הגדה של מלחמה
הגדה של מלחמה 1914 - 1915 (בגרמנית Kriegs-Hagadah 1914 - 1915 ) היא הגדה של פסח שהופקה בשנת 1914 עבור החיילים היהודים שלחמו בשורות הצבא האוסטרו-הונגרי והצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה.[1]
חיילים יהודים רבים לחמו במלחמת העולם הראשונה בשורות צבאות המדינות בהן הם חיו. מדינות רבות דאגו לספק לחיילים היהודיים מהדורות הגדה מיוחדות כדי שיוכלו לחגוג את ליל הסדר כהלכתו בחזית ובמחנות הצבא. אחת ההגדות מסוג זה היא "הגדה של מלחמה" שהודפסה בעברית עם תרגום והוראות בגרמנית, עבור החיילים היהודים שלחמו בשורות הצבא האוסטרו-הונגרי והצבא הגרמני.[2]
ההגדה הודפסה בשנת 1915 על ידי מקס היקל מהעיר ברנו בדרום מוראביה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית.[3]
תיאור ההגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להגדה 63 עמודים, כאשר גם הטקסט וגם האיורים מודפסים בשחור לבן.
הכריכה, עמוד השער וההקדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשליש העליון של כריכת ההגדה מוצגות תמונותיהם של הקיסר האוסטרי פרנץ יוסף והקיסר הגרמני וילהלם השני לבושים במדי שרד ועטורים מדליות. בין התמונות, כותרת בגרמנית שפירושה "לזכר מלחמת העולם 1914 – 1915".
מתחת לתמונות מופיעה כותרת בגרמנית באותיות גותיות "הגדה של מלחמה", וההערה "הקדמה מאת הרב המכובד ד"ר ד. פויכטוואנג, וינה". לאחר מכן מופיעה הכותרת בעברית בכתב אשכנזי מרובע גדול "הגדה של פסח".
בתחתית העמוד מופיעים פרטי ההוצאה לאור.
.jpg)
עמוד השער, בעל שוליים מעוטרים, מציג שוב את הכותרת בגרמנית "הגדה של מלחמה", השנים 1914 – 1915, והכותרת בעברית "הגדה של פסח" ופרטי ההוצאה לאור. במרכז העמוד איור שמקורו לא ידוע, המתאר משפחה מודרנית מסיבה סביב שולחן החג.
בהקדמה מסביר הרב דוד פויכטוואנג על משמעותם של חג הפסח, של ההגדה ושל ליל הסדר. לאחר מכן מופיעה תפילת אבינו מלכנו מיוחדת לחיילים היוצאים למלחמה, הכוללת בקשה לברך את היורש לכס הבסבורג ואת הקייזר האהוב.[1]
ההגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טקסט ההגדה מודפס בעברית בכתב אשכנזי מרובע בשני גדלים. הטקסטים בגרמנית, הכוללים הוראות לעורך הסדר, תרגום ההגדה לגרמנית והסברים, מודפסים באותיות גותיות קטנות יותר. בהגדה איורים ועיטורים מעטים המודפסים בשחור לבן.
בעמוד 6, אחרי הברכה, הודפס תצלום ציורו של האומן היהודי מוריץ דניאל אופנהיים "ליל הסדר" שצויר בשנת 1867. התמונה נמצאה כמעט בכל בית יהודי גרמני מהמאה ה-19 והילך.[4]
חלק מאיורי ההגדה הועתקו מהגדות קודמות, לדוגמה:
איור ארבעת הבנים בעמוד 17, המשולב בתוך ההסבר שניתן בגרמנית למדרש ארבעה הבנים, נלקח מההגדה שהודפסה בעיר אופנבך על המיין בגרמניה (1721). [5]
האיור בו מתואר משה הורג את המצרי, המשולב בהסבר בגרמנית על מצוות אכילת מצה ומרור בעמוד 35, נלקח מהגדת אמסטרדם שהודפסה בשנת 1695.[6]
בסוף הפיוט "אחד מי יודע", בעמוד 61, מתוארים אהרון וחור תומכים בזרועות משה - ”וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ” (שמות י"ז, י"ב). מקור האיור אינו ידוע. בשנת 1930 הוא הופץ כברכה לראש השנה על ידי בית ההוצאה לאור Juedischer Buch und Kunstverlag מברנו.
אחרי תרגום הפיוט "חד גדיא" לגרמנית בעמוד 63, נוסף איור לקטע "שפוך חמתך על הגויים" שנלקח מהגדת מנטובה (1560), כעמוד אחרון לא ממוספר.[7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Center for Jewish History, Kriegs-Hagadah 1914-1915
- ^ Catalogue of Seder Night 'Handbook', ESRAmagazine (באנגלית בריטית)
- ^ "War Haggadah" – Brno, 1915 | kedem Auction House Ltd., www.kedem-auctions.com
- ^ Moritz Daniel Oppenheim - A Painting In Grisaille At The Jewish Museum, Richard McBee (באנגלית אמריקאית)
- ^ Haggadah shel Pesach - Offenbach, cja.huji.ac.il
- ^ Haggadah shel Pesach-Amsterdam, cja.huji.ac.il
- ^ Mantua Haggadah | BRAGINSKY COLLECTION (באנגלית אמריקאית)