לדלג לתוכן

הדיוויזיה ה-717 (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדיוויזיה ה-717
סמל הדיוויזיה
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך  ורמאכט
סוג חיל רגלים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות מאי 1941אפריל 1943 (כשנה)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

הדיוויזיה ה-717 הייתה דיוויזיית חי"ר של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה ב-11 באפריל 1941 באזור האימונים הצבאיים ברוק אן דר ליתה ובנויסידל אם זי שבמחוז הצבאי XVII כדיוויזיה של גל הגיוס ה-15, וכללה בעיקר מגויסים מבוגרים יותר. כבר ביוני 1941 הועברה הדיוויזיה ליוגוסלביה באזור קראלייבו, קרגוייבץ' ומיטרוביצה. מינואר עד אפריל 1943 השתתפה הדיוויזיה בקרב על נרטבה נגד כוחות הפרטיזנים. באפריל 1943 הפכה הדיוויזיה לדיוויזיית היגר ה-117 לאחר ארגון מחדש ועיצוב מחדש.

פשעי מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הייתה אחראית לטבח קראלייבו, רצח המוני של כ-2,000 תושבי העיר המרכזית קראלייבו בידי הוורמאכט בין ה-15 ל-20 באוקטובר 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה. הטבח בא כנקמה על התקפה משותפת של פרטיזנים-צ'טניקים על חיל מצב גרמני במהלך המצור על קראלייבו, שבו נהרגו 10 חיילים גרמנים ו-14 נפצעו. מספר בני הערובה שנורו חושב על בסיס יחס של 100 בני ערובה שהוצאו להורג על כל חייל גרמני שנהרג ו-50 בני ערובה שהוצאו להורג עבור כל חייל גרמני שנפצע, נוסחה שהגה אדולף היטלר במטרה לדכא את ההתנגדות האנטי-נאצית במזרח אירופה.

הוורמאכט הגיב בתחילה באיסוף והוצאה להורג של 300 אזרחים סרבים, שתוארו במסמכים עכשוויים כ"קומוניסטים, לאומנים, דמוקרטים ויהודים". במהלך הימים הבאים, נעצרו כל הגברים בין הגילאים 14 ל-60 והוכנסו לבית מעצר מאולתר במפעל הגלגול המקומי. כשהם שם, הניירות שלהם נבדקו ושמותיהם הוכנסו לפנקס. כשהמחנה התמלא, הורה הוורמאכט לקבוצות של 100 אסירים לצעוד לקברי אחים שנחפרו מראש, שם הוצאו להורג במקלעים כבדים. לאחר מכן נבדקו הגופות לאיתור סימני חיים; קורבנות ששרדו את המטח הראשוני קיבלו כדור אחד בראש. לאחר חיסול הקבוצה הראשונה, חזרו החיילים למפעל ואספו את 100 הקורבנות הבאים. תהליך זה נמשך עד שכל הגברים שנאספו נהרגו. פעולות התגמול נמשכו מספר ימים. בעקבות הירי על בני ערובה ממפעל הגלגול, הוורמאכט התפרס בכפרים מסביב, שרפו בתים והרגו ללא הבחנה. לפי הרישומים של דיוויזיית הרגלים ה-717 עצמה, 1,736 גברים ו-19 נשים "קומוניסטיות" מהעיר ומפאתיה הוצאו להורג, למרות ניסיונות של שיתופי פעולה מקומיים להקל בעונש. 20 מחיילי דיוויזיית הרגלים 717 קיבלו מאוחר יותר צלבי ברזל על תפקידם בהרג.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גנרל-מיור פאול הופמן (17 במאי 1941 – 1 בנובמבר 1941)
  • גנרל-לויטננט ולטר הינגהופר (1 בנובמבר 1941 – 1 באוקטובר 1942)
  • גנרל-לויטננט בניגנוס דיפולד (1 באוקטובר 1942 – 1 באפריל 1943)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדיוויזיה ה-717 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)