דני אגמון
דני אגמון, 1985 | |
לידה |
14 בדצמבר 1924 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
5 באפריל 2006 (בגיל 81) חפציבה, ישראל |
מדינה | ישראל |
דֶני (דניאל) אגמון (קלימן) (14 בדצמבר 1924 - 5 באפריל 2006) היה מראשוני אנשי המודיעין בפלמ"ח ובצה"ל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגמון נולד לחנה וישראל בירושלים. בגיל ארבע עבר עם משפחתו לקיבוץ עין חרוד. באפריל 1945 התגייס לפלמ"ח, עבר קורס מפקדי כיתות ומפקדי מחלקות, ובשנת 1946 עבר קורס קציני מודיעין של ההגנה, שנמשך שישה חודשים.
באוגוסט 1946 התמנה על ידי יגאל אלון למפקד המחלקה הערבית (מחלקת "השחר") של הפלמ"ח. אנשי המחלקה היו ממוצא מזרחי, בעלי חזות ערבית שיכלו להיטמע בקרב אוכלוסייה ערבית (מסתערבים). הם השתתפו באסיפות ובכינוסים ערביים ומסרו דוחות ישירים על הלך הרוחות אצל הערבים (בניגוד לש"י של ההגנה, שהסתייע במשתפי פעולה ערבים).
המחלקה יזמה התנקשויות בראשי המסיתים הערביים בחיפה (מבצע "זרזיר") מתוכן בוצעה התנקשות בראש המסיתים, שייח' נימר אל-ח'טיב, שנפצע קשה ונאלץ לעזוב את הארץ.
בתחילת מלחמת העצמאות הצליחו הערבים להחדיר מספר פעמים מכוניות תופת לשטח היהודי שגרמו להרוגים ופצועים רבים. מורל היהודים ירד.
בפברואר 1948 הגיעה ידיעה שהערבים מכינים מכונית תופת גדולה באחד המוסכים בעיר התחתית בחיפה. איש המחלקה יצחק שושן חדר לצד הערבי והצליח לאתר את המכונית במוסך "אבו שעם". על היחידה הוטל לפוצץ את המכונית במוסך בטרם יצליחו הערבים לבצע את זממם. מכונית גנובה ובה 300 ק"ג חומר נפץ הוכנה בחצר הטכניון. דני אגמון ביחד עם יוחאי בן נון הכינו את מערכת ההשהיה. ב-22 בפברואר 1948 הצליחו שני אנשי היחידה הערבית להכניס את מכונית התופת למוסך הערבי, להחנות אותה ליד מכונית התופת הערבית ולהסתלק. בהתפוצצות נהרגו 30 ערבים ו-70 נפצעו.
אגמון הצליח להחדיר מסתערבים מהמחלקה ללבנון ולסוריה כפליטים פלסטינים בתוך זרם הפליטים מפלשתינה. יחידה זו עזרה בפעולת הפיגוע בספינה "איגריס" (ספינת הטיולים של היטלר) בנמל ביירות (מבצע דוד).
ב-אפריל 1948 העביר אגמון את הפיקוד על המחלקה לשמריה גוטמן והוא עבר לתפקיד קצין המודיעין של חטיבת הראל עד סוף המלחמה. ב-1953 מונה (במילואים) לתפקיד קצין מודיעין של עוצבת געש ובתפקיד זה שימש במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו קיבל ידיעה שבנו נעדר בחזית סיני אך הוא סירב לבקשת רפאל איתן לעזוב את המערכה.
ב-1957 עבר לקיבוץ חפציבה. בשנת 1964 מונה למזכיר הקיבוץ. החל משנת 1969 שימש ארבע שנים כעוזרו של יגאל אלון ופעל בתכנון וביצוע תוכנית אלון.
ב-1978 גויס לחמש שנות שירות קבע לצד הרמטכ"ל רפאל איתן ושימש כראש מחלקת תו"ל (תורת הלחימה) בחטיבת המחקר באמ"ן. בסיומן חזר לשירות מילואים עד לפרישתו מצה"ל בגיל 75 בדרגת אלוף-משנה.
דני אגמון נפטר בקיבוצו ונטמן בבית העלמין חפציבה בבית אלפא.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גמליאל כהן: המסתערבים הראשונים, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דני אגמון, באתר הפלמ"ח
- דני אגמון באתר "פרש"
- נדב מן, צילומי דֶני אגמון: מחלוצי מודיעין השדה של צה"ל, באתר ynet, 10 באוקטובר 2008