הבחירות לנשיאות איראן 2017
| |||||||||||
| הבחירות לנשיאות איראן 2017 | |||||||||||
| 19 במאי 2017 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 73.1% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||||||
| מועמד | חסן רוחאני | איברהים ראיסי | |||||||||
| מפלגה | מפלגת המתינות והפיתוח | אגודת הכמורה הלוחמנית | |||||||||
| מספר הקולות | 23,549,616 | 15,786,449 | |||||||||
| אחוזים | 57.1% | 38.3% | |||||||||
 | |||||||||||
| הזוכה: חסן רוחאני | |||||||||||
הבחירות לנשיאות איראן 2017 (בפרסית: انتخابات ریاستجمهوری ایران ۱۳۹۶) נערכו באיראן ב-19 במאי 2017. בחירות אלו היו הבחירות לנשיאות האיראנית ה-12 במספר אשר בחרו את הנשיא השמיני של איראן. הבחירות המקומיות התקיימו לצד הבחירות לנשיאות.
מספר בעלי זכות ההצבעה עומד על 55 מיליון איראנים, 2.5 מיליון מהם מתגוררים מחוץ לגבולות איראן.
שיטת הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנשיא צריך להיבחר ברוב של מעל 50 אחוזים מקולות המצביעים. לעיתים קרובות, בשל מספר המועמדים הרב, יש צורך בסבב בחירות נוסף כדי להכריע את הבחירות[1]. אורך כהונת הנשיא הוא ארבע שנים, ובסיומן הוא יכול להיבחר רק לעוד קדנציה אחת[2]. עם בחירת הנשיא הוא הופך לראש המועצה לביטחון לאומי (אך הדמות החזקה בגוף זה הוא מזכיר המועצה) וראש המועצה למהפכה חברתית, שאחראית להפיץ את רעיון המהפכה האסלאמית ברחבי העולם באמצעות תעמולה.
כשירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נשיא איראן
הדרישות בהם צריכים לעמוד המועמדים לנשיאות:[3]
- המועמד צריך להיות זכר, ממוצא איראני, בעל אזרחות איראנית.
- על המועמד להיות מוסלמי שיעי תריסרי, אדוק ואמין.
- המועמד צריך להיות דמות פוליטית מוכרת.
- המועמד הוא בן גיל 25–75.
- למועמד אין תיק פלילי.
- המועמד לא שירת בממשל בתקופת השאה.
- המועמד צריך להיות נאמן לרעיון הרפובליקה האסלאמית.
כרוניקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נקודות זמן משמעותיות בבחירות בהתאם לתאריכים הרשמיים שפורסמו ב-1 באפריל 2017 על ידי משרד הפנים של איראן[4]:
- 11 באפריל - תחילת תהליך הבחירות עם הוצאת צו שר הפנים.
- 11-13 באפריל - מושלי מחוזות איראן מקימים מועצות מנהלים.
- 11-15 באפריל - תקופת הרישום למועמדים לנשיאות.
- 15 באפריל - סיום ההרשמה בשעה 18:00.
- 16 באפריל - מועצת שומרי החוקה מתחילה לבדוק את המועמדים הרשומים לנשיאות.
- 20 באפריל - מועצת שומרי החוקה מטפלת בהתנגדויות לפסילתם של מועמדים שנפסלו מהמירוץ לנשיאות.
- 20 באפריל - הודעה על הרשימה הסופית של המועמדים.
- 21 באפריל - המועמדים הסופיים משיקים קמפיינים רשמיים.
- 17 במאי - סוף מסעות הפרסום.
- 19 במאי - מועד הבחירות.
מועמדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חמישה ימים, כ-1,636 אנשים הגישו את מועמדותם למירוץ לנשיאות, עלייה של למעלה מ-686 מועמדים בבחירות לנשיאות איראן 2013. בין המועמדים היה מספר שיא של 137 נשים[5]. מאות מהמועמדים היו אנשים רגילים ללא רקע פוליטי, מה שמנוגד לדרישות לתפקיד המפורטות בפרק 115 של חוקת איראן[6]. רבים מתחו ביקורת על החוק שנחקק בדצמבר 2012 בעניין נשיאות איראן אשר קובע כי מועמדויות לתפקיד זה יוכלו להגיש גברים בגילאים 75-40[5]. כמה מהם התכוונו לזכות בתשומת לב ציבורית, ובכללם האסירים הפוליטיים מהדי ח'זאלי וחבר הפרלמנט לשעבר גאסם שולה-סעדי. כמה נשים ניסו לאתגר מחדש את הפרשנות המשפטית של המילה "גברים", ובראשם עזאם טאלגאני. ב-20 באפריל 2017 הודיעה מועצת שומרי החוקה על רשימה סופית של המועמדים לנשיאות ובה שישה מועמדים מאושרים. הרשימה כוללת את הנשיא המכהן חסן רוחאני, סגן הנשיא המכהן אשק אישחק ג'הנגירי, התובע הכללי של איראן לשעבר אברהים ראיסי, ראש עיריית טהראן מוחמד קליבאף, מוסטפא מיר סלים ומוסטפא האשמי טאבא.
הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינז'אד וסגנו, חמיד בג'אי, נפסלו מהמירוץ. על אף שהמנהיג העליון באיראן עלי ח'אמנאי ביקש מאחמדינז'אד שלא להתמודד מחדש לנשיאות משום שהוא נתפס כדמות פלגנית. אחמדינז'אד לא יישם את בקשתו של ח'אמנאי. בסופו של דבר, מועצת שומרי החוקה פסלה את מועמדותו של אחמדינז'אד מבלי לפרט לציבור את הסיבות לפסילה[7].
מועמדים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני המועמדים המרכזיים לנשיאות הם הנשיא המכהן, חסן רוחאני והתובע הכללי של איראן לשעבר, איברהים ראיסי. מלבדם, גם ראש עיריית טהראן מוחמד קליבאף התמודד לנשיאות עד לפרישתו מהמירוץ ב-15 במאי[8].
| מועמד/ת | משרות פוליטיות | פרטים | |
|---|---|---|---|
| חסן רוחאני מפלגת מנהלי הבינוי |
|
נשיא איראן (מאז 2013) מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי הראשון (1989-2005) |
רוחאני כיהן כסגנו של הנשיא מוחמד חתאמי והיה אחראי על הידוק היחסים הדיפלומטיים על רוסיה ועל פיתוח תוכנית הגרעין האיראנית. עם בחירתו של מחמוד אחמדינז'אד לנשיאות איראן בשנת 2005 רוחאני התפטר מתפקידו כאחראי על תוכנית הגרעין וזו נכנסה לשלבי פיתוח מואצים. ב-2013 הכריז על מועמדותו לנשיאות איראן תוך שהוא מותח ביקורת נרחבת על אחמדינז'אד. הוא נבחר לנשיאות בהפרש ניכר ממתחריו בסיבוב הראשון לאחר שהבטיח לשפר את הכלכלה ולייצר מקומות עבודה נוספים. |
| איברהים ראיסי אגודת הכמורה הלוחמנית |
הממונה על קופות התפעול של המקומות הקדושים בעיר משהד (מאז 2016) התובע הכללי של איראן ה-12 (2014-2016) חבר מועצת המומחים האיראנית (מאז 2007) |
ראיסי הוא שמרן נוקשה שזכה ב-2016 להיות הממונה על קופות התפעול של המקומות הקדושים בעיר משהד. הוא מוכר בכינוי "התליין", זאת לאחר ששלח בשנת 1988 אלפי אסירים פוליטיים לגרדום. הוא מקורב מאוד לצמרת הפיקוד וההנהלה של משמרות המהפכה האיסלאמית ולעיתים תכופות עולה שמו כמי שיחליף את המנהיג העליון האייתוללה סייד עלי ח'אמנאי[9]. מומחים באיראן מעריכים כי התמודדותו של ראיסי לנשיאות איראן נועדה להיות חזרה כללית לתפקיד המכריע באיראן[9]. על תוכנית הגרעין האיראנית אמר שהוא נחוש שלא לאפשר שום הפרה של זכויותיה של איראן לגרעין. עוזרו של ראיסי אמר על ישראל כי "איראן מוכנה לנהל יחסים טובים עם כל המדינות ברחבי העולם, למעט ישראל"[10]. | |
| מוסטפא מיר סלים מפלגת קואליציית האסלאמית |
|
שר התרבות וההכוונה האסלאמית (1994-1997) יועץ לנשיא איראן (1989-1993) |
פוליטיקאי שמרן ומהנדס. מיר סלים מתח ביקורת על ממשלתו של הנשיא רוחאני ואמר כי מדיניות החוץ של איראן לא צריכה להיות תלויה בתוכנית הגרעין בלבד, תוך הדגשה שיש להשתמש בטכנולוגיה הגרעינית לצרכים אזרחיים ותוך מתיחת ביקורת על הסנקציות שהוטלו על איראן לאחר חתימת הסכם הגרעין[11]. בראיון שהעניק לערוץ הטלוויזיה "אל-מייאדין" הלבנוני התייחס לישראל והגדיר אותה כגידול שיש להסירו מהמזרח התיכון, גידול שגרם לסכסוכים פנימיים בקרב המדינות והביא להמצאתו של דאעש ושאר זרמי הקיצוניות והכפירה. עוד הדגיש כי אין שלום עם ה"ישות הישראלית" וקרא למדינות העולם להעריך ולהוקיר את המאמצים וההקרבות של איראן וחזית ההתקוממות שתרמו לקידום הביטחון של האזור והעולם[12]. |
| מוסטפא האשמי טאבא מפלגת תומכי הבנייה |
סגן נשיא איראן וראש הוועד האולימפי הלאומי של איראן (1994-2001) שר התעשיות (1981-1982) |
פוליטיקאי רפורמיסט. כיהן כשר התעשיות וסגן נשיא איראן וכן כראש הוועד האולימפי הלאומי של איראן. הוא מתואר כבעל דעות "מרכזיות". הוא היה מועמד בבחירות לנשיאות איראן 2001 וסיים במקום ה-10. הוא ממקימי "מפלגת תומכי הבנייה" וחבר לשעבר של הוועד המרכזי שלה המכונה כאחד הבכירים בקרב הזרם השמרני של המפלגה. בשנת 2017, סוכנות הידיעות "תסנים" כתבה כי הוא לא היה פעיל במפלגה מזה עשר שנים. | |
מועמדים שפרשו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-15 במאי 2017, מוחמד קאליבף, ראש עיריית טהראן המתמודד בפעם השלישית לנשיאות איראן פרש מהמירוץ ותמך באיברהים ראיסי[13].
בהצהרתו האשים קאלאיבף את הנשיא הנוכחי, חסן רוחאני, בניהול כספים לא תקין. עוד אמר כי ”לקחתי החלטה חשובה כדי לשמור על אחדות הכוחות המהפכניים” ו”אני קורא לכל התומכים שלי ברחבי המדינה להשתמש ביכולת שלהם כדי לעזור לאחי, איברהים ראיסי, לנצח בבחירות”[14].
- ב-16 במאי 2017, המועמד אשק ג'הנגירי קרא לאנשיו להצביע עבור חסן רוחאני בנאומו בעיר יאסוג'[15]. הוא פרש רשמית מהמירוץ ותמך בחסן רוחאני בנאומו בשיראז[16].
| מועמד/ת | משרות פוליטיות | פרטים | |
|---|---|---|---|
| מוחמד קליבאף האגודה האסלאמית של המהנדסים |
.jpg)
|
ראש עיריית טהראן (מאז 2005) |
קליבאף מתמודד בפעם השלישית לנשיאות איראן. הוא היה טייס קרב שלחם במלחמת איראן–עיראק וכיהן כמפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה האסלאמית. קליבאף, בן 55 שמרן בדעותיו וכבר התמודד פעם אחת מול רוחאני בבחירות לנשיאות איראן 2013 והפסיד לו. במהלך העימותים הטלוויזיוניים שנערכו בין המועמדים לנשיאות איראן, קליבאף טען שרוחאני מתמקד רק בדאגות של האנשים העשירים והאשים אותו בכניעה לאיומי העולם המערבי. קליבאף הצביע על הרקורד שלו בניהול עיר בת 12 מיליון תושבים תחת משטר הסנקציות הבינלאומיות הקשות, ואמר שהוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד הנשיא. פרש מהמירוץ ב-15 במאי, ארבעה ימים לפני מועד הבחירות[17]. |
| אשק ג'הנגירי מפלגת תומכי הבנייה |
|
סגן נשיא איראן (מאז 2013) שר התעשיות והמכרות (2000-2005) מושל אספהאן (1992–1997) |
בחודש אפריל 2017 הוכרז כי ג'הנגירי יירשם כמועמד לנשיאות איראן בבחירות שייערכו באותה השנה. הוא נבדק בהצלחה ואושר על ידי מועצת שומרי החוקה ב-20 באפריל 2017 והפך רשמית למועמד לנשיאות. רבים ראו את החלטתו לרוץ לנשיאות כהחלטה טקטית שתכליתה לתמוך ברוחאני ובמדיניותו לאורך כל העימותים ואז לפרוש כמה ימים לפני מועד הבחירות ב-19 במאי[18][19]. פרש מהמירוץ ב-16 במאי, שלושה ימים לפני מועד הבחירות[16]. |
תגובות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארמניה - הנשיא סרז' סרקזיאן שלח מכתב ברכה למקבילו האיראני רוחאני על בחירתו מחדש.
אזרבייג'ן - הנשיא אילהם אלייב שלח גם הוא מכתב ברכה.
גרמניה - שר החוץ זיגמר גבריאל בירך את רוחאני על ניצחונו והדגיש את שיתוף הפעולה שהתחזק בין איראן לגרמניה.
האיחוד האירופי - הנציגה העליונה לענייני חוץ וביטחון של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני שלחה מכתב ברכה וציינה את אחוז ההצבעה הגבוה בבחירות.
הממלכה המאוחדת - שר החוץ בוריס ג'ונסון בירך את הנשיא וקרא ליישומו המלא של הסכם הגרעין.
הודו - ראש הממשלה נרנדרה מודי בירך את רוחאני על ניצחונו וקרא לחיזוק הקשרים עם איראן.
ישראל - שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר בריאיון לידיעות אחרונות שהתפרסם ב-8 באפריל 2017: ”...אני לא אהיה מופתע אם בבחירות באיראן ב-19 במאי מישהו שם יחסל את נשיא איראן, חסן רוחאני”[20].
סין - הנשיא שי ג'ינפינג שלח גם הוא מכתב ברכה.
פקיסטן - ראש הממשלה נוואז שריף בירך את הנשיא וקרא להמדף הקשרים ההדדיים בין המדינות.
רוסיה - הנשיא ולדימיר פוטין קרא להעמקת הקשרים בין המדינות ובירך את רוחאני.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוחאני ניצח בסבב הראשון ונבחר לקדנציה שנייה עם רוב של כ-57.1%, תמיכה שלא הצריכה סבב שני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סעיף 117 של חוקת איראן.
- ^ פרק 114 של חוקת איראן.
- ^ מפורטות בפרק 115 של החוקה.
- ^ Iran's 2017 presidential election timeframe
- ^ 1 2 The Race: Election Factoids
- ^ Iran elects: Ahmadinejad may be disqualified, but his influence has staying power
- ^ נפסלה מועמדות אחמדינג'אד לנשיאות איראן, באתר ynet, 20 באפריל 2017
- ^ ראש העיר טהרן פרש מהמרוץ לנשיאות איראן, באתר ynet, 15 במאי 2017
- ^ 1 2 סמדר פרי, "שניים נגד רוחאני", ידיעות אחרונות, 15 במאי 2017
- ^ תקוות השמרנים באיראן: המועמד שמוכן לדבר עם כולם חוץ מישראל, באתר ynet, 11 במאי 2017
- ^ איראן :העמות השני בין המועמדים לבחירות הנשיאות, באתר Parstoday
- ^ המתמודד על הנשיאות מיר סלים: חזית ההתקוממות תרמה לביטחון העולם
- ^ Tehran mayor Ghalibaf withdraws candidacy in Iran’s presidential race, באתר Tehran Times
- ^ חיזוק לשמרנים באיראן: ראש עיריית טהראן פרש מהמרוץ לנשיאות - וואלה חדשות, באתר וואלה, 15 במאי 2017
- ^ Presidential candidate urges people to vote for Rouhani
- ^ 1 2 Iran's first VP drops out of presidential race to back President Rouhani
- ^ סמדר פרי, "פרישה בהפתעה", ידיעות אחרונות, 16 במאי 2017
- ^ Rouhani in, Ahmadinejad out as Iran Guardians pick vote candidates, באתר France 24
- ^ Rouhani Enters Iran Election Race Focused on His Economic Record
- ^
יוסי יהושוע ויובל קרני, דברים שרואה משם, באתר "ידיעות אחרונות" (הקישור אינו פעיל)
