, Government of the UK. 2 בדצמבר 2020. נבדק ב-2 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 Mueller, Benjamin (2 בדצמבר 2020). "U.K. Approves Pfizer Coronavirus Vaccine, a First in the West". The New York Times. נבדק ב-2 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 Roberts, Michelle (2 בדצמבר 2020). "Covid Pfizer vaccine approved for use next week in UK". BBC. נבדק ב-2 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 3 "Questions and Answers: COVID-19 vaccination in the EU". European Commission. 21 בדצמבר 2020. נבדק ב-21 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 "Bahrain second in the world to approve the Pfizer/BioNTech Covid-19 vaccine". Bahrain News Agency. 4 בדצמבר 2020. נבדק ב-9 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ 1 2 "UAE: Ministry of Health announces 86 per cent vaccine efficacy". Gulf News. נבדק ב-9 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 Thomas, Katie; LaFraniere, Sharon; Weiland, Noah; Goodnough, Abby; Haberman, Maggie (12 בדצמבר 2020). "F.D.A. Clears Pfizer Vaccine, and Millions of Doses Will Be Shipped Right Away". The New York Times. נבדק ב-12 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 3 "FDA Takes Additional Action in Fight Against COVID-19 By Issuing Emergency Use Authorization for Second COVID-19 Vaccine" (הודעה לעיתונות). נבדק ב-18 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 3 Oliver, Sara E.; Gargano, Julia W.; Marin, Mona; Wallace, Megan; Curran, Kathryn G.; Chamberland, Mary; McClung, Nancy; Campos-Outcalt, Doug; Morgan, Rebecca L. (בדצמבר 2020). "The Advisory Committee on Immunization Practices' Interim Recommendation for Use of Moderna COVID-19 Vaccine — United States, December 2020" (PDF). MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report. 69 (5152): 1653–1656. doi:10.15585/mmwr.mm695152e1. PMID 33382675. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 3 Lovelace Jr., Berkeley (19 בדצמבר 2020). "FDA approves second Covid vaccine for emergency use as it clears Moderna's for U.S. distribution". CNBC. נבדק ב-19 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Tétrault-Farber, Maria Vasilyeva, Gabrielle (31 במרץ 2021). "Russia registers world's first COVID-19 vaccine for animals". Reuters (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Russia registers world's 1st Covid vaccine Carnivac-Cov for animals". mint (באנגלית). 31 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Agências, Renata Monteiro. "Rússia aprova a "primeira vacina contra a covid-19" para animais". PÚBLICO (בפורטוגזית). נבדק ב-31 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Pertama di Dunia, Rusia Buat Vaksin Corona Khusus Hewan". CNN Indonesia (באינדונזית). נבדק ב-31 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Russia Registers First COVID-19 Vaccine For Animals, Greece Expresses Interest - Greek City Times". Greek City Times. נבדק ב-31 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 "Estimating the cost of vaccine development against epidemic infectious diseases: a cost minimisation study". Lancet Global Health. 6 (12): e1386–96. בדצמבר 2018. doi:10.1016/S2214-109X(18)30346-2. PMC 7164811. PMID 30342925. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ "Innovation in the pharmaceutical industry: New estimates of R&D costs". Journal of Health Economics. 47: 20–33. במאי 2016. doi:10.1016/j.jhealeco.2016.01.012. PMID 26928437free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  35. ^ Abedi, Maham (23 במרץ 2020). "Canada to spend $192M on developing COVID-19 vaccine". Global News. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2020. נבדק ב-24 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Government of Canada funds 49 additional COVID-19 research projects – Details of the funded projects". Government of Canada. 23 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-22 במרץ 2020. נבדק ב-23 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Government of Canada's research response to COVID-19". Government of Canada. 23 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2020. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Aiello, Rachel (4 במאי 2020). "'A global challenge': PM Trudeau commits $850 million to global fight against COVID-19". CTV News. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2020. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 3 4 Steenhuysen, Julie; Eisler, Peter; Martell, Allison; Nebehay, Stephanie (2020-04-27). "Special Report: Countries, companies risk billions in race for coronavirus vaccine". Reuters. אורכב מ-המקור ב-15 במאי 2020. נבדק ב-2020-05-02. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ 1 2 3 4 Sanger, David E.; Kirkpatrick, David D.; Zimmer, Carl; Thomas, Katie; Wee, Sui-Lee (2020-05-02). "With Pressure Growing, Global Race for a Vaccine Intensifies". The New York Times. ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2020. נבדק ב-2020-05-02. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Takada, Noriyuki; Satake, Minoru (2 במאי 2020). "US and China unleash wallets in race for coronavirus vaccine". Nikkei Asian Review. אורכב מ-המקור ב-10 במאי 2020. נבדק ב-3 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Talmazan, Yuliya; Simmons, Keir; Saravia, Laura (18 במאי 2020). "China's Xi announces $2B for coronavirus response as WHO faces calls for investigation". NBC News. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2020. נבדק ב-18 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Ore, Diego (23 ביולי 2020). "Mexico says China plans $1 billion loan to ease Latam access to virus vaccine". Reuters. אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2020. נבדק ב-16 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "China promises Mekong neighbours access to Chinese Covid-19 vaccine". South China Morning Post. 24 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2020. נבדק ב-24 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Morriss, Emma (22 באפריל 2020). "Government launches coronavirus vaccine taskforce as human clinical trials start". Pharmafield. אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2020. נבדק ב-3 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Gartner, Annelies; Roberts, Lizzie (3 במאי 2020). "How close are we to a coronavirus vaccine? Latest news on UK trials". The Telegraph. ISSN 0307-1235. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2020. נבדק ב-3 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ "Landmark partnership announced for development of COVID-19 vaccine". University of Oxford. 30 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2020. נבדק ב-3 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Kuznia, Robert; Polglase, Katie; Mezzofiore, Gianluca (1 במאי 2020). "In quest for vaccine, US makes 'big bet' on company with unproven technology". CNN. אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2020. נבדק ב-2 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Lee, Carol E; Welker, Kristen; Perlmutter-Gumbiner, Elyse (1 במאי 2020). "Health officials eyeing at least one of 14 potential coronavirus vaccines to fast-track". NBC News. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2020. נבדק ב-2 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Cohen, Jon (15 במאי 2020). "U.S. 'Warp Speed' vaccine effort comes out of the shadows". Science. 368 (6492): 692–93. Bibcode:2020Sci...368..692C. doi:10.1126/science.368.6492.692. ISSN 0036-8075. PMID 32409451free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  51. ^ Justin Sink, Jordan Fabian, Riley Griffin (15 במאי 2020). "Trump introduces 'Warp Speed' leaders to hasten COVID-19 vaccine". Bloomberg. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2020. נבדק ב-15 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  52. ^ Riley Griffith, Jennifer Jacobs (3 ביוני 2020). "White House Works With Seven Drugmakers in 'Warp Speed' Push". Bloomberg. אורכב מ-המקור ב-3 ביוני 2020. נבדק ב-4 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ "Fact-checking the battle for credit over Pfizer's vaccine announcement". CNN. נבדק ב-13 בנובמבר 2020. Pfizer is one of various vaccine manufacturers participating in Operation Warp Speed as a supplier of a potential COVID-19 vaccine," Castillo said in an email. "While Pfizer did reach an advanced purchase agreement with the U.S. government, the company did not accept (Biomedical Advanced Research and Development Authority) funding for the research and development process. All the investment for R&D was made by Pfizer at risk. Dr. Jansen was emphasizing that last point. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ McGrail, Samantha (15 באפריל 2020). "Sanofi, GSK partner to develop adjuvanted COVID-19 vaccine". PharmaNewsIntelligence. אורכב מ-המקור ב-9 במאי 2020. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Blankenship, Kyle (4 ביוני 2020). "AstraZeneca unveils massive $750M deal in effort to produce billions of COVID-19 shots". FiercePharma. אורכב מ-המקור ב-10 ביוני 2020. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Cohen, Jon (4 ביוני 2020). "Top U.S. scientists left out of White House selection of COVID-19 vaccine short list". Science. doi:10.1126/science.abd1719. ISSN 0036-8075free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  57. ^ Schmidt, Charles (1 ביוני 2020). "Genetic Engineering Could Make a COVID-19 Vaccine in Months Rather Than Years". Scientific American. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2020. נבדק ב-26 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Gates, Bill (30 באפריל 2020). "The vaccine race explained: What you need to know about the COVID-19 vaccine". The Gates Notes. אורכב מ-המקור ב-14 במאי 2020. נבדק ב-2 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Fox, Chris; Kelion, Leo (16 ביולי 2020). "Russian spies 'target coronavirus vaccine'". BBC News. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2020. נבדק ב-1 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Coronavirus: North Korea and Russia hackers 'targeting vaccine', (13 November 2020).
  61. ^ North Korea accused of hacking Pfizer for Covid-19 vaccine data, BBC News (February 16, 2021).
  62. ^ "Public statement for collaboration on COVID-19 vaccine development". World Health Organization. 13 באפריל 2020. אורכב מ-המקור ב-20 באפריל 2020. נבדק ב-20 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ 1 2 "Clinical Development Success Rates 2006–2015" (PDF). BIO Industry Analysis. ביוני 2016. אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 בספטמבר 2019. נבדק ב-23 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ 1 2 3 Diamond, Michael S; Pierson, Theodore C (13 במאי 2020). "The challenges of vaccine development against a new virus during a pandemic". Cell Host and Microbe. 27 (5): 699–703. doi:10.1016/j.chom.2020.04.021. PMC 7219397. PMID 32407708. {{cite journal}}: (עזרה)
  65. ^ Thorp, H. Holden (27 במרץ 2020). "Underpromise, overdeliver". Science. 367 (6485): 1405. Bibcode:2020Sci...367.1405T. doi:10.1126/science.abb8492. PMID 32205459free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  66. ^ Blackwell, Tom (20 באפריל 2020). "COVID-19 vaccine researchers say pandemic lockdown placing many serious obstacles to their work". National Post. אורכב מ-המקור ב-1 בנובמבר 2020. נבדק ב-3 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ Chen, Justin (4 במאי 2020). "Covid-19 has shuttered labs. It could put a generation of researchers at risk". Stat. אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2020. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Iwasaki, Akiko; Yang, Yexin (21 באפריל 2020). "The potential danger of suboptimal antibody responses in COVID-19". Nature Reviews Immunology. 20 (6): 339–41. doi:10.1038/s41577-020-0321-6. ISSN 1474-1733. PMC 7187142. PMID 32317716. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ "Draft landscape of COVID 19 candidate vaccines". World Health Organization. 10 בדצמבר 2020. נבדק ב-11 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ 1 2 3 "An international randomised trial of candidate vaccines against COVID-19: Outline of Solidarity vaccine trial" (PDF). World Health Organization. 9 באפריל 2020. אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 במאי 2020. נבדק ב-9 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Vaccine Safety – Vaccines". vaccines.gov. US Department of Health and Human Services. אורכב מ-המקור ב-22 באפריל 2020. נבדק ב-13 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "The drug development process". U.S. Food and Drug Administration (FDA). 4 בינואר 2018. אורכב מ-המקור ב-22 בפברואר 2020. נבדק ב-12 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ 1 2 3 Cohen, Jon (19 ביוני 2020). "Pandemic vaccines are about to face the real test". Science. 368 (6497): 1295–96. Bibcode:2020Sci...368.1295C. doi:10.1126/science.368.6497.1295. PMID 32554572free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  74. ^ "How flu vaccine effectiveness and efficacy are measured". Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Immunization and Respiratory Diseases, US Department of Health and Human Services. 29 בינואר 2016. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2020. נבדק ב-6 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "Principles of epidemiology, Section 8: Concepts of disease occurrence". Centers for Disease Control and Prevention, Center for Surveillance, Epidemiology, and Laboratory Services, US Department of Health and Human Services. 18 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-6 באפריל 2020. נבדק ב-6 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ Dubé, Eve; Laberge, Caroline; Guay, Maryse; Bramadat, Paul; Roy, Réal; Bettinger, Julie (1 באוגוסט 2013). "Vaccine hesitancy: an overview". Human Vaccines and Immunotherapeutics. 9 (8): 1763–73. doi:10.4161/hv.24657. ISSN 2164-554X. PMC 3906279. PMID 23584253. {{cite journal}}: (עזרה)
  77. ^ Howard, Jacqueline; Stracqualursi, Veronica (18 ביוני 2020). "Fauci warns of 'anti-science bias' being a problem in US". CNN. אורכב מ-המקור ב-21 ביוני 2020. נבדק ב-21 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  78. ^ Winter, SS; Page-Reeves, JM; Page, KA; Haozous, E; Solares, A; Nicole Cordova, C; Larson, RS (28 במאי 2018). "Inclusion of special populations in clinical research: important considerations and guidelines". Journal of Clinical and Translational Research (Review). 4 (1): 56–69. ISSN 2382-6533. PMC 6410628. PMID 30873495. {{cite journal}}: (עזרה)
  79. ^ 1 2 "Adaptive designs in clinical trials: why use them, and how to run and report them". BMC Medicine. 16 (1): 29. בפברואר 2018. doi:10.1186/s12916-018-1017-7. PMC 5830330. PMID 29490655. {{cite journal}}: (עזרה)
  80. ^ "Adaptive designs for clinical trials of drugs and biologics: Guidance for industry". U.S. Food and Drug Administration (FDA). 1 בנובמבר 2019. אורכב מ-המקור (PDF) ב-13 בדצמבר 2019. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ Lambkin-Williams, Rob; Noulin, Nicolas; Mann, Alex; Catchpole, Andrew; Gilbert, Anthony S. (22 ביוני 2018). "The human viral challenge model: accelerating the evaluation of respiratory antivirals, vaccines and novel diagnostics". Respiratory Research. 19 (1): 123. doi:10.1186/s12931-018-0784-1. ISSN 1465-993X. PMC 6013893. PMID 29929556. {{cite journal}}: (עזרה)
  82. ^ Eyal, Nir; Lipsitch, Marc; Smith, Peter G. (31 במרץ 2020). "Human challenge studies to accelerate coronavirus vaccine licensure". The Journal of Infectious Diseases. 221 (11): 1752–56. doi:10.1093/infdis/jiaa152. PMC 7184325. PMID 32232474. {{cite journal}}: (עזרה)
  83. ^ "Should scientists infect healthy people with the coronavirus to test vaccines?". Nature. 580 (7801): 17. באפריל 2020. Bibcode:2020Natur.580...17C. doi:10.1038/d41586-020-00927-3. PMID 32218549free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  84. ^ Cohen, Jon (31 במרץ 2020). "Speed coronavirus vaccine testing by deliberately infecting volunteers? Not so fast, some scientists warn". Science. doi:10.1126/science.abc0006free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  85. ^ "Key criteria for the ethical acceptability of COVID-19 human challenge studies" (PDF). World Health Organization. 6 במאי 2020. אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 במאי 2020. נבדק ב-12 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ Callaway, Ewen (20 באוקטובר 2020). "Dozens to be deliberately infected with coronavirus in UK 'human challenge' trials". Nature. 586 (7831): 651–52. Bibcode:2020Natur.586..651C. doi:10.1038/d41586-020-02821-4. PMID 33082550free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  87. ^ "WHO publishes Emergency Use Listing procedure and roadmap to make new medical products more readily available during health emergencies" (הודעה לעיתונות). World Health Organization (WHO). 9 בינואר 2020. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2020. נבדק ב-23 באוגוסט 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  88. ^ "Vaccines: The Emergency Authorisation Procedure". European Medicines Agency. 2020. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2020. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ Byrne, Jane (19 באוקטובר 2020). "Moderna COVID-19 vaccine under rolling review process in Canada, EU". BioPharma-Reporter.com, William Reed Business Media Ltd. נבדק ב-25 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ Dangerfield, Katie (20 בנובמבר 2020). "Pfizer files for emergency use of coronavirus vaccine in U.S. – what about in Canada?". Global News. נבדק ב-25 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  91. ^ "Coronavirus: UAE authorises emergency use of vaccine for frontline workers". The National. נבדק ב-18 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ Barrington, Lisa (3 בנובמבר 2020). "Bahrain latest country to vaccinate frontline workers with COVID-19 shot". Reuters. נבדק ב-18 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  93. ^ "Emergency Use Authorization for Vaccines Explained". U.S. Food and Drug Administration (FDA). 20 בנובמבר 2020. נבדק ב-20 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ Malik, Amyn A; McFadden, SarahAnn M; Elharake, Jad; Omer, Saad B (2020). "Determinants of COVID-19 vaccine acceptance in the US". EClinicalMedicine, the Lancet. 26: 100495. doi:10.1016/j.eclinm.2020.100495. ISSN 2589-5370. PMC 7423333. PMID 32838242free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  95. ^ "FDA may be risk-averse to grant emergency use for a Covid-19 vaccine; political pressure and hazy EUA standards are factors". ClinicalTrials Arena, Verdict Media, Ltd. 2 ביולי 2020. אורכב מ-המקור ב-22 ביולי 2020. נבדק ב-22 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ Hoffman, Jan (18 ביולי 2020). "Mistrust of a coronavirus vaccine could imperil widespread immunity". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2020. נבדק ב-23 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  97. ^ "Biopharma Leaders Unite to Stand with Science" (הודעה לעיתונות). 2020-09-08. נבדק ב-2020-12-31.
  98. ^ "Covid-19 vaccine: Margaret Keenan 'so privileged' to get first jab". BBC News. 8 בדצמבר 2020. נבדק ב-8 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  99. ^ Mueller, Benjamin (8 בדצמבר 2020). "As U.K. Begins Vaccinations, a Glimpse of Life After Covid". The New York Times. נבדק ב-20 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  100. ^ BBC, Covid-19 vaccine: Patient William Shakespeare second to get vaccination, BBC, ‏8 December 2020
  101. ^ "Covid: Russia begins vaccinations in Moscow". BBC News. 5 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  102. ^ "The Advisory Committee on Immunization Practices' Interim Recommendation for Use of Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine – United States, December 2020" (PDF). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 69 (50): 1922–24. בדצמבר 2020. doi:10.15585/mmwr.mm6950e2. PMC 7745957. PMID 33332292free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  103. ^ Stephen J. Thomas, Edson D. Moreira, Nicholas Kitchin, Judith Absalon, Alejandra Gurtman, Stephen Lockhart, John L. Perez, Gonzalo Pérez Marc, Fernando P. Polack, Cristiano Zerbini, Ruth Bailey, Kena A. Swanson, Xia Xu, Satrajit Roychoudhury, Kenneth Koury, Salim Bouguermouh, Warren V. Kalina, David Cooper, Robert W. Frenck, Laura L. Hammitt, Özlem Türeci, Haylene Nell, Axel Schaefer, Serhat Ünal, Qi Yang, Paul Liberator, Dina B. Tresnan, Susan Mather, Philip R. Dormitzer, Uğur Şahin, William C. Gruber, Kathrin U. Jansen, C4591001 Clinical Trial Group, Safety and Efficacy of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine through 6 Months, The New England Journal of Medicine 385, 2021-11-04, עמ' 1761–1773 doi: 10.1056/NEJMoa2110345 (באנגלית)
  104. ^ "Swissmedic grants authorisation for the first COVID-19 vaccine in Switzerland" (הודעה לעיתונות). Swiss Agency for Therapeutic Products (Swissmedic). 19 בדצמבר 2020. נבדק ב-19 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  105. ^ "COVID-19: Switzerland can start vaccinating vulnerable groups already in December" (הודעה לעיתונות). Swiss Federal Office of Public Health. 19 בדצמבר 2020. נבדק ב-19 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  106. ^ Pralong, Julien (23 בדצמבר 2020). "La piqûre de l'espoir pratiquée à Lucerne". Heidi.news. נבדק ב-23 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  107. ^ Campbell, Denis (16 בדצמבר 2020). "138,000 people in UK receive Covid vaccine in first week". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  108. ^ Herper, Matthew (15 בדצמבר 2020). "Inside the frantic and secretive sprint to name the Covid-19 vaccines". Stat. נבדק ב-19 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  109. ^ אתר למנויים בלבד Steve Bird, ‏Trademark filings offer tantalising glimpse of coronavirus vaccine's name, The Telegraph, 14 November 2020
  110. ^ "Moderna Applies for Emergency F.D.A. Approval for Its Coronavirus Vaccine". The New York Times. 30 בנובמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  111. ^ "Moderna Announces Primary Efficacy Analysis in Phase 3 COVE Study for Its COVID-19 Vaccine Candidate and Filing Today with U.S. FDA for Emergency Use Authorization" (הודעה לעיתונות). 30 בנובמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  112. ^ "Oxford University/AstraZeneca vaccine authorised by UK medicines regulator". Gov.uk. Department of Health and Social Care. 30 בדצמבר 2020. נבדק ב-30 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ^ "Information for Healthcare Professionals on COVID-19 Vaccine AstraZeneca". Medicines and Healthcare products Regulatory Agency (MHRA). 30 בדצמבר 2020. נבדק ב-4 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ^ "Conditions of Authorisation for COVID-19 Vaccine AstraZeneca". Medicines and Healthcare products Regulatory Agency (MHRA). 30 בדצמבר 2020. נבדק ב-4 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ^ "TGA grants provisional determination for COVID-19 vaccine". Therapeutic Goods Administration (TGA). 9 באוקטובר 2020. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ^ "TGA grants second provisional determination for a COVID-19 vaccine". Therapeutic Goods Administration (TGA). 14 באוקטובר 2020. אורכב מ-המקור ב-28 באוקטובר 2020. נבדק ב-25 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  117. ^ "TGA grants third provisional determination for a COVID-19 vaccine". Therapeutic Goods Administration (TGA). 16 בנובמבר 2020. נבדק ב-19 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  118. ^ "Comirnaty". Therapeutic Goods Administration. נבדק ב-25 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  119. ^ "TGA provisionally approves Pfizer COVID-19 vaccine" (הודעה לעיתונות). 25 בינואר 2021. נבדק ב-25 בינואר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  120. ^ "Comirnaty (BNT162b2 [mRNA]) COVID‑19 Vaccine Product Information" (PDF). Therapeutic Goods Administration (TGA). נבדק ב-25 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ^ "EMA starts first rolling review of a COVID-19 vaccine in the EU" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 1 באוקטובר 2020. אורכב מ-המקור ב-1 באוקטובר 2020. נבדק ב-1 באוקטובר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  122. ^ "COVID-19 vaccines: key facts". European Medicines Agency (EMA). 14 בספטמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2020. נבדק ב-1 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ^ "EMA starts second rolling review of a COVID-19 vaccine" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 5 באוקטובר 2020. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2020. נבדק ב-6 באוקטובר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  124. ^ "Update on rolling review of AstraZeneca's COVID-19 vaccine" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 30 בדצמבר 2020. נבדק ב-30 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  125. ^ "EMA publishes safety monitoring plan and guidance on risk management planning for COVID-19 vaccines" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 13 בנובמבר 2020. נבדק ב-13 בנובמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה) Text was copied from this source which is European Medicines Agency. Reproduction is authorized provided the source is acknowledged.
  126. ^ "EMA considerations on COVID-19 vaccine approval". European Medicines Agency (EMA). 19 בנובמבר 2020. נבדק ב-19 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  127. ^ "EMA starts rolling review of mRNA COVID-19 vaccine by Moderna Biotech Spain, S.L." (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 16 בנובמבר 2020. נבדק ב-16 בנובמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  128. ^ "EMA receives application for conditional marketing authorisation of Moderna COVID-19 vaccine" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 1 בדצמבר 2020. נבדק ב-1 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  129. ^ "EMA receives application for conditional marketing authorisation of COVID-19 mRNA vaccine BNT162b2" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 1 בדצמבר 2020. נבדק ב-1 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  130. ^ "Update on assessment of the BioNTech and Pfizer BNT162b2 vaccine marketing authorisation application" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 15 בדצמבר 2020. נבדק ב-15 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  131. ^ "Update on assessment of marketing authorisation application for Moderna's mRNA-1273 COVID-19 vaccine" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 17 בדצמבר 2020. נבדק ב-17 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  132. ^ "EMA starts rolling review of Janssen's COVID-19 vaccine Ad26.COV2.S" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 1 בדצמבר 2020. נבדק ב-1 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  133. ^ "EMA recommends first COVID-19 vaccine for authorisation in the EU" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 21 בדצמבר 2020. נבדק ב-21 בדצמבר 2020. {{cite press release}}: (עזרה)
  134. ^ "Comirnaty EPAR". European Medicines Agency (EMA). נבדק ב-23 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  135. ^ "Statement by President von der Leyen on the marketing authorisation of the BioNTech-Pfizer vaccine against COVID-19". European Commission. נבדק ב-21 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  136. ^ "Comirnaty". Union Register of medicinal products. נבדק ב-29 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  137. ^ 1 2 Cavaleri, Marco; Enzmann, Harald; Straus, Sabine; Cooke, Emer (בינואר 2021). "The European Medicines Agency's EU conditional marketing authorisations for COVID-19 vaccines". The Lancet. 397 (10272): 355–57. doi:10.1016/s0140-6736(21)00085-4. PMC 7833511. PMID 33453149free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  138. ^ "COVID-19 Vaccine Moderna EPAR". European Medicines Agency (EMA). נבדק ב-20 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  139. ^ "EMA recommends COVID-19 Vaccine Moderna for authorisation in the EU" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency. 6 בינואר 2021. נבדק ב-6 בינואר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  140. ^ "European Commission authorises second safe and effective vaccine against COVID-19" (הודעה לעיתונות). נבדק ב-6 בינואר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  141. ^ "COVID-19 Vaccine Moderna". Union Register of medicinal products. נבדק ב-14 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  142. ^ "EMA receives application for conditional marketing authorisation of COVID-19 Vaccine AstraZeneca". European Medicines Agency (EMA). 12 בינואר 2021. נבדק ב-12 בינואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  143. ^ "COVID-19 Vaccine AstraZeneca". European Medicines Agency (EMA). 28 בינואר 2021. נבדק ב-29 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  144. ^ "EMA recommends COVID-19 Vaccine AstraZeneca for authorisation in the EU" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 29 בינואר 2021. נבדק ב-29 בינואר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  145. ^ "European Commission authorises third safe and effective vaccine against COVID-19" (הודעה לעיתונות). נבדק ב-29 בינואר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  146. ^ "COVID-19 Vaccine AstraZeneca". Union Register of medicinal products. נבדק ב-29 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  147. ^ "EMA starts rolling review of Novavax's COVID-19 vaccine (NVX-CoV2373)". European Medicines Agency (EMA). 3 בפברואר 2021. נבדק ב-3 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה) Text was copied from this source which is © European Medicines Agency. Reproduction is authorized provided the source is acknowledged.
  148. ^ "EMA starts rolling review of CureVac's COVID-19 vaccine (CVnCoV)" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 11 בפברואר 2021. נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  149. ^ "EMA preparing guidance to tackle COVID-19 variants" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 10 בפברואר 2021. נבדק ב-10 בפברואר 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
  150. ^ "EMA receives application for conditional marketing authorisation of COVID-19 Vaccine Janssen". European Medicines Agency (EMA). 16 בפברואר 2021. נבדק ב-16 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  151. ^ "EMA starts rolling review of the Sputnik V COVID-19 vaccine" (הודעה לעיתונות). European Medicines Agency (EMA). 4 במרץ 2021. נבדק ב-4 במרץ 2021. {{cite press release}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ההיסטוריה_של_פיתוח_החיסון_נגד_נגיף_הקורונה&oldid=39626587"