דרוויש וסרווט קורקוט
דרוויש וסרווט קורקוט (Dervis and Servet Korkut) היו בני זוג מוסלמים מהעיר סרייבו שבבוסניה, אשר בימי מלחמת העולם השנייה הסתירו בביתם את היהודיה דונקיקה פאפו (Donkica Papo). בשל כך הוכרו על ידי מוסד יד ושם כחסידי אומות העולם.
מעשה ההצלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרוויש קורקוט (Derviš Korkut) (נולד ב-1888) היה אוצר המוזיאון העירוני בסרייבו. הוא שלט בשפות רבות, והיה ידיד של יהודי סרייבו ובעל עניין עמוק בתרבות ובפולקלור שלהם, נושא שעליו פרסם מספר מאמרים.
דונקיקה פאפו (לימים מירה בקוביץ' (Mira Baković)), ילידת סרייבו וחברת תנועת השומר הצעיר, הצטרפה בשלהי 1941 לארגון הפרטיזנים של טיטו. ב-1942 נאלצה יחידתה להתפזר והיא חזרה לסרייבו. היא קיוותה למצוא שם מחסה אצל בן משפחה, אך לא מצאה כזה. היא פגשה אדם שעבד עם אביה, והוא הביא אותה לבניין המוזיאון והפגיש אותה עם דרוויש קורקוט. קורקוט הסביר שאשתו ילדה לאחרונה בן והציע לפאפו מקלט בביתו במסווה של משרתת מוסלמית. הוא הביא אותה לביתו ושם קיבלה אותה אשתו, סרווט, בסבר פנים יפות.
בני הזוג קורקוט שיכנו את פאפו בחדר בעליית הגג, הלבישו אותה בלבוש מוסלמי מסורתי והציגו אותה ככזו בפני אורחיהם. פאפו שהתה עם משפחת דרוויש חמישה חודשים. במהלך זמן זה היא הצליחה ליצור קשר עם כמה מבני משפחתה בעיר אחרת. הזוג דרוויש סייע לה להשיג היתר נסיעה והיא עזבה והצטרפה אל משפחתה. בהמשך חזרה פאפו לשירות בין הפרטיזנים, שם שירתה כאחות עד סוף המלחמה.
בתם של בני הזוג קורקוט, למיה (Lamija), נישאה למוסלמי בקוסובו. בשנת 1999 היא עזבה את קוסובו לאחר פרוץ המלחמה שם והגיעה לישראל. שם היא נפגשה עם בנה של מירה פאפו, שקיבל בחום את בת האנשים שהצילו את אמו.
ב-14 בדצמבר 1994 הכיר יד ושם בדרוויש ובסרווט קורקוט כחסידי אומות העולם.
הצלת הגדת סרייבו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המלחמה הגיעו אנשי מבצע רוזנברג, ארגון שהוקם על ידי הגרמנים כדי לבזוז את אוצרות התרבות והאמנות של היהודים, למוזיאון סרייבו כדי להחרים את הגדת סרייבו המפורסמת מהמאה ה-14 שהוחזקה בו. קורקוט אמר להם שגרמנים כבר לקחו את ההגדה והם קיבלו את סיפורו[1]. בפועל ההגדה הוסתרה בביתו של קורקוט. לאחר המלחמה הוא החזיר אותה למוזיאון העירוני.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרוויש וסרווט קורקוט, באתר יד ושם (באנגלית)
- רונן דורפן, ההגדה ששרדה הכל, באתר ישראל היום, 11 באפריל 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי גרסה אחרת מי שהונה את הגרמנים היה מנהל המוזיאון יוז'ו פטרוביץ' (מקור: הכתבה מישראל היום).