לדלג לתוכן

הבחירות הכלליות בלבנון 2018

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‹ 2009 לבנוןלבנון 2022 ›
הבחירות הכלליות בלבנון 2018
6 מאי 2018
שיעור ההצבעה 49.68
 

הבחירות הכלליות נערכו בלבנון ב-6 במאי 2018. הבחירות תוכננו במקור ל-2013,[1] אך הן נדחו שלוש פעמים ב-2013, 2014 ו-2017 מסיבות שונות ובכללן: המצב הביטחוני, כישלון הפרלמנט לבחור נשיא חדש ודרישות טכניות לקיום בחירות.[2]

ב-2017 אומץ חוק בחירות חדש המספק, לראשונה, מערכת משולבת של ייצוג עדתי ובחירות בשיטה היחסית.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לפרלמנט ב-2009, נדרשו מספר חודשים להרכיב ממשלה חדשה, בראשות סעד חרירי בקואליציה עם מחנה 14 במרץ.

כשנה לאחר מכן, המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית (PSP), מפלגתו של וליד ג'ונבלאט עזבה את הקואליציה והממשלה נפלה בהצבעה על סוגיית בית הדין המיוחד ללבנון (אנ') היה אמור לחקור את רצח רפיק אל חרירי בשנת 2005.

נג'יב מיקאתי הצליח להקים ממשלה חדשה על בסיס מחנה 8 במרץ ומפלגה הדרוזית PSP.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, גדלו הפערים בין "מחנה 14 במרץ" שתמכו באופוזיציה בסוריה, לבין "מחנה 8 במרץ" שתמכו בבשאר אל-אסד.

כאשר זלגה מלחמת האזרחים בסוריה ללבנון, נוצרה בעיה של פליטים שהשפיעו על הכלכלה ועל הדמוגרפיה של לבנון, והמתחים בין המחנות גברו, עד כדי חטיפות עדתיות, איומים ורציחות.[3]

ב-22 במרץ 2013 התפטר מיקאתי מתפקידו ונימק את ההתפטרות בשתי סיבות:

  1. האווירה השלילית שנוצרה סביב מינוי ועדה שתפקח על הבחירות,
  2. העובדה שאשרף ריפי (אנ') מפקד כוחות ביטחון הפנים של לבנון, המשיך בתפקידו על אף שכבר היה אמור לפרוש.

ב-5 באפריל נבחר תמאם סלאם לתפקיד ראש הממשלה.[4]

דחיית הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל סלימאן נשיא לבנון היה אמור להתחלף, לפני קיום הבחירות לפרלמנט, אך מאחר בפרלמנט לא הצליחו להגיע להסכמות (במהלך 14 ניסיונות בחירה), הוחלט ב-5 בנובמבר 2014 להאריך את כהונת הנשיא בשנתיים ושבעה חודשים ובכך נדחו הבחירות לפרלמנט.[5]

שיטת הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוזות הבחירה על פי חוק ההצבעה של 2017

בפרלמנט הלבנוני ישנם 128 חברים. ב-2017 עברה לבנון לשיטה בחירות חדשה המשלבת את שיטת הייצוג יחסי עם הקצאת מושבים בפרלמנט לפי מפתח עדתי.

בעבר, כל מועמד נבחר לפי מספר הקולות שהוא קיבל במערכת של מחוזות גדולים והשיטה החדשה חילקה את המדינה ל-15 מחוזות גדולים, שבהן חלוקת המושבים היא בהתאם לחלק היחסי של כל רשימה מהקולות ובנוסף, 7 מתוך 15 המחוזות חולקו לתת-מחוזות ("מחוזות משנה"), המאפשרים למועמדים להיבחר בתוך תת-המחוז הספציפי.[6][7]

נקבע שמועמדים יוכלו להציג את מועמדותם עד חצות ה-6 במרץ 2018[8] ובמועד זה היו רשומים 976 מועמדים, מתוכם 111 נשים. המועמדים חויבו להצטרף למפלגות קיימות, או להקים חדשות, עד 26 במרץ 2018.[9]

מחוזות הבחירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוזות בחירה מצביעים מושבים סונים שיעים דרוזים עלווים מרונים יוונים אורתודוקסים יוונים קתולים ארמנים אורתודוקסים ארמנים קתולים אונגליסטים מיעוטים
ביירות 1 (מזרח ביירות) 135,197 8 1 1 1 3 1 1
ביירות 2 (מערב ביירות) 346,260 11 6 2 1 1 1
בקאע 1 (זחלה) 174,944 7 1 1 1 1 2 1
בקאע 2 (מערב הבקאע - רשאיא) 143,653 6 2 1 1 1 1
בקאע 3 (בעלבכ - הרמל) 309,342 10 2 6 1 1
הר הלבנון 1 (כסרוואן - ביבלוס) 176,818 8 1 7
הר הלבנון 2 (מחוז מתן (אנ')) 179,789 8 4 2 1 1
הר הלבנון 3 (בעבדא) 164,493 6 2 1 3
הר הלבנון 4 (עאליי, הרי השוף) 325,771 13 2 4 5 1 1
צפון לבנון 1 (עכאר) 277,166 7 3 1 1 2
צפון לבנון 2 (טריפולי, מינייה דנייה (אנ') 343,290 11 8 1 1 1
צפון לבנון 3 (בשרי-זע'רתא-בתרון) 246,977 10 7 3
דרום לבנון 1 (צידון ג'זין) 120,898 5 2 2 1
דרום לבנון 2 (זהארני צור) 297,979 7 6 1
דרום לבנון 3 (מרג' עיון, א-נבטיה, חצביא, בינת ג'בייל) 450,873 11 1 8 1 1
סך הכל 3,693,450 128 27 27 8 2 34 14 8 5 1 1 1

השוואת מחוזות הבחירה 2017 לעומת 2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוזות בחירה על פי חוק הבחירות 2008 מחוזות בחירה על פי חוק הבחירות 2017 הערות
ביירות 1 ביירות 1 אזור הבחירה לשעבר ביירות 2 חולק בין מחוזות הבחירה לשעבר של ביירות 1 וביירות 3 (שנקרא כעת "ביירות 2"). אזור "מדוואר" (Medawar) הועבר לביירות 1, אזורי הנמל ו"בשורה" (باشورة) הועברו למחוז החדש ביירות 2. שני המושבים האורתודוקסים הארמנים ממחוזות הבחירות הישנים של ביירות 2 הועברו למחוז החדש ביירות 1. המושבים הסונים והשיעים של מחוז הבחירות הישן של ביירות 2 נמצאים במחוז הבחירות החדש של ביירות 2. מושב המיעוטים הועבר ממחוז ביירות 3 למחוז ביירות 1.
ביירות 3 ביירות 2
זחלה בקאע 1 ללא שינוי
בקאע מערב - ראשיא בקאע 2 ללא שינוי
בעלבכ, אל-הרמל בקאע 3 ללא שינוי
ביבלוס (ג'בייל) הר הלבנון 1 מחוזות הבחירות ביבלוס וכסרוואן הפכו ל-2 מחוזות משנה במחוז הבחירות החדש של הר לבנון 1.
כסרוואן
מתן הר הלבנון 2 ללא שינוי
בעבדא הר הלבנון 3 ללא שינוי
עליי הר הלבנון 4 מחוזות הבחירות עליי ושוף הפכו ל-2 מחוזות משנה במחוז הבחירות הר הלבנון 4.
שוף
עכאר צפון לבנון 1 ללא שינוי
מינייה-דינייה צפון לבנון 2 מחוזות הבחירות מינייה ודינייה וטריפולי אוחדו, וחולקו שוב ל-3 מחוזות משנה: טריפולי, מינייה ודנייה במחוז צפון לבנון 2.
טריפולי
בתרון צפון לבנון 3 מחוזות הבחירות: בתרון, בשאר, קורה וזגרטה הפכו למחוזות משנה במחוז הבחירות החדש צפון לבנון 3.
בשאר
קורה
זע'רתא
ג'זין דרום לבנון 1 מחוזות הבחירות צידון וג'זין הפכו ל-2 מחוזות משנה במחוז הבחירות החדש דרום לבנון 1.
צידון
צור דרום לבנון 2 מחוזות הבחירות צור וזאהרני הפכו ל-2 מחוזות משנה במחוז הבחירות החדש דרום לבנון 2.
זהראני
בינת ג'בייל דרום לבנון 3 מחוזות בינת ג'בייל, מרג' עיון, חצבאיה וא-נבטיה הפכו למחוזות משנה במחוז הבחירות דרום לבנון 3.
מרג' עיון-עבסייה
א-נבטיה

ציבור הבוחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירוט הקהילה הגדולה ביותר בציבור הבוחרים הלבנוני, לפי מחוז או "מחוז משנה".
ירוק = סוני
סגול = שיעי
כחול = דרוזי
צהוב = מרוני
כתום = יווני אורתודוקסי
אדום = אורתודוקסי ארמני

ציבור הבוחרים השיעים היווה את רוב המצביעים הרשומים בבקאע 3, דרום לבנון 2 ודרום לבנון 3, המהווים 79% מכלל הבוחרים השיעים.[10]

ציבור הבוחרים הסונים היו רוב המצביעים הרשומים בשלושה מחוזות בחירה: ביירות 1', צפון לבנון 1 וצפון לבנון 2. בשלושת המחוזות האלו רשומים כשני שלישים מכלל ציבור הבוחרים הסוני.[10]

63% מכלל המצביעים הדרוזים בלבנון היו רשומים במחוז הבחירות הר לבנון 4, שבחר ארבעה מתוך שמונת חברי הפרלמנט הדרוזים.[10] 97% מהמצביעים הדרוזים נרשמו במחוזות מהם נבחרו חברי פרלמנט דרוזים.[11]

נוצרים מארונים היו את רוב המצביעים בהר לבנון 1 וצפון לבנון 3. שני מחוזות הללו ייצגו 42% מציבור הבוחרים המרונים.[10]

בצפון לבנון 3 נמצא הריכוז הגדול ביותר של מצביעים נוצרים יוונים-אורתודוקסים, המייצגים כחמישית מכלל המצביעים היוונים-אורתודוקסים ברחבי המדינה.[10]

במחוז בחירה בקאע 1 נמצא הריכוז הגדול ביותר של מצביעים יוונים-קתולים, כחמישית מהקולות היוונים-קתולים ברחבי הארץ.[10]

במחוז ביירות 1 נמצא הריכוז הגדול ביותר של ארמנים, הן אורתודוקסים והן קתולים, שבחרו 4 מתוך 6 חברי הפרלמנט הארמנים.[10]

מושב המיעוטים (סורי אורתודוקסי, סורי קתולי, הכנסייה האשורית קופטים ואחרים) היו רשומים בביירות 1.[10]

המצביעים היהודים היו רשומים בעיקר בביירות 2, (1.31%) מכלל הבוחרים.[10]

מפלגות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל תנועת אמל
ערך מורחב – אמל

מנהיג תנועת אמל ויו"ר הפרלמנט, נביה ברי, ערך מסיבת עיתונאים ב-19 בפברואר 2018, כדי להציג את מצע הבחירות ואת 16 המועמדים של התנועה.[12] ברי הדגיש את פרויקט חיפושי הנפט המתמשך, וקרא להקים חברת נפט לאומית וקרן נפט ריבונית וכן אישר מחדש את המחויבות של תנועת אמל לססמה של אמל מיום היווסדו: "אנשים, צבא, התנגדות".[12]

גוש אמל-חזבאללה הציב רשימות משותפות של "תקווה ונאמנות" (Hope and Loyalty) במחוזות הבחירות בקעא 3, דרום 2 ודרום 3.[13][14][15] דרכם המשותפת של אמל והתנועה החופשית הפטריוטית (אנ') (FPM) נפרדו ברמה הלאומית, אך הם יצרו בריתות בהר לבנון 3 ובביירות 2.[16] בהר לבנון 3 (בעאבדא) נשאה הרשימה המשותפת את התווית "פיוס לאומי" (National Reconciliation).[16] בביירות 2 נוצרה רשימה משותפת של אמל, חזבאללה, FPM ואל-אחבאש (אנ') תחת השם "אחדות ביירות" (Unity of Beirut).[17]

בבקאע 2, אמל תמכה ברשימת "המחר הטוב ביותר" (Best Tomorrow).

תנועה פטריוטית חופשית - לוגו

תנועה פטריוטית חופשית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ססמת הבחירות של התנועה החופשית הפטריוטית הייתה 'FPM חזקה ללבנון חזקה" (A Strong FPM for a Strong Lebanon).[18] המפלגה הקימה מספר קואליציות מקומיות עם מערך רחב של שותפים ברחבי לבנון. בצפון 3 הם הקימו את רשימת "הצפון החזק" (Strong North), בראשות גבראן באסיל, יחד עם תנועת העצמאות (אנ') ו"תנועת העתיד" (Future Movement).[16] בהר הלבנון 1 הציגה FPM את רשימת "לבנון חזקה" (Strong Lebanon) בראשות שאמל רוכוז (ער').[19] בהר לבנון 2 FPM הציגה את רשימת "מתן החזקה" (Strong Metn) יחד עם הרשימות: SSNP ו-Tashnaq.[20]

לאחר הפילוג בין "תנועת העתיד לכוחות הלבנונים, נוצרה רשימה משותפת לביירות 1 של: FPM ו־Tashnaq בתמיכת "תנועת העתיד".[21] בבקאע 1, FPM יחד עם "תנועת העתיד", Tashnaq ורשימה עצמאית הציגו רשימה משותפת. בצפון 1 ובדרום 2 יצרה FPM בריתות עם אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה (לבנון).[22] בצפון 2 הציגה FPM רשימה יחד עם עם כמאל ח'יר (Kamal Kheir).

FPM וקואליציית אמל-חזבאללה נפרדו ברמה הלאומית, אך הציגו רשימות משותפות בביירות 2 ובהר לבנון 3.[16]

בבקאע 3 ניסתה FPM להקים רשימה יחד עם יושב ראש הפרלמנט לשעבר חוסיין אל-חוסייני, אך הוא פרש מהליך הבחירות ומועמדי התנועה הצטרפו לרשימה מקומית.[23]

בדרום 3 תמכו "תנועת העתיד", "התנועה הפטריוטית החופשית" ו"המפלגה הדמוקרטית הלבנונית" ברשימה משותפת בשם "הדרום שווה את זה" (The South is Worth It).[24]

תנועת העתיד - לוגו

תנועה העתיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת העתיד (ער') בראשות סעד חרירי הציגה ב-11 במרץ 2018 את מצע הבחירות ו-37 מועמדים מתוכם 21 חדשים.[25][26]

ססמת הבחירות של המפלגה הייתה קמיע כחול (אנ').[18] מנהיג המפלגה, סעד חרירי, הצביר כי "תנועת העתיד היא קמע (חרוז כחול) שאתה שם בקלפי, כדי להגן על המדינה. מסיבה זו, הססמה שלנו היא ההגנה על לבנון והסמל הוא הקמע אתה תמשוך את הקמע עם הפעילות שלך, עם האנרגיה שלך, עם התרומות היומיות הקטנות והגדולות שלך למכונת הבחירות, בדיאלוג שלך עם אנשים, בעבודה עבור כל מועמד ברשימות העתיד".[27]

תנועת העתיד והכוחות הלבנוניים ניהלו במשך שבועות משא ומתן על יצירת ברית, אך המאמץ נכשל כאשר היחסים בין סעד חרירי וסמיר געג'ע, הידרדרו בנושאים הקשורים לביקורו של חרירי בסעודיה.[28]

דגל חזבאללה

.

חזבאללה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חזבאללה

ב-19 בפברואר 2018 הציג חסן נסראללה את שמותיהם של 13 מועמדי חזבאללה וביניהם חמש פנים חדשות.[29]

ב-22 במרץ 2018, פרסם נסראללה את ראש סדר העדיפויות של הגוש הפרלמנטרי של המפלגה "נאמנות להתנגדות" (Loyalty to the Resistance): השרשת השחיתות. את היחסים עם FPM הוא תיאר כנורמליים, וטען כי מתנגדי גוש אמל-חזבאללה בבקאע 3 הם תומכי 'קבוצות טרור'.[30]

ססמת הבחירות של המפלגה הייתה 'נבנה ונגן'.[18]

בבחירות אלו חזבאללה זכה לעלייה ניכרת במספר הקולות.

מפלגת הפלנגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל הפלנגות
ערך מורחב – מפלגת הפלנגות

הפלנגות הנוצריות ניסו למתג מחדש את המפלגה ככוח פוליטי רפורמי, הרחק מהמורשת השמרנית הימנית שלה. ססמת הבחירות של המפלגה הייתה "פעימה לשינוי" (Pulse for Change).[18] במצע הבחירות נכללו 131 נקודות, כולל שורה של רפורמות מבוקשות.

המפלגה איבדה בבחירות, איבדה בבחירות שניים ממושבי הפרלמנט שלה וזכתה רק בשלושה מושבים, שניים מהם לראש המפלגה סמי ג'ומאייל (בנו של אמין ג'ומאייל) ונדים גמאייל (בנו של הנשיא המנוח בשיר גמאייל).

הכוחות הלבנוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל הכוחות הלבנוניים
ערך מורחב – הכוחות הלבנוניים

לכוחות הלבנוניים היו 19 מועמדים ובנוסף הם תמכו ב-20 בעלי ברית ברשימות שונות.

ב-14 במרץ 2018 (יום השנה לייסוד תנועת ה-14 במרץ) חזר סמיר ג'עג'ע על מחויבות המפלגה למטרות תנועת ה-14 במרץ.

ססמת הבחירות של המפלגה הייתה "זה הפך להיות הכרחי" (sar badda).[18]

המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית
ערך מורחב – המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית (לבנון)

בטקס לציון 40 שנה להריגתו של מייסד המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית, כמאל ג'ונבלאט, באל-מוח'תארה ב-19 בפברואר 2017, וואליד ג'ונבלאט נתן באופן סמלי את ה-כאפייה שלו לבנו תיימור, ובכך סימן את חילופי הדורות בהנהגת המפלגה.[31]

הגוש הפרלמנטרי של המפלגה נקרא "גוש הכינוס הדמוקרטי" (The Democratic Gathering bloc) והוא כלל 9 מועמדים ברחבי המדינה. בבחירות הקודמות, ב-2009 זכה הגוש ב-11 מושבים. לראשונה מאז 1992 וליד ג'ונבלאט, לא הוצג כמועמד ובנו ירש את מקומו. בהר לבנון 4 המפלגה הציגה מועמדים רק לשלושה מתוך ארבעת המושבים לדרוזים, כשמירת המסורת של השארת מושב לטלאל ארסלאן.[32]

המפלגה הדמוקרטית הערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באפריל 2018 קרא רפעאת עיד (אנ') יושב ראש המפלגה הערבית הדמוקרטית (אנ') לחסידיו, להצביע למועמדים העלאווים חוסיין סאלום (Hussein Saloum) בצפון 1 ואחמד עומרן (Ahmed Omran) בצפון 2.

כולנו פטריוטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת "כולנו פטריוטים" (Kulluna Watani) היא רשימה חיונית שהושקה בבירות ב-9 באפריל. הברית התכנסה עם מפלגה פוליטית חדשה מפלגת שבע (ער') ועוד 10 קבוצות שונות, רובן קשורות לתנועות המחאה של 2015 או בבחירות המוניציפליות ב-2016 ועסקו באלטרנטיבה לשחיתות בפוליטיקה הלבנונית.

רמגבאר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדי המפלגה הארמנית הדמוקרטית ליברלית (אנ') רמגאבר (Ramgavar) שתפו פעולה עם רשימת הכוחות הלבנוניים במחוז ביירות 1 וכן במתן.[33]

גוש ריפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשרף ריפי (אנ') שהיה בעל ברית של חרירי, נפרד ממנו ב-2016 ובבחירות המוניציפליות בטריפולי 2016 הוא ניצח את מועמדיו של חרירי וזכה ב-22 מתוך 24 מושבים.[34] בבחירות לפרלמנט, הוא הציג מועמדים משלו והציג את עצמו כ"נץ", שלא מוכן להיכנס למגעים עם חזבאללה.[34]

ריפי הציגה רשימות בשלושה מחוזות; ביירות 2, צפון 1[35] וצפון 2.

המפלגה הסוציאלית הלאומית הסורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגל המפלגה הסוציאליסטית הלאומית הסורית

המפלגה הסוציאליסטית הלאומית הסורית בלבנון (אנ') (SSNP) הציגה 7 מועמדים, ביניהם: בהר לבנון 2 יחד עם רשימת התנועה הפטריוטית החופשית. בהר לבנון 4 יחד עם רשימתו של טלאל ארסלאן. בבקאע 1 יחד עם רשימה מקומית. בבקאע 3 ובדרום לבנון 3 נכללו מועמדי ה-SSNP ברשימות אמל-חזבאללה.

הפדרציה המהפכנית הארמנית

הפדרציה המהפכנית הארמנית (Tashnag)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 במרץ 2018 הפדרציה המהפכנית הארמנית (Tashnag) הציגה את מועמדיה בביירות 1 (3 מושבים) והר הלבנון 2 (מושב אחד).[36] בשני המחוזות המפלגה צרה בריתות עם גורמים פוליטיים אחרים.[20]

מועמדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום המועד האחרון להגשת המועמדות, (26.3.2018) הודיע משרד הפנים שנרשמו 77 רשימות, שבהן היו 583 מועמדים.[9]

בביירות 2 נרשמו תשע רשימות. מספר הרשימות הגבוה ביותר בין המחוזות.[37]

לבחירות 2018 נרשם מספר שיא של נשים לבנוניות המתמודדות על מושב בפרלמנט, 111 מועמדות. בבחירות 2009 התמודדו 12 נשים בלבד.[38]

הצבעות בתפוצות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות נרשמו 82,965 אנשים, מחוץ ללבנון, כדי להשתתף בבחירות. בפועל הצביעו 46,799 (56.4% מהנרשמים).

ארץ נרשמים הצביעו
אסיה ואוסטרליה
אוסטרליה 11,825 6,307
כווית 1,878 1,299
עומאן 296 221
קטר 1,832 1,385
ערב הסעודית 3,186 1,814
איחוד האמירויות 5,166 3,412
אפריקה
בנין 217 166
קונגו 341 207
מצרים 257 131
גאבון 251 163
גאנה 375 237
גינאה ביסאו 439 265
חוף השנהב 2,345 1,625
ליבריה 211 146
ניגריה 1,263 874
סנגל 400 269
סיירה לאון 260 126
דרום אפריקה 312 125
אירופה
ארמניה 311 140
בלגיה 1,053 772
דנמרק 250 139
צרפת 8,730 5,034
גרמניה 8,355 4,489
יוון 256 145
הולנד 228 119
איטליה 729 389
רומניה 270 191
ספרד 376 113
שוודיה 1,910 1,130
שווייץ 889 434
בריטניה 1,824 5,223
צפון אמריקה
קנדה 11,443 6,664
גוואדלופ 247 181
מקסיקו 351 122
ארצות הברית 9,999 5,223
דרום אמריקה
ארגנטינה 392 64
ברזיל 2,112 287
קולומביה 325 83
פרגוואי 924 582
ונצואלה 1,497 636
סך הכל 82,965 46,799

תוצאות הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצהרה שפורסמה בערב ה-7 במאי, הבטיח שר הפנים נהאד משנוק (אנ') לפרסם את תוצאות הבחירות בתוך 36–48 שעות.[39] בתוך כך הוא הכריז על תוצאות רשמיות "סופיות, אך לא שלמות", ופרסם את שמות חברי הפרלמנט הנבחרים ב-14 מתוך 15 מחוזות בחירות.[40][41] ב-8 במאי הודיע משנוק את שמות המועמדים שנבחרו במחוז הנותר - עכאר.[42]

לאחר ההכרזה על התוצאות, ג'בראן בסיל הצהיר כי FPM יהווה את הגוש הגדול ביותר בפרלמנט (תפקיד שמילאה בעבר תנועת העתיד). באסיל הצהיר כי ה-FPM יצליח לחבר לקואליציה עוד 30 חברי פרלמנט.

תוצאות הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן התוצאות, על פי הרשימות בגושים.[43]

גושים ורשימות קולות % מושבים +/-
אמל, חזבאללה ובעלי ברית 696,258 39.58 87 11 ↑
חזבאללה 289,174 16.44 13 1 ↑
תומכי חזבאללה 9,612 0.55 11 -2 ↓
אמל 165,556 9.41 10 1 ↑
תומכי אמל, עצמאים 44,655 2.54 7 2 ↑
מחנה 8 במרץ 40,545 2.3 4 3 ↑
תנועת מרדה (אנ') 26,532 1.51 6 0 ↔
תומכי מרדה, עצמאיים 5,453 0.31 3 0 ↔
המפלגה הסוציאלית הלאומית הסורית 23,435 1.33 7 1 ↑
תנועת הכבוד (אנ') 7,620 0.43 2 1 ↑
תומכי תנועת הכבוד, עצמאיים 15,132 0.86 5 1 ↑
הגוש הלאומי העצמאי (אנ') 10,029 0.57 4 חדש
אל-אחבאש (אנ') 18,759 1.07 3 1 ↑
מפלגת האחדות (לבנון) (אנ') 15,111 0.86 1 1 ↑
ארגון נאצריסטי עממי (אנ') 9,916 0.56 2 1 ↑
מפלגת האיחוד הערבי (לבנון) (אנ') 7,493 0.43 2 0 ↔
מפלגת הסולידריות (אנ') 3,861 0.22 1 -1 ↓
תנועת המאבק הערבי הלבנוני (אנ') 2,041 0.12 1 0 ↔
תנועת העם (אנ') 671 0.04 2 0 ↔
המפלגה הסוציאלית הלאומית הסורית, אגף האינתיפאדה (אנ') 536 0.03 2 0 ↔
אל-מוראביטון (לבנון) (אנ') 127 0.01 1 0 ↔
התנועה הפטריוטית החופשית ובעלות בריתה 272,605 15.49 68 6 ↑
התנועה הפטריוטית החופשית (אנ') 143,287 8.15 32 6 ↑
תומכי התנועה הפטריוטית החופשית 93,655 5.32 25 -1 ↓
הפדרציה הארמנית המהפכנית (אנ') 13,726 0.78 4 1 ↑
המפלגה הלבנונית הדמוקרטית (אנ') 13,257 0.75 5 -1 ↓
תנועת העצמאות (אנ') 8,680 0.49 2 1 ↑
תנועת העתיד ובעלות בריתה 256,454 14.58 45 -13
תנועת העתיד (אנ') 179,724 10.22 26 -1
תומכי תנועת העתיד 76,730 4.36 19 -2
הכוחות הלבנוניים ובני בריתם 168,960 9.61 47 7 ↑
הכוחות הלבנוניים 128,712 7.32 17 4 ↑
תומכי הכוחות הלבנוניים, עצמאיים 40,248 2.29 30 3 ↑
קבוצות ומפלגות החברה האזרחית 44,546 2.53 90 חדש
סאבא (לבנון) (ער') 11,763 0.69 21 חדש
אזרחים במדינה (אנ') 5,653 0.32 7 חדש
למען זכותי (אנ') 3,412 0.19 5 חדש
לארצי (LiBaladi) 2,345 0.13 5 חדש
קבוצת סאה 1,613 0.09 2 חדש
פיקוח עממי (אנ') 1,308 0.07 1 חדש
הקבוצה המאוחדת (אנ') 1,009 0.06 2 חדש
המפלגה הירוקה (לבנון) (אנ') 573 0.03 2 חדש
תנועת אתם מסריחים (אנ') 328 0.02 1 חדש
גוש הזהות והריבונות (אנ') 327 0.02 1 חדש
החברה האזרחית, עצמאיים 16,215 0.92 43 חדש
אחרים 320,245 18.21 260 -16
המפלגה הפרוגרסיבית סוציאליסטית (אנ') 80,894 4.6 9 -2
תנועת AZM (אנ') 39,586 2.25 11 2
מפלגת הפלנגות 32,011 1.82 13 -2 ↓
מפלגת דיאלוג לאומי (אנ') 14,941 0.85 10 חדש
גוש נור (אנ') 12,866 0.73 4 1
ג'מאעה אסלאמיה (לבנון) (אנ') 14,419 0.82 4 1
גוש ריפי (אנ') 14,278 0.81 26 חדש
מפלגה קומוניסטית לבנונית (אנ') 10,793 0.61 10 0 ↔
גוש עממי (אנ') 10,563 0.6 7 0 ↔
מפלגה לאומית ליברלית (אנ') 4,054 0.23 6 -1 ↓
מפלגת האנשכ (אנ') 1,566 0.09 1 -2
רמגאבאר (אנ') 616 0.04 3 -1 ↓
מפלגת האופציה הלבנונית (אנ') 446 0.03 8 0
תנועה דמוקרטית שמאלנית (אנ') 305 0.02 1 -1 ↓
מפלגת החלוץ הסוציאליסטי הערבי בלבנון (אנ') 131 0.01 1 0 ↔
עצמאיים 82,776 4.71 146 -8 ↓
סך הכל הצביעו 1,822,294
הצבעות שלא נספרו (פסולים) 38,909
"קולות כשרים" 1,861,203 49.68
בעלי זכות בחירה 3,746,483 100

תוצאות הבחירות בתפוצות, לפי מפלגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדו"ח מצא שהמדינות שבהן רשומים הכי הרבה מצביעים, אלה בצפון אמריקה, אוסטרליה, צרפת ואיחוד האמירויות הערביות, תמכו בעיקר ברשימות ובמועמדים של הכוחות הלבנוניים, מרדה ו־FPM. בינתיים, אמל וחזבאללה קיבלו את מירב הקולות בגרמניה ובאפריקה.[44] הדו"ח מצא גם תמיכה גדולה בתנועת העתיד בסעודיה.[44]

עצמאי LF FPM אמל חזבאללה העתיד
19% 19% 16% 11% 9% 7%

תגובות לתוצאות הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלבנון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ראש הממשלה סעד חרירי הודה כי תנועתו איבדה שליש מהמושבים שלה בפרלמנט ואמר: "מי שניצח בבחירות לפרלמנט הם השותפים שלנו לעקרון היציבות" וכי הוא היה מרוצה מהתוצאה.[45]
  • מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה אמר שארגונו ובעלי בריתם השיגו "ניצחון" והישגים אלו מבטיחים את ההגנה מפני התוקפנות של ישראל.[46]

התגובות בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איראן:
    • יושב ראש הפרלמנט האיראני (עלי לאריג'אני) בירך על תוצאות הבחירות, ציין שהעם הלבנוני דחה את ניסיונות ההשפעה של ארצות הברית וישראל.[44]
    • יועץ בכיר למנהיג איראן (עלי אכבר ולאיתי): הגדיר את תוצאות הבחירות כ"ניצחון מוחלט של חזבאללה", שיבח את תפקידו של נסראללה וגם הוא ציין לשלילה את הניסיונות של סעודיה וישראל להתערב בבחירות.[44]
  • נפתלי בנט (שר החינוך, חבר הקבינט הביטחוני) כתב שההישגים של חזבאללה בבחירות בלבנון מלמדים שלא ניתן לעשות הבחנה מדינת לבנון לבין הקבוצה השיעית הנתמכת על ידי איראן וכך צריכה ישראל לנהוג בכל מלחמה עתידית, "לבנון =חזבאללה".[47]
  • שגריר איחוד האמירויות והממונה על השגרירות הסעודית בביירות פרסמו הודעה משותפת ובה ברכו את סמיר ג'עג'ע על ניצחונו בבחירות.[48]

לאחר הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעדר היציבות הפוליטית נמשך בלבנון. להלן רשימת ראשי הממשלה, מאז הבחירות ב-2018:

  1. סעד חרירי המשיך בתפקיד ראש הממשלה, עד 29 באוקטובר 2019 והתפטר בעקבות הפגנות ארוכות ומשבר פוליטי בלבנון.
  2. בין ינואר לאוגוסט 2020 כיהן חסאן דיאב כראש ממשלה. הוא התפטר בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות.
  3. את מקומו תפס מוסטפא אדיב שהרכיב ממשלה שכיהנה 27 ימים בלבד.
  4. סעד חרירי מונה שוב למלא את תפקיד ראש הממשלה, אך לא הצליח להרכיב ממשלה ולאחר שלושה חודשים (אוקטובר 2020 עד ינואר 2021), הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.
  5. חסאן דיאב התמנה שוב, אך לא הצליח להקים ממשלה והתפטר
  6. נג'יב מיקאתי מכהן כראש ממשלה, מאז 10 בספטמבר 2021.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ دراسة نقدية في قانون الانتخاب النسبي, reuters.com, ‏15 מרץ 2017
  2. ^ Lebanon Cabinet agrees to May elections, refers vote law to Parliament | News, Lebanon News | THE DAILY STAR, web.archive.org, ‏2018-11-28
  3. ^ Lebanon rivals wage battles, Al Jazeera (באנגלית)
  4. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, ממשלת אחדות הוקמה בלבנון בתום שנה של מגעים בין העדות, באתר הארץ, 15 בפברואר 2014
  5. ^ Hugh Naylor, Lebanese lawmakers delay elections, sparking dismay, anger among voters, washingtonpost, ‏5 נובמבר 2014
  6. ^ [http://dx.doi.org/10.29171/acku_pamphlet_knf3127_a67_e69_2007 Environment law : Official Gazette No. 912, dated 25 January 2007 / Islamic Republic of Afghanistan. \], Afghanistan Centre at Kabul University, 2007
  7. ^ Samir Simaika, Nevine Henein, Al-Majlis al-Milli, American University in Cairo Press, 2017-08-31, ISBN 978-977-416-823-9
  8. ^ "REPORT: Elections candidates submit applications one day prior to deadline". נבדק ב-30 אוקטובר 2024.
  9. ^ 1 2 77 لائحة تُقصي 334 مرشحاً: لبنان إلى الانتخابات, al-akhbar.com, ‏27 מרץ 2018
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 الإنتخابات النيابية 2018 / الدوائر الانتخابية: بالارقام والنسب عدد الناخبين واسماء المرشحين للانتخابات النيابية اللبنانية 2018, ministryinfo.gov.lb, ‏8 מרץ 2018
  11. ^ دراسة نقدية في قانون الانتخاب النسبي, lebanonfiles.com, ‏5 מרץ 2018
  12. ^ 1 2 الموقع الإخباري للكتائب اللبنانية - آخر الأخبار المحلية والعربية والدولية, https://kataeb.org/ (ב־)
  13. ^ “Hope and loyalty” list announced in South Lebanon’s 3rd district, LBCIV7 (באנגלית)
  14. ^ 13 لائحة في البقاع: أم معارك حزب الله. Al-Modon
  15. ^ صور- الزهراني: المعارضة تواجه الثنائي بلائحة موحدة Al-Modon
  16. ^ 1 2 3 4 وليد حسين, 4 لوائح في بعبدا: معركة مارونية- مارونية, almodon.com, ‏2018/03/28
  17. ^ وليد حسين, زحمة لوائح في بيروت: 14 وخروقات كثيرة, almodon.com, ‏2018/03/28
  18. ^ 1 2 3 4 5 L'Orient Le Jour. Les slogans électoraux de 2018 : un gros flop ? (אורכב 16.03.2018 בארכיון Wayback Machine)
  19. ^ كسروان- جبيل: معركة خرق لائحة شامل روكز. Al-Modon
  20. ^ 1 2 سمر بوشبل, 5 لوائح في المتن: التيار "يلعبها صح"؟, almodon.com, ‏2018/03/27
  21. ^ https://www.almodon.com/politics/2018/3/26/بيروت-الأولى-هل-يخرق-المجتمع-المدني-بمقعدين
  22. ^ وليد حسين, بيروت الأولى: هل يخرق المجتمع المدني بمقعدين؟, almodon.com, ‏26 מרץ 2018
  23. ^ Al-Sharq al-Awsat. Confusion in Lebanon’s Baalbek-Hermel Benefits Hezbollah, Amal
  24. ^ L'Orient Le Jour. Liban-Sud III : Face au tandem chiite, une liste « suppléante » CPL-Futur (אורכב 17.02.2019 בארכיון Wayback Machine)
  25. ^ L'Orient Le Jour. Le Futur annonce ses candidats : 37 noms dont 21 nouveaux (אורכב 02.05.2018 בארכיון Wayback Machine)
  26. ^ 128Lebanon. Brief on the Lebanese Election: Speculations Rise as Deadline Nears (אורכב 29.04.2018 בארכיון Wayback Machine)
  27. ^ National News Agency. Hariri announces Future Movement candidates: Vote for our lists to protect Lebanon's stability, economy, sovereignty and Arabism
  28. ^ Annahar. LF and Future Movement talks over electoral alliance hit a dead end (אורכב 17.06.2018 בארכיון Wayback Machine)
  29. ^ Lebanon's new electoral law could spell trouble for traditional parties - Al-Monitor: The Middle Eastʼs leading independent news source since 2012, www.al-monitor.com (באנגלית)
  30. ^ Sayyed Nasrallah Announces Hezbollah Electoral Platform: Combating Corruption Priority – Al-Manar TV Lebanon, english.almanar.com.lb
  31. ^ Reuters, Lebanon's Jumblatt affirms son as political heir, ‏19 מרץ 2017
  32. ^ Democratic Gathering Proposes 3 Candidates for New Govt., m.naharnet.com
  33. ^ L'Orient Le Jour. "Le Metn, champ de bataille entre loyalistes et opposants" (אורכב 17.02.2019 בארכיון Wayback Machine)
  34. ^ 1 2 The Region. Tensions rise as Hariri and Rifi compete for the Lebanese sunni-vote (אורכב 30.04.2018 בארכיון Wayback Machine)
  35. ^ 6 لوائح انتخابية في دائرة عكار معركة أحجام بألوان مالية وسياسية (אורכב 28.03.2018 בארכיון Wayback Machine) An=Nahar
  36. ^ REPORT: Tashnag declares candidates in Metn and Beirut, LBCIV7 (באנגלית)
  37. ^ 77 لائحة انتخابية من بين 917 مرشحا... وهذه الالوان المعتمدة (אורכב 27.03.2018 בארכיון Wayback Machine) Annahar
  38. ^ "Record number of Lebanese women running for office". aljazeera.com.
  39. ^ L'Orient Le Jour. Machnouk promet les résultats complets des législatives « dans les 36 à 48 heures » (אורכב 09.05.2018 בארכיון Wayback Machine)
  40. ^ Naharnet Newsdesk 07 May 2018, 20:27, Mashnouq Announces 'Final Yet Incomplete' Election Results, Naharnet
  41. ^ بالأسماء... نتائج الانتخابات النيابية الرسمية والنهائية في 14 دائرة (אורכב 09.05.2018 בארכיון Wayback Machine). Annahar
  42. ^ بالأسماء.. المشنوق يعلن نتائج عكار الانتخابية (אורכב 14.05.2018 בארכיון Wayback Machine). Al-Mustaqbal
  43. ^ Breakdown of Lebanon's new parliament - Georgi Azar - An-Nahar English, web.archive.org, ‏2018-05-09
  44. ^ 1 2 3 4 {{{מחבר}}}, The Lebanese diaspora and the upcoming elections: What lessons from the 2018 voting?, Arab Reform Initiative, 2022-05-02
  45. ^ Naharnet Newsdesk 07 May 2018, 17:13, Hariri Says Mustaqbal Defeated 'Elimination' Bid, Hits Back at Israeli Minister, Naharnet
  46. ^ "Lebanon election: Hezbollah leader declares 'victory'" (באנגלית בריטית). 2018-05-07. נבדק ב-2024-10-29.
  47. ^ Reuters, Israeli minister says 'Lebanon equals Hezbollah' after election, reuters.com, ‏May 7, 2018
  48. ^ Shamsi, Bukhari Congratulate Geagea on 'Win' in Elections, naharnet.com, ‏09 May 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבחירות_הכלליות_בלבנון_2018&oldid=39934562"