האתרים הלבנים בוולדימיר ובסוזדל
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
קבוצת מבנים  | ||||
| מיקום |
ולדימיר | ||||
| מדינה |
 רוסיה | ||||
| קואורדינטות | 56°09′00″N 40°25′00″E / 56.15°N 40.4167°E | ||||
  | |||||
האתרים הלבנים בוולדימיר ובסוזדל הוא השם הקיבוצי שניתן לשמונה מבנים בערים ולדימיר וסוזדל ברוסיה ובסביבתן, עת הוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו בשנת 1992 כאתר מורשת עולמית. כל שמונת המבנים נבנו מאבן גיר בין המאה ה-12 למאה ה-16:
- קתדרלת שנתה של הבתולה בוולדימיר (1158-1160)
- שער הזהב בוולדימיר (1158-1164)
- קתדרלת דמטריוס הקדוש בוולדימיר (1194-1197)
- מבצר אנדריי בבוגוליובובו (1158-1165)
- כנסיית שלום הבתולה על הנרל (1165)
- הקרמלין בסוזדל (החל במאה ה-10)
- כנסיית בוריס וגלב בקידשקה (1152)
- מנזר אותימיוס הקדוש בסוזדל (המאה ה-16)
העיר ולדימיר הוקמה בשנת 990, והחל בשנת 1157 הייתה לבירתה של נסיכות ולדימיר. במהלך המאה ה-12 והמאה ה-13 נחשבה נסיכות ולדימיר לאחת הגדולות ברוסיה, אך באמצע המאה ה-14 איבדה את חשיבותה לטובת נסיכות מוסקבה.
קתדרלת שנתה של הבתולה בוולדימיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קתדרלת אוספנסקי (Успенский собор) בולדימיר הייתה הקתדרלה הראשית של רוסיה במאה ה-12, והיא נחשבת לאחד המבנים הבולטים באדריכלות הרוסית של התקופה, ואף הייתה דוגמה לבניית קתדרלות נוספות. הקתדרלה עשויה ממכלול של מספר מבנים שנבנו בתקופות שונות.
הבניין המקורי נבנה על ידי הנסיך אנדריי בוגולובסקי (Андрей Боголюбский) בין השנים 1158-1160 והוקדש לשנתה של הבתולה הקדושה (באמונה הקתולית - עלייתה השמיימה). המבנה נשא חמש כיפות; הוא נישא לגובה של 32.3 מטר והיה גבוה מהקתדלרות המרכזיות בקייב ובנובגורוד. החלק המקורי מהווה כיום את חלקה המרכזי של הקתדרלה. לאחר שרפה שפרצה במקום בשנת 1185 הורחב המבנה באופן משמעותי, וצורפו לו גלריות צדדיות שהוסיפו ארבעה מגדלים לשישה הקיימים. שטחו הפנימי הכולל של המבנה היה בצורת ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו הוא 30 מטר, והוא משתרע על פני שטח כלל של 1,178 מ"ר.
החזית מחולקת לחמישה אזורים על ידי עמודים משובצים. השטח החיצוני של הקירות מעוטר בתבליטים מהמאה ה-12. הפרסקות המקוריים של הקתדרלה השתמרו רק בחלקם, ובשנת 1408 צוירו פרסקות חדשות על ידי הצייר הידוע אנדרי רובליוב. מאלה שרדו רק חלקים מתמונת יום הדין המשתרעת על כל החלק המערבי של הקתדרלה. הפרסקות הנוכחיות הן מהמאה ה-19.
בשנת 1810 נבנה מגדל פעמונים בן 4 קומות ולו חוד מזהב, וב-1862 הוקם מבנה המקשר בינו לבין המבנה המרכזי של הקתדרלה. בין השנים 1886-1891 חודשו הקירות באבן גיר וחלק מהתבליטים הוחלפו. בגלריות שבקתדרלה נטמנו נסיכי ולדימיר וראשי הכנסייה.
שער הזהב בוולדימיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שער הזהב (Золотые ворота) בוולדימיר הוא דוגמה יוצאת מן הכלל של אדריכלות רוסית. השער נבנה בשנת 1164 על ידי נסיך אנדרי בוגולובסקי. בנוסף לצורכי הגנה, היה למבנה גם תפקיד רשמי, והוא שימש ככניסה לחלק האמיד של העיר. באותה תקופה בחומות העיר היו חמישה שערים – שער זהב, שער הנחושת, שער אירינה, שער בכסף ושער וולגה, אך רק שער הזהב שרד. במהלך המאות ה-12 וה-13 היו השערים מצופים בנחושת וזהב שבהקו בשמש. במהלך השנים חלו שינויים בסביבת המבנה והחומות סביב השער נהרסו. כתוצאה מכך היה צורך לחזק את המבנה, ובשנת 1795 נבנו מבני עזר בצדדים. ב-1810 הוקמה מעל לשער כנסייה שהוקדשה לגלימת הבתולה, ובו שוכן כיום מוזאון היסטורי המוקדש לפלישת המונגולים לעיר בשנת 1238. במקום גם תצוגה עשירה של נשק מתקופת ימי הביניים ועד למאה ה-19.
קתדרלת דמטריוס הקדוש בוולדימיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קתדרלה דמטריוס הקדוש נבנתה בחצר הנסיך הגדול בשנת 1194-1197 על ידי הנסיך ווסבולוד השלישי לכבוד הולדת בנו דימיטרי. המבנה רבוע ונדמה כקוביה, יש בו שלוש ספינות, ובמקור הוא היה מחובר אל ארמון הנסיך הגדול. הקתדרלה ידועה בתבליטים שעל קירותיה החיצוניות. בעבר התנוססו מעל אלף תבליטים של קדושים ושל בעלי חיים על קירות המבנה וחלקם נשמר עד היום. התבליט המרכזי מתאר את דוד המלך היושב על כס המלכות וסביבו חיות שונות. בנוסף תוארו בתבליטים דמויות נוספות, כמו אלכסנדר הגדול, שמשון, שלמה המלך, הרקולס ועוד. על החזית הצפונית נראו הנסיך ובניו. בתוך הכנסייה היו פרסקות שרק חלק קטן מהם השתמר.
כנסיית שלום הבתולה על הנרל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כנסיית שלום הבתולה על הנרל (Церковь Покрова на Нерли; Church of the Intercession on the Nerl) היא כנסייה השוכנת כ-1.5 ק"מ מבוגוליובובו וכ-13 ק"מ צפון-מזרחית לוולדימיר. הכנסייה נבנתה בשנת 1165 על ידי נסיך אנדריי בוגולובסקי לאחר מות בנו, וקיימת השערה שהוא נטמן בכנסייה או בקרבתה. לפי המסורת, האבן לבניית הכנסייה הובאה מבולגריה של הוולגה לאחר ניצחונו של הנסיך אנדריי. הכנסייה ממוקמת במקום נמוך סמוך למפגש הנהרות נרל וקליאזמה, והייתה נתונה להצפות בעונות האביב. לצורך הקמת המבנה הוקמה גבעה מלאכותית, ויסודות המבנה עמוקים מאוד ומגיעים לעומק של 5 מטר בתוך הקרקע. לכנסייה כיפה אחת והיא נתמכת בארבעה עמודים פנימיים. בתוכה עיטורים שונים, שהמרכזי שבהם מתאר את דוד המלך היושב ומנגן על כינורו.
הקרמלין בסוזדל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרמלין בסוזדל (Суздальский кремль) במרכז העיר סוזדל הוקם החל במאה ה-10. הוא ניצב בסמוך לנהר קמנקה בדרום העיר. במהלך המאות ה-11 וה-12 הוקם המבצר והוקף בחומת אדמה באורך של 1,400 מטר, ולאורכן ניבנו חומות עץ ומגדלי שמירה. בתוך המתחם הוקם בניין הנסיך, בניין הממסד הדתי, מתחמים צבאיים ומבנים נוספים. במהלך המאה ה-15 חוזק המערך ההגנתי. בשנת 1719 נשרפו כל מבני העץ ששימשו להגנת העיר. המתחם כולל כעת מספר מבנים:
- קתדרלת הולדת אם ישו (1222-25) נבנתה במקום בו ניצבו כנסיות קודמות. מהמבנה המקורי נותר רק החלק התחתון, ובמאה ה-16 נבנו מעליו קירות לבנים. החלק הישן מעוטר בתבליטים רבים של אריות, פני נשים ועוד. מול החזית הדרומית של הקתדרלה הוקם בשנת 1635 מגדל הפעמונים, ובמאה ה-17 נוסף לו שעון עם אותיות המציינות את השעות.
- מתחם הממסד הדתי – נבנה במאות ה-15 וה-17. המבנה שימש כבית מגוריו של ראש הכנסייה המקומית, וכיום שוכן בו מוזיאון.
- כנסיית ניקולסקי בחלקו המערבי של הקרמלין נבנתה בשנת 1766 בכפר גלוטוב. כשנשרפה הכנסייה בקרמלין, הועברה הכנסייה אליו.
מבצר אנדיי בבוגוליובובו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר בוגוליובובו הוקם על ידי הנסיך אנדרי בוגולובסקי במחצית המאה ה-12. היישוב נבנה כולו מאבן והיה הראשון מסוגו בצפון רוסיה. ארמון הנסיך נבנה בשנים 1158-1165, אך מתקופה זו נשמר רק מגדל המדרגות. המבצר כלל חומה באורך של כ-800 מ' ומספר מבנים, והנסיך התגורר בו משך 17 שנה עד שנהרג במקום. המגדל מעוטר בפרסקות מהמאה ה-17 המתארות סצנות מחיי הנסיך. הכנסייה הסמוכה למבצר נבנתה במהלך המאה ה-18.
כנסיית בוריס וגלב הקדושים בקידשקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסיית בוריס וגלב הקדושים בקידשקה נבנתה בשנת 1152 על נהר נרי כ-5 ק"מ מזרחית לסוזדל. היא נחשבת למבנה האבן הלבנה ראשון ברוסיה. הכנסייה הוקמה על ידי הנסיך יורי דולגורוקי (מייסד מוסקבה) לכבוד בניו בוריס וגלב, ובוריס, אשתו ובתו נטמנו בכנסייה לאחר מותם. בעת הכיבוש המונגולי ב-1238 הכנסייה נפגעה, אך היא שוקמה שנה לאחר מכן. הכנסייה מרובעת ואורך כל אחת מצלעותיה הוא 15.5 מטר. בצידה המזרחי שלושה אפסיסים ומגדל צמוד אליה. בתוך הכנסייה נשמרו פרסקות מהמאה ה-12, ובשנת 2004 התגלו בה פרסקות נוספות של בעלי חיים ופרחים.
מנזר אותימיוס הקדוש בסוזדל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנזר אותימיוס הקדוש בסוזדל (Спасо-Евфимиев монастырь) הוא מנזר גברים השוכן על נהר קמנקה בחלקה הצפוני של סוזדל. המנזר הוקם בשנת 1352 על ידי נסיך סוזדל כחלק מהגנת העיר, ונקרא תחילה בשם "מנזר ספסקי", אך לאחר מכן זה שונה והוא נקרא על שם אב המנזר הראשון, אותימיוס הקדוש. מבני העץ הראשונים של המנזר לא נשתמרו והמבנים הקיימים הם מהמאות ה-16 וה-17. המבנים הגדולים של המנזר נבנו מתרומות הצארים ואסילי השלישי, איוואן הרביעי ונסיכי פוז'רסקי. החל בשנת 1766 המנזר כלל בית מאסר למתנגדי המשטר.
המבנה המרכזי של המנזר הוא קתדרלה ספסקו-פראוברז'נסקי שנבנתה במאה ה-16 בסגנון הבנייה הלבנה של סוזדל, והיא ידועה במיוחד בפרסקות מהמאות ה-16 וה-17. ליד הקיר המזרחי של הקתדרלה שוכן קבר הנסיך פוז'רסקי, המצביא הידוע של רוסיה במתחילת המאה ה-17. עוד במנזר:
- מגדל פעמונים (המאות ה-16 וה-17)
- כנסיית בלגובצ'נסקי (המאות ה-16 וה-17)
- בניין אב המנזר (המאה ה-16)
- כנסיית ניקולסקי עם בניין בית החולים (1669)
- בניין בית המאסר (המאה ה-18)
