לדלג לתוכן

דקל נור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדקל נור
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: דקלאים
משפחה: דקליים
סוג: תמר
מין: תמר מצוי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דקל נורערבית: دقلة نور) אשר מוכר גם בשמות תמר מלכותי ומלכת כל התמרים הוא זן של תמר מצוי ממשפחת הדקליים ועיקר גידולו באזורים ביסקרה (אנ'), א-ג'ריד שבתוניסיה ואל-ואד שבצפון מזרח אלג'יריה.

גידול ושיווק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקל נור גדל בעיקר במזרח אלג'יריה, בלוב ובתוניסיה באזורים חמים ויבשים וכמו כן בארצות הברית באריזונה, קליפורניה ובטקסס, בישראל גדל הפרי בעיקר בדרום הערבה אם כי יש מספר גידולים בשטח שבין יריחו לבין הערבה התיכונה למעט אזור ים המלח.

הפרי פופולרי במדינות המקור ובמרוקו, גרמניה וצרפת[1].

פרי דקל נור

צורת הפרי היא מלבנית, הוא באורך של ארבעה עד שישה סנטימטרים, ובעל חריץ לכל אורכו המזכיר וריד. מרקם הפרי הוא בשרני, הוא רך ומתוק, וטעמו דומה לטעמו של דבש. הרכבו התזונתי הוא 295 קלוריות, גרם חלבון, 34 גרם פחמימות, 0.1 גרם שומן ו-320 מ"ג אשלגן וכמו כן הוא מכיל ויטמין C וויטמין A.

בישראל, נכון ל-2016, כ-27,336 עצי דקל נור המהווים כ-4% מעצי התמרים במדינה. כמות עצי הדקל נור מצטמצמת מדי שנה בעקבות עקירות שנועדו על מנת להחליף את מטעי הדקל נור במטעי מג'הול הנחשבים רווחיים יותר, כיוון שהרווח משוק היצוא שלהם גדול יותר. לשם השוואה, ב-2014, היו עצי הדקל נור כ-4.7% מעצי התמרים בישראל.

שיטת הגדיד של הדקל נור שונה משיטת הגדיד של המג'הול (שאותו קוטפים פרי-פרי לתוך שק[2]), אך זהה לשיטת הגדיד של הברהי (תמר צהוב): את הסנסן (שרביט התמרים) חותכים בעזרת סכין מצ'טה בשלמות ומשליכים אותו מן העץ אל מכל האיסוף שבקרקע או אל כלי התמרים.[3] את הסנסנים חובטים במקל על גבי משטח המיון, עד אשר הפרי מתפזר ומתנתק מן הסנסן.

דקל נור חתוך

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דקל נור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]