הבחירות לפרלמנט בגרמניה הנאצית שהתקיימו ב-12 בנובמבר1933 הבחירות הראשונות מאז תפסה המפלגה הנאצית את השלטון במלואו, עם העברת "חוק ההסמכה" במרץ אותה שנה. עד למועד הבחירות, נאסרה השתתפותן של כל מפלגות האופוזיציה, ולבוחרים הוצגה רשימה יחידה של המפלגה הנאצית ו-22 "אורחים" שלה, שלא היו חברי מפלגה. "אורחים" אלה, שכללו אנשים כמו אלפרד הוגנברג, ממילא תמכו באופן מלא בשלטונו של אדולף היטלר ובמשטרו[1]. בחירות אלו נתנו את הטון לכל הבחירות והמשאלות הנוספות שנערכו בעידן הנאצי.
התוצאות הרשמיות הראו על תמיכה של כ־92% מהמצביעים ברשימה הנאצית, ואחוז ההצבעה עמד על כ־96% אחוז. ההצבעה נערכה בתנאים הרחוקים מלהיות חשאיים. מצביעים רבים חששו שכל מי שיצביע "לא" יתגלה וייענש על כך. בכמה קהילות איימו על הבוחרים בפעולות תגמול, אם יעזו להצביע "לא", או אפילו אם פשוט לא יצליחו להצביע כלל[2]. למרות זאת, כ־3.4 מיליון מצביעים הגישו פתקים "פסולים". בבחירות אלו נערך גם משאל עם נפרד, על החלטתו של היטלר להוציא את גרמניה מחבר הלאומים, שזכה לתמיכה דומה.
ב-12 בדצמבר התכנס הרייכסטאג החדש, המורכב באופן בלעדי מחברי המפלגה הנאצית ואוהדיה, כדי לבחור לנשיאות את הרמן גרינג.
מערכות בחירות בגרמניה
גרמניה הנאצית