הבחירות הכלליות בגרמניה 2025
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בגרמניה 2025 | |||||||||||
| 23 בפברואר 2025 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 82.5% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
.jpg)
| ||||||||||
| מועמד | פרידריך מרץ | אליס ויידל | |||||||||
| מפלגה | CDU ו-CSU | AfD | |||||||||
| מספר הקולות | 14,158,432 | 10,327,148 | |||||||||
| מספר המושבים | 208 | 152 | |||||||||
| שינוי במושבים | 11 
|
69
| |||||||||
| אחוזים | 28.5% | 20.8% | |||||||||
| שינוי באחוזים | 4.4
|
10.3
| |||||||||
 מפת תוצאות הבחירות | |||||||||||
| הזוכה: המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית והמפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה | |||||||||||
הבחירות הכלליות שבגרמניה לבחירת חברי הבונדסטאג ה-21 התקיימו ב-23 בפברואר 2025. בסיומן ניצחה המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שרשמה גידול משמעותי בכוחה, וכמו גם מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה שהכפילה ויותר את כוחה בבונדסטאג. המפסידה הגדולה הייתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שאיבדה כשליש מכוחה ומפלגת הירוקים שנחלשה משמעותית. בשמאל הקיצון התחזקה גם מפלגת די לינקה, ובמרכז נמחקה המפלגה הדמוקרטית החופשית.
שינוי יחסי הכוחות היה כדלקמן: האיחוד הנוצרי (הכולל את המפלגה הנוצרית-דמוקרטית ואת המפלגה הנוצרית-סוציאלית) שכוחו היה 26.7% מהפרלמנט היוצא, יחזיק ב־33% מחברי הפרלמנט הנכנס. מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה שחבריה מנו 10.5% בפרלמנט היוצא, תמנה 24% בפרלמנט הנכנס. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שכוחה היה 28.2% בפרלמנט היוצא, תהיה רק 19.2% בפרלמנט הנכנס. מפלגת הירוקים שהייתה 16% בפרלמנט היוצא, תהיה 13.5% בנכנס, ואילו מפלגת די לינקה שהייתה 3.8% בפרלמנט היוצא, תהיה 10.2% בנכנס. שאר המפלגות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2024 הודיע הקנצלר אולף שולץ כי יגיש הצעת אי-אמון לבונדסטג ב-15 בינואר 2025. אם הבונדסטאג לא יביע בו אמון, הוא יכול להציע לנשיא גרמניה בחירות בזק. אם תהיה לכך הסכמה, הבחירות יוקדמו. האופוזיציה דרשה לקיים הצעת אמון בהקדם, מה שהיה עלול להוביל לבחירות בזק כבר בינואר 2025.[1][2]
בתחילה, הקבינט הפדרלי המליץ על 28 בספטמבר כתאריך הבחירות, ותאריך זה אושר על ידי הנשיא פרנק-וולטר שטיינמאייר.[3] בעקבות משבר ממשלתי, מנהיג ה-FDP, כריסטיאן לינדנר, הודח מהממשלה המכהנת על ידי אולף שולץ ב-6 בנובמבר 2024, מה שגרם לקריסת הקואליציה ובכך הגיעה הקדמת הבחירות.[4][5]
בבחירות 2021 הורכבה הקואליציה ממפלגות בעלות תפיסות שונות באופן קיצוני. כל מפלגה משכה לאג'נדה שלה וכתוצאה מכך הממשלה נכנסה למצב מתמשך של קיבעון והעדר יכולת לתפקד. מצב זה מנע אפשרות לטפל במשבר הדיור ובמשבר הכלכלי הקיים בגרמניה.[6] המשבר המסוים שהוביל בסופו של דבר לפירוק הקואליציה נסב סביב אי הסכמה בנוגע למדיניות האפס השחור, מדיניות על פיה קיימת מחויבות שלא להיכנס כמעט לגירעון במסגרת התקציב השנתי אשר מעוגנת בחוק יסוד. שר האוצר כריסטיאן לינדנר מהמפלגה הדמוקרטית החופשית דבק במדיניות זו בעוד שהסוציאל־דמוקרטים והירוקים דרשו ממנו להשעות לשנה את המדיניות, כדי לממן השקעות בתשתיות, במהפכה הירוקה ובחימוש הצבא הגרמני. סירובו היווה את הטריגר לפירוק הממשלה.[7]
הבחירות התקיימו על רקע עליית כוחה של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" בעלת הסממנים של שנאת זרים ועל רקע התחזקות קולות קיצוניים הקוראים לסילוק גורמים זרים ומהגרים. יש הטוענים כי קולות אלה מזכירים קולות שנשמעו בשנות הארבעים של המאה ה-20 ומעלים חשש רב בקרב חוגים ליברליים.[6] עם זאת, באלטרנטיבה עצמה טוענים כי הם בעד ישראל ובעד יהודים, ומתמודדים לעיתים עם תקריות בעייתיות בשולי המפלגה.[8] ראוי לציין כי פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הצהיר כי לא יקים קואליציה עם אלטרנטיבה לגרמניה.
מערכת הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקת גרמניה וחוק הבחירות הפדרלי קובעים כי בחירות פדרליות חייבות להתקיים ביום ראשון או ביום חג לאומי לא לפני 46 ולא יאוחר מ-48 חודשים לאחר הישיבה הראשונה של הבונדסטאג, אלא אם הבונדסטאג יתפזר מוקדם יותר. הבונדסטאג ה-20 והמכהן ערך את ישיבתו הראשונה ב-26 באוקטובר 2021.[9] לפיכך, הבחירות הבאות חייבות להתקיים ביום ראשון בין ה-31 באוגוסט 2025 ל-26 באוקטובר 2025, כאשר בסופו של דבר הוחלט על 28 בספטמבר כמועד הבחירות המקורי, אלא שהן הוקדמו כאמור.
לאחר שהבחירות הפדרליות בגרמניה ב-2021 יצרו בונדסטג עם 736 חברים - מה שהפך אותו לפרלמנט הנבחר הגדול ביותר בעולם - החל ויכוח מחודש על שיטת חלוקת המושבים מאז הבחירות ב-2013. הקבינט של שולץ העביר חוק רפורמה במרץ 2023 כדי להגביל את גודל הבונדסטאגים העתידיים ל-630 חברים.
כללי הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבחירות בגרמניה נערכות במחוזות, כאשר כל מתמודד גם רשום עבור מפלגה. כדי לעבור את אחוז החסימה, צריכה מפלגה לקבל 5% מכלל הקולות וגם לזכות בלפחות שלושה מחוזות (הזכייה במחוז אינה דורשת רוב מוחלט של 51%. המפלגה שזוכה באחוז הגבוה ביותר היא המנצחת). למעשה, בין לפני הרפורמה ובין אחריה, המושבים בפרלמנט מחולקים על פי סך הקולות הכללי, ולא על פי המחוזות.
מפלגות ומנהיגים פוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפלגות הבולטות וכוחן הפוליטי הנוכחי, טרם הבחירות:
| מפלגה | אידאולוגיה מרכזית | מושבים בבונדסטאג ערב הבחירות | סטטוס פוליטי |
|---|---|---|---|
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה | סוציאל-דמוקרטיה | 207 | קואליציה |
| הגוש המשותף של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית והמפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה | דמוקרטיה נוצרית | 196 | אופוזיציה |
| מפלגת הירוקים | סביבתנות | 117 | קואליציה |
| המפלגה הדמוקרטית החופשית | ליברליזם | 90 | קואליציה |
| אלטרנטיבה לגרמניה | פופוליזם ימני | 77 | אופוזיציה |
| די לינקה | סוציאליזם דמוקרטי | 28 | אופוזיציה |
| מפלגת BSW | סוציאליזם | 10 | אופוזיציה |
| אחרים ועצמאיים | 7 | אופוזיציה | |
| בסך הכל | 733 |
תוצאות הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מפלגה | אידאולוגיה מרכזית | מושבים בבונדסטאג[10] | אחוז מהקולות[11] | מחוזות[10] |
|---|---|---|---|---|
| המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית והמפלגה הנוצרית-סוציאלית בבוואריה | דמוקרטיה נוצרית (ימין מתון) | 208 | 28.5% | 190 |
| אלטרנטיבה לגרמניה | לאומיות ופופוליזם (ימין קיצון) | 152 | 20.8% | 46 |
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה | סוציאל-דמוקרטיה (מרכז שמאל) | 120 | 16.4% | 45 |
| מפלגת הירוקים | סביבתנות (שמאל) | 85 | 11.6% | 12 |
| די לינקה | סוציאליזם (שמאל) | 64 | 8.8% | 6 |
| מפלגת BSW | סוציאליזם | 0 | 4.97% | |
| המפלגה הדמוקרטית החופשית | ליברליזם (ימין מתון) | 0 | 4.3% | |
| אחרים | 1 | 4.6% | ||
| סך הכל | 630 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הבחירות הכלליות בגרמניה 2025 (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ von der Burchard, Hans; Nöstlinger, Nette; Buchsteiner, Rasmus (6 בנובמבר 2024). "Scholz sets stage for German snap election as government collapses". Politico. נבדק ב-6 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bräutigam, Frank (7 בנובמבר 2024). "Wie es nach dem Ampel-Aus rechtlich weitergeht". tagesschau.de (בגרמנית).
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Germany's president approves the date for next year's national election". Associated Press (באנגלית). ארכיון מ-2024-08-23. נבדק ב-23 באוגוסט 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ tagesschau.de. "Kanzler Scholz will im Januar Vertrauensfrage stellen". tagesschau.de (בגרמנית). נבדק ב-2024-11-06.
- ^ von der Burchard, Hans; Nöstlinger, Nette; Buchsteiner, Rasmus (2024-11-06). "German government coalition collapses as Scholz sacks Finance Minister Lindner". Politico (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-11-06.
- ^ 1 2 מזהים תהליכים: בגרמניה קורים דברים שלא קרו מאז מלחמת העולם, והלחץ עולה | פרק 158, 2024-11-21, נבדק ב-2024-11-27
- ^ אסף אוני, מדיניות "האפס השחור" שהובילה לנפילת הממשלה בגרמניה, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2024
- ^ דב גיל-הר, מיכל רשף, יואב זהבי, בחירות בגרמניה: האם הימין הקיצוני יעלה לשלטון?, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ^ "Nach der Bundestagswahl: Wie geht es jetzt weiter?" [After the general election: what's next]. RND (בגרמנית). 26 בספטמבר 2021. ארכיון מ-27 בספטמבר 2021. נבדק ב-30 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 tagesschau.de, Bundestagswahl 2025: Ergebnisse, tagesschau.de (בגרמנית)
- ^ "Live German election results". Reuters (באנגלית). 2025-02-23. נבדק ב-2025-02-24.
 מערכות בחירות בגרמניה
| ||
|---|---|---|
רפובליקת ויימאר ו גרמניה הנאצית
|
1932 (יולי) • 1932 (נובמבר) • 1933 (מרץ) 1933 (נובמבר) • 1936 • 1938 | |
| גרמניה המערבית
|
1969 • 1972 • 1976 • 1980 • 1983 • 1987 | |
| גרמניה
|
1990 • 1994 • 1998 • 2002 • 2005 • 2009 • 2013 • 2017 • 2021 • 2025 | |