הבחירות הפרלמנטריות ביפן 2003
| |||||||||||
| הבחירות הפרלמנטריות ביפן 2003 | |||||||||||
| 9 בנובמבר 2003 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | ג'וניצ'ירו קואיזומי | נאוטו קאן | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | הליברלית-דמוקרטית | הדמוקרטית | |||||||||
| מספר הקולות | 26,089,326 (מחוזיות) 20,660,185 (יצוג יחסי) |
21,814,154 (מחוזיות) 22,095,636 (יצוג יחסי) | |||||||||
| מספר המושבים | 237 | 177 | |||||||||
| שינוי במושבים |  10
|
 40
| |||||||||
| אחוזים | 43.85% (מחוזיות) 34.96% (יצוג יחסי) |
36.66% (מחוזיות) 37.39% (יצוג יחסי) | |||||||||
 | |||||||||||
| יושב הראש הממונה: פוליטיקאי עצמאי | |||||||||||
הבחירות הכלליות ביפן 2003 נערכו ב-9 בנובמבר 2003. ראש ממשלת יפן ג'וניצ'ירו קואיזומי, מנהיג המפלגה הליברלית-דמוקרטית, ניצח בבחירות אך מפלגתו איבדה חלק מהמושבים שהחזיקה בית הנבחרים. המפלגה הדמוקרטית, מפלגת האופוזיציה, רשמה הישג בבחירות אלה בהשיגה 177 מתוך 480 המושבים בבית התחתון, מספר המושבים הגבוה ביותר שהשיגה. מפלגות אחרות, כגון המפלגה הקומוניסטית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית איבדו מספר רב של מושבים, ולמעשה קרבו את הפוליטיקה היפנית למערכת דו-מפלגתית.
רקע ותוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 באוקטובר 2003 הכריז ראש הממשלה ג'וניצ'ירו קואיזומי על פיזור בית הנבחרים של יפן, לאחר שנבחר להנהגת המפלגה הליברלית-דמוקרטית ב-20 בספטמבר. קואיזומי נבחר לראשות הממשלה באפריל 2001, בהבטחה לשינוי ביפן ובמפלגתו שלו, אך לאחר שנכנס לתפקיד ספג ביקורת על זהירותו והתמודד עם אופוזיציה בתוך המפלגה. אולם, הסקרים שנערכו לפני הבחירות הראו אחוזי תמיכה גבוהים בקואיזומי, בעיקר על רקע התאוששותה הכלכלית של יפן והתחזקות הבורסה לניירות ערך בטוקיו.[1]
הנושאים העיקריים שנידונו במהלך הבחירות היו כלכלה, פשיעה והחוקה. שתי המפלגות המתחרות הבטיחו רפורמות בכלכלה וקיצוץ בהוצאות הממשלה, ובעוד המפלגה הליברלית-דמוקרטית הבטיחה להפריט חלק מהמוסדות המדיניים, הבטיחה המפלגה הדמוקרטית לסגור אחדים מהם. שתי המפלגות אף הכריזו שישנו את סעיף 9 לחוקת יפן, לפיו יפן היא מדינה פציפיסטית, לנוכח המצב לאחר פיגועי 11 בספטמבר.
בסופו של דבר נאלצה המפלגה הליברלית-דמוקרטית להסתמך על חברות הקואליציה שלה על מנת לשמור על השלטון, שכן היא איבדה 12 מושבים בבית הנבחרים. המפלגה הדמוקרטית השיגה 177 מושבים ובכך שברה שיא למפלגה שאינה המפלגה הליברלית-דמוקרטית, מאז מלחמת העולם השנייה.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מפלגה | בחירות מחוזיות | בחירות יצוג יחסי | מושבים | +/− | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קולות | % | מושבים | קולות | % | מושבים | ||||
| המפלגה הליברלית-דמוקרטית | 26,089,326 | 43.85% | 168 | 20,660,185 | 34.96% | 69 | 237 | 10
| |
| מפלגת קומייטו החדשה | 886,507.202 | 1.49% | 9 | 8,733,444 | 14.78% | 25 | 34 | 3
| |
| המפלגה השמרנית החדשה | 791,588 | 1.33% | 4 | – | 4 | 5
| |||
| הקואליציה | 27,767,421 | 46.67% | 181 | 29,393,629 | 49.73% | 94 | 275 | 12
| |
| המפלגה הדמוקרטית | 21,814,154 | 36.66% | 105 | 22,095,636 | 37.39% | 72 | 177 | 40
| |
| המפלגה הקומוניסטית של יפן | 4,837,952 | 8.13% | 0 | 4,586,172 | 7.76% | 9 | 9 | 11
| |
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 1,708,672 | 2.87% | 1 | 3,027,390 | 5.12% | 5 | 6 | 12
| |
| אספת העצמאיים | 497,108 | 0.84% | 1 | – | 1 | 4
| |||
| הליגה הליברלית | 97,423 | 0.16% | 1 | – | 1 | 0 | |||
| אחרים | 51,524 | 0.09% | 0 | – | 0 | 2
| |||
| האופוזיציה | 31,456,834 | 48.75% | 108 | 29,709,198 | 50.27% | 86 | 194 | 11
| |
| עצמאיים | 2,728,118 | 4.58% | 11 | – | 11 | 6
| |||
| סך-הכול | 59,502,373 | 100.00% | 300 | 59,102,827 | 100.00% | 180 | 480 | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקירת הבחירות ביפן 2003, אתר האיחוד הבין-פרלמנטרי.
- מדריך הבחירות ביפן, אתר BBC.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סקירת הבחירות 2003.