לדלג לתוכן

דניס גוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניס גוף
Denise Gough
לידה 28 בפברואר 1980 (בת 44)
אניס, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Academy of Live and Recorded Arts עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אוליבייה לשחקנית הטובה ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניס גוףאנגלית: Denise Gough; נולדה ב-28 בפברואר 1980)[1] היא שחקנית אירית.

גוף נולדה בעיר אניס שבמחוז קלייר. היא האחות הבכורה של השחקנית קלי גוף. ב-2003 למדה גוף ב-Academy of Live and Recorded Arts. היא מוכרת מהופעותיה בתיאטרון ובטלוויזיה, בין השאר במחזה "The Painter" (ב-2011) וסדרת הדרמה "Messiah V: The Rapture".

ב-2012 הייתה גוף מועמדת לפרס מילטון שולמן על השחקנית החדשה המצטיינת במסגרת פרסי התיאטרון של האיבנינג סטנדרד על הופעתה במחזה "תשוקה בצל האילנות" מאת יוג'ין או'ניל שהוצג בתיאטרון ליריק המרסמית', ובמחזה "Our New Girl at" מאת ננסי האריס שהועלה בתיאטרון בוש.[2] ב-2014 שיחקה גוף בתפקיד ג'וליה במחזה "הדוכסית ממאלפי" בהפקת הבכורה בתיאטרון סם וונאמייקר פלייהאוס בלונדון.[3] בספטמבר 2015 הציגה הופעה "מחשמלת" בתיאטרון הלאומי במחזה "People, Places and Things," מאת דאנקן מקמילן בבימויו של ג'רמי הרין.[4] היא גילמה שוב את אותה דמות במרץ 2016 בהפקה שהוצגה בתיאטרון וינדהאם. על הופעתה זו זכתה גוף בפרס לורנס אוליבייה לשחקנית הטובה ביותר. באפריל 2017 חזרה להופיע בתיאטרון הלאומי בתפקיד הרפר בהפקה מחודשת של מריאן אליוט למחזה "מלאכים באמריקה" מאת טוני קושנר, עליו זכתה בשנת 2018 בפרס לורנס אוליבייה לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה. ב-2018 חזרה וגילמה את הרפר בברודוויי יחד עם רוב שחקני הצוות המקורי.

תפקידים בתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם שם באנגלית תפקיד תיאטרון
2012 תשוקה בצל האילנות Desire Under the Elms אנה פוטנם ליריק האמרסמית', לונדון
2014 Adler and Gibb לואיז תיאטרון רויאל קורט, לונדון[5]
2014 הדוכסית ממאלפי The Duchess of Malfi ג'וליה סם וונאמייקר פלייהאוס, לונדון
2015 People, Places and Things אמה תיאטרון דורפמן, התיאטרון המלכותי הלאומי, לונדון
2016 תיאטרון וינדהאם, לונדון
2017 מלאכים באמריקה Angels in America הרפר תיאטרון ליטלטון, התיאטרון המלכותי הלאומי, לונדון
2017 People, Places and Things אמה סנט אן ורהאוס, ניו יורק
2018 מלאכים באמריקה Angels in America הרפר תיאטרון ניל סיימון, ברודוויי

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2007 Outlanders ברמנית
2010 The Kid פטסי
2010 רובין הוד Robin Hood אם מהכפר
2014 The Quiet Roar עוזרת מחקר
2014 המועדון של ג'ימי Jimmy's Hall טס
2018 קולט (אנ') Colette מתילדה דה מורני ("מיסי") (אנ')
2018 ג'ולייט, הגרסה העירומה (אנ') Juliet, Naked ג'ינה
2019 The Other Lamb שרה
2020 The Good Traitor קרלוט קאופמן
2021 עד יום שני Monday קלואי
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
2004 חדר מיון Casualty סוזן פאריש בפרק "Three's a Crowd"
2007 תעלומות המפקח לינלי The Inspector Lynley Mysteries כריסטין פאראדיי בפרק "Limbo"
2008 The Shooting of Thomas Hurndall מישל דרמה דוקומנטרית
2009 The Bill ליז או'הלורן בפרק "Lost Soul"
2009 להעיר את המתים Waking the Dead קתלין בפרק "Magdalene"
2010 עדות אילמת Silent Witness דניאל בויס בפרק "Run"
2011 הולבי סיטי Holby City מונה קדוגן בפרק "Culture Shock"
2012 Titanic: Blood and Steel אמילי היל סדרת טלוויזיה (11 פרקים)
2013 מה שנשאר What Remains ליז פלטשר מיני-סדרה
2013 Complicit לוסי סרט טלוויזיה
2014 סטלה Stella קולט ג'נסן סדרת טלוויזיה (עונה 3)
2015 הדוכסית ממאלפי The Duchess of Malfi ג'וליה סרט טלוויזיה
2017 גרילה Guerrilla פאלון מיני-סדרה
פולה Paula פולה מיני-סדרה
חצר עץ התפוח Apple Tree Yard DS ג'ונס מיני-סדרה
2021 קרוב מדי Too Close קוני מורטנסן מיני-סדרה
2022 אנדור Andor סדרת טלוויזיה; תפקיד ראשי
תחת נס השמיים Under the Banner of Heaven דיאנה לפארטי מיני-סדרה
2023 מי את ארין קרטר? Who Is Erin Carter? לנה קמפבל 6 פרקים

משחקי וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם תפקיד הפקה הערות
2013 Divinity: Dragon Commander קתרין לריאן סטודיוס דיבוב
2015 The Witcher 3: Wild Hunt יניפר מוונגרברג CD Projekt RED דיבוב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניס גוף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Denise Gough, IMDb
  2. ^ "London Evening Standard Theatre Awards 2012 - Longlist revealed". London Evening Standard. 29 באוקטובר 2012. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Coveney, Michael (16 בינואר 2014). "The Duchess of Malfi (Sam Wanamaker Playhouse)". What's On Stage. נבדק ב-27 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Clapp, Sussannah (6 בספטמבר 2015). "People, Places & Things review — a career-changing performance". The Observer. נבדק ב-22 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Adler and Gibb review – a high-concept satire on the cult of the artist
  6. ^ Mark Brown Arts correspondent. "Denise Gough wins top theatre award after almost quitting acting | Stage". The Guardian. נבדק ב-2017-04-12.