לדלג לתוכן

דמעות של שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמעות של שמש
Tears of the Sun
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי אנטואן פוקואה עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי איאן ברייס
עריכה קונרד באף ה-IV עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ברוס וויליס
מוניקה בלוצ'י
קול האוזר
מוזיקה הנס צימר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום מאורו פיורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Revolution Studios, Cheyenne Enterprises עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה InterCom עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 7 במרץ 2003
משך הקרנה 142 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פעולה, סרט מלחמה, סרט מתח, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $70,000,000
הכנסות $85,632,458
הכנסות באתר מוג'ו tearsofthesun
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דמעות של שמש הוא סרט מלחמה אמריקאי משנת 2003, בבימויו של אנטואן פוקואה ("יום אימונים מסוכן", "המטרה: הבית הלבן"), המתאר כוח מיוחד של חיל הים האמריקאי (SEAL) שנשלחת לחלץ אזרחים אמריקאים במהלך מלחמת האזרחים שהתרחשה בניגריה. סגן ווטרס (ברוס וויליס) מפקד על כוח המשימה. במהלך המשימה מחליט ווטרס לשנות את המשימה על דעת עצמו תוך סיכון עצמי גבוה, כדי לחלץ אזרחים ניגרים ממקום הסכנה ובכך להצילם ממוות אכזרי.

הפיכה מתרחשת בניגריה, במטרה להפיל את שליטת משפחת אזוקה הרוצה להנחיל דמוקרטיה במדינה. מורדים מוסלמים בהנהגתו של הגנרל מוסטפא יאקובו, המתנגד למשפחת אזוקה, משתלטים על רוב חלקי המדינה ומבצעים טיהור אתני והוצאות להורג של עשרות אלפי אזרחים נוצרים (בעיקר קתולים) ושבטי איגבו באזור הדרום. האזרחים שחשים מאוימים נוטשים את בתיהם ונמלטים להרים, ליערות ולכל מקום אפשרי על מנת להינצל ממוות על ידי המורדים.

סגן ווטרס (ברוס וויליס) וצוות היחידה שלו נשלחים על ידי קפטן ביל רודס (טום סקריט) למיסיון נידח, עמוק בהרי ניגריה כדי לחלץ אישיות מיוחדת - ד"ר לינה פיורה קנדריקס (מוניקה בלוצ'י), אזרחית ארצות הברית, הפועלת בָּמַקום כרופאה מטעם ארגוני הסיוע הבינלאומיים. המשימה המשנית שלהם היא לחלץ כומר ושתי נזירות, המנהלים את המיסיון, ושגם הם אזרחי ארצות הברית. המשימה מתחילה כמתוכנן והם מגיעים למקום החילוץ. ווטרס מודיע לד"ר קנדריקס שחבורה של מורדים מתקרבת לבית החולים כדי להרוג את כולם, וכי המשימה של הכוח בפיקודו הוא לחלץ אותה מיידית. ד"ר קנדריקס משיבה לו חד משמעית שהיא לא מתכוונת לעזוב מבלי החולים. לאחר התייעצות קצרה בקשר עם מפקדו, מודיע ווטרס לד"ר קנדריקס כי הם ייקחו את הפליטים שמסוגלים ללכת. הכומר ושתי הנזירות סירבו לעזוב ונשארו עם הפצועים. כוח החילוץ ביחד עם ד"ר קנדריקס והפליטים יוצאים למסע לעבר מקום המפגש עם מסוקי החילוץ.

כשהם מגיעים למסוקים הם מעלים רק את ד"ר קנדריקס שמבינה שבעצם שיקרו לה שכל הפליטים יעלו למסוק. היא משתוללת ומנסה להתנגד, אבל הם מכניסים אותה בכוח למסוק וממריאים הלאה, כאשר הפליטים ננטשים על הקרקע. בדרך הם רואים ממרומי המסוק שהמורדים שחטו ושרפו את כל המיסיון. פליטים שוכבים מתים בכל פינה ומי הנהר הקרוב אדומים מרוב דם. ד"ר קנדריקס זועקת ומתפרקת למראות הזוועה שניגלו לעיניהם. סגן ווטרס מחליט – בניגוד להוראות שקיבל ולמורת רוחם של חלק מהלוחמים – לחזור ולהעמיס על המסוק חלק מהפליטים שהם נטשו, ואילו הוא והכוח שלו ביחד עם שאר הפליטים שמסוגלים ללכת ימשיכו ברגל עד לגבול עם קמרון.

באמצע הדרך הם רואים שכוח גדול של חיילים מורדים רודף אחריהם כל הזמן ובמהירות גבוהה. בשלב מסוים הם מבינים שיש בוגד בתוך קבוצת הפליטים שמשדר את המיקום שלהם לאורך כל המסע. הכוח מאתר אותו ומבין ממנו שהוא חויב לשתף פעולה עם המורדים, אחרת משפחתו תוצא להורג. במהלך הדברים מתברר גם שארתור אזוקה, בנו היחיד של הנשיא המודח, סמואל אזוקה, נמצא בקבוצת הפליטים ביחד עם קולונל הצבא, שנאמן לנשיא ושומר על בנו שאמור להיות היורש העתידי של הנשיאות.

הקבוצה ממשיכה בדרכה ונתקלת בכפר פליטים שבאותו רגע מתבצע שם הוצאות להורג ומעשי אונס אכזריים על ידי המורדים. הכוח מסתער על הכפר והורג את המורדים, אך מתגלה לעיניהם מראות זוועה של מעשי אונס אכזריים ורציחות שקשה לתאר. בשלב זה הלוחמים כואבים ומבינים שהמשימה שלהם היא להציל לא רק את ד"ר קנדריקס אלא גם את הפליטים והילדים בכל מחיר.

הקבוצה ממשיכה לכיוון הגבול עד שהם נתקלים במארב של המורדים. הכוח המונה כשמונה לוחמים נלחם מול עשרות רבות של חיילים מורדים וחמושים, אך סופגים פציעות ואבדות מקרב הכוח. בעור שיניהם כשהם פצועים, מצליח הכוח להגיע קרוב לגבול ולכוון את מטוסי הקרב (F18) שנשלחו לחפות עליהם – לתקוף ולהשמיד את המורדים. הם מגיעים לגבול קמרון, שם חייהם ניצלים. הפליטים הניצולים בוכים ומתרגשים משמחה, כאשר הקטע המרגש היה כאשר אחת הניצולות, פיישנס (אקוסואה בוסיה), אישה ניגרית יפה, מודה בדמעות ובבכי לסגן ווטרס הפצוע והמדמם ואומרת לו: "אני מצטערת על החיילים שלך שנפלו. לא אשכח אותך לעולם. אלוהים לא ישכח אותך לעולם. תודה, לוטננט."

כוח החילוץ, ביחד עם ד"ר קנדריקס, ממריא עם המסוקים בחזרה לנושאת המטוסים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]