הדרקון
 | |
| בימוי |
רוברט קלאוס  |
|---|---|
| הופק בידי |
ריימונד צ'או, Fred Weintraub, פול הלר |
| תסריט |
Michael Allin |
| שחקנים ראשיים |
ברוס לי (Mr. Lee) בולו יאנג Angela Mao ג'קי צ'אן סאמו האנג ג'ון סקסון שין קיין רוברט וול ג'ים קלי Ahna Capri רוי צ'יאו |
| מוזיקה |
לאלו שיפרין |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
האחים וורנר, Concord Production Inc. |
| חברה מפיצה |
האחים וורנר, Orange Sky Golden Harvest |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
26 ביולי 1973 |
| משך הקרנה |
98 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט פעולה, סרט מתח, סרט אמנויות לחימה |
| מקום התרחשות |
הונג קונג, לוס אנג'לס |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 enterthedragon |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הדרקון (באנגלית: Enter the Dragon; בסינית: 龍爭虎鬥; ידוע גם כ-The Deadly Three; שמו המקורי הוא Blood and Steel) הוא סרט אמנויות לחימה משנת 1973. הפקת הסרט הייתה אמריקאית-הונג קונגית משותפת, בבימויו של רוברט קלאוס ובכיכובם של ברוס לי, ג'ים קלי וג'ון סקסון. זהו סרטו הרביעי של ברוס לי, והאחרון שצילם בשלמותו לפני מותו. הסרט יצא לבתי הקולנוע שישה ימים לאחר מותו של לי, ב-26 ביולי 1973.
הסרט הוא אחד הבולטים בסוגת סרטי אמנויות הלחימה, הוא שינה את פני הקולנוע בהונג קונג וסייע בהחדרת לימוד אמנויות הלחימה לעולם המערבי. ב-2004 בחר ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית בסרט " הדרקון" לשימור בשל היותו "משמעותי תרבותית".[1]
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו סרט אמנויות לחימה הסיני הראשון שהופק בידי תאגיד הוליוודי גדול והופק בשיתוף עם חברת Golden Harvest ועם חברת ההפקות של לי Concord Production Company. הסרט צולם בעיקר בהונג קונג ובפיליפינים.
בין הפעלולנים שהופיעו בסרט היו חברי האופרה הסינית, ובכללם ג'קי צ'אן וסאמו האנג. נטען שהסרט סייע לשיתוף הפעולה העתידי של צ'אן והאנג עם אולפני Golden Harvest, בהם פרצה הקריירה שלהם מאוחר יותר. האנג החסון נראה נלחם בלי חולצה בקטע הפתיחה של הסרט. בין השחקנים היו תלמידיו של ברוס לי, חלקם התקדמו עם השנים והפכו לכוכבי סרטי אמנויות לחימה בעצמם.
הגרסה הסופית של הסרט הייתה שונה משמעותית מהתסריט המקורי מכיוון שברוס לי שיפר חלק ניכר מהתסריט בעצמו, בכלל זה כתב וביים מחדש את סצנת הפתיחה של הסרט המראה קרב במנזר שאולין. לי רצה להיעזר בסרט כדי לבטא את מה שהוא ראה כיופי של התרבות הסינית ולהוסיף לסרט עומק מעבר לפעלולי הפעולה.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לי, במוצאו מהונג קונג, הוא אמן לחימה במסורת של מנזר שאולין - מסדר של נזירים בודהיסטים לוחמים בעל השקפה פילוסופית מעמיקה, אמונה ביושר ואהבת הזולת, כמו גם מסורת לימוד אמנויות הלחימה. הוא זוכה להזמנה לטורניר אמנויות לחימה על אי אותה מארגן האן המסתורי (שי קיין). לי לומד מהסיפו (מאסטר) שלו, שהאן היה בעבר אף הוא תלמיד בשאולין, אולם הוא גורש מהמסדר, משום שהפר את קוד ההתנהגות. הסיפו מזכיר ללי כי כדי לנצח את האויב יש להילחם לא רק בגופו אלא גם בדמותו ובתדמיתו. עצה זו מוכיחה את עצמה בהמשך העלילה.
סוכן המודיעין הבריטי, ברתווייט, מבקש מלי סיוע במשימה חשאית. האן חשוד כמי שמעורב בסחר סמים, אותם הוא מיצר במנזרו ובסחר בבני אדם, אותם הוא שובה במנזרו. אולם מאחר שהאן התבצר באי קטן שחלקו הוא מעבר לתחום השיפוט של בריטניה, אין באפשרותם לנהל כל חקירה או מעצרים רשמיים במקום. האן מנהל בית ספר לאמנויות לחימה על האי ובעזרת התחרויות הבינלאומיות שהוא מארגן במקום הוא מגייס אמני לוחמה מוכשרים, שישרתו אותו בעסקיו.
לי הוא המועמד האידיאלי למשימה, בשל כישורי הלחימה בידיים ריקות הנדרשים שם, לאור העובדה שהאן אינו מרשה להכניס כלי נשק לאי. לפני שהוא עוזב, לי לומד מאביו, שאחד הבריונים של האן, אוהרה (אמן הלחימה רוברט "בוב" וול), גרם למותה של אחותו הבכורה, סו לין, לפני שנים כאשר ניסה לאנוס אותה. מונע הן מהצורך לשמור על שלום הציבור והן מיצר נקמה, לי מגיע לאי של האן וזוכה לקבלת פנים חמה.
אל האי מגיעים גם מתמודדים נוספים, ביניהם רופר (השחקן ג'ון סקסון), נער שעשועים ומהמר אמריקאי לבן, שבורח מפני המאפיה, וויליאמס (אמן הלחימה ג'ים קלי), פעיל זכויות אדם אמריקאי שחור, שבורח מהחוק משום שהכה שוטרים לבנים. רופר וויליאמס מביסים את המתמודדים מולם בתחרות, שנערכת בשעות היום. מהתחרויות, שומריו של האן לא מאפשרים לאיש להיעדר. בלילות תושבי האי נתונים במעצר בית ובין השאר מסופקות להן זונות שיורידו את המוטיבציה שלהם לטייל בחוץ וידווחו במקרה שהם שוברים את העוצר. לי בוחר בזונה שמידע מוקדם מאפשר לו לזהות אותה כסוכנת בריטית והיא מאפשרת לו לנהל חקירה בלילות. לי מתחיל בחיפושיו באי אחרי ראיות ומגלה כניסה סודית למרתף תת-קרקעי. הוא נתקל בשומריו של האן אבל מצליח לגבור עליהם לפני שהם יכולים לזהותו. ויליאמס מבחין בו כשהוא יוצא ממרפסת חדרו, אך שומר של האן מזהה את ויליאמס ומדווח להאן.
ביום שלמחרת מזהיר האן את המתמודדים שלא ייצאו מחדריהם בלילה. הוא מעניש את שומריו בשל כישלונם במילוי חובתם והשומרים זוכים למוות אכזרי מידיו של בולו הסדיסטי (השחקן ומפתח הגוף בולו יאנג), שומר ראשו הראשי של האן. רגעים מספר לאחר מכן נקרא לי לקרב הראשון שלו ומתברר שהיריב שלו הוא אוהרה. לי מביס את אוהרה ונאלץ להרוג אותו מכיוון שאוהרה מנסה לתקוף אותו בעזרת בקבוקי זכוכית שבורים. האן מודיע שהתקפתו המגונה של אוהרה ביישה אותו ומסיים את הקרבות לאותו יום.
האן מזמן את ויליאמס ומאשים אותו בהתקפת שומריו בלילה הקודם. אם כי ויליאמס מכחיש זאת בכעס ודורש לעזוב את האי לאלתר. אולם האן לא מאפשר לאנשים שיודעים יותר מדי לעזוב את האי, אלא אם כן גייס אותם לשורותיו. האן הורג את ויליאמס אחרי קרב קצר.
האן לוקח את רופר לסיור במערכת המרתפים התת-קרקעי שלו, שם הוא מנהל את עסקיו הבלתי חוקיים ומזמין את רופר להיות נציגו בהברחת ההרואין לארצות הברית. רופר מתלבט והאן מראה לו את גווייתו המרוטשת של ויליאמס, ברמזו שרופר יעמוד בפני גורל דומה אם הוא יסרב לשתף פעולה. באותו הלילה, לי פורץ למרתפים ואוסף די ראיות כדי להשיג צו למאסרו של האן. אולם לי מפעיל בלא יודעין את האזעקה כשהוא משתמש במשדר הרדיו על מנת לתקשר עם ברתווייט. הוא לוחם בכמה משומריו של האן במהלך בריחתו, אך לבסוף נשבה במלכודת.
בבוקר המחרת, האן מבקש מרופר להילחם בלי כמבחן לנאמנותו. רופר מסרב ובמקום זאת האן שולח אותו להילחם בבולו. רופר, שחינו של בולו סר ממנו כשזה הרג את השומרים הכושלים, מנצח את בולו והורג אותו. האן הזועם מורה לאנשיו להרוג את לי ורופר גם יחד. אף על פי שהם נחותים במספרם, מצליחים לי ורופר להדוף את האויב, עד שהזונה ששיתפה פעולה עם לי משחררת את השבויים מהמרתף של האן והם מצטרפים לצידם של לי ורופר.
בתוך מהומת המלחמה מנסה האן לברוח מהאי, כשלי עוקב אחריו. לי אומר להאן בזעם: "המטת חרפה על משפחתי והמטת חרפה על מקדש שאולין!" האן, שמפחד להתמודד עם לי בעזרת אמנות לחימה בורח אל משרדו ושם מתגלה סליק נשק שכל פריטיו מורכבים בידים תותבות המשמשות את האן קטוע היד. מתברר שהאן, שאסר על הכנסת נשק לאי בטיעון כי יש לקדש את המלחמה בידיים ריקות, הסתובב בעצמו כל הזמן חמוש.
האן בורח אל חדר מלא במראות שבו לי מתקשה להבדיל בינו לבין דמויותיו הרבות. האן ממתין שלי יתמקד בבבואתו בחדר המראות כדי להשיג יתרון על לי. לי נזכר בעצתו של המאסטר וכשם ששבר את תדמיתם הבלתי מנוצחת של שומרי האן, הוא שובר את המראות הנושאות את בבואתו של האן. כך הוא מאלץ את האן לעמוד מולו פנים אל מול פנים ומביס אותו.
כשלי שב לרופר, הוא נוכח לדעת שרוב אנשיו של האן הובסו. מסוקי הצבא מגיעים בתגובה לקריאת המצוקה ששיגר לי. רופר ולי מביטים זה בזה בסיפוק רב.
ההצלחה בקופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הדרקון" הכניס לפי המשוער כ-$25,000,000 בצפון אמריקה, וסכום משוער של $90,000,000 ברחבי תבל,[2] עם תקציב של $850,000.
בהונג קונג הכניס הסרט HK$3,307,536[2] – סכום גדול מאוד לאותה עת, אולם קטן בהרבה מסרטיו של ברוס לי "אגרוף הזעם" ו"דרכו של הדרקון".
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט נחשב בעיני מבקרים כאחד הסרטים הטובים ביותר של שנת 1973.[3][4] ואחד הפופולריים ביותר שבהם.[5]
כעת הוא זוכה למדרוג של 97% במשאל מצטבר באתר Rotten Tomatoes, כש-37 סוקרים מעניקים לו ציון ממוצע של 7.8/10.[6]
ב-2004 הוכרז הסרט כ"משמעותי תרבותית" בידי ספריית הקונגרס ונבחר לשימוש בארכיב הסרטים הלאומי.[1] הסרט גם נמצא ברשימת 500 הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים של המגזין אמפייר שפורסמה ב-2008.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הדרקון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הדרקון", באתר AllMovie (באנגלית)
"הדרקון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הדרקון", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"הדרקון", באתר Metacritic (באנגלית)
"הדרקון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "הדרקון" באתר HKMDB
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 רשימת הסרטים של ארכיב הסרטים הלאומי שנבחרו לשימור
- ^ 1 2 רווחי הסרט הדרקון, אתר IMDb
- ^ הסרטים הטובים ביותר של שנת 1973, באתר filmsite.org.
- ^ הסרטים הטובים ביותר של 1973 (89 הבולטים שבהם), באתר films101.com.
- ^ הסרטים הפופולריים ביותר שיצאו לבתי הקולנוע בשנת 1973, באתר imdb.
- ^ דירוג הסרט הדרקון באתר rottentomatoes, באתר rottentomatoes.com.
- ^ רשימת 500 הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים לפי המגזין אמפייר, באתר empireonline.com.