לדלג לתוכן

דרך ארץ קדמה לתורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"דרך ארץ קדמה לתורה", גרפיטי בירושלים

דרך ארץ קדמה לתורה הוא ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה. כיום המשמעות המקובלת הרווחת מייחסת ל"דרך ארץ" משמעות של נימוסים טובים, ושלא ניתן ללמד תורה ומצוות למי שאין בו דרך ארץ, או שאין שווי לתורה ולמצוות שמקיים בלא שיש לו דרך ארץ.

במקורו, הביטוי הוא פתגם חז"לי שבא לתאר את הקדימה הכרונולוגית של "דרך ארץ" למתן תורה.

מקורו של ביטוי זה הוא במדרש רבה:

עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב: "לשמור את דרך עץ החיים"[1]. "דרך" – זו דרך ארץ, ואחר כך "עץ החיים" – זו תורה.

מקור פחות מובהק, אך זהה יותר לפתגם כפי שהוא מוכר, מופיע באוצר מדרשים של יהודה דוד אייזנשטיין, במדרש השכם (שמ"ספר הלקוטים" של אלעזר הלוי גרינהוט), בו נאמר[3]: ”גדולה דרך ארץ שקדמה לתורה כ"ו דורות, שנאמר לשמור את דרך עץ החיים, דרך זו דרך ארץ החיים זו תורה”.

הביטוי כפי שהוא מוכר כיום, בשם: "דרך ארץ קדמה לתורה", מופיע רק בראשית תקופת האחרונים, והוא מתחיל להיקלט בצורה זו רק מאוחר יותר. הוא מופיע לראשונה אצל המהר"ל מפראג[4], והחל מאמצע שנות ה'ת"ק-ה'ת"ר (שלהי המאה ה-18) הוא מופיע במספר מקורות מיהדות מזרח אירופה[5], וכמאה שנה לאחר מכן גם אצל יהדות ארצות האסלאם[6].

פירוש הביטוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות הפתגם בדברי חז"ל היא כי "דרך ארץ" קדמה כרונולוגית למתן תורה, שכן התורה ניתנה לדור המדבר רק לאחר 26 דורות מבריאת העולם[7], ולפני כן התנהל העולם על פי "דרך ארץ". משמעות "דרך ארץ" בהקשר זה, כפי שעולה מדברי חז"ל אלו היא מוסר המידות והיושר[8], אולם יש שהתייחסו בזה גם לפרנסה, מלאכה ומסחר[9], ויש שציינו לשתי המשמעויות[10]. יש המבארים את דברי חז"ל באופן שאינם רק תיאור כרונולוגי, אלא שהפתגם בא לומר כי הדורות הראשונים, כמו האבות, מחמת מעלתם ידעו לנהוג בדרך הישרה עוד טרם מתן תורה[11].

בפירוש הביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה", רווח הפירוש לפיו יש העדפה או הקדמה – לפחות מבחינה מסוימת – של "דרך ארץ" על פני התורה, או ש"דרך ארץ" הרי הוא תנאי הכרחי לחשיבות התורה. גם בביטוי זה קיימים שני הפירושים לביאור "דרך ארץ", יש שפירשו זאת כמוסר המידות[12], ויש שפירשו זאת כמילוי צורכי הגוף ועיסוק על מנת להשׂתכר, שהוא נדרש כתנאי קיומי כדי שיהיה ניתן ללמוד תורה ולעבוד את ה'[13], וכן ביישוב העולם בכלל[14].

לביטוי קיים ביאור חסידי מרבי צבי אלימלך שפירא מדינוב ובשם מחותנו רבי צבי הירש מזידיטשוב, לפיו "דרך ארץ" היא תפילה, שכן "תפִלה" בגימטריא "דרך ארץ" (515), והוא מבאר זאת על פי דעת רש"י[15] שמתחילת זמן תפילה חל איסור עיסוק בעניינים אחרים עד התפילה, ואפילו לימוד תורה נאסר לפני התפילה[16]. ביאור חסידי נוסף מרבי צדוק הכהן מלובלין מזהה את "דרך ארץ" עם יראת שמיים, ועל פיו הביטוי הוא על משקל "כל שיראתו קודמת לחכמתו – חכמתו מתקיימת"[17].

יש שמצאו בביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה" רמז למנהג אמירת פרקי אבות בשבתות שבין חג הפסח לחג השבועות[18], ובכלל לעבודת המידות במהלך ימי ספירת העומר[19], הקודמים לחג מתן תורה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ד
  2. ^ ראו גם ויקרא רבה, פרשה ל"ה, פסקה ו'. וכן גם תנא דבי אליהו, פרק א'; ילקוט שמעוני, בראשית, פרק ג', רמז ל"ד
  3. ^ אוצר מדרשים, מדרש השכם, עמוד 142.
  4. ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים, פרק ב', משנה א', סוף דיבור המתחיל "ואמר"
  5. ^ ראה רבי אליהו מווילנה, אגרת הגר"א, דיבור המתחיל "וגם את חתני" (לקראת לסוף האיגרת); רבי מנחם מנדל מרימנוב, מנחם ציון, פרשת בשלח, דיבור המתחיל "ולתרץ" ודיבור המתחיל "וזהו"; פרשת שלח, דיבור המתחיל "אמרו חכז"ל"; רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ז; רבי צבי אלימלך שפירא, אגרא דפרקא, אות מ"ח; רבי מנחם מנדל שניאורסון, שו"ת צמח צדק, אורח חיים, סימן ע"ט; רבי צדוק הכהן מלובלין, אור זרוע לצדיק, עניין גלות מצרים, אות ב', עמודים ג'-ד'; דובר צדק, עמוד כ"ח ועמוד קי"ב; רבי צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק, אות קצ"ה, ועוד; הנצי"ב מוולוז'ין, העמק דבר, בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו; פרק מ"ח, פסוק כ; רבי ישראל מאיר הכהן, תורת הבית, פרק ב', דיבור המתחיל "והנה"; רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת בראשית, תרמ"ד, דיבור המתחיל "בפסוק"; פרשת נח, תרל"ט, דיבור המתחיל "ברש"י", פרשת נח, תר"מ, דיבור המתחיל "חטא", ועוד; רבי יוסף חיים זוננפלד, שו"ת תורת חיים, סוף סימן נ"ב; רבי בצלאל זאב שפרן, שו"ת הרב"ז, חלק א' (אורח חיים, יורה דעה), סימן ק"ז, אות ד'; רבי אברהם מרדכי אלתר, אמרי אמת, פרשת נח, תר"ע, דיבור המתחיל "את"; תרצ"ג, דיבור המתחיל "איתא"; פרשת לך לך, תרס"ז, דיבור המתחיל "לך", ועוד.
  6. ^ ראו רבי יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת בהר-בחוקותי, אות ט'.
  7. ^ במקום מסוים המהר"ל מפראג מצטט את המדרש בכך שקדמה דרך ארץ לתורה 2,000 שנה. ראו נתיבות עולם, נתיב דרך ארץ, סוף פרק א'. ראו גם רבי צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק, קדושת שבת, מאמר א', דיבור המתחיל "ואדם"
  8. ^ ראו גם רבי אברהם סבע, צרור המור, פרשת וזאת הברכה, דיבור המתחיל "ואמר איש האלהים"; רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל על התורה, פרשת בראשית, דיבור המתחיל "ולכן היותר נראה לי"
  9. ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים, פרק ב', משנה ב' דיבור המתחיל "הנה"; פרק ג', משנה י"ז, דיבור המתחיל "ופירוש"; נתיבות עולם, נתיב דרך ארץ, סוף פרק א'; רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה ע"ח, דיבור המתחיל "כי דע"
  10. ^ ראה רבי ישעיה הלוי הורוביץ, שני לוחות הברית, שער האותיות, אות ד' – דרך ארץ, אותיות א'-ב'
  11. ^ רבי יעקב קמנצקי, אמת ליעקב, בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד; פרק כ"ז, פסוק י"ב
  12. ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים, פרק ב', משנה א', סוף דיבור המתחיל "ואמר"; ראו רבי מנחם מנדל מרימנוב, מנחם ציון, פרשת בשלח, דיבור המתחיל "ולתרץ"; ראה רבי צדוק הכהן מלובלין, דובר צדק, עמוד כ"ח ועמוד קי"ב; מחשבת חרוץ, אות ו', דיבור המתחיל "ודתיהם", ועוד; רבי יוסף חיים מבגדאד, בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת בהר-בחוקותי, אות ט'; רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת נח, תר"מ, דיבור המתחיל "חטא"; פרשת משפטים, תרמ"ב, דיבור המתחיל "ואלה"; פרשת אחרי מות, תרמ"ב, דיבור המתחיל "כמעשה", ועוד.
  13. ^ ראו מהר"ל מפראג, חידושי אגדות, סנהדרין, דף ז', עמוד א', דיבור המתחיל "אין"; רבי צדוק הכהן מלובלין, ישראל קדושים, אות ד' דיבור המתחיל "ועל כן"; מחשבת חרוץ, אות ט', דיבור המתחיל "וזה שאומרים"; פרי צדיק, פרשת נח, אות ב', דיבור המתחיל ,והנה", ועוד; הנצי"ב מוולוז'ין, העמק דבר, בראשית, פרק ד', פסוק כ"ו; פרק מ"ח, פסוק כ'; רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת בראשית, תרמ"ד, דיבור המתחיל "בפסוק"
  14. ^ רבי צדוק הכהן מלובלין, רסיסי לילה, אות נ"ה, דיבור המתחיל "וזהו", ועוד.
  15. ^ רש"י, מסכת ברכות, דף ה', עמוד ב', ד"ה סמוך.
  16. ^ רבי צבי אלימלך שפירא, אגרא דפרקא, אות מ"ח
  17. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט'. רבי צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק, אות קצ"ה
  18. ^ רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל, מסכת אבות, יכין, הקדמה; רבי אריה צבי פרומר, ארץ צבי על התורה, מטות ור"ח אב, תל אביב תש"מ, עמוד ק"צ, דיבור המתחיל "מה"; רבי מנחם מנדל שניאורסון, תורת מנחם, חלק י"ד (תשט"ו ב'), ניו יורק תשנ"ט, עמוד 65.
  19. ^ רבי יועץ קים קדיש רקוץ, שיח שרפי קודש – מועדים, ימי הספירה, אות א', בני ברק תשמ"ט (מהדורה מחודשת), עמוד רל"ג, בשם רבי יצחק מאיר אלתר ("החידוש"י הרי"ם")