לדלג לתוכן

דוד גלעדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ד. גלעדי)
דוד גלעדי
דוד גלעדי, בגיל 100
דוד גלעדי, בגיל 100
לידה 16 בספטמבר 1908
כ' באלול ה'תרס"ח
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית סילאג'צ'ה (אנ'), אוסטרו-הונגריה
פטירה 18 במאי 2009 (בגיל 100)
כ"ד באייר ה'תשס"ט
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה דוד קליין
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
עיסוק סופר
עיתונאי
עורך
מתרגם
שפות היצירה עברית
הונגרית
תקופת הפעילות 19322009 (כ־77 שנים)
בת זוג הלן (לאה) גלעדי
צאצאים שולמית לפיד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד גלעדי (קליין) (16 בספטמבר 1908, כ' באלול ה'תרס"ח, סילאג'צ'ה, טרנסילבניה, אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום רומניה18 במאי 2009, כ"ד באייר ה'תשס"ט, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, עורך ומתרגם ישראלי.

גלעדי נולד בשם דוד קליין בעיירה סילאג'צ'ה(אנ') שבטרנסילבניה, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (מ-1918 צ'הו סילבאניי (Cehu Silvaniei) ברומניה)[1]. אביו, הרב שלמה זלמן קליין, שימש רבה של סילאג'צ'ה במשך חמישים שנה והיה נכדו של הר' שמואל שמעלקא קליין, רבן של חוסט וסעליש ומחבר ספר "צרור החיים"[2]. לגלעדי היו שבעה-עשר אחים ואחיות. רבים מבני משפחתו נספו בשואה.

למד שלוש שנים בישיבתו של הרב שאול בראך בקרולי. משם עבר ללמוד בעוד ישיבות ולבסוף בגימנסיה היהודית בבודפשט. בגיל 18 גורש לרומניה עקב חוסר באזרחות הונגרית.

החל לכתוב בעיתון בשפה ההונגרית "אוי קלט" בשבועון "עמנו". בהמשך עבד ככתב עבור היומון ההונגרי (לא-יהודי) "מאי וילאג", ושם החל לחתום בשם העט "גלעדי", שלימים היה לשמו.

עלה לארץ ישראל ב-1934 והתגורר תחילה בכפר סבא, שם עסק בחקלאות. בהמשך עבר לגור בתל אביב. עם ייסוד העיתון "הצופה" ב-1937 היה הכתב הראשון שלו, ולאחר מכן היה עורך לילה בעיתון. הצטרף ל"ידיעות אחרונות", וב-1948 נמנה עם מייסדי "מעריב" ושם עמד בראש המערכת בירושלים לאחר מכן שימש שליח "מעריב" בצרפת. בשנת 1975 פרש מ"מעריב".

גלעדי היה איש "תנועת המזרחי", ומונה על ידי השר חיים משה שפירא כאחראי עלייה בשגרירות ישראל בבוקרשט.

דיבר הונגרית, רומנית, צ'כית, יידיש ועברית. תרגם שירה משפות אחדות: שירים מ"ספר התמונות" מאת ריינר מריה רילקה מגרמנית; שירי שארל בודלר מצרפתית; לקט מהשירה הרומנטית הצרפתית; ותרגומים מהשירה ההונגרית.

גלעדי היה נשוי להלן (לאה) עד למותה ב-1974. בתם של הזוג היא הסופרת שולמית לפיד, אשר תיעדה את סיפור חייו של אביה (כמו גם את ימי ילדותה בתל אביב) בספרה "ואולי לא היו" (כתר, 2011). חתנם הוא שר המשפטים לשעבר, יוסף לפיד. שולמית ויוסף לפיד הם הוריהם של יאיר לפיד (ראש ממשלת ישראל ה-14) והפסיכולוגית וחוקרת התרבות פרופ' מירב רוט.

דוד גלעדי נפטר ב-18 במאי 2009 בגיל 100. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

ספרים בעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רבי שמעלקא [=שמואל שמלקא קלין]: סיפור תולדותיו של רב גאון / הרב שלמה ז' קליין (עריכה והערות: ד' גלעדי), תל אביב: י' דויד, תשט"ז
  • יעקב איזנשר: (אלבום איזנשר) / [נערך ע"י] דוד גלעדי, רמת גן: מסדה, 1974
  • ספר יהודי סאלאז’-סילאדי: תולדותיהם, קהלותיהם, משפחותיהם - בנין ופריחה, חורבן וקמילה / בעריכת דוד גלעדי, תל אביב: ועד יהודי סילאדי בישראל, תשמ"ט-1989
  • ספר המהנדסים והעלייה השלישית מהונגריה 1920–1930 (העורך: דוד גלעדי; עוזרת עריכה: יהודית רותם), תל אביב: התאחדות עולי הונגריה - המרכז, תשנ"א
  • יואל גרבל: צייר (בעריכת דוד גלעדי; תצלומים: אברהם חי), [תל אביב]: ח' גרבל, 1994
  • מולה בן חיים - צייר ויצירתו / [עורך: דוד גלעדי; עיצוב והפקה: חיים רון), [הרצליה?]: מביוס, 1997
  • ליקוטי שלמה-ספר האסיף: חידושי אגדה הלכה / הרב שלמה ז' קליין (הוצאה לאור: ד' גלעדי), תל אביב: תשמ"ט-1989
  • אהרן הטסגי, קזבק: תעודת זמננו (מהונגרית: ד' גלעדי), תל אביב: עם עובד (סדרת "מן המוקד"), תש"ה. רומן-רפורטז'ה על פרשת ספינת המעפילים "קזבק"
  • לקט מהשירה הרומנטית הצרפתית (תרגם: דוד גלעדי; ציור השער ואיורים: הדי קון), תל אביב: עקד, תשמ"ד-1984
  • משירי שארל בודלר / מצרפתית: דוד גלעדי), תל אביב: עקד, תש"ן-1989
  • שירים מ-"ספר התמונות" / ריינר מריה רילקה (תרגם: דוד גלעדי), ביתן, 1997
  • תרגומים מהשירה ההונגרית / דוד גלעדי (איורים: בן סלומון), הרצליה: מביוס, תשנ"ז-1997

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בפי היהודים:סילאדי-טשעה, סילאדיטשעה
  2. ^ יצחק יוסף כהן. חכמי טראנסילוואניה, ת״צ־תש״ד. מכון ירושלים, 1988. עמ' xliv