ה'תקנ"א
מראה
ה'תקנ"א (5,551) ובקיצור תקנ"א – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-9 בספטמבר 1790, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 28 בספטמבר 1791.
המולד של תשרי חל ביום חמישי, 7 שעות ו-736 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג השג. היא מעוברת, ואורכה 385 ימים.
זו שנת שמיטה, ושנת 3 במחזור העיבור ה-293. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 7 (סימנה זידא) במחזור השמש ה-199.
שנה זו היא שנת 1,722 לחורבן הבית, ושנת 2,102 לשטרות.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כ"ח באדר א' – ורמונט מתקבלת כמדינה ה-14 של ארצות הברית
- כ"ט בניסן - הפרלמנט הפולני מקבל את חוקת "ה-3 במאי", בכך הופכת למדינה האירופאית התחוקתית הראשונה.
- כ"ח באלול - האספה המכוננת הלאומית הצרפתית הכריזה על מתן שוויון זכויות מוחלט ליהודי צרפת - אמנסיפציה.
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- א' בחשוון – הרב חיים דוד חזן, אב"ד באיזמיר ולאחר מכן הראשון לציון. (נפטר בה' בשבט ה'תרכ"ט)
- הרב נתן עמרם, דיין ושד"ר, ובסוף ימיו רבה של אלכסנדריה. (נפטר בכ"ט בחשוון ה'תרל"א)
- רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מרוזדול, האדמו"ר השלישי בשושלת זידיטשוב, מחבר "דעת קדושים".
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כ' בתשרי – רבי יעקב יוסף מאוסטראה, מורה צדק ודיין באוסטראה, מתלמידי המגיד ממעזריטש.
- ג' בטבת – יעקב פרנק, משיח שקר שבתאי אנטינומיסטית שהתנצר עם חסידיו.
- כ"א בטבת – רבי שמואל בן אביגדור, מרא דאתרא ואב"ד בוילנה, שהיה הרב האחרון ליהדות וילנה.
- ד' באדר א' – רבי לייב שרה'ס, מתלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש, נודע בשל עיסוקו בפדיון שבויים.
- א' באייר – רבי ישראל חיים יוסף אליקים, מרבני סופיה ומחבר "שם יוסף" על משנה תורה לרמב"ם, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
- י' באלול – רבי פנחס שפירא מקוריץ, מתלמידי הבעל שם טוב ומראשוני האדמו"רים בתנועת החסידות.
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]►► | ה'תקנ"א | ◄◄ |
1790 - 1791 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שנת השג
- שנה מסוג השג, ובה 385 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "שלמה": שבה חשוון וכסלו בני 30 יום כל אחד.
- י"ג באדר ב' חל בשבת, ולכן תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי י"א באדר ב'.
שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
---|---|
|