לדלג לתוכן

הבית שאנו בונים ביחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבית שאנו בונים ביחד
The Home We Build Together: Recreating Society
מידע כללי
מאת יונתן זקס
שפת המקור אנגלית
הוצאה
מקום הוצאה ירושלים
תאריך הופעה ראשונה 2007
הוצאה בעברית
הוצאה מגיד
תרגום ברוריה בן ברוך

הבית שאנו בונים ביחד – בנייה מחדש של החברהאנגלית: The Home We Build Together: Recreating Society) של הרב יונתן זקס, הרב הראשי של הממלכה המאוחדת, הוא ספר העוסק בהצעה לבנייה מחודשת של החברה הבריטית לאחר שלדעת המחבר גישת הרב-תרבותיות נכשלה.[1][2]

הספר יצא לאור בלונדון ב-2007.[1] הוא תורגם לעברית על ידי ברוריה בן ברוך ויצא לאור בהוצאת מגיד בשנת 2023.[3]

בספר זה, שפורסם ב-2007, זקס מציג ניתוח של האתגרים העומדים בפני החברה הבריטית במאה ה-21 והצעה לקראת בניית חברה טובה יותר.[3][4]

3 מודלים לחברה רב תרבותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקס טוען בספרו כי מדיניות הרב-תרבותיות, כפי שהתנהלה בבריטניה, כשלה במטרה לקדם חברה מגוונת ומאוחדת. במקום לקרב בין קבוצות שונות בחברה, היא יצרה ניכור והפרדה. זקס מציע מודל חדש לחברה רב-תרבותית, המבוסס על בניית נרטיב לאומי משותף ויצירת תחושת שייכות הדדית.

זקס מציג שלושה מודלים על מנת להבין גישות שונות לחברה רב-תרבותית:

  1. מודל "הבית בכפר": מודל זה מייצג את הגישה המסורתית של הטמעה, שבה המהגרים מצופים להסתגל לתרבות הרוב. זקס טוען כי מודל זה יוצר תחושת זרות וניכור בקרב המיעוטים, שכן הם נדרשים לוותר על חלקים מהותיים מזהותם.
  2. מודל "המלון": מודל זה מייצג את הגישה הליברלית של שוויון פורמלי, שבה כל אדם זכאי לאותן זכויות. עם זאת, זקס טוען כי מודל זה אינו מייצר קשרים עמוקים בין חברי הקבוצות השונות, שכן מלון הוא באופיו מקום זמני שאינו מייצר תחושת שייכות ואחריות אלא ניכור.
  3. מודל "הבית שאנו בונים ביחד": מודל זה מייצג את הגישה המועדפת על זקס, שבה בניית החברה הרב-תרבותית היא פרויקט משותף לכל החברים בה. כל קבוצה תורמת את ייחודה, ובכך נוצר בית משותף. זו הצעתו של זקס לאלטרנטיבה למדיניות הרב-תרבותיות , הצעה המבוססת על יצירת נרטיב לאומי משותף ובניית חברה שבה כל החברים שותפים בבנייתה. הוא טוען כי רק באמצעות שיתוף פעולה ויצירת תחושת שייכות הדדית ניתן להשיג חברה רב-תרבותית מאוחדת והרמונית.[4][3]

בספר זה, זקס מבקר את הגישה הרב-תרבותית וטוען כי היא מחזקת פילוגים חברתיים במקום לגשר עליהם. במקום גישה זו, הוא מציע לבנות נרטיב לאומי משותף שיעניק תחושת שייכות ויעוד משותף. בנוסף, זקס מדגיש את החשיבות של חיזוק מושג "טובת הכלל", של פיתוח תרבות של נימוס ואחריות, ושל ההגנה על מרחבים ניטרליים מפני פוליטיזציה.[1]

דרך המודל של "הבית שאנו בונים ביחד", זקס מדגיש את החשיבות של כבוד הדדי ושיתוף פעולה בין קבוצות שונות בחברה. הוא מציע גישה של אינטגרציה, שאינה מובילה להתבוללות, תוך הכרה בשונות התרבותית והדתית. הספר מציע רעיונות מעשיים לקידום שוויון, אחדות חברתית ופתרון סכסוכים בין קבוצות שונות. זקס קורא לכל אזרח לקחת חלק פעיל בבניית עתיד טוב יותר, תוך הדגשת חשיבות הנתינה ותחושת השייכות.[5][1]

הכוחות המשפיעים על החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התיזה של זקס, שלש כוחות פועלות על החברה: כוח השלטון, כוחות השוק וכוחה של החברה. לדעתו, הבעיה העיקרית של החברה הבריטית קשורה לחברה, לא למדינה.

השאלה איננה כוח אלא תרבות, מוסר, לכידות חברתית,  הקשרים הסמויים שמאחדים אותנו - או שאינם מצליחים לאחד אותנו - לכלל יישות קולקטיבית שיש בה מידה של אחריות משותפת ותחושת גורל משותף… כשחברה מתפוררת, הפולטיקה מאבדת את הלגיטימציה. מדוע עלי לכבד את החוקים ואת הממשלה של חברה שאינני חש שייכות לה? ברגע שהשאלה עולה לדיון, אנו מוצאים את עצמנו חשובים על מילה שאינה נשמעת רבות בדיון הפוליטי, השתייכות

הבית שאנו בונים ביחד (עמ' 119)

הצורך בנרטיב ובחידוש של ברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקס טוען שבמקום הגישה הרב תרבותית שנכשלה, יש לבנות נרטיב לאומי כבסיס של זהות, שיאפשר לקהילות השונות להתאחד סביבו. הוא מציע לחדש את מושג הברית, כהסכם וולנטרי המקדם שיתוף פעולה בין הקבוצות השונות ותחושת שייכות.[2][3]

מקורות ההשראה של זקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה, זקס שואב השראה מהוגים חברתיים ומדיניים רבים.

כמו כן, זקס שואה השראה מן המקרא. לדוגמה, הוא מציע ללמוד איך בונים חברה מהפיכת בני ישראל לעם אחרי יציאת מצרים. לדעתו, בנייה זו התאפשרה אודות להצעת מיזם משותף של בניית המשכן. המאפיינים של מיזם זה המאפשרים את בניית החברה הם: כל אחד מצופה להרים תרומה אישית למיזם משותף; ההשתתפות היא וולונטרית; ההבדלים הבין-אישיים זוכים להערכה, ומאפשרים לבנות משכן יפה ושלם יותר.[6] "לא דינמיקה של המון הנסחף לאמוק קולקטיבי איחדה אותם, כי אם תודעה של תכלית משותפת, של עזרה בהקמת דבר שאיש לא יוכל להקימו לבד. קהילות בונות; הן אינן הורסות. הן מוציאות מאיתנו את המיטב שבנו, לא את הירוד. הן מדברות לא אל הרגשות הנמוכים שבנו, כגון הפחד, אלא אל השאיפות הנעלות שלנו – כגון בניין בית לשכינה בקרבנו." [7]

הרקע לכתיבת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שהרקע לכתיבת ספר זה הוא הפיגועים בלונדון בשנת 2005, שבמסגרתם ארבעה מחבלים מאל־קאעידה התפוצצו בשלוש תחנות רכבת תחתית בלונדון, רצחו כ־52 אנשים ופצעו כ־700 נוספים. בעקבותיהם, כאשר התברר שארבעת המחבלים לא היו זרים, אלא בעלי אזרחות בריטית שגדלו והתחנכו במדינה, החברה הבריטית נכנסה להלם וזקס החל לכתוב על כישלון הגישה הרב תרבותית.[4]

ביקורת על המתודולוגיה של זקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה, זקס מציג את מודל "הבית" כמקביל לברית המקראית של עם ישראל אחרי שיצא ממצרים. הוא משווה את בניית המשכן לבניית אומה מודרנית מגוונת, ומדגיש את החשיבות של תרומת הפרט לבניית הקולקטיב. ביקורת על הספר טוענת כי פרשנות זו מרחיקה לכת ומעוותת את הסיפור המקראי. הביקורת מצביעה על כך שהרב זקס התעלם מההקשר ההיסטורי והתרבותי של עם ישראל, והציג תמונה מעוותת של הלאומיות המקראית. לדבריה, ההשוואה בין עם ישראל לבריטניה המודרנית אינה עומדת במבחן המציאות, שכן עם ישראל היווה קהילה שבטית בעלת זהות אתנית ייחודית ובעלת שורשים היסטוריים ותרבותיים משותפים, בעוד שבריטניה היא חברה רב-תרבותית. [4]

התעלמותו מהאיסלאמיזם הקיצוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקס, בספרו, נמנע מלהתייחס באופן ישיר לאתגר שהאיסלאמיזם הקיצוני מציב לחברות ליברליות. למרות שהוא דן במגוון מיעוטים, הוא אינו מתמודד ישירות עם האלימות הקשורה לאיסלאמיזם הקיצוני, וזאת למרות ההשלכות החמורות שלה. הביקורת מצביעה על כך שהרב זקס, כרב ראשי, היה אמור להציג את הבעיה באופן ברור יותר, בהתאם ל"מוסר הנביאים" הקורא למנהיגים להיות כנים ואמיצים.היא מפקפקת במשמעות של "בית משותף" בהקשר של קבוצות שמאמצות ערכים הסותרים את הגישה הליברלית, כמו עליונות אסלאמית ואלימות נגד נשים.[4]

על הרלוונטיות של ספר זה לחברה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זקס מתייחס בספר זה לחברה באנגליה, אבל לדעת המבקרים, התייחסותו לחברה, הופכת את הספר לכזה שמתאים גם לחברה הישראלית: הוא משתמש במושגים כמו רב-תרבותיות, פוליטיקה של זהויות, וקבוצות שונות בחברה המשמשים לעיתים קרובות גם לתיאור החברה בישראל.[8] התובנות העולות מן הספר עשויות לסמן כיוון חדשני ויצירתי לקראת יצירת חברה מכילה ומלוכדת יותר. [2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 The Home We Build Together: Recreating Society, The Rabbi Sacks Legacy, ‏31 October 2007
  2. ^ 1 2 3 הבית שאנו בונים ביחד, באתר הוצאת קורן
  3. ^ 1 2 3 4 יונתן זקס, הבית שאנו בונים ביחד – בנייה מחדש של החברה, ירושלים: מגיד, 2023
  4. ^ 1 2 3 4 5 מתן חסידים, בבריטניה כמו בישראל: התזה המרכזית של הרב זקס לא עובדת, באתר מקור ראשון
  5. ^ William Liss-Levin­son, The Home We Build Together: Recreating Society, Jewish Book Council, ‏5 March 2012
  6. ^ יונתן זקס, הבית שאנו בונים ביחד – בנייה מחדש של החברה, עמ' 177–179
  7. ^ הרב יונתן זקס, קהילות וקהלים / שיג ושיח פרשת ויקהל-פקודי, באתר "שיג ושיח", ‏19 במרץ 2020
  8. ^ אפרים ב"ק, ‏לקראת תשעה באב: הספרים שיעבירו לכם את הצום, באתר "סרוגים", 5 באוגוסט 2024