לדלג לתוכן

הגנים הבוטניים של טביליסי

הגנים הבוטניים של טביליסי
საქართველოს ეროვნული ბოტანიკური ბაღი
מיקום טביליסי, גאורגיהגאורגיהגאורגיה
כתובת טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1845–הווה (כ־179 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 128 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°41′10″N 44°48′27″E / 41.686111111111°N 44.8075°E / 41.686111111111; 44.8075
nbgg.ge
(למפת טביליסי רגילה)
 
הגנים הבוטניים של טביליסי
הגנים הבוטניים של טביליסי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הגנים הבוטניים של טביליסי
הגנים הבוטניים של טביליסי בשנות ה-70 של המאה ה-19
הגנים הבוטניים של טביליסי בשנות ה-70 של המאה ה-19
הכניסה הראשית לגנים הבוטניים- מבט על

הגנים הבוטניים של טביליסיגאורגית: თბილისის ბოტანიკური ბაღი) או הגנים הבוטניים המרכזיים של האקדמיה הגאורגית למדעים הם הגנים בוטניים הגדולים ביותר בעבר הקווקז והיו הגדולים ביותר בברית המועצות לשעבר. הגנים הבוטניים נמצאים בטביליסי בירת גאורגיה, והמשתרעים מערוץ הנהר צבקיסיסצקאלי לאורך מדרונותיו הדרומיים של הר סולולקי (שלוחה של רכס תריאלתי), בגובה 420–680 מטר מעל פני הים, על שטח בגודל 1,610 דונם ומכילים אוסף טקסונומי של מעל ל-4,500 מינים.

הגנים נזכרים לראשונה בשנת 1671 על ידי הנוסע הצרפתי, ז'אן שרדן, שמציין ברשומותיו את "הגנים המלכותיים" שנוסדו, על פי הערכתו, בשנת 1625, ונקראו מאוחר יותר במהלך השנים "גני המצודה" או "גני המנבטה". ההערכה המקובלת יותר היא כי הגנים ניטעו לראשונה באמצע המאה ה-15. הגנים מופיעים גם ברשומותיו של ז'וזף פיטון דה טורנפור (Joseph Pitton de Tournefort) ‏(1701) ובמפת טביליסי כפי ששורטטה בידי וחושטי (1735).

בשנת 1795, נבזזו הגנים בידי השושלת הקאג'ארית מהאימפריה הפרסית, לאחר קרב קרצניסי המפורסם, שבעקבותיו נחרבה טביליסי, ושוחזרו מחדש בתחילת המאה ה-19. בשנת 1845 נוסדו הגנים, באופן רשמי, בשם הגנים הבוטניים של טביליסי. מספר שנים לאחר מכן צוינו זני הסחלביים בטביליסי כיפים ביותר בכל רחבי האימפריה הרוסית.

בין השנים 18611889, הורחבו הגנים באופן משמעותי בהנהגתו של הבוטניקאי ואדריכל הנוף הגרמני, היינריך שארר (Heinrich Scharrer); ובשנת 1888 נוסדו הגנים כמרכז בוטני וביוגאוגרפי, ועבדו בה מספר חוקרים ידועים. כמו כן נבנתה החממה הראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-19, ובשנת 1886, נבנה מוזיאון בוטני שכלל צמחים טרופיים וסובטרופיים. בין השנים 18961904, הרחיב, יורשו של שארר, אדולף כריסטיאן רולוף (Adolf Christian Roloff) את הגנים פיזית לכיוון מערב, הרחיב את המחקר והקשרים הבינלאומיים.

לאחר מהפכת אוקטובר, בשנת 1917, נעצרה הפעילות הענפה בגנים. עקב מחסור כספי. מצב שנמשך עד לשנת 1945, ומאז השתפר מצבה הפיננסי באופן שיטתי. בין השנים 19321958 הוסף לשטח הגנים גם בית הקברות המוסלמי לשעבר והאזור סביבו. בבית הקברות שרדו מספר קברים ביניהם קיברו של המשורר האזרי הבולט, מירזה פטלי אחונדוב (Mirzə Fətəli Axundov) ‏(1812-1878).

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוצא צו המפקיע חלק משטח הגנים לטובת מגרש חנייה ובית דירות לפועלים. בשנת 1943 הוכפפו הגנים לאקדמיה הגאורגית למדעים.

הכניסה המרכזית לגנים ממוקמת למרגלות מצודת נריקלה. הדרך לכניסה הנוספת נחפרה כמנהרה בסלע בין השנים 19091914, והייתה פעילה עד אשר, באמצע שנות ה-2000, הוחלפה המנהרה במועדון הלילה הגדול בטביליסי, "גווירֶבּי" ("אדונים").

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]