לדלג לתוכן

סאנופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאנופי
Sanofi
נתונים כלליים
בורסה
תקופת הפעילות 20 באוגוסט 2004 – הווה (20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • סנופי פסטר
  • Shantha Biotechnics
  • Hoechst
  • Chattem
  • סנופי דרום קוריאה
  • סנופי ארצות הברית
  • זנטיבה
  • גנזים
  • Zentiva
  • מריאל
  • Zentiva Group
  • Opella עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית התרופות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים תרופת מרשם עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 120.58 מיליארד דולר (25 בדצמבר 2024)
הכנסות 43,070,000,000 אירו (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי 7,875,000,000 אירו (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 5,400,000,000 אירו (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Paul Hudson עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 106,566 (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.sanofi.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סאנופי (צרפתית: Sanofi, בעבר סאנופי-אוונטיס) היא חברת תרופות צרפתית-בינלאומית והיא אחת מ-5 חברות התרופות הגדולות בעולם והגדולה ביותר באירופה[1]. מטה החברה ממוקם בפריז. מניית החברה נסחרת בבורסות Euronext ו-NYSE, והיא נכללת במדד "Euro Stoxx 50".

החברה הוקמה במקור בשנת 1973 והגלגול הנוכחי שלה הוקם כ-Sanofi-Aventis בשנת 2004, על ידי מיזוגם של Aventis ו-Sanofi-Synthélabo, שכל אחד מהם היה תוצר של כמה מיזוגים קודמים. היא שינתה את שמה לסנופי במאי 2011.

סאנופי-סינתלבו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנופי הוקמה בשנת 1973 כחברת בת של Elf Aquitaine (חברת נפט צרפתית שנרכשה לאחר מכן על ידי טוטאל אס. איי), כאשר Elf Aquitaine השתלטה על קבוצת Labaz, חברת תרופות שהוקמה בשנת 1947, ופיתחה את התרופה בנזיודרון (Benziodarone), סוג של אמפטמין בשנת 1957. בשנת 1993, נכנסה סנופי לשוק של מזרח אירופה על ידי רכישת גרעין שליטה ב-Chinoin, חברת תרופות הונגרית. באותה שנה הקימה סנופי את המיזם המשמעותי הראשון שלה בארצות הברית, וחיזקה את נוכחותה במזרח אירופה, על ידי שותפות ראשונה עם סטרלינג ווינטרופ.

סינתלבו (Synthélabo) נוסדה בשנת 1970, באמצעות מיזוג של שתי חברות פרמצבטיקה צרפתיות, Laboratoires Dausse (נוסדה בשנת 1834) ו-Laboratoires Robert & Carrière (שנוסדה בשנת 1899). בשנת 1973, קבוצת הקוסמטיקה הצרפתית לוריאל רכשה את מרבית הון המניות שלה.

סאנופי-סינתלבו (Sanofi-Synthélabo) הוקמה בשנת 1999, כאשר Sanofi התמזגה עם Synthélabo; בזמן המיזוג סנופי הייתה קבוצת התרופות השנייה בגודלה במונחי מכירות וסינת'לבו הייתה השלישית בגודלה[2].

אוונטיס הוקמה בשנת 1999, כאשר החברה הצרפתית רון-פולנק (Rhône-Poulenc S.A) התמזגה עם התאגיד הגרמני Hoechst Marion Roussel, שהוקם בעצמו ממיזוג 1995 של Hoechst AG עם קסלה, Roussel Uclaf ו-Marion Merrell Dow[3]. מטה החברה הממוזגת היה, ליד שטרסבורג, על גבול גרמניה צרפת[4]. בעלי הכסט (Hoechst) קיבלו %53 ב"אוונטיס", שהפכה לחברת התרופות והכימיקלים הגדולה בעולם באותה עת[5].

הכסט (Hoechst), הייתה אחת החברות שהוקמו מהפיצול של אי גה פארבן (IG Farben) לאחר מלחמת העולם השנייה, והיו לה עסקים במגוון תחומים: תרופות, מוצרי הגנת הצומח והדברה, מוצרים וטרינריים, אבחון, וכימיקלים[6].

בשנת 2000, אוונטיס ו-Millennium Pharmaceuticals, חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית שהוקמה כדי לגלות תרופות חדשות המבוססות על מדע הגנומיקה החדש דאז, הודיעו כי אוונטיס תשקיע 250 מיליון דולר במילניום ותשלם 200 מיליון דולר למחקר ופיתוח, אחת העסקאות הגדולות מסוג זה בין חברת תרופות גדולה לחברת ביוטכנולוגיה באותה תקופה[7].

בסוף שנת 2000, הודיעה אוונטיס כי החליטה למכור את אוונטיס קרופ-סיינס (CropScience), פעילות האגרו-כימיקלים שנוצרה ממיזוג עסקי החקלאות של הכסט ואוונטיס[8]. באוקטובר 2001 הודיעו באייר ואוונטיס כי קבוצת הכימיקלים והתרופות הגרמנית באייר תרכוש את היחידה תמורת כ-6.7 מיליארד דולר, כאשר היחידה תהפוך לבאייר CropScience והפכה את באייר לחברה השנייה בגודלה בתחום האגרו-כימיקלים, אחרי סינג'נטה[9].

בשנת 2003, אוונטיס נכנסה לשיתוף פעולה עם Regeneron Pharmaceuticals, חברת ביוטכנולוגיה מניו יורק, לפיתוח התרופה VEGF, בתחום הסרטן, שהייתה אז בניסויים קליניים בשלב א'. אוונטיס השקיעה 45 מיליון דולר בחברה והזרימה 80 מיליון דולר במזומן לטובת פיתוח התרופה[10]. Regeneron וסנופי קיבלו את אישור התרופה לסרטן המעי הגס הגרורתי בשילוב עם גורמים אחרים, תחת המותג Zaltrap בשנת 2012.

מיזוג סאנופי-אוונטיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנופי-אוונטיס (Sanofi-Aventis) הוקמה בשנת 2004, כאשר Sanofi-Synthélabo רכשה את Aventis. בתחילת 2004 הגישה סנופי הצעת רכש עוינת בשווי 47.8 מיליארד אירו עבור אוונטיס[11]. בתחילה, דחתה אוונטיס את ההצעה מכיוון שחשבה כי ההצעה מציעה שווי נחות בהתבסס על שווי מניות החברה, והדירקטוריון באוונטיס יזם הוראות לגלולות רעל והזמין את חברת נוברטיס להיכנס למשא ומתן למיזוג[12]. מאבק השליטה בן שלושה חודשים הסתיים כאשר סנופי-סינטלבו השיקה הצעה ידידותית בסך 54.5 מיליארד אירו במקום ההצעה העוינת שנדחתה בעבר[13]. ממשלת צרפת מילאה תפקיד חזק ורצתה למה שכינתה "פתרון מקומי", על ידי הפעלת לחץ כבד על סנופי-סינת'לאבו להעלות את הצעתה לאוונטיס ולאבנטיס לקבל את ההצעה ובדחה את הצעת גלולת הרעל של אבנטיס[14]. אחד הסיכונים הגדולים ביותר בעסקה לשני הצדדים היה גורל הפטנטים שהגנו על קלופידוגרל (Plavix) שהייתה אחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם באותה תקופה והמקור העיקרי להכנסות של סנופי[15].

סאנופי ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאנופי ישראל הוקמה ב-2004 כ"סנופי אוונטיס ישראל" לאחר מיזוג סאנופי ואוונטיס. רוני בירנבוים מונה למנכ"ל החברה בישראל, בירנבוים שימש קודם כמנכ"ל חברת אוונטיס פארמה ישראל[16].

ביולי 2009, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לרכוש חיסונים נגד מגפת השפעת מסאנופי, חיסון שעדיין היה בפיתוח באותה עת[17][18].

באוגוסט 2018, דיווח העיתון הכלכלי גלובס שמדינת ישראל מעלימה עין ביודעין מפעילות של חברות בינלאומיות באיראן, ביניהם סאנופי, שמחזיקה באיראן חברת בת אך פעילותה בישראל לא נאסרה למרות העיצומים נגד איראן[19].

החברה מייצרת תרופות אתיות (תרופות המוגנות בפטנט) ומתמחה בתרופות למחלות פנימיות, קרישת דם, סוכרת, אונקולוגיה, מחלות עצבים, אלרגיה ועוד.

רבי המכר של החברה כוללים את התרופה Plavix (שם גנרי: קלופידוגרל) ו-Clexane (שם גנרי: אנוקספרין). Plavix היא התרופה השלישית ברשימת התרופות הנמכרות בעולם, והיא מיועדת למנוע קרישת דם. קלקסן הוא הפארין (נוגד קרישה) נמוך משקל מולקולרי הנמכר ביותר בעולם.

סאנופי מובילה כמו כן בתחום הכימותרפיה לסוגי סרטן שונים עם התרופות טקסוטר ואלוקסטין.

בשנת 2012 התרופה אובג'יו אושרה לטיפול בטרשת נפוצה.

סאנופי פיתחה את האפליקציה הראשונה בעברית לניהול מחלת הסוכרת, בפיתוח האפליקציה נעזרה החברה במודל 'חכמת ההמונים' בשיתוף קהילת חולי הסוכרת בישראל והאגודה הישראלית לסוכרת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאנופי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דירוג פורבס בתחום Pharma
  2. ^ בלומברג, פאריס, ‏עוד מיזוג ענק בענף התרופות: סאנופי- סינתלבו, בהיקף 10.4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 6 בדצמבר 1998
  3. ^ בלומברג, פאריס, ‏רון-פולנק הצרפתית אישרה: מו"מ עם הכסט למיזוג חטיבות התרופות והאגרוכימיקלים, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1998
  4. ^ שירות בלומברג, פרנקפורט, ‏הכסט ורון פולנק ימוזגו ל"אבנטיס" בעיסקת מניות ב-21 מיליארד ד' בנובמבר, באתר גלובס, 17 במאי 1999
  5. ^ שירות בלומברג, פרנקפורט, ‏הכסט ורון פולנק שינו מבנה מיזוגן בלחץ כוויית פטרוליום, המחזיקה $.5 בהכסט, באתר גלובס, 13 במאי 1999
  6. ^ בלומברג, פרנקפורט, ‏הכסט תיפטר מחטיבות הכימיקלים, כנראה לקראת מיזוג עם רון-פולן, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1998
  7. ^ אביבה משמרי, ‏המילניום הבא של באייר, באתר גלובס, 17 בינואר 2001
  8. ^ באייר תרכוש את פעילות האגרו-כימיקלים מאוונטיס, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2001
  9. ^ סוכנויות הידיעות, באייר רוכשת את חטיבת הכימיקלים החקלאיים קרופ סיינסס של אוונטיס תמורת 6.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 2 באוקטובר 2001
  10. ^ אביבה משמרי, ‏עסקאות חדשות בביוטק שוברות שיאים, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2003
  11. ^ הארץ, אוונטיס נערכת להדוף הצעת רכש מסנופי, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2004
  12. ^ ניו יורק טיימס, נוברטיס שוקלת הצעת רכש ידידותית לאוונטיס, באתר הארץ, 13 במרץ 2004
  13. ^ שירות גלובס, ‏אוונטיס אומרת 'Oui' לסאנופי: תרכש תמורת 64 מיליארד דולר, באתר גלובס, 26 באפריל 2004
  14. ^ צרפת נערכת למאבק שליטה בתעשיית התרופות, באתר הארץ, 26 בינואר 2004
  15. ^ אמיר כידן, ‏סאנופי בשתי חזיתות: מנסה להגן על פטנטים לתרופות לדילול דם; המכירות - 5 מיליארד דולר, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2006
  16. ^ אורה קורן, רוני בירנבוים מונה למנכ"ל חברת התרופות סנופי אוונטיס ישראל, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2004
  17. ^ דן אבןו ברק רביד, רה"מ בנימין נתניהו הורה לרכוש חיסונים נגד שפעת החזירים, באתר הארץ, 29 ביולי 2009
  18. ^ דן אבן, ישראל תרכוש ב-20 מיליון שקלים אופציות לחיסוני שפעת החזירים לכלל האוכלוסייה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2009
  19. ^ עמירם ברקת, יובל אזולאי, קובי ישעיהו, ‏למה ישראל מעלימה עין מפעילות חברות בינלאומיות באיראן, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2018