לדלג לתוכן

אדר א'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
►► אדר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת[1]. אדר א' חל לפני חודש אדר "הרגיל", שנקרא בשנה זו אדר ב'. חודש זה בן שלושים יום.

אירועים המתרחשים בחודש אדר בכל שנה שאינה מעוברת ("שנה פשוטה"), יצוינו בשנה מעוברת באדר ב', למעט אזכרות שאותן מקובל לפי מנהג אשכנז לציין בחודש אדר א'.

א' באדר א' יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

עיבור השנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיבור השנה

לוח השנה העברי מבוסס בעיקרו על שנת לבנה של כ-354 יום[2]. עם זאת, מהפסוק האומר "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוהיך" למדו חז"ל כי הלוח העברי חייב להתאים גם לשנה שמשית של כ-365 יום. הפער בין השנה השמשית לירחית, המוערך בכ-11 יום[3], מצטבר משנה לשנה ומחייב 'תיקון', בצורת הוספת חודש נוסף מדי כמה שנים - פעולה הנקראת, "עיבור השנה". בלוח הבבלי נהגו להוסיף גם חודש אלול, אך בלוח העברי מעברים דווקא את חודש אדר[4].

בהלכה נקרא אדר זה בשם "אדר ראשון" או "אדר הראשון", אך נהגו לכתוב בקיצור אדר א' כאשר האות א' מסמלת את המילה ראשון כבספרות עבריות, ומכאן התקבל הכינוי "אדר א".

בלשון חז"ל הוא נקרא גם "אדר הסמוך לשבט". היות שהוא מתווסף ללוח השנה רק בשנה מעוברת, נקרא חודש זה גם "חודש העיבור".

מצבים מיוחדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שחודש זה קיים רק לסירוגין, עשויים להתעורר מצבים מיוחדים: אחת התופעות המפורסמות היא, שילד שנולד לפני ילד אחר (למשל, כאשר שהראשון נולד בסוף אדר א', והשני בתחילת אדר ב') יחוג את בר המצווה שלו לאחר חברו, אם השנה שבה חלה בר המצווה, היא שנה פשוטה.

תופעה אפשרית נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר בשנה פשוטה. אם אחד ייוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' בשבט), והשני - לאחריה (כלומר, בא' באדר), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה מעוברת. האחד בל' בשבט, והשני בא' באדר ב'.

תופעה מעניינת נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר ב' בשנה מעוברת. אם אחד ייוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' באדר א'), והשני - לאחריה (כלומר, בא' באדר ב'), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה פשוטה – הנולד ראשון בא' בניסן, והשני בא' באדר. כלומר, השני לפני הראשון. מקור הדין (בדומה לזה) במסכת ערכין[5].

בנוסף לכך, אדם הנולד בשנה מעוברת בל' באדר א', יתקשה לחגוג את יום הולדתו בשנים פשוטות, וזה משום שבאדר "רגיל" אין שלושים יום. הדבר דומה לאדם הנולד ב-29 בפברואר, שהרי חודש זה, הוא לרוב בן 28 ימים. אם נפטר אדם בל' באדר א', מקובל לקיים לו אזכרה בל' בשבט בשנה פשוטה. מנגד, נער שנולד בל' אדר א' לפי כמה דעות אינו נעשה בר מצווה עד א' בניסן.[6]

ההשלכות ההלכתיות הן, כמו שנאמר, מועד חיובם במצוות של הנולדים בחודש זה, ומועד האזכרה לאדם שנפטר בחודש זה. אבל אבלות נמשכת רק שנים עשר חודש, ללא תלות בעיבור השנה, כך למשל אדם שהתחיל להתאבל בחודש תשרי של שנה מעוברת, יסתיימו ימי אבלו באלול והאזכרה תהיה רק חודש אחר כך בתשרי.

לעולם לא תהיה בת מצווה באדר א', כי 12 שנים לפני ואחרי שנה מעוברת יש תמיד שנה פשוטה.[7]

מועדים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]