ה'שס"ט

ה'שס"ט (5,369) ובקיצור שס"ט – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-11 בספטמבר 1608, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 28 בספטמבר 1609.
המולד של תשרי חל ביום שלישי, 22 שעות ו-933 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג החא. היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.
זו שנת שמיטה, ושנת 11 במחזור העיבור ה-283. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 21 (סימנה כאלאא) במחזור השמש ה-192.
שנה זו היא שנת 1,540 לחורבן הבית, ושנת 1,920 לשטרות.

אירועים

• אדר – בית הכנסת שושנת הזהב בלבוב הוחזר לידי היהודים (לאחר שהישועים החרימו אותו בתחילת ה'שס"ה). רבי יצחק הלוי סגל חיבר "שיר גאולה" לזכר המאורע, שבהוראת רב העיר מהר"ם לובלין נאמר מאז בכל שנה בבית הכנסת בשבת לאחר פורים.
• יצירת "הגדת ונציה", דפוס מאויר ומבואר של ההגדה של פסח, הנחשב לשיא ביצירת ההגדות המאוירות.
• בוונציה נדפס לראשונה פירוש "כף נחת" למשנה מאת רבי יצחק גבאי.

נפטרו

• י"ח באלול – מהר"ל מפראג (רבי יהודה ליווא בן בצלאל), פוסק הלכה והוגה דעות יהודי מפורסם ודמות יסוד במחשבת ישראל, אב"ד וראש ישיבה בפוזנא, בניקלשבורג ובפראג.

לוח שנה

►►	ה'שס"ט	◄◄
	1608 - 1609

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

יום טוב / שבתון

חג שאיננו שבתון

יום זיכרון או צום

מאפייני לוח השנה

ערך מורחב – שנת החא

• שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
• שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
• שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד

• ג' בתשרי חל בשבת, ולכן צום גדליה נדחה ליום ראשון ד' בתשרי.

• ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש.

• י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.

היסטוריה של עם ישראל

ה'שס"ט